אורלקלי משביתה מכרות אשלג - איי.סי.אל תרוויח
ענקית הדשנים הרוסית אורלקלי הודיעה על השבתת שלושה מכרות מרכזיים לצורך תחזוקה, מהלך שעשוי להפחית את היצע האשלג העולמי ולהביא לעליית מחירים. עבור איי.סי.אל, אחת הספקיות הגדולות של אשלג, מדובר בהתפתחות חיובית
אורלקלי, אחת מיצרניות האשלג הגדולות בעולם, הודיעה כי במהלך הרבעונים השני והשלישי של 2025 היא תבצע עבודות תחזוקה בשלושה מכרות מרכזיים שלה – Berezniki-2, Berezniki-4 ו-Solikamsk-3. משמעות הצעד היא הפחתה של לפחות 300 אלף טון בתפוקת האשלג ברבעון השני, כאשר
היקף הייצור ברבעון השלישי יהיה תלוי בתוצאות התחזוקה. במקביל, החברה הרוסית הודיעה כי היא מתעדפת את השוק המקומי ותגדיל את מכירותיה לחקלאים וליצרני דשני NPK ברוסיה בלפחות 400 אלף טון. כתוצאה מכך, ייתכן שהיצוא של אורלקלי לשווקים בינלאומיים ייפגע, מה שעשוי ליצור
מחסור זמני באשלג בשווקים אחרים ולהביא לעליית מחירים גלובלית.
כיצד איי.סי.אל צפויה להרוויח?
איי.סי.אל, המספקת אשלג לשווקים גלובליים, יכולה להפיק תועלת מהירידה הצפויה בהיצע. מחירי האשלג עשויים לעלות בעקבות ההשבתה של אורלקלי, ואיי.סי.אל תוכל למכור את האשלג שלה במחירים גבוהים יותר, מה שיתרום לשיפור הרווחיות שלה. בנוסף, הגבלת הייצוא של החברה הרוסית, תוביל לכך שלקוחות שזקוקים לאשלג יצטרכו לחפש ספקים חלופיים. איי.סי.אל, שמחזיקה במכרות אשלג בישראל ובספרד, יכולה לנצל את ההזדמנות ולחזק את מעמדה בשוקי הייצוא באירופה, אמריקה הלטינית ואסיה.
אם החברה תצליח לנצל את המצב ולמנף את הביקוש הגובר, היא עשויה לראות שיפור משמעותי בהכנסות וברווחיות ב-2025. השבתת המכרות של אורלקלי מהווה התפתחות משמעותית בשוק האשלג, כאשר השפעתה על המחירים עדיין
אינה ברורה במלואה. עם זאת, עבור איי.סי.אל מדובר בהזדמנות לצמוח ולחזק את מעמדה בעולם.
לאחרונה הודיעה איי.סי.אל על מיזם משותף עם חברה סינית (Shenzhen Dynanonic), להקמת מתקן חדשני לייצור חומרים לקטודות סוללות ליתיום ברזל
פוספט (LFP) בספרד. המהלך צפוי לחזק את עסקי החברה בתחום הסוללות ולהפוך אותה לשחקנית מפתח במעבר האנרגטי באירופה. במסגרת ההסכם, יוקם מתקן ייצור חדש בעיר סאלנט שבספרד, עם השקעה ראשונית של כ-285 מיליון אירו. המתקן, המתוכנן באתר שבו פעלה בעבר פעילות כרייה של איי.סי.אל,
ינצל את יתרון המיקום האסטרטגי בקרבה לנמל ברצלונה ולמפעלי סוללות מתוכננים באירופה. הפרויקט ישתמש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור חומרים פעילים לקטודות, המיועדים לשימוש בסוללות ליתיום-יון. לדברי פיל בראון, נשיא חטיבת הפתרונות הפוספטיים של איי.סי.אל, "שוק ה-LFP נמצא
בצמיחה מהירה, בעיקר לאור הביקוש המתגבר לרכבים חשמליים באירופה. זה הזמן הנכון להיכנס לשוק הזה ולמנף את שיתוף הפעולה עם Dynanonic, שמביאה ניסיון עשיר בייצור חומרים לסוללות".
