ישיבת מנהלים גרף נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINIישיבת מנהלים גרף נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI

מה באמת התשואה בקרנות הגידור והאם הן עדיפות על קרנות נאמנות?

נתוני האמת על תעשיית קרנות הגידור; למרות התחום הנוצץ, קרנות הגידור המנייתיות לא תמיד מצליחות להכות את המדדים ולא בטוח שהן עדיפות על קרנות נאמנות - מוכרים לכם מוצר ב"עטיפה נוצצת" במקרים רבים, הוא לא מספק את הסחורה

תמיר חכמוף | (5)
נושאים בכתבה קרנות גידור

הייתכן שהמדדים מנצחים את "המומחים"? כן. חוכמת ההמונים הוכיחה את עצמה מספר פעמים, והמדדים זה ההמון. הייתכן שהמצדדים מנצחים את קרנות הגידור שמנוהלות על ידי מומחים? כן. זה שכיח. וזה מעלה ספק ביתרון של השקעה דרך קרנות גידור. קרנות שיש להם חסרונות מובנים בנוגע לדמי ניהול, מיסוי ונזילות, לעומת קרנות הנאמנות שלא נופלות מהן. זאת המסקנה העיקרית של המאמר, אבל יש גם תובנות נוספות על התעשייה הנוצצת של קרנות הגידור. 


השקעה בקרנות גידור תמיד נשמעת כמו השקעה בליגה של הגדולים. הקרנות האלו לא פתוחות לכל אחד. מדובר בקרנות שמנוהלות לכאורה ע"י ל"טופ של הטופ", עם חופש פעולה רחב הרבה יותר מזה של קרנות נאמנות, כאשר הם מתוגמלים ביד רחבה על הצלחות, עם דמי הצלחה של כ-20% מהרווחים, בנוסף לדמי הניהול שהם גובים.

על הנייר, מנהלים שעובדים במודל שמתגמל אותם על תשואה, אמורים להיות רעבים ויצירתיים הרבה יותר ממנהל קרן רגילה, שהשכר שלו מבוסס בעיקר על דמי ניהול קבועים. זה בהחלט אמור להביא לתשואות מרשימות (ואכן מביא בחלק מהמקרים) אלא שהנתונים מהמחצית הראשונה של 2025 וגם נתונים משנים קודמות, מגלים תמונה יותר מורכבת ממה שנראה במבט ראשון - ההבדלים בין קרנות גידור לקרנות נאמנות לא כאלו גדולים וכשמתחשבים גם בחסרונות של קרנות גידור - דמי ניהול גבוהים, מיסוי מדי שנה, סגירה של כסף (לא נזיל כמו קרנות נאמנות), עולה שאלה - האם זה בכלל שווה? התשובה היא שזה תלוי בקרן גידור, אבל אין תשובה מוחצת. קרנות הגידור לא באמת מכים את קרנות הנאמנות המנוהלות.     

קצת על התעשייה

תעשיית קרנות הגידור הישראלית צומחת בקצב מרשים: נכון ליוני 2024 פועלות בישראל כמעט 300 קרנות גידור, שמנהלות יחד כ-22 מיליארד דולר, זינוק של כ-29% לעומת השנה הקודמת, וכמעט הכפלה בתוך חמש שנים בלבד. עם זאת, מדובר בשוק ריכוזי למדי: כשליש מהכסף מנוהל בידי 10 הקרנות הגדולות בלבד, ורק 35 קרנות מחזיקות מעל 100 מיליון דולר כל אחת. הרוב הגדול הן קרנות קטנות ובינוניות, ולעיתים גם תנודתיות יותר, שמנצלות את יתרון הגודל הצנוע כדי להשקיע במהלכים ממוקדים שאינם פתוחים לקרנות הענק.

רוב הכסף שמושקע בקרנות הללו מגיע בכלל ממשקיעים פרטיים ולא מוסדיים: כ-72% מההון בתעשייה הוא של לקוחות פרטיים כשירים, בעוד רק כ-28% מוסדיים. זה מצייר תמונה הפוכה ממה שרבים חושבים, שכן בעולם לרוב המוסדיים הם הגורם המרכזי שמשקיע בקרנות כאלה. גם גיאוגרפית, הדגש המקומי בולט, כ-39% מהכסף מושקע באקוויטי ישראלי, ו-24% במולטי-אסטרטגיות. לשם השוואה, רק כ-31% מההשקעות בכלל יוצאות מחוץ לישראל, מה שמסביר מדוע המדדים המקומיים משמשים לא פעם כנקודת ייחוס עיקרית.

ולמרות כל התחכום, התשואה מול הסיכון של קרנות הגידור לא בהכרח מרשימה יותר ממדדים פשוטים: מדד TGI שמייצג את ביצועי קרנות הגידור הישראליות הניב ב-5 השנים האחרונות תשואה ממוצעת של כ-9% לשנה, עם סטיית תקן של 8.6% ושארפ של 1, לא רחוק מהמדדים המובילים בתל אביב. זה בין היתר מעלה שאלות עד כמה באמת הקרנות מצדיקות את שכרן הגבוה, את דמי ההצלחה ואת יתר המורכבויות שכרוכות בהשקעה דרכן.

