אלעד מערכות התפשרה על המחיר ותגייס בבורסה לפי 300 מיליון שקל לפני הכסף
חברת ה-IT מתכננת להיכנס לבורסה ולגייס 120 מיליון שקל לפי 8.5 שקל למניה; מה החברה עושה וכמה היא צפויה להרוויח השנה?
אלעד מערכות השלימה את השלב המוסדי בהנפקה בתל אביב – השווי ירד ל-300 מיליון שקל
חברת התוכנה אלעד מערכות השלימה את השלב המוסדי בהנפקת המניות שלה בבורסה בתל אביב. החברה, שנמצאת בניהולו של דגן הלוי, תכננה לגייס 120 מיליון שקל לפי שווי של 350 מיליון שקל (לפני הכסף), אך בעקבות לחצים מצד הגופים המוסדיים, צמצמה את היקף הגיוס ואת השווי להנפקה.
שווי נמוך מהמתוכנן וגיוס מופחת
אלעד מערכות החליטה לקצץ את סכום הגיוס ולהנפיק מניות בשלב המוסדי לפי שווי של 300 מיליון שקל (לפני הכסף), תוך גיוס של 70 מיליון שקל. בשלב הציבורי, החברה צפויה לגייס עוד 10 מיליון שקל, כך שסך הגיוס יעמוד על 80 מיליון שקל – נמוך מהתכנון המקורי.
מדובר ב-IPO הראשון של השנה בבורסה בתל אביב, כאשר את ההנפקה הובילו לאומי פרטנרס ואי.בי.אי חיתום. קיצוץ השווי התרחש לאחר לחץ שהפעילו המשקיעים המוסדיים במהלך הרוד-שואו, כפי שנחשף בגלובס בשבועות האחרונים.
תחומי הפעילות והלקוחות של אלעד מערכות
אלעד מערכות מספקת שירותים בתחום התוכנה, כולל מערכות לניהול קשרי לקוחות (CRM), דאטה, דיגיטל, עיצוב וחוויית משתמש (UI/UX) ושירותי פיתוח דיגיטליים. כמו כן, היא מפעילה תוכניות הכשרה מקצועיות בתחומים אלו. בשנה החולפת נקלעה החברה לביקורת בעקבות תקלות במערכת ניהול התיקים הרפואיים "קמיליון", שאותה פיתחה.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה משרתת מעל 500 לקוחות, כאשר 48% מהכנסותיה מגיעות מהתקשרות עם משרדי הממשלה והסקטור הציבורי – כולל 19 משרדי ממשלה, 32 חברות ממשלתיות ו-6 אוניברסיטאות. כ-25% מהכנסות החברה נובעות מעבודה עם חברות מתחומי התשתיות, המזון, ההייטק והתקשורת.
ניהול ובעלות אחרי ההנפקה
המנכ"ל דגן הלוי מנהל את החברה מאז 2019, והיו"ר הוא אדיב ברוך, שמונה לתפקיד בתחילת 2024 והחליף את הבעלים יואש טרוקמן. טרוקמן נותר דירקטור, יחד עם אלעד טירן. בדירקטוריון מכהנים גם דורון ספיר, יו"ר חברת האשראי החוץ-בנקאי מיכמן, ופרופ' הדס גלנדר, שותפה בפירמת רואי החשבון EY.
לאחר השלמת ההנפקה, המייסדים יואש טרוקמן ואלעד טירן צפויים להחזיק כל אחד 39.2% מהון המניות של החברה.
ב-2023 הכניסה החברה 460 מיליון שקל, צמיחה של 17% לעומת הכנסות של 391 מיליון שקל ב-2022. הרווח הגולמי ב-2023 היה 65 מיליון שקל, כ-14% מההכנסות, והרווח הנקי הסתכם ב-15 מיליון שקל, לעומת 8.5 מיליון שקל ב-2023. במחצית הראשונה של 2024 הכניסה החברה 235 מיליון שקל עם רווח נקי של 7.5 מיליון שקל, מה שמציב לה קצב הכנסות שנתי של 470 מיליון שקל וקצב רווחים של 15 מיליון שקל, בדומה ל-2023.