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השותפות עם Dynanonic נועדה לנצל את ההזדמנויות בשוק האירופי,
שבו הביקוש לסוללות LFP צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע לנתח של 35% עד שנת 2030. המתקן החדש לא רק יספק מענה לצרכים התעשייתיים של אירופה אלא גם יחזק את מעמדה של החברה כספקית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת. וונגבאו רן, סגן נשיא Dynanonic, הדגיש כי "הקמת הפרויקט בספרד
מבטיחה קרבה ללקוחות באירופה, מגדילה את התחרותיות שלנו, ותומכת בחזון להפוך לספקית מובילה של פתרונות אנרגיה חדשים".
איי.סי.אל תחזיק ב-80% מהמיזם המשותף, שצפוי להתחיל בפיתוח תשתיות ותכנון הנדסי בתקופה הקרובה, ולאחר מכן בבנייה והפעלה. המיקום שנבחר
בספרד כולל שטח של כ-25 דונם עם אפשרות להתרחבות עתידית. לדברי החברה, ההשקעה במתקן החדש היא חלק מאסטרטגיה רחבה להוביל את השוק האירופי בתחום ייצור המוני של חומרים לסוללות, תוך שילוב קיימות ושמירה על תקנות רגולטוריות מחמירות. המהלך מציין את כניסתה לשוק האנרגיה
האירופי עם פוטנציאל להפוך לשחקנית מרכזית בתחום הסוללות לרכבים חשמליים. ההשקעה בספרד, יחד עם השותפות עם Dynanonic, עשויה לספק לחברה הזדמנויות חדשות לצמיחה ולהוביל את המעבר לאנרגיה מתחדשת באירופה.
כזכור, רביב צולר, המנכ"ל ב-7 השנים
האחרונות, יעזוב את החברה מסיבות אישיות. החברה הודיעה כי המנכ"ל החדש יהיה אלעד אהרונסון ויכנס לתפקידו בחודש מרץ. אלעד אהרונסון כיהן כנשיא חטיבת פתרונות הצמיחה (Growing Solutions) ב-4 השנים האחרונות, מאז אפריל 2021. במהלך כהונתו, הוא הוביל את פיתוח פתרונות הדשנים
המיוחדים של איי.סי.אל תוך הרחבת היצע המוצרים לתחומים חדשים ושווקים נוספים, הן באמצעות מאמצים אורגניים והן באמצעות רכישת חברות. טרם הצטרפותו לחברה, כיהן אהרונסון בחברת אלביט מערכות במשך כ-16 שנים בשורת תפקידים ניהוליים, כולל סמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת ISTAR
וכן כסמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת המל"טים שלה אלביט.
- 2.גיל 22/02/2025 08:55הגב לתגובה זו300k טון זו כמות אפסית ביחס לייצור העולמי שמגיע לכ60 מיליון טון.כתבה בדיחה שמטרתה לדחוף את המניה ולעניין זה היא תעזור
- 1.היא כבר לעולם לא תהיה בשער השיא 80 גם לא 50 אין סיכוי (ל"ת)שער 80 18/02/2025 13:25הגב לתגובה זו
- dw 18/02/2025 15:48הגב לתגובה זוזה שיאיר לפיד גרם לנו לפספס אקזיט חלומי מהסרטים זה ברור. הקנדים היו מוכנים לשלם לנו שער 6000 בערך אני חושב פי 3 מאשר המניה היום. אח אח איזה פיספוס.המוסדיים היו מוכרים להם ב 6000 וקונים בחזרה באלפיים השער של היום אם נגיד שהיו מוכנים למכור לא בטוח שהיו מוכנים

המניה של השנה כבר 4 שנים ברציפות - ומי הגופים שלא השקיעו בה?
הפניקס ומור השקעות נכנסו מאוד מוקדם להשקעה בנקסט ויז'ן; כלל ביטוח ומנורה נכנסו בהמשך אבל הן המחזיקות הגדולות; אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם - מתעלמות מהנייר; עוד הסבר לפערי התשואות השנה
היא הנפיקה בשווי של 430 מיליון שקל. ניתחנו את ההנפקה ואמרנו - נראה זול. אם היא תגיע לתחזית שלה יש כאן הצפת ערך. זה היה לפני 4 שנים ואף אחד לא דמיין שהיא תעלה פי 40! :
נקסט ויז'ן היא מניית השנה כבר 3 שנים, חן גולן, היו"ר הוא מאנשי השנה של ביזפורטל 3 שנים ברציפות. אתמול החברה זכתה בהזמנת ענק של 77 מיליון דולר, המניה טסה ב-18% לשווי של 16.5 מיליארד שקל. הסיפור של נקסט ויז'ן הוא שילוב של תחום מנצח ולוהט - רחפנים וכטב"מים; יכולות ביצוע טובות - וידאו יציב-עמיד וכנראה שהרבה מאוד חריצות ועבודה קשה. מאחורי המספרים המדהימים יש 130 עובדים חרוצים ויזמים שהצליחו טכנולוגית ומכנית להנדס מוצר פשוט טוב ואמין.
