מס הכנסה
צילום: FREEPIK

הפסדתם בבורסה ורציתם לקזז ההפסד מול רווחים - לא תמיד זה אפשרי

רוי שיינמן | (7)

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לאחרונה כי בעל מניות מהותי אינו רשאי לקזז הפסד הון שנוצר ממכירת ניירות ערך אל מול הכנסה מדיבידנד מניירות ערך אחרים. ההחלטה, שניתנה בתיק של אבי בן דוד, בעלים של חברת אביב ב.ד אחזקות, קובעת כי המחוקק התכוון לשלול את זכות הקיזוז במקרים מסוג זה.


המחלוקת המשפטית


בן דוד החזיק בכל מניות חברת אביב ב.ד אחזקות, אשר הפכה ב-2014 לחברה משפחתית, כך שהכנסותיה יוחסו לו אישית. חברת-הבת של החברה, אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה, דיווחה בשנת 2015 על הפסד הון של כ-4.4 מיליון שקל ממכירת מניות, ובן דוד ביקש לקזז את ההפסד מול דיבידנד של כ-3.85 מיליון שקל שקיבל מהחברה-האם.


פקיד השומה דחה את הבקשה לקיזוז בטענה כי מאחר שבן דוד הוא בעל מניות מהותי בחברה שחילקה לו את הדיבידנד, הוא אינו רשאי לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסה זו. בן דוד ערער לבית המשפט המחוזי, שטען כי לשון החוק ותכלית החקיקה אינן מאפשרות את הקיזוז.


כיצד החוק מפרש את הקיזוז?


סעיף 92 לפקודת מס הכנסה מסדיר את כללי קיזוז הפסדי הון. בעוד שבמקרים מסוימים ניתן לקזז הפסד הון מול רווחי הון או הכנסות מדיבידנד, החוק מבחין בין קיזוז הפסד הון כנגד דיבידנד שהתקבל מאותו נייר ערך לבין דיבידנד מנייר ערך אחר. במקרה זה, הקיזוז הותנה בכך ששיעור המס החל על הדיבידנד לא יעלה על 25%.


עם השנים עלו שיעורי המס על רווחי הון ודיבידנדים – אך מגבלת הקיזוז נותרה ללא שינוי. בפועל, שיעור המס על דיבידנד לבעלי מניות מהותיים עלה ל-30%, ולכן נוצר מצב שבו בעלי מניות מהותיים אינם זכאים לקיזוז הפסדי הון מול דיבידנד. עם זאת, מדובר לכאוורה בענייןן טכני - בגלל ששיעורי המס לא שווים אולי לא צררריך לאפשר קיזוז מלא אבל בטח שלא לפסול את כל הקיזוז. אלא שבית המשפט מסבירר כי לא מדובר בבעיה שנובעת משיעורי מסים שונים אלא בעיקרון שלפיו בעל מניות מהותי לא יכול ליהנות מקיזוז מס מניירות ערך.


פסיקת בית המשפט


השופטת ירדנה סרוסי קבעה כי המחוקק התכוון במפורש למנוע מבעלי מניות מהותיים אפשרות לקיזוז הפסדי הון מול הכנסות מדיבידנד. לדבריה, "המחוקק היה עקבי בעמדתו זו גם בתיקונים המאוחרים של החוק, בהם נמנע מלאפשר את זכות הקיזוז לבעל מניות מהותי."


עוד ציינה השופטת כי אם המחוקק היה רוצה לשנות את המצב ולהתיר קיזוז גם לבעלי מניות מהותיים, הוא היה עושה זאת באופן ברור, כפי שעשה לגבי חברות אחרות. העובדה שלא נעשה שינוי כזה מעידה על כוונתו החד-משמעית של המחוקק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השלכות הפסיקה


ההחלטה מחזקת את עמדת רשות המסים ומבהירה כי בעלי מניות מהותיים לא יוכלו לנצל הפסדי הון לצורך קיזוז מול הכנסות מדיבידנד. משמעות הדבר היא כי משקיעים ובעלי שליטה יצטרכו לתכנן את מבנה ההשקעות שלהם בהתאם למגבלות החוק הקיימות, ולחפש דרכים אחרות למקסם את תכנון המס שלהם.


שאלות ותשובות בנושא קיזוז הפסדי הון והכנסות מדיבידנד


מהו קיזוז הפסד הון?


