בעז חיים. קרדיט: לוזון רונסוןבעז חיים. קרדיט: לוזון רונסון

לוזון רונסון: שומרים על קצב בפולין, מסמנים יעד לצמיחה בישראל

המצגת שהקבוצה פרסמה בשבוע שעבר חושפת כי עיקר הפעילות וההכנסות עדיין מגיעים מפולין - שם נרשמים שיעורי רווחיות ותזרים גבוהים. עם זאת, נראה כי החברה מציבה את ישראל כיעד מרכזי לצמיחה בשנים הקרובות, עם פרויקטים בשדה דב, ראשון לציון, בת ים ואור יהודה; לאחרונה עמוס לוזון: יו"ר הדירקטוריון של לוזון קבוצה אמר שהוא לא נכנס לפרויקט עם שיעור רווחיות שנמוך מ-20%. גבוה ביחס לענף

הרצי אהרון | (3)

לאחרונה פורסמה המצגת של חברת לוזון רונסון לוזון רונסון 1.11%  ,אשר הנפיקה מניות לראשונה בבורסה לפני כשנה, וכעת, כך נראה - מנסה לחזק את פעילותה הן בפולין והן בישראל. כשבעתיד הנראה לעין המטרה היא ככל הנראה לצמיחה בפעילות בישראל. יחס פולין - ישראל יעמוד ככל הנראה על 60-40 לטובת ישראל. אבל יכול להיות גם עמוק מכך ולהגיע ל70-30. בנוסף - נראה כי החברה שומרת על שולי רווח גבוהים במיוחד ביחס לענף, כשבפרויקטים מסוימים רואים רווח של 30% ואף גבוהה מכך.

החטיבה הפולנית של לוזון רונסון, רונסון, ממשיכה לשמש כעוגן התפעולי של הקבוצה: בשנת 2023 נמסרו בפולין כאלף דירות, וההכנסות הסתכמו בכ־590 מיליון זלוטי - יחס הזלוטי לשקל הוא 1-0.94 לטובת המטבע הפולני. שיעור הרווח הגולמי עמד על 31.4% והרווח לפני מס הגיע ל־26%, עם רווח נקי שנתי של כ־80 מיליון זלוטי.כמו כן,יחס החוב נטו עמד על 1.5%, בנטרול פיקדונות

החברה
פועלת בארבע הערים הגדולות - ורשה, ורוצלב, פוזנן ושצ’צ’ין – ומקפידה להכיר בהכנסות רק עם מסירת הדירות בפועל, ולא לפי קצב הביצוע כפי שמכירים בישראל. בעבר הלא רחוק גם אצלנו היו מכירים בהכנסות וברווחים רק בעת מסירת המפתח, אבל עם הזמן עברנו למודל של IFRS 15 שבו מכירים את ההכנסות והרווחים לפי קצב התקדמות הבנייה. נראה כי הפעילות בפולין מהווה את הליבה של הפעילות כרגע ונראה גם שהיא השמרנית יותר, בזמן שבארץ קיימת אי ודאות גדולה בכל הקשור למחירי הדירות כעת.


הפעילות בישראל

לצד הפעילות בפולין, החברה מציגה בישראל שורת פרויקטים בהיקף מצרפי של אלפי דירות, אך מיישמת גישה שמרנית יחסית: נראה שלא ממהרים לשווק, ולא תלויים בתמריצים חיצוניים - הדבר שמסביר את זה הוא שכפי שאמר עמוס לוזון - יו"ר לוזון קבוצה לוזון קבוצה 1.51%   בפודקאסט של גת מגידו לאחרונה - הם נכנסים לפרויקטים רק אם מובטח בהם רווח של 20% ומעלה כבר ביום החתימה.

