מיזוג לוינשטין הנדסה ולוינשטין נכסים: הצעה חדשה צפויה לעבור
המטרה: האחדת פעילות תחת חברה אחת ושיפור בסיס ההון
ההצעה המורחבת למיזוג בין החברות לוינשטין הנדסה ולוינשטין נכסים, שהוצעה היום, מבקשת לאחד את הפעילות תחת חברה אחת ולהביא למחיקת מניות לוינשטין נכסים מהמסחר בבורסה. המהלך נועד לשדרג את בסיס ההון של לוינשטין הנדסה ולמנוע חיכוכים מבניים בין החברות, תוך כדי יצירת אפשרויות צמיחה גדולות יותר ויתרון לגודל.
ההצעה החדשה מגיעה לאחר שהצעת הרכש המקורית, שהוצעה בתחילת החודש, לא זכתה לתמיכה מספקת מצד בעלי המניות. הסיבה לכך היא שאלטשולר ומנורה, שמחזיקים ברוב מניות הציבור בלוינשטין נכסים, לא נענו להצעה, ככל הנראה בגלל המבנה שלה: לפי ההצעה, הרכישה הייתה יכולה לצאת לפועל גם ללא אישור של כלל בעלי המניות, מה שהיה משאיר את לוינשטיין נכסים כחברה ציבורית נסחרת.
ההצעה החדשה מציעה מנגנון שונה, ובסיסה הוא המרת מניות לוינשטין נכסים למניות של החברה האם, לוינשטין הנדסה, ביחס של 0.205 מניות של לוינשטין הנדסה לכל מניה של לוינשטין נכסים. הצעה זו משקפת פער שווי של כ-24% לטובת לוינשטין הנדסה, בהתאם לשווי השוק של החברות בסמוך לפרסום ההצעה. המהלך צפוי להוביל למחיקת מניות לוינשטין נכסים מהמסחר.
מה מייחד את המהלך החדש?
הצעת הרכש החדשה באה לאחר מספר שיחות עם מנורה ואלטשולר, ובמסגרתה, הגורמים הגדולים ביותר בחברה צפויים לאשר את המהלך החדש, שכן הם יקבלו תמורה אטרקטיבית. ההערכה כעת היא שההצעה המתוקנת תעבור, ובכך יושלם המיזוג הצפוי. כ-1.57% ממניות לוינשטין נכסים נענו כבר להצעה, כאשר שאר המניות מוחזקות בידי מנורה ואלטשולר.
- לוינשטין נכסים: NOI של 77 מיליון שקל ב-2022 ו-FFO של 35 מיליון שקל
- לוינשטין נכנסת לתחום הדאטה סנטרס: "צופה רווחיות של עד 20%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך צפוי להרחיב את בסיס ההון של לוינשטין הנדסה, מה שעשוי לאפשר לה להיכלל במדד ת"א 90 ולשפר את סחירות המניות שלה בשוק. יתרה מכך, המיזוג צפוי להוביל לפיזור סיכונים וגידול בצמיחה, זאת בעזרת השגת יתרון לגודל ולהגדלת החזקות הציבור בחברה.
נכון למועד הדיווח המקורי, קיימות בהונה של לוינשטין נכסים כ-14.4 מיליון מניות רגילות בנות 0.01 שקלים ע.נ. כל אחת. הציבור מחזיק בכ-4.3 מיליון מניות המהוות 30.21% מהון החברה, וכלפיהן מופנית הצעת הרכש. לוינשטין הנדסה מחזיקה בכ-10.05 מיליון מניות לוינשטין נכסים המהוות כ-69.79% מהחברה. מנכ"ל לוינשטין הנדסה ולוינשטין נכסים שאול לוטן, ורעייתו רחל, שהם בעלי השליטה בקבוצה, מחזיקים ב-5,380 מניות לוינשטין נכסים המהוות כ-0.04% מהחברה, והם הודיעו כי ייענו להצעת הרכש.
- 2.מחזיק מתנגד 31/12/2024 12:12הגב לתגובה זובעלי השליטה יכולים למשל לתת חלק ממניותיהם לטובת פול המניות שיקבלו מחזיקי נכסים
- 1.שחר משה 30/12/2024 23:30הגב לתגובה זולפי דעתי החישוב של אינו נכו א אני מחזיק היו מניה אחת של לוינשטי נכסישערכה 8405 ומקבל תמורתה0.2121 מנית לוינשטי הנדסה לפי הצעת החברה ששערכה בתו המסחר 40500. התמורה שאני מקבל 40500x0.21121 8554 שזאת פרמיה של 1.77 אחוז ע פתיחת המסחר מחר.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
