רביב צולר מנכל אייסיאל
צילום: ליאת מנדל

אורלקלי משביתה מכרות אשלג - איי.סי.אל תרוויח

ענקית הדשנים הרוסית אורלקלי הודיעה על השבתת שלושה מכרות מרכזיים לצורך תחזוקה, מהלך שעשוי להפחית את היצע האשלג העולמי ולהביא לעליית מחירים. עבור איי.סי.אל, אחת הספקיות הגדולות של אשלג, מדובר בהתפתחות חיובית

אביחי טדסה | (3)

אורלקלי, אחת מיצרניות האשלג הגדולות בעולם, הודיעה כי במהלך הרבעונים השני והשלישי של 2025 היא תבצע עבודות תחזוקה בשלושה מכרות מרכזיים שלה – Berezniki-2, Berezniki-4 ו-Solikamsk-3. משמעות הצעד היא הפחתה של לפחות 300 אלף טון בתפוקת האשלג ברבעון השני, כאשר היקף הייצור ברבעון השלישי יהיה תלוי בתוצאות התחזוקה. במקביל, החברה הרוסית הודיעה כי היא מתעדפת את השוק המקומי ותגדיל את מכירותיה לחקלאים וליצרני דשני NPK ברוסיה בלפחות 400 אלף טון. כתוצאה מכך, ייתכן שהיצוא של אורלקלי לשווקים בינלאומיים ייפגע, מה שעשוי ליצור מחסור זמני באשלג בשווקים אחרים ולהביא לעליית מחירים גלובלית.


כיצד איי.סי.אל צפויה להרוויח?


איי.סי.אל, המספקת אשלג לשווקים גלובליים, יכולה להפיק תועלת מהירידה הצפויה בהיצע. מחירי האשלג עשויים לעלות בעקבות ההשבתה של אורלקלי, ואיי.סי.אל תוכל למכור את האשלג שלה במחירים גבוהים יותר, מה שיתרום לשיפור הרווחיות שלה. בנוסף, הגבלת הייצוא של החברה הרוסית, תוביל לכך שלקוחות שזקוקים לאשלג יצטרכו לחפש ספקים חלופיים. איי.סי.אל, שמחזיקה במכרות אשלג בישראל ובספרד, יכולה לנצל את ההזדמנות ולחזק את מעמדה בשוקי הייצוא באירופה, אמריקה הלטינית ואסיה.

אם החברה תצליח לנצל את המצב ולמנף את הביקוש הגובר, היא עשויה לראות שיפור משמעותי בהכנסות וברווחיות ב-2025. השבתת המכרות של אורלקלי מהווה התפתחות משמעותית בשוק האשלג, כאשר השפעתה על המחירים עדיין אינה ברורה במלואה. עם זאת, עבור איי.סי.אל מדובר בהזדמנות לצמוח ולחזק את מעמדה בעולם.



לאחרונה הודיעה איי.סי.אל על מיזם משותף עם חברה סינית (Shenzhen Dynanonic), להקמת מתקן חדשני לייצור חומרים לקטודות סוללות ליתיום ברזל פוספט (LFP) בספרד. המהלך צפוי לחזק את עסקי החברה בתחום הסוללות ולהפוך אותה לשחקנית מפתח במעבר האנרגטי באירופה. במסגרת ההסכם, יוקם מתקן ייצור חדש בעיר סאלנט שבספרד, עם השקעה ראשונית של כ-285 מיליון אירו. המתקן, המתוכנן באתר שבו פעלה בעבר פעילות כרייה של איי.סי.אל, ינצל את יתרון המיקום האסטרטגי בקרבה לנמל ברצלונה ולמפעלי סוללות מתוכננים באירופה. הפרויקט ישתמש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור חומרים פעילים לקטודות, המיועדים לשימוש בסוללות ליתיום-יון. לדברי פיל בראון, נשיא חטיבת הפתרונות הפוספטיים של איי.סי.אל, "שוק ה-LFP נמצא בצמיחה מהירה, בעיקר לאור הביקוש המתגבר לרכבים חשמליים באירופה. זה הזמן הנכון להיכנס לשוק הזה ולמנף את שיתוף הפעולה עם Dynanonic, שמביאה ניסיון עשיר בייצור חומרים לסוללות".