האסטרטגיה הזו בולטת במיוחד באזורים שבהם החברה מחזיקה בקרקע או במעמד דומיננטי, מה שמאפשר תכנון ארוך יותר וגמישות בתזמון הביצוע. לדוגמא, בשדה דב בתל אביב, מחזיקה החברה בשני מגרשים בפריים לוקיישן מול הים - אחד עם 340 דירות (בשיתוף מור, עם אחזקה של 60%) והשני עם 76 דירות (75%). באור יהודה, החברה מקדמת פרויקט פינוי־בינוי של 744 דירות בשכונת נווה סביון החדשה, עם הכנסות צפויות של 1.6 מיליארד שקל ורווחים של למעלה מ־500 מיליון שקל.

בראשון לציון מדובר בפרויקט נוסף של 800 יחידות בשכונת נחלת יהודה, גם הוא בתכנון - עם עודפים צפויים של כ־948 מיליון שקל. בבת ים מקודמת שכונת מגורים חדשה באזור יוספטל, הכוללת כ-1.5 אלף דירות ושטחי מסחר ותעסוקה, בצמוד לצירי תחבורה עתידיים, כאשר הרווח שטרם הוכר מוערך בכ־550 מיליון שקל.


מ-70% בפולין ל-60% בישראל


למרות שרוב ההכנסות והפעילות של לוזון רונסון כיום מגיעות מפולין, שם החברה נהנית מרוח גבית בעקבות פעילות יציבה יחסית, המצגת האחרונה שהציגה לשוק ההון חושפת יעד די ברור לשינוי כיוון: להפוך את ישראל לזירת הפעילות המרכזית של הקבוצה.

בשלב הראשון מדובר בחתירה ליחס של כ־60% פעילות בישראל מול 40% בפולין, ובטווח הארוך אף 70% פעילות מקומית. אלא, שחשוב לזכור -  כל כניסה לפרויקט מותנית ברווח מובנה של לפחות 20% כבר ביום החתימה, מה שמקטין מאוד את הפרויקטים וגורם לכך שלא תהיה 'הסתערות' על השוק.

אבל, למרות הכוונה להרחיב את הפעילות בישראל, עיקר המנוע העסקי של החברה עדיין מרוכז בפולין - שם מתבצעת רוב הבנייה, נרשמות מרבית ההכנסות ומצטברת עיקר הרווחיות. תלות כזו בשוק אחד, במדינה אחת ובמטבע אחד (זלוטי), עלולה לחשוף את החברה לסיכונים מקרו-כלכליים, במקרה של האטה מקומית, שינויי רגולציה או התפתחויות גיאו-פוליטיות באירופה. במצגת שפורסמה לאחרונה לא נכללו תרחישי רגישות לירידת מחירים או שינויים בתנאים הכלכליים – נתון שהיה יכול להעיד על מוכנות גבוהה יותר לתרחישים שליליים.


כמו כן,  הכוונה של החברה   להגדיל את משקל הפעילות בישראל ברורה, אך נכון להיום מדובר בעיקר בהצהרת כוונות. עיקר הפרויקטים המקומיים שמופיעים במצגת -  באור יהודה, ראשון לציון, בת ים ושדה דב,   עדיין נמצאים בשלבים מוקדמים.




שווי שוק, הון עצמי ומה עשתה המניה?

שווי השוק של החברה עומד על כ-1.45 מיליארד שקל. הונה העצמי נאמד בכ- 924 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-17%. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מניית החברה
מניית החברה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יודע. דבר 17/05/2025 22:27
    הגב לתגובה זו
    לא יקרה בכלל צבר ההזמנות רק הולך וגדל עתיד ירוק לאסוף
  • 2.
    החיים 17/05/2025 18:10
    הגב לתגובה זו
    קונה אגח בשפלאו אגח עם בטחונותקבוצת לוזון דאגה לי לתשואה שנתית של כ 10 אחוזעדיף על המשחק במניות הקבוצה ובכלל
  • 1.
    אנונימי 17/05/2025 18:05
    הגב לתגובה זו
    חצי שקל לא שם אצל איש כזה תיזהרו איפה אתם שמים את כספכם
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.