כשהמנכ"ל רוצה להיות "בעל הבית" המניה בדרך למטה - המקרה של צים
אלי גליקמן רוצה להיות ה'קפטן' ומחפש-מעניין משקיעים שיקחו את השליטה בצים; כנראה שמאוד נוח לו שהמניה בנפילה חופשית - מזל, צירוף מקרים או יד נעלמה?
לפני כחודשיים צים זינקה 4.5% ביום אחד. הבסיס היה שמועות שלא הוכחשו על כוונתו של אלי גליקמן, מנכ"ל צים, לרכוש את השליטה בחברה או לגבש קבוצה של משקיעים שייקחו את המושכות. זה עניין דרמטי לצים שהיתה בשליטת עידן עופר דרך קנון שמכרה את כל החזקה בשנתיים האחרונות ברווח גדול. למרות החשיבות לא יצאה שום אמירה מצים וזה מחזק את הדברים.
המניה הגיבה גם למחרת ושאלנו כבר אז - האם אלי גליקמן מתכנן להשתלט על צים אחרי שזינקה פי 3 בשנה וחצי?, כשהתשובה שלנו היתה - למה עכשיו? אם כבר לקנות בזול והיא היתה בתמחור מאוד נמוך. אולי הזול הגיע עכשיו - המניה יורדת בחדות בחודשים האחרונים. אז היא היתה באזור רף ה-20 דולר עם שווי של יותר מ-2.4 מיליארד דולר. היום המניה - ZIM Integrated Shipping Services 0.9% כ-13 דולר. צלילה כואבת של 37%, כשמתחילת השנה, היא במינוס 44%, עמוק מאוד מתחת למים.
צים יורדת יותר מכולן
אז עכשיו על רקע המלחמה, החות'ים שפגעו קשה בהובלה הימית בעולם וכמובן מלחמת הסחר שמפחיתה את הביקוש לאוניות, ההשפעה על החברות ספנות היא בכיוון מטה, עם תנודתיות גדולה ותיקון בזמן האחרון, אך צים מבחינת תשואה לעומת המתחרות בתחתית.
אם נביט על המתחרות של צים כמו מרסק הדנית שתיקנה את הירידה שלה מתחילת השנה וכעת רק במינוס 5.6%, קירבי רק במינוס 1.2%, פרונטליין חיובית בכלל עם 23% , קוסקו כבר תיקנה בחדות וכיום בפלוס 4.5% מתחילת השנה. רוב המניות האלו היו כבר היו במינוס של 30% מתחילת השנה וזינקו למעלה. אצל צים הסיפור שונה. המניה במינוס 44% מתחילת השנה. כן, יש סיכון יותר ברור לחברה ישראלית בתחום, אבל האם זה מצדיק את הנפילה החדה?
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- צים: צניחה בהכנסות וברווח - צופה שהרבעון הבא יהיה מאתגר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בואו נזכור שיש סיכוי ליצור קבוצה שתרכוש את השליטה בראשות גליקמן שהוא עצמו מחזיק מניות בכ-18 מיליון דולר, וזה גם סוג של פוטנציאל עתידי להצפת ערך במניה. אם האינטרס עכשיו הוא להוביל למחיר נמוך, אז האינטרס אחרי עסקה יהיה הפוך - להחזיר העליות.
אלי גליקמן, הצטרף לצים ב-2017 בנקודת שפל של החברה שהייתה בעיצומו של משבר פיננסי עמוק. הוא הגיע עם רקע עשיר כמפקד שייטת 13, מנכ"ל חברת החשמל וסמנכ"ל
פרטנר, הוא נכנס לתפקיד עם אתגר כבד: להציל חברה לאחר שני הסדרי חוב כבדים שכללו "תספורת" משמעותית לנושים. תחת הנהגתו, צים התאוששה. הוא הצליח לנצל את שיבושי שרשרת האספקה שהיו בתקופת הקורונה, שהובילו לזינוק בביקוש לתובלה ימית וההון שגרף הציל את ענקית הספנות.
ב-2021 בתזמון מושלם, הונפקה צים בניו יורק, וסימנה קאמבק מרשים. לא רק צים הרוויחה, ההצלחה הפכה את גליקמן לאחד השכירים המרוויחים בישראל. בין 2020 ל-2024 הוא צבר תגמולים של 27 מיליון דולר, מתוכם מעל 10 מיליון דולר במזומן כשכר ובונוסים והיתר באופציות.
וכן כ-1.4 מיליון מניות רגילות של צים בשווי כולל של כ-18.3 מיליון דולר (בהתבסס על מחיר מניה של כ-13 דולר). עם זאת, כדי לרכוש שליטה בחברה הוא צריך משאבים הרבה יותר גדולים מזה, או כמובן קבוצה של משקיעים .
