אחרי הדיפרסיה של 2011 האם תבוא המאניה של 2012?
שוק ההון של 2011 מזכיר במובנים רבים את שוק ההון של שנת 2008. הדמיון אינו מקרי שכן המשבר הנוכחי הינו המשך ישיר למשבר הפיננסי העולמי של 2007-2008. גם השנה, כמו אז, ירדו השווקים בשיעורים ניכרים של עשרות אחוזים. גם השנה איבדו המשקיעים את אמונם במערכת הפיננסית והוציאו את כספם מהבורסה, גם השנה נפגעה הצמיחה וירדו היקפי המסחר וגם השנה, כמו המשבר ההוא, נדרשת התערבות ממשלתית בינלאומית לטיפול במשבר ולייצוב המערכת.
בסוף 2008 וראשית 2009 התגייסו ממשלות ברחבי הגלובוס בהובלת ארה"ב ונקטו באופן מתואם במספר פעולות מקבילות: הורדת ריביות לשיעור אפסי, הזרמת טריליוני דולרים לשווקים, הלאמת חברות בעיקר מתחום הפיננסים ועוד. מטרתן של כל אלה, לתמוך במערכת הבנקאות, הביטוח והפיננסים, לטפל במשבר הנזילות שאיים על הכלכלה העולמית ולהשיב את אמון המשקיעים.
הדיפרסיה העמוקה של סוף 2008 השתנתה באחת למאניה שנמשכה לאורך כל 2009 ו-2010. למרות שהמשבר טרם הסתיים והסכנות עדיין ארבו למשקיעים, האמון חזר והשווקים תיקנו במהירות. המניות חזרו לרמתן טרום המשבר ואף התחזקו מעבר ופרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות שבו לרדת לרמות נמוכות ששיקפו ביטחון גבוה של המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות.
שנת 2012 שתפתח בשבוע הבא עשויה בתרחישים שונים להפוך למקבילתה של 2009, והדיפרסיה העמוקה של 2011 עשויה להפוך במהירות למאניה של 2012. שילוב של הורדות ריבית, הזרמות הון נדיבות, ערבויות למוסדות פיננסים ולמדינות ותוכניות צנע של מדינות אירופה יחד עם נתוני מאקרו הולכים ומשתפרים, בעיקר בארה"ב, יביאו לעליות בשווקים. התיקון צפוי להיות במניות ובאג"ח הקונצרני שם נפתחו פרמיות סיכון גבוהות שטרם ירדו.
אירופה מגיעה ליישורת האחרונה מבחינתה, ועליה לנקוט בפעולות נחושות ומהירות. מה שארה"ב עשתה ב-2009 אירופה חייבת לעשות היום. הפעולות האחרונות והצהרות האחרונות של מרקל וסרקוזי הן בכיוון הנכון, ויישומן תוביל לראלי המיוחל בשווקים. למרות חוסר הוודאות והתנודתיות הגבוהה אין זה הזמן לשבת לגמרי מחוץ לבורסה. יש להיות בחשיפה יחסית גבוהה בהתאם למדיניות, אך לא מלאה בשל חוסר הוודאות שנותר גבוה. יש לזכור את לקחי אותם אלה שיצאו מהשוק בשיא המשבר של 2008 ופספסו את עליות 2009-2010. חובה לעקוב, לנתח ולהבין את המהלכים בשווקים והאם אנו אכן בפתחה של שנה חיובית בשווקים ובכלכלה.
אם כך הדבר, האמון יחזור והשווקים יתקנו, נראה את המניות מתקנות בהובלת מגזר הבנקאות, את סטיות התקן יורדות, את מדד הפחד שב לרמות נורמאליות של 18 נקודות בסיס ומטה ופרמיות הסיכון באגרות החוב הקונצרטיות יורדות לרמות המקובלות היסטורית. כל אלה עשויים לקרות, בתרחיש האופטימי, בפרק זמן קצר יחסית ומי שיהיה בחוץ לא ייהנה ממלוא התיקון.
- 2.האדם הסביר 25/12/2011 09:29הגב לתגובה זואיך יתנהג שוק ההון קשה לצפות. אפשר לנתח ולהסיק שירד או להסיק שיעלה. מה שברור הוא שמשבר החובות הריבוניים כל כך עמוק, שלאורך זמן נראה כי או שמיטת חובות או גלישה למיתון באירופה. שני התרחישים האלו שליליים לשוק ההון, והציפייה להתרחשותם אינה עומדת בקנה אחד עם עליות בשוק או עם ירידת הפרמיות של ביטוחי אג" ח.
- 1.כרגיל - בתי ההשקעות מוכרים לוקשים. אין אחרת.ר (ל"ת)משקיע 25/12/2011 08:46הגב לתגובה זו
פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
בנק הפועלים מסכם רבעון שלישי עם רווח נקי של כ-2.8 מיליארד שקל ותשואה להון של 17.6%, עם זאת בנטרול רווח חד פעמי הרווח עמד על כ-2.4 מיליארד ותשואה להון של 15.2%
בנק הפועלים פועלים -1.13% מפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2025.
הבנק מסכם את הרבעון השלישי של שנת 2025 ברווח נקי בסך 2,758 מיליון שקל בהשוואה ל-2,542 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-1,905 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הגידול ברווח הנקי ברבעון הושפע מגידול בהכנסות בסך 432 מיליון שקל (רווח של כ-380 מיליון שקל נטו, לאחר השפעת המס) בשל סכומים שהתקבלו בקשר עם הסדר הפשרה בתביעה בקשר עם חקירת המס האמריקאית.
הרווח הנקי ברבעון השלישי בנטרול הסכומים כאמור עמד על 2,378 מיליון שקל. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 17.6% בהשוואה ל-16.7% ברבעון הקודם ול-13.6% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי המנוטרל כאמור עמד ברבעון השלישי על 15.2%.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?
