המלצת "קנייה" לכיל עם פרמיה של 44%: "אין כמו כיל ליהנות מ-QE3"
"אם אכן ההרחבה הכמותית השלישית בארה"ב (QE3) תצא לפועל, יהיה לכך השפעה חיובית חזקה על כיל", כך מעריך גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז', שמסביר מה הקשר בין המלצתו לכיל לבין מחיר התירס ביחס לדולר.
אלפר ממליץ "קנייה" לכיל אך מוריד את מחיר יעד למניה ל-56 שקל לעומת מחיר של 60 שקל שנתן לה בדצמבר.עדיין, מדובר במחיר הגבוה ב-44% מהמחיר הבסיסי של המניה הבוקר בבורסה של ת"א. נזכיר כי בדצמבר נפלה מניית כיל לשפל של כ-33 שקל ומאז התאוששה לרמה של 38.8 שקל.
אלפר בחן את הקורלציה בין שערו של הדולר העולמי (DXY) למחירו של התירס והגיע למסקנה כי ב-12 החודשים האחרונים התקיימה קורלציה חזקה בעלת מתאם שלילי בשיעור של 0.85 בין שני הנכסים.
"ההיגיון מאחורי הקורלציה המאוד חזקה הזו היא ברורה, התירס, כסחורה ריאלית הנקובה בדולרים נעה בכיוון הפוך לשער הדולר. ייתכן גם כי העובדה שהתירס, בניגוד למשל לנפט, הוא מוצר שגם ייצורו וגם צריכתו נשלטים ע"י ארה"ב, מחזקים את הקורלציה הזו.
" QE3 שכנראה יהיה כרוך בהדפסות דולרים נוספות, יחליש את שער הדולר, יחזק את מחירי הסחורות כולן ואת התירס בפרט, ויזרים השקעות לכיוון המגזר הזה (סחורות ומניות הקשורות למניות). בשוק הישראלי, אין כמו כי"ל כדי ליהנות מהמדיניות של הבנק המרכזי האמריקאי של הבנק המרכזי האמריקני".
אלפר מציין כי "ההשפעה של מחיר התירס על הביצועים של כי"ל, היא קריטית. התירס הוא צרכן האשלג הגדול בעולם הוא אחראי ל-14% מכלל הצריכה העולמית והוא צורך כ-46% מצריכת האשלג בארה"ב. כמו כן, לתירס יש השפעה חזקה על הסויה מאחר ששניהם גדלים על אותם אדמות ובאותו אקלים. התירס והסויה ביחד אחראים ל-22% מצריכת האשלג העולמית. הגרעינים בכלל (כולל חיטה ואורז) צורכים 41% מהאשלג בעולם".
אלפר מסתכל אל העתיד ומעריך כי הרבעונים השני והרביעי יהיו חזקים בעבור כיל. לדבריו, "הרבעון השני של כיל נראה חזק במיוחד בשל הביקוש הער מברזיל, סין ואפילו מהודו שמייבאת אשלג על חשבון חוזי 2011. הרבעון השלישי נראה מעט חלש יותר אך אנו מצפים לרבעון רביעי חזק כאשר כרגע הצפי בשוק הוא שגם הודו וגם סין יחתמו על חוזים חדשים לקראת רבעון 4".
אלפר מוסיף לסקירתו הערה אחרונה ואומר: "לדעתנו, QE3 ייכשל כפי שכל המדיניות של ממשל ארה"ב דינה להיכשל ולהכניס את ארה"ב לבוץ עמוק עוד יותר. מיתון בארה"ב הוא רק שאלה של זמן (בהנחה שארה"ב לא נמצאת כבר במיתון ריאלי) אולם אנו איננו רואים במיתון אמריקני איום אמיתי על שוק הדגנים ואיננו רואים במיתון כזה איום על כי"ל.
"מדוע? הגידול בביקוש לגרעינים בחמש השנים האחרונות מגיע בכל מקרה מסין. הביקוש מארה"ב נמצא בירידה חדה כבר שנים, כאשר רק שוק האתנול והייצוא לסין הופכים את הסקטור החקלאי בארה"ב לסקטור המשגשג ביותר בכלכלה האמריקנית. מיתון בארה"ב אין בו כדי לשנות את התמונה הזו.
