עין שלישית עם הזמנות בהיקף של 7.3 מיליון שקל

החברה שמפתחת מערכות אלקטרו-אופטיות מדווחת על הזמנות שמורכבות בחלקן מהגדלת הזמנה קודמת שהתעכבה משנת 2024; ההזמנות צפויות להתבצע במחצית השנייה של השנה וברבעון הראשון של שנה הבאה

רוי שיינמן | (1)

עין שלישית המפתחת מערכות אלקטרו-אופטיות בעיקר לתעשיות ביטחוניות מדווחת היום על הזמנות בהיקף כולל של כ-7.3 מיליון שקל. מתוך הסכום, הזמנה בסך 4.8 מיליון שקל מגיעה כחלק מהמגעים המתקדמים להסכמים בסך 15 מיליון שקל עליהם דיווחה החברה לפני מספר חודשים, וכ-2.5 מיליון שקל הם הגדלת הזמנה על ידי לקוח קיים מ-2024 שהתעכבה. אספקת ההזמנות צפויה להיות במחצית השנייה של השנה וברבעון הראשון של השנה הבאה.


החברה ציינה כי לראייתה ההזמנות משקפות את המשך מגמת הצמיחה של החברה, את האמון שרוכשים לקוחותיה במוצריה ואת התרחבות פעילותה העסקית. החברה גם ציינה כי היא ממשיכה לפעול להרחבת סל המוצרים שלה ולהגדלת צבר ההזמנות, תוך מינוף יכולותיה הטכנולוגיות והניסיון המוכח שצברה בשווקי היעד השונים.


כתבנו בעבר על כך שעין שלישית היא אחת החברות שלכאורה היו אמורות לזנק על רקע התנופה של המניות הביטחוניות במלחמה, אבל זה לא קרה. בעוד שהרבה מניות ביטחוניות בשוק זינקו במהלך הקופה האחרונה, המניה של עין שלישית למשל נמוכה בכ-14% לעומת לפני שנה, והיא נסחרת לפי שווי של כ-125.5 מיליון שקל.


את 2024 סיכמה החברה עם הכנסות של 17.5 מיליון שקל לעומת 14.8 מיליון שקל ב-2023, עלייה של 18%. למרות העלייה בהכנסות הרווחיות דווקא נשחקה והרווח הגולמי עמד על 5.6 מיליון שקל (32% מההכנסות) לעומת 9.6 מיליון שקל (65% מההכנסות) ב-2023. החברה גם רשמה הפסד תפעולי של כ-5.3 מיליון שקל לעומת רווח של כ-740 אלף שקל שנה לפני כן, ובשורה התחתונה נרשם הפסד נקי של 7.1 מיליון שקל לעומת הפסד של 500 אלף שקל שנה לפני כן. בסך הכל, בין השנים 2022-2024 רשמה החברה הפסד נקי מצטבר של כ-15.9 מיליון שקל. בקופת המזומנים של החברה היו בסוף השנה כ-7.9 מיליון שקל, וזאת אחרי שהחברה שרפה במהלך השנה כאמור כ-7.1 מיליון שקל. 


בתחילת השנה החברה דיווחה על הכנסת שותף אמירתי לחברה בהסכם שכלל השקעה של כ-10 מיליון דולר בתמורה לכ-30% ממניות עין שלישית. ליאור סגל, המנכ"ל, אמר לנו בשיחה כי "זה שחר של יום חדש עבור עין שלישית; הפוטנציאל עצום". אבל בינתיים החברה עוד לא דיווחה על מהלך משמעותי במסגרת השותפות. לצד ההסכם אז ציינה עין שלישית כי היא והשותף יקימו מיזם משותף שבו מתחייב השותף להשקיע סכום של 12 מיליון דולר. השותף יחזיק 51% מהון המניות של החברה המשותפת, עין שלישית תחזיק 43% וצד שלישי ב-6%. החברה המשותפת, לה יוענק רישיון שימוש בקניין הרוחני הרלוונטי של עין שלישית, תעסוק בפיתוח, מסחור ושיווק מערכות זיהוי אלקטרו-אופטיות, תוך התמקדות בטריטוריות מסוימות ברחבי העולם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מעולה מאמינה בחברה בהצלחה (ל"ת)
    אנונימי 22/04/2025 10:25
    הגב לתגובה זו
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.