אורלקלי משביתה מכרות אשלג - איי.סי.אל תרוויח
ענקית הדשנים הרוסית אורלקלי הודיעה על השבתת שלושה מכרות מרכזיים לצורך תחזוקה, מהלך שעשוי להפחית את היצע האשלג העולמי ולהביא לעליית מחירים. עבור איי.סי.אל, אחת הספקיות הגדולות של אשלג, מדובר בהתפתחות חיובית
אורלקלי, אחת מיצרניות האשלג הגדולות בעולם, הודיעה כי במהלך הרבעונים השני והשלישי של 2025 היא תבצע עבודות תחזוקה בשלושה מכרות מרכזיים שלה – Berezniki-2, Berezniki-4 ו-Solikamsk-3. משמעות הצעד היא הפחתה של לפחות 300 אלף טון בתפוקת האשלג ברבעון השני, כאשר
היקף הייצור ברבעון השלישי יהיה תלוי בתוצאות התחזוקה. במקביל, החברה הרוסית הודיעה כי היא מתעדפת את השוק המקומי ותגדיל את מכירותיה לחקלאים וליצרני דשני NPK ברוסיה בלפחות 400 אלף טון. כתוצאה מכך, ייתכן שהיצוא של אורלקלי לשווקים בינלאומיים ייפגע, מה שעשוי ליצור
מחסור זמני באשלג בשווקים אחרים ולהביא לעליית מחירים גלובלית.
כיצד איי.סי.אל צפויה להרוויח?
איי.סי.אל, המספקת אשלג לשווקים גלובליים, יכולה להפיק תועלת מהירידה הצפויה בהיצע. מחירי האשלג עשויים לעלות בעקבות ההשבתה של אורלקלי, ואיי.סי.אל תוכל למכור את האשלג שלה במחירים גבוהים יותר, מה שיתרום לשיפור הרווחיות שלה. בנוסף, הגבלת הייצוא של החברה הרוסית, תוביל לכך שלקוחות שזקוקים לאשלג יצטרכו לחפש ספקים חלופיים. איי.סי.אל, שמחזיקה במכרות אשלג בישראל ובספרד, יכולה לנצל את ההזדמנות ולחזק את מעמדה בשוקי הייצוא באירופה, אמריקה הלטינית ואסיה.
אם החברה תצליח לנצל את המצב ולמנף את הביקוש הגובר, היא עשויה לראות שיפור משמעותי בהכנסות וברווחיות ב-2025. השבתת המכרות של אורלקלי מהווה התפתחות משמעותית בשוק האשלג, כאשר השפעתה על המחירים עדיין
אינה ברורה במלואה. עם זאת, עבור איי.סי.אל מדובר בהזדמנות לצמוח ולחזק את מעמדה בעולם.
לאחרונה הודיעה איי.סי.אל על מיזם משותף עם חברה סינית (Shenzhen Dynanonic), להקמת מתקן חדשני לייצור חומרים לקטודות סוללות ליתיום ברזל
פוספט (LFP) בספרד. המהלך צפוי לחזק את עסקי החברה בתחום הסוללות ולהפוך אותה לשחקנית מפתח במעבר האנרגטי באירופה. במסגרת ההסכם, יוקם מתקן ייצור חדש בעיר סאלנט שבספרד, עם השקעה ראשונית של כ-285 מיליון אירו. המתקן, המתוכנן באתר שבו פעלה בעבר פעילות כרייה של איי.סי.אל,
ינצל את יתרון המיקום האסטרטגי בקרבה לנמל ברצלונה ולמפעלי סוללות מתוכננים באירופה. הפרויקט ישתמש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור חומרים פעילים לקטודות, המיועדים לשימוש בסוללות ליתיום-יון. לדברי פיל בראון, נשיא חטיבת הפתרונות הפוספטיים של איי.סי.אל, "שוק ה-LFP נמצא
בצמיחה מהירה, בעיקר לאור הביקוש המתגבר לרכבים חשמליים באירופה. זה הזמן הנכון להיכנס לשוק הזה ולמנף את שיתוף הפעולה עם Dynanonic, שמביאה ניסיון עשיר בייצור חומרים לסוללות".
