גרנית הכרמל עברה ברבעון הרביעי להפסד של 19 מיליון שקל

ההפסד מיוחס להוצאת מס חד פעמית שנבעה מהחלטות ועדת טרכטנברג. תוצאות סונול בשנת 2011 הושפעו לרעה מהסטגנציה בשוק הדלקים, מרמת התחרות הגבוהה ומהורדת מרווח השיווק
יעל גרונטמן |

חברת ההחזקות גרנית הכרמל שבשליטת איש העסקים דוד עזריאלי פרסמה היום (יום ג') את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי לשנת 2011 ולשנה כולה, מהם עולה כי החברה עברה ברבעון האחרון של השנה להפסד בשל הוצאת מס חד פעמית שנבעה מהחלטות ועדת טרכטנברג.

החברה מציינת כי תוצאות סונול בשנת 2011 הושפעו לרעה מהסטגנציה בשוק הדלקים, מרמת התחרות הגבוהה ומהורדת מרווח השיווק. לעומת זאת בתוצאות חברות הליבה האחרות של החברה,: סופרגז, GES וטמבור, חל שיפור משמעותי.

ברבעון הרביעי של שנת 2011 עברה החברה הפסד של כ-19 מיליון שקל לעומת רווח של כ-13 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי לשנת 2011 הסתכם בכ- 255 מיליון שקל לעומת כ- 290 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי נפל ב-57% והסתכם בכ- 26 מיליון שקל לעומת כ-61 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת בשורה העליונה דיווחה חברת ההחזקות של עזריאלי כי הכנסות הרבעון עלו ברבעון הרביעי ב-23% ל-1.67 מיליארד שקל. החברה ציינה כי תוצאות הרבעון הרביעי הושפעו באופן מהותי מהרישום של הוצאת מס חד-פעמית בסך של כ- 19 מיליון שקל ברבעון זה בעקבות החלטות ועדת טרכטנברג.

תוצאות שנת 2011 כולה מצביעות על גידול של כ-20% בהכנסות החברה לכ-6.3 מיליארד שקל לעומת 5.2 מיליארד שקל בשנת 2010. עיקר העלייה בהכנסות נבעה מהעלייה במחירי הנפט וגידול במכירות סופרגז, טמבור ו- GES.

עם זאת, כבר בשורת הרווח התפעולי חלה ירידה קלה של 1.37% והוא הסתכם בשנת 2011 בכ-208.3 מיליון שקל לעומת. נציין כי בשנת 2010, כלל הרווח התפעולי רווח חד פעמי של כ- 22 מיליון שקל ממימוש אחזקות בחברת שב"ח. בנטרול רווח זה מציגה גרנית שיפור ברמת הרווח התפעולי, זאת למרות תוצאות סונול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?

על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים  טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה. 

מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי.  למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.

העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח. 

בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.

הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.