"להיפך המשך הדשדוש בשוק האמריקני יביא ל-QE נוספים, ימשיך לשחוק את שער הדולר וכל עוד הצמיחה בסין תמשיך בקצב סביר, זהו אקלים כלכלי מושלם לחברות כמו כי"ל".
- 2.כיל תושפע גם לטובה מ..עליות בבורסות העולם.... (ל"ת)הניתוח לא רציני 18/06/2012 19:09הגב לתגובה זו
- 1.נ שמע מופרך ומגמתי (ל"ת)מר אדוני 18/06/2012 13:00הגב לתגובה זו

העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
הבורסה רוצה להחזיר את פקודת האייסברג לייעודה המקורי: כלי למוסדיים בלבד כאשר המינימום הגלוי יעלה, העמלות יתייקרו, והגמישות במסחר תצטמצם; המשקיעים הקטנים, שעשו בה שימוש במניות עם מחזורי מסחר נמוכים כדי לא להזיז את
השוק, ימצאו את עצמם בבעיה
הבורסה משנה את אחת הפקודות שהסוחרים בבורסה מכירים היטב - פקודת האייסברג (Iceberg), שנועדה לאפשר לסוחרים גדולים להסתיר חלק מהכמות שהם מציעים לסחור בה ולמכור אותה בהדרגה, עומדת בפני שינוי מהותי. בטיוטה שפורסמה להערות הציבור, הבורסה מציעה להחמיר את תנאי השימוש, עם קביעת מינימום גבוה יותר לכמות הגלויה והטלת עמלות מסחר נוספות.
פקודת האייסברג הושקה בבורסה בשנת 2014 כפתרון לשחקנים גדולים כמו גופים מוסדיים, שרצו לבצע עסקאות גדולות מבלי להשפיע על המסחר בצורה מהותית. המנגנון יחסית פשוט, כאשר רק חלק קטן מהכמות נחשף לספר הפקודות, וכשהוא מתבצע נחשף חלק נוסף, עד שהעסקה כולה מסתיימת. זה מאפשר לדוגמא למוכר גדול למכור כמות משמעותית מבלי שתהיה פקודת מכירה גדולה בספר הפקודות שעשויה להרתיע רוכשים פוטנציאלים שעשויים להבין שיש מי שרוצה למכור בהיקף משמעותי בנייר.
אלא שבשנים האחרונות, ובעיקר מאז שהבורסה הורידה את רף המינימום לעסקאות ב-2022 (500 שקלים בלבד במניה), גם סוחרים קטנים החלו להשתמש בה. מאז נוצרו מאות עסקאות קטנות אשר לטענת הבורסה יצרו "רעש" מיותר והעמיסו על מערכת המסחר, בניגוד לרוח המקורית של הפקודה. זה גם הוביל לעמלות מרובות אצל הברוקרים, שכן נעשו המון עסקאות במחירי מינימום שגררו עמלות מיותרות.
כעת מציעה הבורסה לשנות את הפקודה. בכל פקודת אייסברג תידרש כמות גלויה מינימלית של לפחות 5% מהכמות הכוללת או סכום כספי מינימלי, הגבוה מביניהם. הרף יעמוד על 2,500 שקלים במניות, 5,000 שקלים באג"ח קונצרניות ונע"מ, ו־10,000 שקלים במק"מ ואג"ח מדינה מסוימות. המשמעות היא שכבר אי אפשר יהיה להסתיר פקודות "זעירות", וכל מי שיבחר להשתמש בכלי הזה יחויב לחשוף חלק משמעותי יותר.
- אשדוד מקימה רובע חדשנות בהשקעה של כ-10 מיליארד שקל; מעל למיליון מ"ר לתעסוקה, מסחר ומגורים
- ירידות קלות באסיה; החוזים על וול סטריט במינוס 0.2%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, השינוי עשוי ליצור את ההפך ממה שנועדה לו הפקודה, כאשר סוחרים שיראו למשל פקודת אייסברג עם כמות גלויה של 5,000 שקלים במניה, יוכלו להבין שמאחוריה עומדת במקסימום פקודה כוללת של כ-100 אלף שקלים (5% מסך העסקה, כלומר פי 20 מהכמות הגלויה). עצם קביעת המינימום מאפשרת לשוק לקרוא בין השורות ולקבל תמונה טובה יותר על עומק הביקוש או ההיצע.

