אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

כשהמנכ"ל רוצה להיות "בעל הבית" המניה בדרך למטה - המקרה של צים

אלי גליקמן רוצה להיות ה'קפטן' ומחפש-מעניין משקיעים שיקחו את השליטה בצים; כנראה שמאוד נוח לו שהמניה בנפילה חופשית - מזל, צירוף מקרים או יד נעלמה?

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה אלי גליקמן

לפני כחודשיים צים זינקה 4.5% ביום אחד. הבסיס היה שמועות שלא הוכחשו על כוונתו של אלי גליקמן, מנכ"ל צים, לרכוש את השליטה בחברה או לגבש קבוצה של משקיעים שייקחו את המושכות. זה עניין דרמטי לצים שהיתה בשליטת עידן עופר דרך קנון שמכרה את כל החזקה בשנתיים האחרונות ברווח גדול. למרות החשיבות לא יצאה שום אמירה מצים וזה מחזק את הדברים. 

המניה הגיבה גם למחרת ושאלנו כבר אז - האם אלי גליקמן מתכנן להשתלט על צים אחרי שזינקה פי 3 בשנה וחצי?, כשהתשובה שלנו היתה - למה עכשיו? אם כבר לקנות בזול והיא היתה בתמחור מאוד נמוך. אולי הזול הגיע עכשיו - המניה יורדת בחדות בחודשים האחרונים. אז היא היתה באזור רף ה-20 דולר עם שווי של יותר מ-2.4 מיליארד דולר. היום המניה - ZIM Integrated Shipping Services 2.33%   כ-13 דולר. צלילה כואבת של 37%, כשמתחילת השנה, היא במינוס 44%, עמוק מאוד מתחת למים. 


צים יורדת יותר מכולן

אז עכשיו על רקע המלחמה, החות'ים שפגעו קשה בהובלה הימית בעולם וכמובן מלחמת הסחר שמפחיתה את הביקוש לאוניות, ההשפעה על החברות ספנות היא בכיוון מטה, עם תנודתיות גדולה ותיקון בזמן האחרון, אך צים מבחינת תשואה לעומת המתחרות בתחתית.  

אם נביט על המתחרות של צים כמו מרסק הדנית שתיקנה את הירידה שלה מתחילת השנה וכעת רק במינוס 5.6%, קירבי רק במינוס 1.2%, פרונטליין חיובית בכלל עם 23% , קוסקו כבר תיקנה בחדות וכיום בפלוס 4.5% מתחילת השנה. רוב המניות האלו היו כבר היו במינוס של 30% מתחילת השנה וזינקו למעלה. אצל צים הסיפור שונה.  המניה במינוס 44% מתחילת השנה. כן, יש סיכון יותר ברור לחברה ישראלית בתחום, אבל האם זה מצדיק את הנפילה החדה?  

בואו נזכור שיש סיכוי ליצור קבוצה שתרכוש את השליטה בראשות גליקמן שהוא עצמו מחזיק מניות בכ-18 מיליון דולר, וזה גם סוג של פוטנציאל עתידי להצפת ערך במניה. אם האינטרס עכשיו הוא להוביל למחיר נמוך, אז האינטרס אחרי עסקה יהיה הפוך - להחזיר העליות.  


אלי גליקמן, הצטרף לצים ב-2017 בנקודת שפל של החברה שהייתה בעיצומו של משבר פיננסי עמוק. הוא הגיע עם רקע עשיר כמפקד שייטת 13, מנכ"ל חברת החשמל וסמנכ"ל פרטנר, הוא נכנס לתפקיד עם אתגר כבד: להציל חברה לאחר שני הסדרי חוב כבדים שכללו "תספורת" משמעותית לנושים. תחת הנהגתו, צים התאוששה. הוא הצליח לנצל את שיבושי שרשרת האספקה שהיו בתקופת הקורונה, שהובילו לזינוק בביקוש לתובלה ימית וההון שגרף הציל את ענקית הספנות.

ב-2021 בתזמון מושלם, הונפקה צים בניו יורק, וסימנה קאמבק מרשים. לא רק צים הרוויחה, ההצלחה הפכה את גליקמן לאחד השכירים המרוויחים בישראל. בין 2020 ל-2024 הוא צבר תגמולים של 27 מיליון דולר, מתוכם מעל 10 מיליון דולר במזומן כשכר ובונוסים והיתר באופציות. וכן כ-1.4 מיליון מניות רגילות של צים בשווי כולל של כ-18.3 מיליון דולר (בהתבסס על מחיר מניה של כ-13 דולר). עם זאת, כדי לרכוש שליטה בחברה הוא צריך משאבים הרבה יותר גדולים מזה, או כמובן קבוצה של משקיעים .

נסחרת קצת מעל המזומנים

כאמור, השווי של צים ירד מ-2.4 מיליארד דולר לכ-1.6 מיליארד דולר בלבד. השוק מאמין פחות ופחות ומקרב את השווי שלה לקופת המזומנים שעומדת בסיום שנת 2024 על 1.3 מיליארד דולר. עם זאת, יש לקחת בחשבון התחייבויות משמעותיות של מיליארדי דולרים לרכישת ספינות חדשות, שמגבילות את הנזילות בפועל. החברה דיווחה על השלמת רכש של 42 ספינות וסך ההתחחייבויות הכולל שלה עומד על 5.3 מיליארד כשאלו השוטפות הן 1.7 מיליארד דולר. במילים אחרות, המזומנים הם לא באמת "מזומנים חופשיים", הם ישמשו לתשלומים עתידיים על ספינות חדשות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מבחינת נתונים פיננסים צים הכתה את צפי האנליסטים ברבעון האחרון של 2024 והיא צופה כי תסיים את 2025 עם EBITDA מותאם של 1.9 מיליארד דולר, ו-EBIT מתואם של 650 מיליון דולר, נתונים נמוכים באופן משמעותי ביחס לאלו שנרשמו במהלך 2024, ועדיין נתונים טובים שמשקפים לחברה מכפיל רווח של כ-7.   

אך למרות הנתונים המרשימים ל-2025, השוק מצפה להפסד ב-2026. ההכנסות צפויות לרדת להערכת האנליסטים מ-6.4 מיליארד דולר לכ-5.7 מיליארד והחברה תעבור מרווח העולה על 2  דולר למניה להפסד של 1.8 דולר למניה. הסיבה - שחרור גדול מאוד של ספינות חדשות שיגדיל את ההיצע העולמי. כשמול זה יש צפי לירידה בביקושים - יש בעיה גדולה לחברה כמו צים. 


צים היא בהגדרה חברה סייקלית - היא תלויה מאוד בסביבת המאקרו ובשוק התובלה-ספנות. המחירים בשוק ירדו בשנתיים האחרונות, אחרי שזינקו לפני כן, וצפויה שחיקה נוספת בהמשך על רקע ההיצע הגדול. צים ערוכה לתחרות - היא יעילה הרבה יותר מאשר בעבר עם ספינות חדישות יותר ויעילות יותר ועדיין, בהמשך צפויה תקופה קשה. עם זאת, הידיעה שיהיה היצע גדול כשלזה מצטרפת מלחמת הסחר ובכלל, ההערכות של השנה האחרונה להאטה, עשויות  להוביל לירידה בביקושים לספינות חדשות - דבר שעשוי ללמד על שיפור, אלא שזה כבר הגל הבא - זה לא עניין של טווח קרוב, כנראה גם לא שנתיים, אם כי, בקצב האירועים העולמי הכל יכול להיות.       


בינתיים, לגבי צים, אם תהיה רגיעה בתעלת סואץ אזי זמני ההובלה יתקצרו שוב, יש לזה השלכה על כל העולם. ברגע שהחות'ים סגרו את התעלה, אוניות צריכות להקיף ולהאירך את נסיעתן משמעותית, זה אומר שזמני הנסיעות עלו, וזהזמן הפנוי בעצם ירד, זה הקטין אוטומטית את ההיצע. זה מלאכותי וזה מה שגרם לעלייה בהכנסות וברווחים ברבעונים האחרונים. אבל כאמור לצד המשך הגידול בספינות ואם וכאשר יהיו פתרונות מול החות'ים, ההיצע יחזור לגדול.   

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המשקף 08/05/2025 10:18
    הגב לתגובה זו
    צים חברת צללים ! לא יודעים אף פעם מי הבעלים ומי מזיז שם את הכוחות ! מה שבטוח משבר ענק בספנות בקרוב !!!! ומחפשים מצטרפים חדשים לתשלום ההפסדים בקרוב . בלי קשר הגילוח בוא יבוא עלינו פול האד
  • 2.
    אנונימי 07/05/2025 18:51
    הגב לתגובה זו
    היא תנודתית תלויה בנתיבים חופשיים.
  • 1.
    אנונימי 07/05/2025 17:03
    הגב לתגובה זו
    העליות בשוק זה לא השערה זה עובדה עובדה עובדה. התיקון של צים הסכם אברהם והחותים לא נגמר. אחים שלנו צועדים כעת לעזה לצערי להקמת מדינת פלסטין. ביבי ילך לבחירות המדינה תלך לפיצול שלא נראה לא ניתן בשום צורה להקמת פלסטין.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.