בז"ן צללה 8%: "החברה חיה על מיחזור חובות; אג"ח ב-15% תשואה - זו בעיה"

תשואות האג"ח של בז"ן זינקו ב-200% לרמה של 15% בפחות מחודש. מהצד השני, לחברה כמיליארד שקל במזומן והזינוק במרווח הזיקוק רק משפר את מצבה הפיננסי
אריאל אטיאס | (9)

חברה חדשה שעולה היום על רדאר חשש המשקיעים היא בזן. מניות החברה צללו היום ב-8% למחיר שפל מאז אפריל 2009 ברקע לזינוק החד שנרשם בשבועות האחרונים בתשואות אגרות החוב.

"המינוף של החברה גבוה מאוד, אך היא נוקטת בחצי שנה האחרונה באמצעים לגיוון מקורות האשראי שלה, בין אם זה דרך מכירת מלאים, מחזור אשראי מהבנקים או מחו"ל", אומרת היום ליאת גלזר, אנליסטית אקסלנס. "יחד עם זאת המרווחים הגדולים בפטרוכימיה ממשיכים להוות מעמסה. במידה ופרויקט הפצחן לא ייכנס לעבודה מלאה ברבעון הרביעי, זה יקשה משמעותית על החברה".

בפרויקט הפצחן הצפוי להתחיל החודש, ולהגיע לתפוקה מלאה עד סוף הרבעון טמון פוטנציאל גדול לבז"ן. הפרויקט אמור להפחית משמעותית את הוצאות החברה ולעזור לה להתחרות בבתי זיקוק מובילים אחרים.

הזינוק האחרון בתשואות אגרות החוב של בז"ן קשור בין היתר לחברה הבת כרמל אולפינים (כאו"ל). בשבוע שעבר חברת מידרוג הורידה את דירוג החוב של כאו"ל בדרגה מ-A2 ל-A3, תוך הצבת אופק דירוג שלילי. "הורדת הדירוג המתונה יחסית הינה נוכח כך שהדירוג מביא בחשבון את התמיכה שמקבלת החברה וכן עתידה לקבל מחברת האם בז"ן, אשר מהווה מקור עיקרי לשירות החוב בשנה הקרובה", נכתב בהודעת מידרוג.

המשקיעים בבז"ן שכבר החלו לתמחר חשש גדול יותר ליכולת החברה להחזיר את חובותיה בשנים הקרובות, ראו בהודעה כסיבה נוספת להגדיל את פרמיית הסיכון בנייר מאחר שבז"ן ערבה לתשלום חובותיה של כאו"ל. בזן אגח ג שנסחרה רק בתחילת אוגוסט בתשואה של כ-4.9% זינקה ל-15%.

אלעד קראוס, אנליסט הראל פיננסים, כתב בעדכון בעקבות דוחות רבעון שני 2012: "המינוף והסיכון בבז"ן גבוהים מאוד. המינוף בחברה עלה על רקע תוכנית ההשקעות, מרווחים נמוכים בתחום הפולימרים ואפילו בתחום הארומטים. יחד עם זאת, שווי השוק הנוכחי מגלם תסריט פסימי של מרווחים נמוכים לאורך זמן. להערכתנו, שווי השוק הנוכחי מגלם באופן מלא את התסריט הפסימי ללא אפסייד אפשרי עתידי, אשר עשוי לנבוע מהפצחן המימני והגז הטבעי".

מייצרת מזומנים אך מפסידה

בז"ן ייצרה ברבעון השני תזרים מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של 637 מיליון דולר. עם זאת החלשות בתחום הפולימרים והירידה במחירי הנפט במהלך הרבעון גרמו לחברה הפסדים חשבונאים, והיא סגרה את הרבעון עם הפסד בסך של 99 מיליון דולר לעומת רווח נקי של כ-50 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

