מס הכנסה
צילום: FREEPIK

הפסדתם בבורסה ורציתם לקזז ההפסד מול רווחים - לא תמיד זה אפשרי

רוי שיינמן | (7)

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לאחרונה כי בעל מניות מהותי אינו רשאי לקזז הפסד הון שנוצר ממכירת ניירות ערך אל מול הכנסה מדיבידנד מניירות ערך אחרים. ההחלטה, שניתנה בתיק של אבי בן דוד, בעלים של חברת אביב ב.ד אחזקות, קובעת כי המחוקק התכוון לשלול את זכות הקיזוז במקרים מסוג זה.


המחלוקת המשפטית


בן דוד החזיק בכל מניות חברת אביב ב.ד אחזקות, אשר הפכה ב-2014 לחברה משפחתית, כך שהכנסותיה יוחסו לו אישית. חברת-הבת של החברה, אביב פתרונות מתקדמים בתוכנה, דיווחה בשנת 2015 על הפסד הון של כ-4.4 מיליון שקל ממכירת מניות, ובן דוד ביקש לקזז את ההפסד מול דיבידנד של כ-3.85 מיליון שקל שקיבל מהחברה-האם.


פקיד השומה דחה את הבקשה לקיזוז בטענה כי מאחר שבן דוד הוא בעל מניות מהותי בחברה שחילקה לו את הדיבידנד, הוא אינו רשאי לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסה זו. בן דוד ערער לבית המשפט המחוזי, שטען כי לשון החוק ותכלית החקיקה אינן מאפשרות את הקיזוז.


כיצד החוק מפרש את הקיזוז?


סעיף 92 לפקודת מס הכנסה מסדיר את כללי קיזוז הפסדי הון. בעוד שבמקרים מסוימים ניתן לקזז הפסד הון מול רווחי הון או הכנסות מדיבידנד, החוק מבחין בין קיזוז הפסד הון כנגד דיבידנד שהתקבל מאותו נייר ערך לבין דיבידנד מנייר ערך אחר. במקרה זה, הקיזוז הותנה בכך ששיעור המס החל על הדיבידנד לא יעלה על 25%.


עם השנים עלו שיעורי המס על רווחי הון ודיבידנדים – אך מגבלת הקיזוז נותרה ללא שינוי. בפועל, שיעור המס על דיבידנד לבעלי מניות מהותיים עלה ל-30%, ולכן נוצר מצב שבו בעלי מניות מהותיים אינם זכאים לקיזוז הפסדי הון מול דיבידנד. עם זאת, מדובר לכאוורה בענייןן טכני - בגלל ששיעורי המס לא שווים אולי לא צררריך לאפשר קיזוז מלא אבל בטח שלא לפסול את כל הקיזוז. אלא שבית המשפט מסבירר כי לא מדובר בבעיה שנובעת משיעורי מסים שונים אלא בעיקרון שלפיו בעל מניות מהותי לא יכול ליהנות מקיזוז מס מניירות ערך.


פסיקת בית המשפט


השופטת ירדנה סרוסי קבעה כי המחוקק התכוון במפורש למנוע מבעלי מניות מהותיים אפשרות לקיזוז הפסדי הון מול הכנסות מדיבידנד. לדבריה, "המחוקק היה עקבי בעמדתו זו גם בתיקונים המאוחרים של החוק, בהם נמנע מלאפשר את זכות הקיזוז לבעל מניות מהותי."


עוד ציינה השופטת כי אם המחוקק היה רוצה לשנות את המצב ולהתיר קיזוז גם לבעלי מניות מהותיים, הוא היה עושה זאת באופן ברור, כפי שעשה לגבי חברות אחרות. העובדה שלא נעשה שינוי כזה מעידה על כוונתו החד-משמעית של המחוקק.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השלכות הפסיקה


ההחלטה מחזקת את עמדת רשות המסים ומבהירה כי בעלי מניות מהותיים לא יוכלו לנצל הפסדי הון לצורך קיזוז מול הכנסות מדיבידנד. משמעות הדבר היא כי משקיעים ובעלי שליטה יצטרכו לתכנן את מבנה ההשקעות שלהם בהתאם למגבלות החוק הקיימות, ולחפש דרכים אחרות למקסם את תכנון המס שלהם.


שאלות ותשובות בנושא קיזוז הפסדי הון והכנסות מדיבידנד


מהו קיזוז הפסד הון?


