למה מניית עשות נופלת?
הצבר זינק, הרווח זינק, אבל המניה יורדת - הנה הסיבה
עשות אשקלון עשות 0.91% שבשליטת קרן פימי (84%) מסיימת את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 34% בהכנסות ל-108.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי של כ-11.3 מיליון שקל - גידול של 67% ביחס לשנה שעברה. צבר ההזמנות של החברה המשיך לצמוח ועמד על שיא של כ-1.7 מיליארד שקל. אז למה המניה נופלת ב-4%.
התשובה נמצאת בשיעורי הרווח (הרווחיות). תראו את הנתונים בטבלה המצורפת:
הרבעון הרביעי אומנם גדל בהכנסות, אבל ירד ברווח הגולמי וירד ברווחיות הגולמית. ההכנסות עלו ביחס לרבעון השלישי באופן משמעותי - מ-100 מיליון ל-108 מיליון שקל, אבל הרווח הגולמי הסתכם ב-22 מיליון לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון שעבר. זו רווחיות של 20.35, לעומת 22.6% ברבעון השלישי.
- עשות אשקלון: צמיחה בהכנסות וברווח - הצבר ב-2.66 מיליארד שקל
- הכנסות עשות צמחו ב-30%, הצבר על 2.7 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק חשש מזה, וברבעון שעבר שאלנו את מנכ"ל החברה, אלי דמרי: במכרזים הענקיים אתם מרוויחים אותו דבר כמו בקטנים-בינוניים?
"עשות עברה כברת דרך בשנים האחרונות. התייעלנו, פיתחו טכנולוגיות והפכנו ליעילים יותר. זה מתבטא בדוחות, וזה גם בזכות שיפורים בעסקאות, אנחנו בעולם תחרותי וצריכים להיות מספיק הגונים כדי שהלקוחות יחזרו אלינו. אין לנו כוונה ללכת אחורה ברווח, אבל כן - כשמקבלים הזמנה גדולה, הלקוח אכן מקבל סוג של הנחה".
כך או אחרת, כעת הרווחיות נשחקה, והמשמעות היא כזו - המכירות ימשיכו לעלות, הצבר ענק ומבטיח את הגידול בשנה הבאה וזו שאחריה, אבל בסוף מה שחשוב לבעלי המניות זה הרווח, קצב הרווחים הנוכחי הוא 46 מיליון שקל בשנה, מניית עשות ב-1.3 מיליארד שקל, גם אם היא תעלה במחזור משמעותית, מדובר במכפיל רווח נוכחי של כ-28, והוא יירד אבל לכמה? נניח אפילו גידול של 50% בהכנסות, תחת הרווחיות הזו, זה יביא את עשות לרווח של 15-18 מיליון שקל. זה אמור להיות יותר כי ככל שהמחזור גדל הרווחיות עולה, אבל אפשר להניח בשמרנות שזו תהיה הרצפה במקביל לגידול של 50%, אבל גם אז, הרווח השנתי יהיה בקצב של כ-70 מיליון שקל - פחות מ-20 עם פוטנציאל צמיחה. אבל - ההזמנות הענקיות ממשרד הביטחון לא יימשכו לעד. לחברה יש פוטנציאל בתחומים נוספים, אבל לא בטוח שמכפיל 30 ראוי לה, גם לא 20 לשנה הבאה.

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
