דגן הלוי, מנכ"ל אלעד מערכות
צילום: רשתות חברתיות

אלעד מערכות התפשרה על המחיר ותגייס בבורסה לפי 300 מיליון שקל לפני הכסף

חברת ה-IT מתכננת להיכנס לבורסה ולגייס 120 מיליון שקל לפי 8.5 שקל למניה; מה החברה עושה וכמה היא צפויה להרוויח השנה?

רוי שיינמן |

אלעד מערכות השלימה את השלב המוסדי בהנפקה בתל אביב – השווי ירד ל-300 מיליון שקל

חברת התוכנה אלעד מערכות השלימה את השלב המוסדי בהנפקת המניות שלה בבורסה בתל אביב. החברה, שנמצאת בניהולו של דגן הלוי, תכננה לגייס 120 מיליון שקל לפי שווי של 350 מיליון שקל (לפני הכסף), אך בעקבות לחצים מצד הגופים המוסדיים, צמצמה את היקף הגיוס ואת השווי להנפקה.

שווי נמוך מהמתוכנן וגיוס מופחת

אלעד מערכות החליטה לקצץ את סכום הגיוס ולהנפיק מניות בשלב המוסדי לפי שווי של 300 מיליון שקל (לפני הכסף), תוך גיוס של 70 מיליון שקל. בשלב הציבורי, החברה צפויה לגייס עוד 10 מיליון שקל, כך שסך הגיוס יעמוד על 80 מיליון שקל – נמוך מהתכנון המקורי.

מדובר ב-IPO הראשון של השנה בבורסה בתל אביב, כאשר את ההנפקה הובילו לאומי פרטנרס ואי.בי.אי חיתום. קיצוץ השווי התרחש לאחר לחץ שהפעילו המשקיעים המוסדיים במהלך הרוד-שואו, כפי שנחשף בגלובס בשבועות האחרונים.

תחומי הפעילות והלקוחות של אלעד מערכות

אלעד מערכות מספקת שירותים בתחום התוכנה, כולל מערכות לניהול קשרי לקוחות (CRM), דאטה, דיגיטל, עיצוב וחוויית משתמש (UI/UX) ושירותי פיתוח דיגיטליים. כמו כן, היא מפעילה תוכניות הכשרה מקצועיות בתחומים אלו. בשנה החולפת נקלעה החברה לביקורת בעקבות תקלות במערכת ניהול התיקים הרפואיים "קמיליון", שאותה פיתחה.

החברה משרתת מעל 500 לקוחות, כאשר 48% מהכנסותיה מגיעות מהתקשרות עם משרדי הממשלה והסקטור הציבורי – כולל 19 משרדי ממשלה, 32 חברות ממשלתיות ו-6 אוניברסיטאות. כ-25% מהכנסות החברה נובעות מעבודה עם חברות מתחומי התשתיות, המזון, ההייטק והתקשורת.

ניהול ובעלות אחרי ההנפקה

המנכ"ל דגן הלוי מנהל את החברה מאז 2019, והיו"ר הוא אדיב ברוך, שמונה לתפקיד בתחילת 2024 והחליף את הבעלים יואש טרוקמן. טרוקמן נותר דירקטור, יחד עם אלעד טירן. בדירקטוריון מכהנים גם דורון ספיר, יו"ר חברת האשראי החוץ-בנקאי מיכמן, ופרופ' הדס גלנדר, שותפה בפירמת רואי החשבון EY.

לאחר השלמת ההנפקה, המייסדים יואש טרוקמן ואלעד טירן צפויים להחזיק כל אחד 39.2% מהון המניות של החברה.


ב-2023 הכניסה החברה 460 מיליון שקל, צמיחה של 17% לעומת הכנסות של 391 מיליון שקל ב-2022.  הרווח הגולמי ב-2023 היה 65 מיליון שקל, כ-14% מההכנסות, והרווח הנקי הסתכם ב-15 מיליון שקל, לעומת 8.5 מיליון שקל ב-2023. במחצית הראשונה של 2024 הכניסה החברה 235 מיליון שקל עם רווח נקי של 7.5 מיליון שקל, מה שמציב לה קצב הכנסות שנתי של 470 מיליון שקל וקצב רווחים של 15 מיליון שקל, בדומה ל-2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"
הכנסות החברה ב-5 השנים האחרונות; קרדיט: מצגת החברה


לחברה מעל ל-500 לקוחות והיא מציינת שכ-48% מלקוחות החברה הם במגזר הממשלתי, בו החברה פועלת עם 19 משרדי ממשלה ו-32 חברות ממשלתיות. פיזור הלקוחות של החברה במגזר העסקי בין ענפי התעשייה, המגזר הפיננסי, מגזר הבריאות ומגזר התחבורה דומה ונע בין 10%-14% מההכנסות לכל מגזר. התקלות במערכת Chameleon גרמה לכתיבת מידע שגוי על מטופלים, אם כי משרד הבריאות עדכן שבעקבות התקלות לא נגרמו נזקים רפואיים.


לדברי החברה מנועי הצמיחה העיקריים שלה הם התרחבות לשווקים מחוץ לישראל, התרחבות לתחומים ושווקים חדשים כמו תחום הענן והשוק הבטחוני, והטמעת בינה מלאכותית בארגונים. בנוסף החברה ציינה שהיא תאיץ את הפעילות שלה בשוק המיזוגים והרכישות על מנת להגדיל את בסיס הלקוחות שלה ולמצוא שותפים עסקיים חדשים.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.