קיזוז הפסד הון הוא תהליך שבו ניתן להפחית הפסדים מהשקעות כנגד רווחים מהשקעות אחרות, לצורך חישוב המס.


האם ניתן לקזז הפסד הון כנגד דיבידנד?


לפי פסק הדין, בעל מניות מהותי אינו רשאי לקזז הפסד הון כנגד דיבידנד ששולם לו מנייר ערך אחר.


מדוע בעלי מניות מהותיים אינם רשאים לקיזוז כזה?


המחוקק קבע מגבלה שמונעת קיזוז הפסדי הון מול דיבידנד כאשר מדובר בבעלי מניות מהותיים, כדי לשמור על שקילות מיסויית.


מהו שיעור המס על דיבידנד לבעל מניות מהותי?


בעל מניות מהותי מחויב במס בשיעור של 30% על דיבידנד, לעומת 25% לבעלי מניות שאינם מהותיים.


האם ניתן לקזז הפסד הון כנגד הכנסות אחרות?


כן, ניתן לקזז הפסדי הון כנגד רווחי הון, אך לא כנגד דיבידנד או ריבית מנייר ערך אחר.


מה ההשלכות של פסק הדין על משקיעים פרטיים?


משקיעים שהם בעלי מניות מהותיים צריכים לשקול היטב את מבנה ההשקעות שלהם כדי למקסם תכנון מס.


האם ניתן לשנות את החוק כך שיתאפשר קיזוז לבעלי מניות מהותיים?


רק המחוקק יכול לבצע תיקון כזה, וכרגע אין כוונה לשנות את החוק.


איך ניתן להפחית חבות מס במקרה של הפסד הון?


ניתן לקזז הפסד הון מול רווח הון, להעביר הפסדים לשנים עתידיות, או להשתמש בתכנון מס אלטרנטיבי.


האם ההחלטה תקפה לכל סוגי החברות?


ההחלטה מתייחסת בעיקר לבעלי מניות מהותיים בחברות פרטיות.


מה ניתן ללמוד מהפסיקה על מדיניות רשות המסים?


רשות המסים מקפידה על הגבלות קיזוז ואינה נוטה לאפשר גמישות יתר לבעלי מניות מהותיים.


איך ניתן לדעת אם אני נחשב בעל מניות מהותי?


בעל מניות מהותי הוא מי שמחזיק ב-10% או יותר ממניות החברה.



מה המשמעות של סעיף 92 לפקודת מס הכנסה?


הסעיף מסדיר את אופן קיזוז הפסדי הון ומציב מגבלות מסוימות על הקיזוזים האפשריים.



האם הפסיקה רלוונטית גם למשקיעים זרים?


משקיעים זרים כפופים לרגולציה נפרדת, אך המגבלות חלות בעיקר על משקיעים מקומיים.



תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ראובן 23/02/2025 19:39
    הגב לתגובה זו
    אם הוא היה מהברנגה היו מאפשרים לו.
  • 4.
    אנונימי 23/02/2025 19:36
    הגב לתגובה זו
    אחרי תאריך הדיבידנד מחיר המניה יורד באותו שיעור של הדיבידנד אז מדוע גובים מס של 25% על דיבידנד. זה עושק אמיתי כלפי מחזיק המניה.
  • אנונימי 24/02/2025 14:53
    הגב לתגובה זו
    כשמחיר המניה יורד בהתאמה לדיבידנד כמו שאתה מציין אזי הרווח שלך גם מופחת בהתאם למחיר הקניה שלך והרווח הכללי למניה שלך פוחת ובהתאמה אתה משלם פחות מס
  • 3.
    לידיעת בעל המניות היחיד שקורא את הכתבה (ל"ת)
    אנונימי 23/02/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Bill Hwang 23/02/2025 16:02
    הגב לתגובה זו
    חבל על הזמן
  • 1.
    אנונימי 23/02/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    מה שעושים כאן זו גנבה.
  • אריאל 24/02/2025 09:52
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן לפי החוק לקזז דיבידנד 30% של בעל מניות כנגד הפסד הון עם שיעור מס של 25% ..אם היה לו רוח רציני הוא היה יכול לקזז בלי שמס הכנסה יעצור אותו...
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 0%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 0.43%   והכסף כסף 0.31%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.