הציבור מסתער: גיוסים של 3.3 מיליארד ש' בקרנות המסורתיות בינואר
מדד המעו"ף סגר את חודש ינואר בקול ענות חלושה כשהשיל 0.7% מערכו. הדשדוש במדד המוביל בבורסה בלט ביחס לעליות הנאות בבורסות העולם, זאת בין היתר לאור התפטרות הנגיד פישר והתחממות הגזרה הצפונית, אולם ניכר כי הציבור לא נרתע והמשיך להסיט כספים לעבר תעשיית קרנות הנאמנות, שרשמה גיוסי שיא של 7.5 מיליארד שקל, מתוכם 3.25 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות (כל קרן נאמנות שהיא לא קרן כספית).
נציין כי הסטיסטיקה בדבר "אפקט ינואר" עובדת גם בתחילת השנה הנוכחית, זאת כאשר בחודש ינואר נרשמו גיוסים חיוביים ב-9 מתוך 11 השנים האחרונות, אך בסיכום שנתי רק 7 מתוך 11 השנים האחרונות הסתכמו עם גיוסים חיוביים. האם הנתון מהווה סימן לבאות?
בסיכום חודש ינואר, הקרנות המסורתיות רשמו עלייה של 10% בקצב הגיוסים לעומת חודש דצמבר לרמת גיוסים נאה של 3.25 מיליארד שקל. מבין הקרנות המסורתיות, קרנות האג"ח הקונצרני רשמו גיוסים של 1.9 מיליארד שקל, עלייה חדה של 60% ביחס לחודש דצמבר. אחריהם, קרנות האג"ח הכללי רשמו את החודש החזק ביותר בשנה האחרונה עם גיוסים של כ-1.8 מיליארד שקל, עלייה של כ-65% ביחס לחודש דצמבר.
- 6.בום 03/02/2013 17:32הגב לתגובה זוחוגגים על הציבור בהנפקות מחטף. השוק ייפול בחודשים הקרובים .
- 5.מה זה קרנות מסורתיות? (ל"ת)תם 03/02/2013 15:34הגב לתגובה זו
- 4.שי 03/02/2013 12:51הגב לתגובה זוצריך תמיד להגדיר מושגים.צריך להעביר קורס חובה לכל הכותבים איך לכתוב כתבה.
- 3.גל 03/02/2013 12:43הגב לתגובה זושיעלו חזק את השוק אחרת הכסף ינדוד החוצה
- 2.קרן הצבי 50 אלף =איזה מלתחה (ל"ת)לקרן 03/02/2013 12:37הגב לתגובה זו
- 1.איזה קרן כדאי לקנות ב50,000 (ל"ת)גברת כהן מחדרה 03/02/2013 12:31הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
