למה מניית עשות נופלת?
הצבר זינק, הרווח זינק, אבל המניה יורדת - הנה הסיבה
עשות אשקלון עשות 0.23% שבשליטת קרן פימי (84%) מסיימת את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 34% בהכנסות ל-108.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי של כ-11.3 מיליון שקל - גידול של 67% ביחס לשנה שעברה. צבר ההזמנות של החברה המשיך לצמוח ועמד על שיא של כ-1.7 מיליארד שקל. אז למה המניה נופלת ב-4%.
התשובה נמצאת בשיעורי הרווח (הרווחיות). תראו את הנתונים בטבלה המצורפת:
הרבעון הרביעי אומנם גדל בהכנסות, אבל ירד ברווח הגולמי וירד ברווחיות הגולמית. ההכנסות עלו ביחס לרבעון השלישי באופן משמעותי - מ-100 מיליון ל-108 מיליון שקל, אבל הרווח הגולמי הסתכם ב-22 מיליון לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון שעבר. זו רווחיות של 20.35, לעומת 22.6% ברבעון השלישי.
- עשות אשקלון: צמיחה בהכנסות וברווח - הצבר ב-2.66 מיליארד שקל
- הכנסות עשות צמחו ב-30%, הצבר על 2.7 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק חשש מזה, וברבעון שעבר שאלנו את מנכ"ל החברה, אלי דמרי: במכרזים הענקיים אתם מרוויחים אותו דבר כמו בקטנים-בינוניים?
"עשות עברה כברת דרך בשנים האחרונות. התייעלנו, פיתחו טכנולוגיות והפכנו ליעילים יותר. זה מתבטא בדוחות, וזה גם בזכות שיפורים בעסקאות, אנחנו בעולם תחרותי וצריכים להיות מספיק הגונים כדי שהלקוחות יחזרו אלינו. אין לנו כוונה ללכת אחורה ברווח, אבל כן - כשמקבלים הזמנה גדולה, הלקוח אכן מקבל סוג של הנחה".
כך או אחרת, כעת הרווחיות נשחקה, והמשמעות היא כזו - המכירות ימשיכו לעלות, הצבר ענק ומבטיח את הגידול בשנה הבאה וזו שאחריה, אבל בסוף מה שחשוב לבעלי המניות זה הרווח, קצב הרווחים הנוכחי הוא 46 מיליון שקל בשנה, מניית עשות ב-1.3 מיליארד שקל, גם אם היא תעלה במחזור משמעותית, מדובר במכפיל רווח נוכחי של כ-28, והוא יירד אבל לכמה? נניח אפילו גידול של 50% בהכנסות, תחת הרווחיות הזו, זה יביא את עשות לרווח של 15-18 מיליון שקל. זה אמור להיות יותר כי ככל שהמחזור גדל הרווחיות עולה, אבל אפשר להניח בשמרנות שזו תהיה הרצפה במקביל לגידול של 50%, אבל גם אז, הרווח השנתי יהיה בקצב של כ-70 מיליון שקל - פחות מ-20 עם פוטנציאל צמיחה. אבל - ההזמנות הענקיות ממשרד הביטחון לא יימשכו לעד. לחברה יש פוטנציאל בתחומים נוספים, אבל לא בטוח שמכפיל 30 ראוי לה, גם לא 20 לשנה הבאה.
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