השותפות עם Dynanonic נועדה לנצל את ההזדמנויות בשוק האירופי, שבו הביקוש לסוללות LFP צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע לנתח של 35% עד שנת 2030. המתקן החדש לא רק יספק מענה לצרכים התעשייתיים של אירופה אלא גם יחזק את מעמדה של החברה כספקית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת. וונגבאו רן, סגן נשיא Dynanonic, הדגיש כי "הקמת הפרויקט בספרד מבטיחה קרבה ללקוחות באירופה, מגדילה את התחרותיות שלנו, ותומכת בחזון להפוך לספקית מובילה של פתרונות אנרגיה חדשים".

איי.סי.אל תחזיק ב-80% מהמיזם המשותף, שצפוי להתחיל בפיתוח תשתיות ותכנון הנדסי בתקופה הקרובה, ולאחר מכן בבנייה והפעלה. המיקום שנבחר בספרד כולל שטח של כ-25 דונם עם אפשרות להתרחבות עתידית. לדברי החברה, ההשקעה במתקן החדש היא חלק מאסטרטגיה רחבה להוביל את השוק האירופי בתחום ייצור המוני של חומרים לסוללות, תוך שילוב קיימות ושמירה על תקנות רגולטוריות מחמירות. המהלך מציין את כניסתה לשוק האנרגיה האירופי עם פוטנציאל להפוך לשחקנית מרכזית בתחום הסוללות לרכבים חשמליים. ההשקעה בספרד, יחד עם השותפות עם Dynanonic, עשויה לספק לחברה הזדמנויות חדשות לצמיחה ולהוביל את המעבר לאנרגיה מתחדשת באירופה.


כזכור, רביב צולר, המנכ"ל ב-7 השנים האחרונות, יעזוב את החברה מסיבות אישיות. החברה הודיעה כי המנכ"ל החדש יהיה אלעד אהרונסון ויכנס לתפקידו בחודש מרץ. אלעד אהרונסון כיהן כנשיא חטיבת פתרונות הצמיחה (Growing Solutions) ב-4 השנים האחרונות, מאז אפריל 2021. במהלך כהונתו, הוא הוביל את פיתוח פתרונות הדשנים המיוחדים של איי.סי.אל תוך הרחבת היצע המוצרים לתחומים חדשים ושווקים נוספים, הן באמצעות מאמצים אורגניים והן באמצעות רכישת חברות. טרם הצטרפותו לחברה, כיהן אהרונסון בחברת אלביט מערכות במשך כ-16 שנים בשורת תפקידים ניהוליים, כולל סמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת ISTAR וכן כסמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת המל"טים שלה אלביט.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גיל 22/02/2025 08:55
    הגב לתגובה זו
    300k טון זו כמות אפסית ביחס לייצור העולמי שמגיע לכ60 מיליון טון.כתבה בדיחה שמטרתה לדחוף את המניה ולעניין זה היא תעזור
  • 1.
    היא כבר לעולם לא תהיה בשער השיא 80 גם לא 50 אין סיכוי (ל"ת)
    שער 80 18/02/2025 13:25
    הגב לתגובה זו
  • dw 18/02/2025 15:48
    הגב לתגובה זו
    זה שיאיר לפיד גרם לנו לפספס אקזיט חלומי מהסרטים זה ברור. הקנדים היו מוכנים לשלם לנו שער 6000 בערך אני חושב פי 3 מאשר המניה היום. אח אח איזה פיספוס.המוסדיים היו מוכרים להם ב 6000 וקונים בחזרה באלפיים השער של היום אם נגיד שהיו מוכנים למכור לא בטוח שהיו מוכנים
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.