בקופת החברה שכבו ב-30 ביוני כ-237 מיליון דולר וכמו כן לטובתה עומדים קווי אשראי לא מנוצלים המוערכים במאות מיליוני דולרים. מהצד השני בז"ן צריכה לפרוע במהלך 12 החודשים הקרובים כ-570 מיליון שקלים קרן וריבית בהיקף של 135 מיליון שקל, אגרות חוב פרטיות של 170 מיליון שקל ואשראי בנקאי בהיקף של 380 מיליון שקלים. כמו כן, החברה נטלה אשראי מבנקים בחו"ל בהיקף של 70 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    א 03/09/2012 18:47
    הגב לתגובה זו
    שכדאי לחכות עוד קצת. אנשים רציניים לא מגלים בקלות את המחשבות שלהם, אז או שתגובתך קנויה או שאין לך מושג איך להיפטר מהמניות.
  • 8.
    מושון 03/09/2012 16:22
    הגב לתגובה זו
    קניתי הרבה לפניכם
  • 7.
    יגאל 03/09/2012 16:20
    הגב לתגובה זו
    גם אני קניתי והרבה
  • 6.
    דר" מודן 03/09/2012 16:18
    הגב לתגובה זו
    סוף כל סוף אפשר לקנות את המניה המחיר מאוד אטרקטיבי ואני קונה בסכום גדול , נראה מי החכם !!!!
  • 5.
    לא להפריע את הסייסטה של שטייניץ בנתונים שוליים.. (ל"ת)
    ירושלמי 03/09/2012 16:12
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנליסט 03/09/2012 15:07
    הגב לתגובה זו
    לכן כל ניתוח בכתבה שווה לקליפת השום .
  • 3.
    הצפי שלנו :מחירי הנפט יירדו 5-10% עד אוקטובר נובמבר (ל"ת)
    כותבי תרחישים10-11-1 03/09/2012 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    eloima 03/09/2012 14:53
    הגב לתגובה זו
    פאניקה מוחלטת? סימנים שליליים? שני הרבעונים הבאים יהיו הטובים ביותר שראו פה מזה זמן.. והמנכ"ל יקבל את הקומפלימנטים (ע"ע Cookie Jar). אם היה מחזור נמוך - מילא. האיסוף המאסיבי הוא פי שלוש מהתנועה היומית.
  • 1.
    סוחר 03/09/2012 14:49
    הגב לתגובה זו
    נגמר הסרט....בזן תרד ל 99
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

אנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צאנשי פרטנר וחשכ״ל. קרדיט: יח״צ

פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה

מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה

רן קידר |

מכרז הסלולר הגדול של החשב הכללי, מהחשובים והיוקרתיים במשק התקשורת, הסתיים ופרטנר ופלאפון הן הזוכות שיספקו שירותי סלולר וציוד קצה ל-220 אלף עובדי מדינה ולראשונה גם לגמלאי שירות המדינה. בהסכם החדש נקבע כי פלאפון תספק שירותים לכ-60% מהמנויים, בעוד פרטנר תשרת את יתרת 40% מהמנויים. מדובר בחלוקה אסטרטגית שמבוססת על שני ספקים מקבילים, במטרה להבטיח יציבות, יתירות ושיפור משמעותי ברמת השירות. 

המכרז כולל חבילת דרישות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדו לחזק את רציפות השירות, גם במצבי חירום: שתי רשתות עצמאיות במקביל, עם מערכי גיבוי ועמידה בתקני סייבר מחמירים. MCPTT, מערכת תקשורת מאובטחת בדגם "מכשיר קשר" עבור כוחות הביטחון והחירום, הפועלת גם תחת עומסי רשת כבדים. בועה סלולרית, הפעלת רשת פרטית, נפרדת ומאובטחת לכוחות הביטחון בשעת חירום. נפ״א, נדידה פנים־ארצית אוטומטית בין שלוש רשתות סלולריות לקבלת קליטה רציפה בכל נקודה במדינה. 

מלבד רכיבי הביטחון, המכרז מביא ערך ישיר לעובדי המדינה: חבילות גלישה בנפחים חסרי תקדים, עד 300 טרה־בייט. תנאים משופרים לגלישה ושיחות בחו"ל. מגוון רחב של מכשירים סלולריים מהדגמים החדשים בשוק. פלטפורמה דיגיטלית לשירות עצמי מהיר ונגיש. 

חשב הכללי, יהלי רוטנברג, אמר בטקס ההכרזה שנערך במשרד האוצר: "המכרז מהווה הישג אסטרטגי חשוב המשלב חיסכון משמעותי לקופת המדינה עם קפיצת מדרגה טכנולוגית וביטחונית. לראשונה תובטח רציפות תפקודית מלאה גם בשעת חירום, לצד יכולות סייבר מתקדמות ורשתות עצמאיות. התחרות הרחבה אפשרה לנו להשיג את התנאים הטובים ביותר למדינה, הן במחיר והן באיכות השירות." 

מנהל מינהל הרכש הממשלתי, אלון קינסט, הוסיף: "התוצאות הן עדות לתחרות הבריאה והענפה שיצרנו. החברות הציעו את מיטב הטכנולוגיה והמחירים הטובים ביותר. תחרות איכותית היא המפתח להשגת שירות ציבורי יעיל, חסכוני וחדשני."