השוק רץ ולא כל הקרנות השיגו אותו

הבורסה בתל אביב סיפקה למשקיעים מחצית ראשונה עם ביצועים חלומיים: מדד ת"א 125 עלה בכ-25%, ומדד היתר SME60 ב-22%, כאשר בחודש יוני לבדו נרשם זינוק חד. אך כשמסתכלים על תשואות קרנות הגידור המנייתיות שפורסמו לאחרונה, מגלים שהתשואה הממוצעת שלהן הייתה כ-20%, נמוכה מהמדדים. כלומר, אחרי דמי הניהול ודמי ההצלחה (בהתחשב שהתשואות שפורסמו כבר הן נטו), רוב הקרנות התקשו להכות את השוק המקומי. קרנות הנאמנות האקטיביות השיגו מעל 20%. חלק גדול מהן עולה על קרנות הגידור, וזה לא רק במחצית הראשונה של 2025, במבחן של 3 שנים ו-5 שנים, קרנות מניתיות דומות או עולות בממוצע על קרנות הגידור. העובדה הזו שמה את המודל העסקי של קרנות הגידור בסימן שאלה.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אמנם היו קרנות גידור שהצליחו להכות את השוק, אך מרביתן הציגו תשואות דומות לשוק או מעט מתחת. עם זאת צריך לזכור, קרן גידור אינה קרן מחקה והיא פועלת לפי אסטרטגיות שונות, עם סיכונים אחרים. ועדיין, משקיע שמחפש תשואה עודפת רואה שתשואה דו-ספרתית גבוהה, גם אם נראית מצוין, לא תמיד מנצחת את השוק, בטח כשמוסיפים את אפקט המס.

גם המס עובד אחרת

להבדיל מקרנות נאמנות או תעודות סל שממוסות רק בעת פדיון, קרנות הגידור בישראל מחויבות במס על רווחים בכל שנה, גם אם ההשקעות עצמן כלל לא נמכרו. זה פוגע באפרט הריבית-דריבית לאורך זמן. כך ייתכן שמשקיע בקרן גידור יקבל בקשה לתשלומי מס שנתיים על ניירות שלא נמכרו כלל, פגיעה שקטה אך כואבת. לעומת זאת, בקרן נאמנות תשלום המס נדחה עד ליום המכירה בפועל, מה שמאפשר לצבור רווחים ללא הפחתה בדרך. זו לא נקודה שולית כשמדובר בהשקעה על פני שנים. כאן נציין שיש אפשרות לעשות את ההשקעה דרך קרנות השתלמות שלא חייבות במס, אך זה לא מתאים לחוסך הממוצע.



מכיוון שאין חובת דיווח אחידה ושקופה, התשואות של קרנות גידור לרוב אינן מתפרסמות באופן מסודר, בטח לא על ידי הקרנות עצמן. בפועל הן מגיעות בעיקר מצדדים שלישיים שלא עובדים עם כל הקרנות, כשיש יותר מ-300 מהן הקשורות לישראל ומנהלות קרוב ל-22 מיליארד דולר נכון לאמצע 2024. זה אומר שקשה מאוד לדעת מי באמת הכה את השוק, מי לקח יותר מדי סיכון בשביל להראות מספר יפה, ומה היה מדד שארפ של כל קרן.

מדד שארפ הוא אחד הכלים החשובים לבחון מנהל השקעות: הוא לא מסתכל רק על התשואה עצמה, אלא גם בודק כמה סיכון נלקח בשביל להשיג אותה. קרן שעשתה 25% בשנה יכולה להישמע נהדר, אבל אם הדרך לשם עברה דרך תנודתיות קיצונית, כלומר אם כל ירידה קלה בשוק גורמת לה לאבד הרבה יותר, יכול להיות שהסיכון לא מצדיק את התמורה.


ועדיין, יש לקרנות הגידור גם יתרונות ברורים. קרנות קטנות ובינוניות במיוחד יכולות להרשות לעצמן להשקיע בהזדמנויות מעניינות שלא מתאימות למוסדיים ענקיים או למשקיעים פרטיים שנחשבים לפחות מתוחכמים. לפעמים מדובר באופציות או עסקאות פרטיות שמחייבות ניתוח ייחודי, ומניבות תשואה יוצאת דופן כשהן מצליחות.

קרנות גידור קטנות נהנות מיתרון הגמישות: הן יכולות להיכנס לעסקאות שמתאימות לסכומים קטנים יחסית ולנצל הזדמנויות שהן "קטנות מדי" בשביל הגופים המוסדיים הענקיים, וגדולות או מסובכות מדי בשביל משקיע פרטי. זה מאפשר להן לחפש ולמצוא נישות שבהן יש פוטנציאל לרווחים גבוהים, תוך גמישות בבחירת מבני השקעה מורכבים כמו אג"ח להמרה, עסקאות PIPE או אופציות עם מבנה מותאם אישית. 