ידין - בלי עובדים לא תעקוף את חנן פרידמן
בזמן שמנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, פתח את יום המסחר בבורסה, עובדי ועובדות בנק הפועלים הפגינו ממול במחאה על תוכנית הקיצוצים החד-צדדית שמקדמת הנהלת הבנק
יו"ר ארגון עובדי בנק הפועלים, רוני גרפונקל, אמר: "ההנהלה מנותקת. בזמן שהבנק מציג רווחי שיא של מיליארדי שקלים, היא פוגעת בעובדות ובעובדים, מצמצמת מאות תקנים ומגדילה את העומסים, שבסוף פוגעים גם בלקוחות ובשירות הניתן להם. ניאבק בנחישות על זכויותינו, על תנאי עבודה הוגנים ועל עתיד הבנק. אנחנו לא חוששים להחריף את המאבק. המסר ברור, לא נוותר על הזכויות שלנו, ולא נאפשר להנהלה לקדם צעדים חד־צדדיים על גב העובדים".
לפני כשלושה שבועות, הכריז ארגון עובדי בנק הפועלים על סכסוך עבודה של כ-8,000 עובדי הבנק. ההכרזה על סכסוך העבודה אושרה מוקדם יותר השבוע
במוסדות ההסתדרות הכללית והועברה להנהלת הבנק. הסכסוך הוכרז לאור צעדי קיצוצים חד-צדדיים ושינויים ארגוניים רחבי היקף שמקדמת ההנהלה, שפוגעים ישירות בזכויות העובדים ובביטחונם התעסוקתי, כך על פי הודעת הוועד. ההכרזה איפשרה לעובדי בנק הפועלים לנקוט בצעדים ארגוניים
החל מה-17 לחודש ואילך.
הרקע להפגנות
במהלך החודשים האחרונים ניהל ארגון עובדי בנק הפועלים מו"מ מול הנהלת הבנק, אך ההנהלה סירבה להקפיא את הצעדים - שאותם החלה ליישם בפועל. הוועד מסר כי "התנהלותה הדורסנית של הנהלת הבנק כלפי עובדיה נעשית בשעה
שהבנק מציג רווחי עתק של כ-9 מיליארד שקל ב-2024, וצפוי לרשום רווחים גבוהים אף יותר ב-2025". הצעדים שאותם מקדמת ההנהלה כוללים תוכנית קיצוצים שכוללת ביטול של כ-770 תקנים, שכבר החלה להיות מיושמת ובאה לידי ביטוי באי איוש של תקנים שהתפנו, איחוד תקנים וביטול תקנים,
כך על פי הוועד. עוד לטענתם, מבוצע ניוד כפוי של מאות עובדים מהסניפים למחלקות אחרות, תוך פגיעה בשכרם וביטול פוטנציאל הקידום שלהם לתפקידי ניהול. לפי ראשי הוועד, מדובר ב"פגיעה ממשית באופק התעסוקתי של עובדות ועובדי הבנק, שחיקה בזכויות העובדים, יצירת תנאי עבודה
בלתי סבירים שרק יגדילו את עומס העבודה וכתוצאה מכך יובילו לפגיעה בלקוחות הבנק".
בנק הפועלים סיכם באחרונהאת הרבעון השני של 2025 עם רווח נקי של 2.542
מיליארד שקל, לעומת 2.424 מיליארד שקל ברבעון הקודם ו-2.238 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות, זאת אף שברבעון נרשמה הוצאה להפסדי אשראי לעומת הכנסה מהפסדי אשראי שנרשמה ברבעון
המקביל. העלייה ברווח מול הרבעון הקודם נבעה בעיקרה מצמיחה בהכנסות מריבית, מהשפעת המדד בתקופה ומצמיחה בפעילות. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השני על 16.7% בהשוואה ל-16.4% ברבעון הקודם ול-16.4% ברבעון המקביל אשתקד.
- בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
- דיסקונט יתן לכם 25 שקל בחודש וירוץ לעשות קמפיין באיילון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגעתו של מנכ"ל הבנק לפתיחת המסחר בבורסה היתה לרגל חלוקת מניות הבנק המתקיימת היום ללקוחות (שבחרו לקבל אותן). לפני כחודש הודיע הבנק שיחלק מניות של הבנק במתנה ליותר ממיליון לקוחותיו. הלקוחות הזכאים יכלו לבחור בין קבלת 2 מניות של הבנק בשווי של כ-124 שקלים (לפי שער הסגירה ב-21.8) או מענק כספי של 100 שקלים.