אחרי הדיפרסיה של 2011 האם תבוא המאניה של 2012?
שוק ההון של 2011 מזכיר במובנים רבים את שוק ההון של שנת 2008. הדמיון אינו מקרי שכן המשבר הנוכחי הינו המשך ישיר למשבר הפיננסי העולמי של 2007-2008. גם השנה, כמו אז, ירדו השווקים בשיעורים ניכרים של עשרות אחוזים. גם השנה איבדו המשקיעים את אמונם במערכת הפיננסית והוציאו את כספם מהבורסה, גם השנה נפגעה הצמיחה וירדו היקפי המסחר וגם השנה, כמו המשבר ההוא, נדרשת התערבות ממשלתית בינלאומית לטיפול במשבר ולייצוב המערכת.
בסוף 2008 וראשית 2009 התגייסו ממשלות ברחבי הגלובוס בהובלת ארה"ב ונקטו באופן מתואם במספר פעולות מקבילות: הורדת ריביות לשיעור אפסי, הזרמת טריליוני דולרים לשווקים, הלאמת חברות בעיקר מתחום הפיננסים ועוד. מטרתן של כל אלה, לתמוך במערכת הבנקאות, הביטוח והפיננסים, לטפל במשבר הנזילות שאיים על הכלכלה העולמית ולהשיב את אמון המשקיעים.
הדיפרסיה העמוקה של סוף 2008 השתנתה באחת למאניה שנמשכה לאורך כל 2009 ו-2010. למרות שהמשבר טרם הסתיים והסכנות עדיין ארבו למשקיעים, האמון חזר והשווקים תיקנו במהירות. המניות חזרו לרמתן טרום המשבר ואף התחזקו מעבר ופרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות שבו לרדת לרמות נמוכות ששיקפו ביטחון גבוה של המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות.
שנת 2012 שתפתח בשבוע הבא עשויה בתרחישים שונים להפוך למקבילתה של 2009, והדיפרסיה העמוקה של 2011 עשויה להפוך במהירות למאניה של 2012. שילוב של הורדות ריבית, הזרמות הון נדיבות, ערבויות למוסדות פיננסים ולמדינות ותוכניות צנע של מדינות אירופה יחד עם נתוני מאקרו הולכים ומשתפרים, בעיקר בארה"ב, יביאו לעליות בשווקים. התיקון צפוי להיות במניות ובאג"ח הקונצרני שם נפתחו פרמיות סיכון גבוהות שטרם ירדו.
אירופה מגיעה ליישורת האחרונה מבחינתה, ועליה לנקוט בפעולות נחושות ומהירות. מה שארה"ב עשתה ב-2009 אירופה חייבת לעשות היום. הפעולות האחרונות והצהרות האחרונות של מרקל וסרקוזי הן בכיוון הנכון, ויישומן תוביל לראלי המיוחל בשווקים. למרות חוסר הוודאות והתנודתיות הגבוהה אין זה הזמן לשבת לגמרי מחוץ לבורסה. יש להיות בחשיפה יחסית גבוהה בהתאם למדיניות, אך לא מלאה בשל חוסר הוודאות שנותר גבוה. יש לזכור את לקחי אותם אלה שיצאו מהשוק בשיא המשבר של 2008 ופספסו את עליות 2009-2010. חובה לעקוב, לנתח ולהבין את המהלכים בשווקים והאם אנו אכן בפתחה של שנה חיובית בשווקים ובכלכלה.
אם כך הדבר, האמון יחזור והשווקים יתקנו, נראה את המניות מתקנות בהובלת מגזר הבנקאות, את סטיות התקן יורדות, את מדד הפחד שב לרמות נורמאליות של 18 נקודות בסיס ומטה ופרמיות הסיכון באגרות החוב הקונצרטיות יורדות לרמות המקובלות היסטורית. כל אלה עשויים לקרות, בתרחיש האופטימי, בפרק זמן קצר יחסית ומי שיהיה בחוץ לא ייהנה ממלוא התיקון.
- 2.האדם הסביר 25/12/2011 09:29הגב לתגובה זואיך יתנהג שוק ההון קשה לצפות. אפשר לנתח ולהסיק שירד או להסיק שיעלה. מה שברור הוא שמשבר החובות הריבוניים כל כך עמוק, שלאורך זמן נראה כי או שמיטת חובות או גלישה למיתון באירופה. שני התרחישים האלו שליליים לשוק ההון, והציפייה להתרחשותם אינה עומדת בקנה אחד עם עליות בשוק או עם ירידת הפרמיות של ביטוחי אג" ח.
- 1.כרגיל - בתי ההשקעות מוכרים לוקשים. אין אחרת.ר (ל"ת)משקיע 25/12/2011 08:46הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