קיזוז הפסד הון הוא תהליך שבו ניתן להפחית הפסדים מהשקעות כנגד רווחים מהשקעות אחרות, לצורך חישוב המס.


האם ניתן לקזז הפסד הון כנגד דיבידנד?


לפי פסק הדין, בעל מניות מהותי אינו רשאי לקזז הפסד הון כנגד דיבידנד ששולם לו מנייר ערך אחר.


מדוע בעלי מניות מהותיים אינם רשאים לקיזוז כזה?


המחוקק קבע מגבלה שמונעת קיזוז הפסדי הון מול דיבידנד כאשר מדובר בבעלי מניות מהותיים, כדי לשמור על שקילות מיסויית.


מהו שיעור המס על דיבידנד לבעל מניות מהותי?


בעל מניות מהותי מחויב במס בשיעור של 30% על דיבידנד, לעומת 25% לבעלי מניות שאינם מהותיים.


האם ניתן לקזז הפסד הון כנגד הכנסות אחרות?


כן, ניתן לקזז הפסדי הון כנגד רווחי הון, אך לא כנגד דיבידנד או ריבית מנייר ערך אחר.


מה ההשלכות של פסק הדין על משקיעים פרטיים?


משקיעים שהם בעלי מניות מהותיים צריכים לשקול היטב את מבנה ההשקעות שלהם כדי למקסם תכנון מס.


האם ניתן לשנות את החוק כך שיתאפשר קיזוז לבעלי מניות מהותיים?


רק המחוקק יכול לבצע תיקון כזה, וכרגע אין כוונה לשנות את החוק.


איך ניתן להפחית חבות מס במקרה של הפסד הון?


ניתן לקזז הפסד הון מול רווח הון, להעביר הפסדים לשנים עתידיות, או להשתמש בתכנון מס אלטרנטיבי.


האם ההחלטה תקפה לכל סוגי החברות?


ההחלטה מתייחסת בעיקר לבעלי מניות מהותיים בחברות פרטיות.


מה ניתן ללמוד מהפסיקה על מדיניות רשות המסים?


רשות המסים מקפידה על הגבלות קיזוז ואינה נוטה לאפשר גמישות יתר לבעלי מניות מהותיים.


איך ניתן לדעת אם אני נחשב בעל מניות מהותי?


בעל מניות מהותי הוא מי שמחזיק ב-10% או יותר ממניות החברה.



מה המשמעות של סעיף 92 לפקודת מס הכנסה?


הסעיף מסדיר את אופן קיזוז הפסדי הון ומציב מגבלות מסוימות על הקיזוזים האפשריים.



האם הפסיקה רלוונטית גם למשקיעים זרים?


משקיעים זרים כפופים לרגולציה נפרדת, אך המגבלות חלות בעיקר על משקיעים מקומיים.



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ראובן 23/02/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
    אם הוא היה מהברנגה היו מאפשרים לו.
  • 4.
    אנונימי 23/02/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
    אחרי תאריך הדיבידנד מחיר המניה יורד באותו שיעור של הדיבידנד אז מדוע גובים מס של 25% על דיבידנד. זה עושק אמיתי כלפי מחזיק המניה.
  • אנונימי 24/02/2025 14:53
    הגב לתגובה זו
    כשמחיר המניה יורד בהתאמה לדיבידנד כמו שאתה מציין אזי הרווח שלך גם מופחת בהתאם למחיר הקניה שלך והרווח הכללי למניה שלך פוחת ובהתאמה אתה משלם פחות מס
  • 3.
    לידיעת בעל המניות היחיד שקורא את הכתבה (ל"ת)
    אנונימי 23/02/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Bill Hwang 23/02/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
    חבל על הזמן
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    מה שעושים כאן זו גנבה.
  • אריאל 24/02/2025 09:52
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן לפי החוק לקזז דיבידנד 30% של בעל מניות כנגד הפסד הון עם שיעור מס של 25% ..אם היה לו רוח רציני הוא היה יכול לקזז בלי שמס הכנסה יעצור אותו...
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.88%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מור השקעות עולה 1.9%, טאואר מאבדת 2.4%; ירידות בת"א

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 יורד 0.5%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר סביב ה-0, מדד הביטוח עולה 0.1%, מדד הנדל"ן יורד 0.5%, ומדד הנפט והגז עולה 0.3%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 12.96%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"