למה מניית עשות נופלת?
הצבר זינק, הרווח זינק, אבל המניה יורדת - הנה הסיבה
עשות אשקלון עשות -0.03% שבשליטת קרן פימי (84%) מסיימת את הרבעון הרביעי עם צמיחה של 34% בהכנסות ל-108.1 מיליון שקל, לצד רווח נקי של כ-11.3 מיליון שקל - גידול של 67% ביחס לשנה שעברה. צבר ההזמנות של החברה המשיך לצמוח ועמד על שיא של כ-1.7 מיליארד שקל. אז למה המניה נופלת ב-4%.
התשובה נמצאת בשיעורי הרווח (הרווחיות). תראו את הנתונים בטבלה המצורפת:
הרבעון הרביעי אומנם גדל בהכנסות, אבל ירד ברווח הגולמי וירד ברווחיות הגולמית. ההכנסות עלו ביחס לרבעון השלישי באופן משמעותי - מ-100 מיליון ל-108 מיליון שקל, אבל הרווח הגולמי הסתכם ב-22 מיליון לעומת 22.6 מיליון שקל ברבעון שעבר. זו רווחיות של 20.35, לעומת 22.6% ברבעון השלישי.
- עשות אשקלון: צמיחה בהכנסות וברווח - הצבר ב-2.66 מיליארד שקל
- הכנסות עשות צמחו ב-30%, הצבר על 2.7 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק חשש מזה, וברבעון שעבר שאלנו את מנכ"ל החברה, אלי דמרי: במכרזים הענקיים אתם מרוויחים אותו דבר כמו בקטנים-בינוניים?
"עשות עברה כברת דרך בשנים האחרונות. התייעלנו, פיתחו טכנולוגיות והפכנו ליעילים יותר. זה מתבטא בדוחות, וזה גם בזכות שיפורים בעסקאות, אנחנו בעולם תחרותי וצריכים להיות מספיק הגונים כדי שהלקוחות יחזרו אלינו. אין לנו כוונה ללכת אחורה ברווח, אבל כן - כשמקבלים הזמנה גדולה, הלקוח אכן מקבל סוג של הנחה".
כך או אחרת, כעת הרווחיות נשחקה, והמשמעות היא כזו - המכירות ימשיכו לעלות, הצבר ענק ומבטיח את הגידול בשנה הבאה וזו שאחריה, אבל בסוף מה שחשוב לבעלי המניות זה הרווח, קצב הרווחים הנוכחי הוא 46 מיליון שקל בשנה, מניית עשות ב-1.3 מיליארד שקל, גם אם היא תעלה במחזור משמעותית, מדובר במכפיל רווח נוכחי של כ-28, והוא יירד אבל לכמה? נניח אפילו גידול של 50% בהכנסות, תחת הרווחיות הזו, זה יביא את עשות לרווח של 15-18 מיליון שקל. זה אמור להיות יותר כי ככל שהמחזור גדל הרווחיות עולה, אבל אפשר להניח בשמרנות שזו תהיה הרצפה במקביל לגידול של 50%, אבל גם אז, הרווח השנתי יהיה בקצב של כ-70 מיליון שקל - פחות מ-20 עם פוטנציאל צמיחה. אבל - ההזמנות הענקיות ממשרד הביטחון לא יימשכו לעד. לחברה יש פוטנציאל בתחומים נוספים, אבל לא בטוח שמכפיל 30 ראוי לה, גם לא 20 לשנה הבאה.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