נסחרת קצת מעל המזומנים
כאמור, השווי של צים ירד מ-2.4 מיליארד דולר לכ-1.6 מיליארד דולר בלבד. השוק מאמין פחות ופחות ומקרב את השווי שלה לקופת המזומנים שעומדת בסיום שנת 2024 על 1.3 מיליארד דולר. עם זאת, יש לקחת בחשבון התחייבויות משמעותיות של מיליארדי דולרים לרכישת ספינות חדשות, שמגבילות את הנזילות בפועל. החברה דיווחה על השלמת רכש של 42 ספינות וסך ההתחחייבויות הכולל שלה עומד על 5.3 מיליארד כשאלו השוטפות הן 1.7 מיליארד דולר. במילים אחרות, המזומנים הם לא באמת "מזומנים חופשיים", הם ישמשו לתשלומים עתידיים על ספינות חדשות.
- “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
- מה יהיה מחר בבורסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
מבחינת נתונים פיננסים צים הכתה את צפי האנליסטים ברבעון האחרון של 2024 והיא צופה כי תסיים את 2025 עם EBITDA מותאם של 1.9 מיליארד דולר, ו-EBIT מתואם של 650 מיליון דולר, נתונים נמוכים באופן משמעותי ביחס לאלו שנרשמו במהלך 2024, ועדיין נתונים טובים שמשקפים לחברה מכפיל רווח של כ-7.
אך למרות הנתונים המרשימים ל-2025, השוק מצפה להפסד ב-2026. ההכנסות צפויות לרדת להערכת האנליסטים מ-6.4 מיליארד דולר לכ-5.7 מיליארד והחברה תעבור מרווח העולה על 2 דולר למניה להפסד של 1.8 דולר למניה. הסיבה - שחרור גדול מאוד של ספינות חדשות שיגדיל את ההיצע העולמי. כשמול זה יש צפי לירידה בביקושים - יש בעיה גדולה לחברה כמו צים.
צים היא בהגדרה חברה סייקלית - היא תלויה מאוד בסביבת המאקרו ובשוק התובלה-ספנות. המחירים בשוק ירדו בשנתיים האחרונות, אחרי שזינקו לפני כן, וצפויה שחיקה נוספת בהמשך על רקע ההיצע הגדול. צים ערוכה לתחרות - היא יעילה הרבה יותר מאשר בעבר עם ספינות חדישות יותר ויעילות יותר ועדיין, בהמשך צפויה תקופה קשה. עם זאת, הידיעה שיהיה היצע גדול כשלזה מצטרפת מלחמת הסחר ובכלל, ההערכות של השנה האחרונה להאטה, עשויות להוביל לירידה בביקושים לספינות חדשות - דבר שעשוי ללמד על שיפור, אלא שזה כבר הגל הבא - זה לא עניין של טווח קרוב, כנראה גם לא שנתיים, אם כי, בקצב האירועים העולמי הכל יכול להיות.
בינתיים, לגבי צים, אם תהיה רגיעה בתעלת סואץ אזי זמני ההובלה יתקצרו שוב, יש לזה השלכה על כל העולם. ברגע שהחות'ים סגרו את התעלה, אוניות צריכות להקיף ולהאירך את נסיעתן משמעותית, זה אומר שזמני הנסיעות עלו, וזהזמן הפנוי בעצם ירד, זה הקטין אוטומטית את ההיצע. זה מלאכותי וזה מה שגרם לעלייה בהכנסות וברווחים ברבעונים האחרונים. אבל כאמור לצד המשך הגידול בספינות ואם וכאשר יהיו פתרונות מול החות'ים, ההיצע יחזור לגדול.
- 3.המשקף 08/05/2025 10:18הגב לתגובה זוצים חברת צללים ! לא יודעים אף פעם מי הבעלים ומי מזיז שם את הכוחות ! מה שבטוח משבר ענק בספנות בקרוב !!!! ומחפשים מצטרפים חדשים לתשלום ההפסדים בקרוב . בלי קשר הגילוח בוא יבוא עלינו פול האד
- 2.אנונימי 07/05/2025 18:51הגב לתגובה זוהיא תנודתית תלויה בנתיבים חופשיים.
- 1.אנונימי 07/05/2025 17:03הגב לתגובה זוהעליות בשוק זה לא השערה זה עובדה עובדה עובדה. התיקון של צים הסכם אברהם והחותים לא נגמר. אחים שלנו צועדים כעת לעזה לצערי להקמת מדינת פלסטין. ביבי ילך לבחירות המדינה תלך לפיצול שלא נראה לא ניתן בשום צורה להקמת פלסטין.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