- איי.סי.אל: יציבות בהכנסות, ירידה קלה ברווח המתואם
- האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השותפות עם Dynanonic נועדה לנצל את ההזדמנויות בשוק האירופי,
שבו הביקוש לסוללות LFP צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע לנתח של 35% עד שנת 2030. המתקן החדש לא רק יספק מענה לצרכים התעשייתיים של אירופה אלא גם יחזק את מעמדה של החברה כספקית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת. וונגבאו רן, סגן נשיא Dynanonic, הדגיש כי "הקמת הפרויקט בספרד
מבטיחה קרבה ללקוחות באירופה, מגדילה את התחרותיות שלנו, ותומכת בחזון להפוך לספקית מובילה של פתרונות אנרגיה חדשים".
איי.סי.אל תחזיק ב-80% מהמיזם המשותף, שצפוי להתחיל בפיתוח תשתיות ותכנון הנדסי בתקופה הקרובה, ולאחר מכן בבנייה והפעלה. המיקום שנבחר
בספרד כולל שטח של כ-25 דונם עם אפשרות להתרחבות עתידית. לדברי החברה, ההשקעה במתקן החדש היא חלק מאסטרטגיה רחבה להוביל את השוק האירופי בתחום ייצור המוני של חומרים לסוללות, תוך שילוב קיימות ושמירה על תקנות רגולטוריות מחמירות. המהלך מציין את כניסתה לשוק האנרגיה
האירופי עם פוטנציאל להפוך לשחקנית מרכזית בתחום הסוללות לרכבים חשמליים. ההשקעה בספרד, יחד עם השותפות עם Dynanonic, עשויה לספק לחברה הזדמנויות חדשות לצמיחה ולהוביל את המעבר לאנרגיה מתחדשת באירופה.
כזכור, רביב צולר, המנכ"ל ב-7 השנים
האחרונות, יעזוב את החברה מסיבות אישיות. החברה הודיעה כי המנכ"ל החדש יהיה אלעד אהרונסון ויכנס לתפקידו בחודש מרץ. אלעד אהרונסון כיהן כנשיא חטיבת פתרונות הצמיחה (Growing Solutions) ב-4 השנים האחרונות, מאז אפריל 2021. במהלך כהונתו, הוא הוביל את פיתוח פתרונות הדשנים
המיוחדים של איי.סי.אל תוך הרחבת היצע המוצרים לתחומים חדשים ושווקים נוספים, הן באמצעות מאמצים אורגניים והן באמצעות רכישת חברות. טרם הצטרפותו לחברה, כיהן אהרונסון בחברת אלביט מערכות במשך כ-16 שנים בשורת תפקידים ניהוליים, כולל סמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת ISTAR
וכן כסמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת המל"טים שלה אלביט.
- 2.גיל 22/02/2025 08:55הגב לתגובה זו300k טון זו כמות אפסית ביחס לייצור העולמי שמגיע לכ60 מיליון טון.כתבה בדיחה שמטרתה לדחוף את המניה ולעניין זה היא תעזור
- 1.היא כבר לעולם לא תהיה בשער השיא 80 גם לא 50 אין סיכוי (ל"ת)שער 80 18/02/2025 13:25הגב לתגובה זו
- dw 18/02/2025 15:48הגב לתגובה זוזה שיאיר לפיד גרם לנו לפספס אקזיט חלומי מהסרטים זה ברור. הקנדים היו מוכנים לשלם לנו שער 6000 בערך אני חושב פי 3 מאשר המניה היום. אח אח איזה פיספוס.המוסדיים היו מוכרים להם ב 6000 וקונים בחזרה באלפיים השער של היום אם נגיד שהיו מוכנים למכור לא בטוח שהיו מוכנים
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות
קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות
קשרי תעופה קשרי תעופה קשרי תעופה 0% פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.
ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.
הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8 מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
- קשרי תעופה משקיעים כ-40 מיליון אירו בפרויקט יוקרה בלרנקה
- קשרי תעופה נכנסת לתחום הטרוול טק - שותפות עם חברת TKTZ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
