אחרי הדיפרסיה של 2011 האם תבוא המאניה של 2012?
שוק ההון של 2011 מזכיר במובנים רבים את שוק ההון של שנת 2008. הדמיון אינו מקרי שכן המשבר הנוכחי הינו המשך ישיר למשבר הפיננסי העולמי של 2007-2008. גם השנה, כמו אז, ירדו השווקים בשיעורים ניכרים של עשרות אחוזים. גם השנה איבדו המשקיעים את אמונם במערכת הפיננסית והוציאו את כספם מהבורסה, גם השנה נפגעה הצמיחה וירדו היקפי המסחר וגם השנה, כמו המשבר ההוא, נדרשת התערבות ממשלתית בינלאומית לטיפול במשבר ולייצוב המערכת.
בסוף 2008 וראשית 2009 התגייסו ממשלות ברחבי הגלובוס בהובלת ארה"ב ונקטו באופן מתואם במספר פעולות מקבילות: הורדת ריביות לשיעור אפסי, הזרמת טריליוני דולרים לשווקים, הלאמת חברות בעיקר מתחום הפיננסים ועוד. מטרתן של כל אלה, לתמוך במערכת הבנקאות, הביטוח והפיננסים, לטפל במשבר הנזילות שאיים על הכלכלה העולמית ולהשיב את אמון המשקיעים.
הדיפרסיה העמוקה של סוף 2008 השתנתה באחת למאניה שנמשכה לאורך כל 2009 ו-2010. למרות שהמשבר טרם הסתיים והסכנות עדיין ארבו למשקיעים, האמון חזר והשווקים תיקנו במהירות. המניות חזרו לרמתן טרום המשבר ואף התחזקו מעבר ופרמיות הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות שבו לרדת לרמות נמוכות ששיקפו ביטחון גבוה של המשקיעים ביכולת הפירעון של החברות.
שנת 2012 שתפתח בשבוע הבא עשויה בתרחישים שונים להפוך למקבילתה של 2009, והדיפרסיה העמוקה של 2011 עשויה להפוך במהירות למאניה של 2012. שילוב של הורדות ריבית, הזרמות הון נדיבות, ערבויות למוסדות פיננסים ולמדינות ותוכניות צנע של מדינות אירופה יחד עם נתוני מאקרו הולכים ומשתפרים, בעיקר בארה"ב, יביאו לעליות בשווקים. התיקון צפוי להיות במניות ובאג"ח הקונצרני שם נפתחו פרמיות סיכון גבוהות שטרם ירדו.
אירופה מגיעה ליישורת האחרונה מבחינתה, ועליה לנקוט בפעולות נחושות ומהירות. מה שארה"ב עשתה ב-2009 אירופה חייבת לעשות היום. הפעולות האחרונות והצהרות האחרונות של מרקל וסרקוזי הן בכיוון הנכון, ויישומן תוביל לראלי המיוחל בשווקים. למרות חוסר הוודאות והתנודתיות הגבוהה אין זה הזמן לשבת לגמרי מחוץ לבורסה. יש להיות בחשיפה יחסית גבוהה בהתאם למדיניות, אך לא מלאה בשל חוסר הוודאות שנותר גבוה. יש לזכור את לקחי אותם אלה שיצאו מהשוק בשיא המשבר של 2008 ופספסו את עליות 2009-2010. חובה לעקוב, לנתח ולהבין את המהלכים בשווקים והאם אנו אכן בפתחה של שנה חיובית בשווקים ובכלכלה.
אם כך הדבר, האמון יחזור והשווקים יתקנו, נראה את המניות מתקנות בהובלת מגזר הבנקאות, את סטיות התקן יורדות, את מדד הפחד שב לרמות נורמאליות של 18 נקודות בסיס ומטה ופרמיות הסיכון באגרות החוב הקונצרטיות יורדות לרמות המקובלות היסטורית. כל אלה עשויים לקרות, בתרחיש האופטימי, בפרק זמן קצר יחסית ומי שיהיה בחוץ לא ייהנה ממלוא התיקון.
- 2.האדם הסביר 25/12/2011 09:29הגב לתגובה זואיך יתנהג שוק ההון קשה לצפות. אפשר לנתח ולהסיק שירד או להסיק שיעלה. מה שברור הוא שמשבר החובות הריבוניים כל כך עמוק, שלאורך זמן נראה כי או שמיטת חובות או גלישה למיתון באירופה. שני התרחישים האלו שליליים לשוק ההון, והציפייה להתרחשותם אינה עומדת בקנה אחד עם עליות בשוק או עם ירידת הפרמיות של ביטוחי אג" ח.
- 1.כרגיל - בתי ההשקעות מוכרים לוקשים. אין אחרת.ר (ל"ת)משקיע 25/12/2011 08:46הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
