אחרי הדיפרסיה של 2011 האם תבוא המאניה של 2012?
שוק ההון של 2011 מזכיר במובנים רבים את שוק ההון של שנת 2008. הדמיון אינו מקרי שכן המשבר הנוכחי הינו המשך ישיר למשבר הפיננסי העולמי של 2007-2008. גם השנה, כמו אז, ירדו השווקים בשיעורים ניכרים של עשרות אחוזים. גם השנה איבדו המשקיעים את אמונם במערכת הפיננסית והוציאו את כספם מהבורסה, גם השנה נפגעה הצמיחה וירדו היקפי המסחר וגם השנה, כמו המשבר ההוא, נדרשת התערבות ממשלתית בינלאומית לטיפול במשבר ולייצוב המערכת.
בסוף 2008 וראשית 2009 התגייסו ממשלות ברחבי הגלובוס בהובלת ארה"ב ונקטו באופן מתואם במספר פעולות מקבילות: הורדת ריביות לשיעור אפסי, הזרמת טריליוני דולרים לשווקים, הלאמת חברות בעיקר מתחום הפיננסים ועוד. מטרתן של כל אלה, לתמוך במערכת הבנקאות, הביטוח והפיננסים, לטפל במשבר הנזילות שאיים על הכלכלה העולמית ולהשיב את אמון המשקיעים.
הדיפרסיה העמוקה של סוף 2008 השתנתה באחת למאניה שנמשכה לאורך כל 2009 ו-2010. למרות שהמשבר טרם הסתיים והסכנות עדיין ארבו למשקיעים, האמון חזר והשווקים תיקנו במהירות. המניות חזרו לרמתן טרום המשבר ואף התחזקו מעבר ופרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות שבו לרדת לרמות נמוכות ששיקפו ביטחון גבוה של המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות.
שנת 2012 שתפתח בשבוע הבא עשויה בתרחישים שונים להפוך למקבילתה של 2009, והדיפרסיה העמוקה של 2011 עשויה להפוך במהירות למאניה של 2012. שילוב של הורדות ריבית, הזרמות הון נדיבות, ערבויות למוסדות פיננסים ולמדינות ותוכניות צנע של מדינות אירופה יחד עם נתוני מאקרו הולכים ומשתפרים, בעיקר בארה"ב, יביאו לעליות בשווקים. התיקון צפוי להיות במניות ובאג"ח הקונצרני שם נפתחו פרמיות סיכון גבוהות שטרם ירדו.
אירופה מגיעה ליישורת האחרונה מבחינתה, ועליה לנקוט בפעולות נחושות ומהירות. מה שארה"ב עשתה ב-2009 אירופה חייבת לעשות היום. הפעולות האחרונות והצהרות האחרונות של מרקל וסרקוזי הן בכיוון הנכון, ויישומן תוביל לראלי המיוחל בשווקים. למרות חוסר הוודאות והתנודתיות הגבוהה אין זה הזמן לשבת לגמרי מחוץ לבורסה. יש להיות בחשיפה יחסית גבוהה בהתאם למדיניות, אך לא מלאה בשל חוסר הוודאות שנותר גבוה. יש לזכור את לקחי אותם אלה שיצאו מהשוק בשיא המשבר של 2008 ופספסו את עליות 2009-2010. חובה לעקוב, לנתח ולהבין את המהלכים בשווקים והאם אנו אכן בפתחה של שנה חיובית בשווקים ובכלכלה.
אם כך הדבר, האמון יחזור והשווקים יתקנו, נראה את המניות מתקנות בהובלת מגזר הבנקאות, את סטיות התקן יורדות, את מדד הפחד שב לרמות נורמאליות של 18 נקודות בסיס ומטה ופרמיות הסיכון באגרות החוב הקונצרטיות יורדות לרמות המקובלות היסטורית. כל אלה עשויים לקרות, בתרחיש האופטימי, בפרק זמן קצר יחסית ומי שיהיה בחוץ לא ייהנה ממלוא התיקון.
- 2.האדם הסביר 25/12/2011 09:29הגב לתגובה זואיך יתנהג שוק ההון קשה לצפות. אפשר לנתח ולהסיק שירד או להסיק שיעלה. מה שברור הוא שמשבר החובות הריבוניים כל כך עמוק, שלאורך זמן נראה כי או שמיטת חובות או גלישה למיתון באירופה. שני התרחישים האלו שליליים לשוק ההון, והציפייה להתרחשותם אינה עומדת בקנה אחד עם עליות בשוק או עם ירידת הפרמיות של ביטוחי אג" ח.
- 1.כרגיל - בתי ההשקעות מוכרים לוקשים. אין אחרת.ר (ל"ת)משקיע 25/12/2011 08:46הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
