עסקת ענק: ריט 1 רוכשת 50% מזכויות אדרי-אל בדיזנגוף סנטר ב-145 מיליון שקל
חברת אדרי-אל ישראל נכסים הודיעה היום כי התקשרה בהסכמים עם ריט 1 למכירת 50% מאחזקתה בקניון דיזנגוף סנטר בתל אביב (15% מסך הזכויות בנכס) תמורת 145 מיליון שקל ו- 25% מאחזקתה בקניון "שמונה סנטר" בקרית שמונה תמורת 27 מיליון שקל.
כמו כן תרכוש ריט 1 25% מאחזקתה של החברה בחלק ממגרש הסמוך לקניון שמונה סנטר המיועד למסחר ומשרדים. בנוסף, לריט 1 הזכות למשך תקופה מסוימת, לרכישת 25% נוספים מקניון שמונה סנטר ומהמגרש הסמוך לו.
הזכויות אותן רוכשת ריט 1 בדיזינגוף סנטר הינן חצי משטח של כ- 12 אלף מ"ר הכולל בתוכו בין היתר את המשביר לצרכן, זארה, אמריקן איגל, נייק, פוקסהום, סופרמרקט מגה ומועדון הכושר הולמס פלייס. הזכויות אותן רוכשת ריט 1 בקניון "שמונה סנטר" הינן 25% משטח כולל של כ- 14.5 אלף מ"ר שטחי מסחר, משרדים ושירותים.
שיעורי התפוסה בדיזנגוף סנטר הינם כ- 96% וה- NOI השנתי הינו כ- 23 מיליון שקל. שיעורי התפוסה בקניון "שמונה סנטר" הינם כ- 92% וה- NOI השנתי הינו כ- 8.5 מיליון שקל. שיעורי ה-NOI של ריט 1 בדיזינגוף סנטר -8.2%
בקניון שמונה סנטר- 8.3%.
העסקה כוללת מנגנון הבטחת NOI לריט 1 לחמש השנים הקרובות של עד כ- 11.85 מיליון שקל לדיזנגוף סנטר ו- 2.26 מיליון שקל לקניון "שמונה סנטר". כמו כן העסקה כוללת מנגנון התאמת תמורה, במידה ויידרש, הקובע כי היה וחלקה של ריט 1 ב-NOI השנתי בפועל משני הנכסים ביום 31 בדצמבר 2017 יהיה גבוה מכ- 11.85 מיליון שקל עבור דיזנגוף סנטר, ומכ- 2.26 מיליון שקל עבור קניון שמונה סנטר, תתבצע התאמת תמורה עבור אדרי-אל כלפי מעלה עד לתקרה ריאלית של 10% מסכום התמורה הכוללת על שני הנכסים (כ- 172.5 מיליון ש"ח). במקרה בו ה- NOI השנתי בפועל יהיה נמוך מה- NOI השנתי הנ"ל תתבצע התאמת תמורה כלפי מטה.
שמואל סייד, מנכ"ל ריט 1 אמר: "ריט 1 ממשיכה להגדיל את תיק הנכסים המניבים שלה. מדובר בשני נכסים מרכזיים שמהווים נכסי השקעה לטווח ארוך. שני המרכזים, הן דיזינגוף סנטר וקניון 'שמונה סנטר' מאופיינים בתנועת מבקרים גבוהה מאד, בשל מיקומם המרכזי עבור האוכלוסיות אותן הם משרתים. סייד הוסיף: "אנו פועלים בשיתוף פעולה מלא עם אדרי-אל בכל הקשור להחלטות העסקיות הכרוכות בניהול המרכזים".
גבי אדרי, מנכ"ל אדרי-אל ישראל נכסים, מסר: "זוהי עסקת מכירה מהותית ראשונה מאז הפיכת החברה לציבורית, בה אנו מממשים באופן חלקי שני נכסים אשר היקף ההשבחה בהם הינו כ- 150 מיליון שקל ואשר בוצע בפועל בשנים 2008-2012. עסקה זו מחזקת את בסיס ההון של החברה ומשפרת את נזילותה ותאפשר לה להשביח ולבנות את הפרויקטים אותם היא יוזמת בבניין האופרה בת"א, בית המגדלור בת"א, וכפר תבור. מעבר לכך, אנו סבורים כי פוטנציאל ההשבחה של הן דיזנגוף סנטר והן של קניון קריית שמונה טרם מוצה במלואו."
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
