סופרין מדווחת על מעבר לרווח של 3.6 מיליון שקל
על רקע מכירת הבניין בפרויקט אוניקס, החברה מדווחת על עלייה של 70% בהכנסות ברבעון הראשון, שעומדות על 21.9 מיליון שקל
סופרין חברת הנדל"ן סופרין העוסקת בארגון קבוצות רכישה, ייזום נדל"ן ונכסים מניבים, אשר בשליטת ליאון וצחי סופרין, מדווחת היום על התוצאות הכספיות של הרבעון הראשון.
הכנסות החברה ברבעון הראשון של 2025 עלו בכ-70% לכ-21.9 מיליון שקל, לעומת כ-12.9 מיליון שקל
ברבעון הראשון של 2024. העלייה בהכנסות נבעה, בין היתר, מהכנסות מסיחור אופציה בגובה של כ-5.6 מיליון שקל בפרויקט טכנופארק אשדוד, הכנסות ממכירת מלאי של כ-870 אלף שקל, שהוכרו לראשונה בפרויקט בית שמש בו החלו העבודות ברבעון הראשון של השנה וכן הכנסות של כ-2.3 מיליון
שקל שנרשמו ברבעון בגין רווחי אקוויטי.
הרווח התפעולי ברבעון הראשון הסתכם בכ-5.7 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-3.4 מיליון שקל ברבעון הראשון המקביל. בשורה התחתונה, החברה עברה לרווח נקי של כ-3.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-2.9 מיליון שקל ברבעון הראשון
של 2024. לחברה קיימת יתרת הכנסות לקבל בגין פרויקטים בסך של כ-100.5 מיליון שקל, אל מול הוצאות לשלם בגין פרויקטים בביצוע בסך של כ-59.4 מיליון שקל (בעיקר מסופרין פרויקטים). ההכנסות לקבל וההוצאות לשלם צפויים להתקבל ולהיות משולמים בעיקרם במהלך השנים 2025 ו-2026.
הונה העצמי, נכון לסוף מרץ 2025, עומד על כ-154.5 מיליון שקל.
לאחרונה, מכרה החברה את בניין A בפרויקט ONYX בקרית אונו, הכולל חניות ומחסנים בהיקף כולל של כ-19.5 אלף מ"ר לחברת המים מקורות בתמורה כוללת של כ-231 מיליון שקל בתוספת מע"מ. חלקה של סופרין בשרשור מלא עומד על כ-29 מיליון שקל, והיא צפויה לרשום בדוחותיה רווח לפני מס בסך של כ-3.3 מיליון שקל. פרויקט ONYX כולל שני מגדלים בני 12 קומות כל אחד, בשטח כולל של כ-37.5 אלף מ"ר.
במצגת המשקיעים פרסמה החברה תחזית הכנסות עבור 2025 של כ-165 מיליון שקל , באפריל 2025 ביצעה החברה עם שותפיה מימוש חלקי של אופציה לרכישת זכויות במקרקעין באשדוד (עליה מקדמת החברה הקמת פרויקט טכנופארק) על-ידי סיחור זכויות במקרקעין לצדדים שלישיים, אשר הצטרפו לקבוצת הרכישה המתגבשת ביחס למקרקעין.
- סופרין תקים כ-550 יח"ד במרכז ראשון לציון
- "סופרין לא בונה על שוק שיעלה - כל פרויקט חייב לעמוד על הרגליים כבר היום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כפי שדיווחנו, במרץ 2025 דיווחה
החברה כי תיכנס כשותפה (50%) ליזום, תכנון וביצוע פרויקט התחדשות עירונית (פינוי-בינוי) במתחם בן כ-28 דונם בדרום-מזרח פתח תקווה, להקמת 965 יח"ד חדשות ב-8 מגדלי מגורים בני 18-26 קומות. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות הצפוי לחברה בפרויקט הינו כ-740 מיליון שקל והיקף
הרווח הצפוי לחברה בפרויקט הינו כ-100 מיליון שקל.
סיגל בן עלי, סמנכ"לית הכספים של סופרין: "אנו שמחים לדווח היום על תוצאות טובות לרבעון המשקפות את העשייה האינטנסיבית של סופרין בשנה האחרונה ברמה העסקית והפיננסית. לאחרונה דיווחנו על מכירת בניין אחד מתוך שניים בפרויקט אוניקס בקרית אונו (מעבר לשווי בספרים) אותו יזמנו וניהלנו משלב הקרקע. פרויקט זה הינו עדות נוספת ליכולות המקצועיות הגבוהות והמגוונות של הקבוצה. במהלך הרבעון הכרנו גם בהכנסות סיחור בגין פרויקט אשדוד, בו אנו מקדמים קבוצת רכישה שתקים על הקרקע מבנה לוגיסטי מודרני. מדובר במתחם טכנופארק הגדול ביותר שסופרין יזמה על כה, אשר אני מעריכה שצפוי לייצר לקבוצה הכנסות ורווחיות גבוהה בשנים הקרובות.
"בימים אלה קבוצת סופרין מקדמת גם פרויקטים
בתחום המגורים בהיקף של אלפי יחידות, אשר אני מעריכה כי יציפו ערך רב בשנים הקרובות ויביאו לעליית מדרגה בהיקפי פעילותה בתחום זה. ברמה הפיננסית, סופרין נהנית מנזילות גבוהה ופריסה נוחה של החוב הפיננסי, אשר צפויה להתחזק עוד יותר בטווח המיידי עם השלמת מכירת הבניין
בפרויקט אוניקס למקורות. המקורות הפיננסים צפויים לאפשר לסופרין להמשיך לקדם פרויקטים בתכנון, ובפרט במגזר המגורים, לצורך המשך השבחה של פרויקטים בתכנון, ניצול הזדמנויות עסקיות ויצירת ערך לבעלי המניות".
מניית החברה ירדה בכ-12.5% מתחילת השנה.
שווי השוק של החברה הוא כ-101.7 מיליון שקל.
- 1.dw 28/05/2025 15:05הגב לתגובה זוסופרין זו חברת בניה קטנה המניה נסחרת מתחת להון.לא חושב שהם פחות טובים מצילו בלו למשל הנסחרת כיום לפי ההון עצמי
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק
מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת
מוקד האזרחים הוותיקים
מניית בזק בזק 1.86% מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.
עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.
שלוש חלופות
לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.
- מנכ"ל משרד התקשורת: "95% ממשקי הבית בישראל כבר נגישים לסיבים אופטיים"
- מאות אלפי שקלים הושבו לצרכנים בעקבות תלונות, כך בדוח פניות הציבור בטלקום 2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.