הפניקס ומור - השקיעו כבר בהתחלה
בשיחה אתמול עם גולן הוא דיבר על מוצר מוביל בעלות טובה וביכולת לדלוור. לדלוור-לדלוור-לדלוור, זה הסוד בגדילה של חברות. הלקוחות הגדולים שנמצאים כעת בגל של ביקושים לרחפנים וכטב"מים צריכים לדעת שהספק שלהם יודע לספק את הסחורה בכל מצב - גם עם משברים בשרשרת הייצור, גם עם עלייה במחירי המוצרים, גם עם בעיות במשלוחים. נקסט ויז'ן כבר חברה גדולה, עם כרית מזומנים גדולה, עם מלאי מספק, עם מספר ספקים לכל רכיב, עם פתרונות "לשעת חירום" והלקוחות בוטחים בה - לראיון המלא: יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק".
מי שפחות מאמינים בה הם דווקא הגופים המוסדיים: אנליסט, ילין לפידות ואלטשולר שחם. אלו גופי אנליזה טובים, אבל הם לא היו במניה בתחילת הדרך וגם לא כעת. הם פספסו תשואה של אלפי אחוזים. מנגד, הפניקס ומור היו שם מההתחלה.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז’ן עם הזמנת ענק של כ-77 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי ומי עשוי להיות הלקוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וצריך להבין - גוף מוסדי נבחן בהשקעות במניות ספציפיות. כל השאר לא באמת תלוי בניתוח שלו. ההבדלים בתשואות בין גופי ההשקעות נובעים מאלוקציה שונה במניות ואג"ח - אבל בסוף זה הימור כשמדובר על השקעות לטווח ארוך. אף אחד לא יודע באמת עם משקל של 62% במניות עדיף על 59%. אף אחד גם לא יודע אם תמהיל של 70% למניות בוול סטריט על פני 30% בת"א זה התמהיל הנכון. כלומר, האלוקצייה מלמעלה היא חשובה לתשואה, אבל זה עניין של גישה ואסטרטגיה שלא בשליטה. מה שכן בשליטה של הגוף המוסדי הוא המחקר ומציאת מניות כמו נקסט ויז'ן. כי אם הם משקיעים בה, זה מה שייתן להם את התשואה העודפת - את האלפא.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה פורצת שיאים; מגה אור מזנקת 10%, קופמיוג'ן 10%, אלביט ב-5%
המדדים בשיאים חדשים ת"א 35 מוסיף 0.7% ת"א 90 מזנק 1.3%; אלביט מתחזקת אחרי שדיווחה אמש על אישור מהפרלמנט היווני; מגה אור מזנקת אחרי הערכות למו"מ עם אנבידיה על הקמת חוות שרתים; נקסט ויז'ן פתחה את השנה באיזור ה-55-60 בשווי שוק וכיום היא במקום ה-23 בשווי השוק בבורסה אחרי שזינקה כמעט פי 40 משווי ההנפקה שלה ב-2021 - מי הגופים שהשקיעו עוד בתחילת הדרך, מי הצטרפו באמצע ומי בכלל פספסו את הרכבת?
התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.68% מדד ת"א 90 1.32% מדד ת"א 125 0.81%
מדדים ענפיים: מדד ת"א בנקים -0.04% מדד ת"א-ביטוח 1.57% , מדד ת"א נדל"ן מדד ת"א נפט וגז 0.36% מדד ת"א בטחוניות 2.12%
- נקסט ויז'ן המריאה 17.5%, גילת איבדה 7.8% - ת"א 90 הוסיף 1.5%
- ירידות חדות במניות הנדל"ן; ת"א 90 איבד 1.25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דולר שקל רציף