אולי בגלל זה, לעיתים קרנות הגידור הקטנות יותר מצליחות להשיג תשואות גבוהות, ולו רק מפני שהן לא צריכות להניע מאות מיליארדי שקלים אלא יכולות לנוע בזריזות יחסית.

מה אומרת הרשות?

כרגע רשות ניירות ערך בישראל רואה בפרסום תשואות של קרנות גידור מעין "המלצה", מה שמוביל למצב אבסורדי: נאסר על קרנות עצמן להציג את התשואות שלהן כאילו מדובר בייעוץ או בשיווק, מחשש שזה ישפיע על משקיע, אבל אם נשים את הדברים על השולחן, מדובר במידע מהותי שיכול בהחלט להשפיע על החלטה של משקיע פוטנציאלי, אך ברור שאין בזה שום המלצה לבצע פעולה. זה פשוט מידע.

ברקע נשמע שהרשות עשויה לשחרר מעט את החבל דווקא בתחום ניהול התיקים, ותאפשר למנהלים להציג תשואות באופן גלוי, כפי שמקובל בשוקי הפנסיה והגמל. אם מהלך כזה יצא לפועל, ייתכן שלא ירחק היום וגם קרנות גידור ידרשו לאותם כללים. התחום הזה, כמו רבים אחרים, יכול רק להרוויח מרגולציה טובה שתפקח שהדיווחים אמיתיים, שוויוניים ושקופים, מבלי לחנוק את הגמישות ואת החופש לנהל השקעות מתוחכמות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 10/07/2025 22:35
    הגב לתגובה זו
    קרן גידור אמורה לגדר אותך בירידה. לבחון את הביצועים של קרנות הגידור במצב שבו השוק הישראלי עלה באופן חד מן הסתם יראה תוצאות נמוכות יותר כי יש עלויות על הגידור...
  • 4.
    אנונימי 10/07/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
    עושים את המינימום . תתעוררו שם
  • 3.
    משה 10/07/2025 13:37
    הגב לתגובה זו
    .
  • 2.
    החכמתי (ל"ת)
    אנונימי 10/07/2025 13:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בני בנקר 10/07/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
    לא שווה כתבה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 0%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון 0%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה מחפשת כיוון - האם אנחנו בדרך למימוש?

על המניות הפיננסיות, הנדל"ן והשבבים ועל עדכון המדדים

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח איבדו אתמול מעל 3%, ואלמלא הדואליות הבורסה היתה יורדת. מניות הביטוח עדיין גבוהות. הן לכאורה נסחרות במכפילי רווח של 10-14, אבל אם מורידים את רווחי הנוסטרו החריגים ואם מנרמלים את רווחי הביטוח מקבלים שזה מכפיל רווח של 15 עד 20 ומעלה (ממוצע של כ-18) . אז נכון, כנראה לא נחזור למכפיל של עד 10, אבל גם מכפיל 13-15 כמייצג מבטא ירידה מהשערים הנוכחיים. כדי להגיע ל-15 יש להם ירידה נוספת של מעל 15%. 


מניות הבנקים לקראת עידן של הפחתת ריבית. הרווחים ירדו, ועדיין הבנקים נסחרים במכפילי רווח מייצגים צפויים של כ-12-14. זה לא מכפיל מייצג 10 שהיה רלבנטי להם שנים רבות, כך שיש מקום לירידה, ועדיין לא מדובר במחירים יקרים. מלאים - כן. מנופחים לא. 

מה שנראה מאוד סביר שהעליות בתחומי הפיננסים מאחורינו. הדלק של הבורסה בשנה האחרונה נעלם. 

מניות השבבים גם היו דלק לעליות בשנה האחרונה, אבל העליות האחרונות הופכות אותן ליקרות גם בראייה גלובלית - האם מניות השבבים הישראליות יקרות? אז מה בעצם נשאר שיתמוך בשוק? אולי הנדל"ן, אבל גם שם - המחירים בשיא, למרות שהשוק בשטח עדיין חלש - "השוק יקר מאי פעם - אבל תחושת הביטחון חזרה, וזה משנה הכול".

וכך מקבלים לכאורה שהבורסה שלנו ביום שאחרי ואחרי שכבר גמעה תשואה של קרוב ל-100% בזמן המלחמה, מתומחרת לעילא ועילא. המשקיעים מתבקשים לנהוג בזהירות. השוק לא מנופח, הוא לא בועה, אבל הוא במחירים מלאים. 


אם כבר דיברנו על זהירות מחקר מוצא עד כמה בעידן שלנו הזהירות קשה מנשוא. כי כמה שהטכנולוגיה שכללה ושיפרה את הנגישות והסחירות של השווקים היא גם פועלת נגדכם. הנה מחקר חדש שחקר את ההשפעות של אפליקציות המסחר על תיק ההשקעות שלכם. בואו נחזור רגע אחורה - השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, ומרגש. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים - כשהסמארטפון הופך לקזינו: המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם