כשהמנכ"ל רוצה להיות "בעל הבית" המניה בדרך למטה - המקרה של צים
אלי גליקמן רוצה להיות ה'קפטן' ומחפש-מעניין משקיעים שיקחו את השליטה בצים; כנראה שמאוד נוח לו שהמניה בנפילה חופשית - מזל, צירוף מקרים או יד נעלמה?
לפני כחודשיים צים זינקה 4.5% ביום אחד. הבסיס היה שמועות שלא הוכחשו על כוונתו של אלי גליקמן, מנכ"ל צים, לרכוש את השליטה בחברה או לגבש קבוצה של משקיעים שייקחו את המושכות. זה עניין דרמטי לצים שהיתה בשליטת עידן עופר דרך קנון שמכרה את כל החזקה בשנתיים האחרונות ברווח גדול. למרות החשיבות לא יצאה שום אמירה מצים וזה מחזק את הדברים.
המניה הגיבה גם למחרת ושאלנו כבר אז - האם אלי גליקמן מתכנן להשתלט על צים אחרי שזינקה פי 3 בשנה וחצי?, כשהתשובה שלנו היתה - למה עכשיו? אם כבר לקנות בזול והיא היתה בתמחור מאוד נמוך. אולי הזול הגיע עכשיו - המניה יורדת בחדות בחודשים האחרונים. אז היא היתה באזור רף ה-20 דולר עם שווי של יותר מ-2.4 מיליארד דולר. היום המניה - ZIM Integrated Shipping Services -4.49% כ-13 דולר. צלילה כואבת של 37%, כשמתחילת השנה, היא במינוס 44%, עמוק מאוד מתחת למים.
צים יורדת יותר מכולן
אז עכשיו על רקע המלחמה, החות'ים שפגעו קשה בהובלה הימית בעולם וכמובן מלחמת הסחר שמפחיתה את הביקוש לאוניות, ההשפעה על החברות ספנות היא בכיוון מטה, עם תנודתיות גדולה ותיקון בזמן האחרון, אך צים מבחינת תשואה לעומת המתחרות בתחתית.
אם נביט על המתחרות של צים כמו מרסק הדנית שתיקנה את הירידה שלה מתחילת השנה וכעת רק במינוס 5.6%, קירבי רק במינוס 1.2%, פרונטליין חיובית בכלל עם 23% , קוסקו כבר תיקנה בחדות וכיום בפלוס 4.5% מתחילת השנה. רוב המניות האלו היו כבר היו במינוס של 30% מתחילת השנה וזינקו למעלה. אצל צים הסיפור שונה. המניה במינוס 44% מתחילת השנה. כן, יש סיכון יותר ברור לחברה ישראלית בתחום, אבל האם זה מצדיק את הנפילה החדה?
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בואו נזכור שיש סיכוי ליצור קבוצה שתרכוש את השליטה בראשות גליקמן שהוא עצמו מחזיק מניות בכ-18 מיליון דולר, וזה גם סוג של פוטנציאל עתידי להצפת ערך במניה. אם האינטרס עכשיו הוא להוביל למחיר נמוך, אז האינטרס אחרי עסקה יהיה הפוך - להחזיר העליות.
אלי גליקמן, הצטרף לצים ב-2017 בנקודת שפל של החברה שהייתה בעיצומו של משבר פיננסי עמוק. הוא הגיע עם רקע עשיר כמפקד שייטת 13, מנכ"ל חברת החשמל וסמנכ"ל
פרטנר, הוא נכנס לתפקיד עם אתגר כבד: להציל חברה לאחר שני הסדרי חוב כבדים שכללו "תספורת" משמעותית לנושים. תחת הנהגתו, צים התאוששה. הוא הצליח לנצל את שיבושי שרשרת האספקה שהיו בתקופת הקורונה, שהובילו לזינוק בביקוש לתובלה ימית וההון שגרף הציל את ענקית הספנות.
ב-2021 בתזמון מושלם, הונפקה צים בניו יורק, וסימנה קאמבק מרשים. לא רק צים הרוויחה, ההצלחה הפכה את גליקמן לאחד השכירים המרוויחים בישראל. בין 2020 ל-2024 הוא צבר תגמולים של 27 מיליון דולר, מתוכם מעל 10 מיליון דולר במזומן כשכר ובונוסים והיתר באופציות.
וכן כ-1.4 מיליון מניות רגילות של צים בשווי כולל של כ-18.3 מיליון דולר (בהתבסס על מחיר מניה של כ-13 דולר). עם זאת, כדי לרכוש שליטה בחברה הוא צריך משאבים הרבה יותר גדולים מזה, או כמובן קבוצה של משקיעים .
נסחרת קצת מעל המזומנים
כאמור, השווי של צים ירד מ-2.4 מיליארד דולר לכ-1.6 מיליארד דולר בלבד. השוק מאמין פחות ופחות ומקרב את השווי שלה לקופת המזומנים שעומדת בסיום שנת 2024 על 1.3 מיליארד דולר. עם זאת, יש לקחת בחשבון התחייבויות משמעותיות של מיליארדי דולרים לרכישת ספינות חדשות, שמגבילות את הנזילות בפועל. החברה דיווחה על השלמת רכש של 42 ספינות וסך ההתחחייבויות הכולל שלה עומד על 5.3 מיליארד כשאלו השוטפות הן 1.7 מיליארד דולר. במילים אחרות, המזומנים הם לא באמת "מזומנים חופשיים", הם ישמשו לתשלומים עתידיים על ספינות חדשות.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
מבחינת נתונים פיננסים צים הכתה את צפי האנליסטים ברבעון האחרון של 2024 והיא צופה כי תסיים את 2025 עם EBITDA מותאם של 1.9 מיליארד דולר, ו-EBIT מתואם של 650 מיליון דולר, נתונים נמוכים באופן משמעותי ביחס לאלו שנרשמו במהלך 2024, ועדיין נתונים טובים שמשקפים לחברה מכפיל רווח של כ-7.
אך למרות הנתונים המרשימים ל-2025, השוק מצפה להפסד ב-2026. ההכנסות צפויות לרדת להערכת האנליסטים מ-6.4 מיליארד דולר לכ-5.7 מיליארד והחברה תעבור מרווח העולה על 2 דולר למניה להפסד של 1.8 דולר למניה. הסיבה - שחרור גדול מאוד של ספינות חדשות שיגדיל את ההיצע העולמי. כשמול זה יש צפי לירידה בביקושים - יש בעיה גדולה לחברה כמו צים.
צים היא בהגדרה חברה סייקלית - היא תלויה מאוד בסביבת המאקרו ובשוק התובלה-ספנות. המחירים בשוק ירדו בשנתיים האחרונות, אחרי שזינקו לפני כן, וצפויה שחיקה נוספת בהמשך על רקע ההיצע הגדול. צים ערוכה לתחרות - היא יעילה הרבה יותר מאשר בעבר עם ספינות חדישות יותר ויעילות יותר ועדיין, בהמשך צפויה תקופה קשה. עם זאת, הידיעה שיהיה היצע גדול כשלזה מצטרפת מלחמת הסחר ובכלל, ההערכות של השנה האחרונה להאטה, עשויות להוביל לירידה בביקושים לספינות חדשות - דבר שעשוי ללמד על שיפור, אלא שזה כבר הגל הבא - זה לא עניין של טווח קרוב, כנראה גם לא שנתיים, אם כי, בקצב האירועים העולמי הכל יכול להיות.
בינתיים, לגבי צים, אם תהיה רגיעה בתעלת סואץ אזי זמני ההובלה יתקצרו שוב, יש לזה השלכה על כל העולם. ברגע שהחות'ים סגרו את התעלה, אוניות צריכות להקיף ולהאירך את נסיעתן משמעותית, זה אומר שזמני הנסיעות עלו, וזהזמן הפנוי בעצם ירד, זה הקטין אוטומטית את ההיצע. זה מלאכותי וזה מה שגרם לעלייה בהכנסות וברווחים ברבעונים האחרונים. אבל כאמור לצד המשך הגידול בספינות ואם וכאשר יהיו פתרונות מול החות'ים, ההיצע יחזור לגדול.
- 3.המשקף 08/05/2025 10:18הגב לתגובה זוצים חברת צללים ! לא יודעים אף פעם מי הבעלים ומי מזיז שם את הכוחות ! מה שבטוח משבר ענק בספנות בקרוב !!!! ומחפשים מצטרפים חדשים לתשלום ההפסדים בקרוב . בלי קשר הגילוח בוא יבוא עלינו פול האד
- 2.אנונימי 07/05/2025 18:51הגב לתגובה זוהיא תנודתית תלויה בנתיבים חופשיים.
- 1.אנונימי 07/05/2025 17:03הגב לתגובה זוהעליות בשוק זה לא השערה זה עובדה עובדה עובדה. התיקון של צים הסכם אברהם והחותים לא נגמר. אחים שלנו צועדים כעת לעזה לצערי להקמת מדינת פלסטין. ביבי ילך לבחירות המדינה תלך לפיצול שלא נראה לא ניתן בשום צורה להקמת פלסטין.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