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- ורידיס תרשום רווח של כ-170 מיליון שקל משיערוך נכסי אינפיניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
לחברה מעל ל-500 לקוחות והיא מציינת שכ-48% מלקוחות החברה הם במגזר הממשלתי, בו החברה פועלת עם 19 משרדי ממשלה ו-32 חברות ממשלתיות. פיזור הלקוחות של החברה במגזר העסקי בין ענפי התעשייה, המגזר הפיננסי, מגזר הבריאות ומגזר התחבורה דומה ונע בין 10%-14% מההכנסות לכל מגזר. התקלות במערכת Chameleon גרמה לכתיבת מידע שגוי על מטופלים, אם כי משרד הבריאות עדכן שבעקבות התקלות לא נגרמו נזקים רפואיים.
לדברי החברה מנועי הצמיחה העיקריים שלה הם התרחבות לשווקים מחוץ לישראל, התרחבות לתחומים ושווקים חדשים כמו תחום הענן והשוק הבטחוני, והטמעת בינה מלאכותית בארגונים. בנוסף החברה ציינה שהיא תאיץ את הפעילות שלה בשוק המיזוגים והרכישות על מנת להגדיל את בסיס הלקוחות שלה ולמצוא שותפים עסקיים חדשים.

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבוהמלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
לידר בתחילת סיקור על שיכון ובינוי אנרגיה עם המלצת “תשואת יתר” ומחיר יעד של 3.5 שקל למניה, המניה זינקה ב-10% "שיכון ובינוי אנרגיה נהנית מתנופת השקעות, פרויקטים מניבים באירופה וישראל ומחויבות להתרחבות בשוקי האנרגיה הירוקה"
האנליסט גלעד בן צבי, מלידר שוקי הון, פרסם דוח תחילת סיקור על חברת שיכון ובינוי אנרגיה, שבבעלות שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.56% , עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 3.5 שקל.
לדבריו, החברה היא מהחברות המרכזיות במשק החשמל המקומי, שמחזיקה בנכסים במגוון רחב של טכנולוגיות. לחברה פורטפוליו נכסים משמעותי בהפעלה מסחרית בהיקף כולל של כ-3.1 ג'יגה וואט בתוספת כ-945 מגה וואט שעה אגירה, אשר הניבו EBITDA בהיקף של כ-338 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025. נכסים אלו מהווים עוגן איכותי לתוצאות החברה ופלטפורמה להרחבת הפעילות בסגמנטים השונים בעתיד.
החברה מחיזקה ב-2 תחנות אשר הופרטו מחברת החשמל בהספק כולל של כ-1,854 מגה וואט. נכסי הליבה של החברה הינם רמת חובב וחגית מזרח, אשר נרכשו במסגרת הרפורמה במשק החשמל בשנים 2020 ו-2022. התחנות מספקות לחברה תזרים מזומנים בהיקפים משמעותיים.
בנוסף, בן צבי מציין צמיחה בסגמנט האנרגיות המתחדשות, כשהחברה מחזיקה בצבר פרויקטים PV ו-PV + אגירה בהיקפים משמעותיים אשר צפויים להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה בטווח הארוך. סגמנט זה נהנה מסביבה רגולטורית תומכת ושיפור בסביבת התעריפים, בעיקר בשוק המקומי תודות לאסדרת השוק, ואסדרה למתח עליון. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת שיכון ובינוי, מהחברות הוותיקות והמבוססות במשק המקומי.
- ל-9 פרויקטים סולאריים: שו״ב אנרגיה סוגרת מימון של 798 מיליון שקל עם לאומי
- שוב אנרגיה חתמה על הסכם פשרה עם רשות המיסים: תשלם רק 14 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכתו, השינויים שבוצעו שבוצע
לאחרונה בשורת ההנהלה של שוב אנרגיה מהווה מהלך חיובי, צפוי לתרום לשיפור יכולות הניהול והביצוע של החברה, ולהאיץ את קצב הפיתוח של הפרויקטים העתידיים, תוך מיקוד בנכסים וטריטוריות בעלי פוטנציאל צמיחה מהותי. תמצית התוצאות הכספיות
