פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג

האם אפשר לקבע תשואה גבוהה לעשרות שנים ללא סיכון?

שוק האג"ח הפך מעניין וכעת ניתן לקבע תשואה ריאלית של 2.2%, כלומר תשואה בתוספת האינפלציה. מאחר שהאינפלציה הממוצעת בארה"ב היא 3.8% הנה לכם 6%. איך עושים את זה?

שערו בנפשכם שמבטיחים לכם תשואה ריאלית של 2% ובנוסף את שיעור האינפלציה למשך 20 או 30 שנה הבאות  ויחד עם זאת, אין ספק כי ההשקעה ופירותיה מובטחים מעל לכל ספק. לאחרונה טיפסו תשואות אג"ח ממשלתי אמריקאי צמודי המדד  TIPS)) לרמה הגבוהה ביותר מזה כ-15 שנה. צמודי מדד לחמש שנים מאפשרים תשואה ריאלית של 2.22% ואילי לטווח של 25 שנה כ-2.25%.  תשואות אלה בהשוואה לתשואות נומינאליות משקפות ציפיות לאינפלציה של כ-2.3% (ליתר דיוק, הפער משקף אדישות בין תשואה נומינאלית וריאלית).

 

בראיה לאחור, שיעור האינפלציה האמריקאית ב-60 השנה האחרונות  עמד על 3.8%  (מעט פחות ב-30 השנה האחרונות) ובהינתן תשואה ריאלית של 2.2% הרי שמדובר על תשואה נומינלית  של 6%.  לכאורה, מי לא ירצה לקבל על השקעתו,  ללא סיכון, בראש שקט וללא מאמץ במשך 20 השנים הבאות כ-6%?

 

בוא נשווה זאת להשקעה בישראל באג"ח נומינאלי צמוד מט"ח. אלה פיקדונות מדורגת AAA על יד מעלות,  שכן  האג"ח מגובה בפיקדונות בנקאיים.  שיעור התשואה על אג"ח זה לחמש שנים הנו כ-5.32% בלבד.  אין ספק כי משקיע רציונלי היה מעדיף אג"ח אמריקאי בגיבוי ממשלתי  בתשואה של 6% על פני 5.32%  בגיבוי מסוכן יותר של בנקים ישראליים.

עם זאת, חברות הדרוג הביעו לאחרונה ספק לגבי איתנותה המוחלטת של הממשלה האמריקאית והורידו  את דרוג האג"ח הממשלתי במעט מתחת לדרוג המושלם.  הסיבה העיקרית לכך הנה החלטת הממשל האמריקאי להגדיל את תקרת החוב הלאומי העומד עתה על 128% ביחס לתוצר הלאומי הגולמי (בישראל ירד היחס לרמה של כ-61% בלבד).  יחד עם זאת  אין כלכלן שיטיל ספק ביכולתו של הממשל האמריקאי להחזיר את החוב שכן הממשל יכול להדפיס  כסף  שיהיה קביל בכל העולם (בהתעלם מהמשמעות האינפלציונית של מהלך זה), בעוד שהגיבוי הבנקאי שקיים לאג"ח צמוד מט"ח בישראל יהיה תמיד כרוך בסיכון עסקי כלשהו.  במילים אחרות, לו חברות הדרוג היו משתמשות באותו סולם דרוג, דרוגה הבין לאומי של אלה פיקדונות היה נמוך לאין שיעור מדרוג אג"ח ממשלתי אמריקאי.

 

הבדל נוסף הנו רמת הנזילות של אג"ח ממשלתי אמריקאי ואג"ח צמוד מט"ח בישראל.  בעוד שרמת הנזילות של אג"ח ממשלתי אמריקאי גבוהה ביותר (כ-1.6 טריליון  בכל יום מסחר בין השעות  9:30  וחצות שעון ניו יורק), הרי שנפח המסחר באג"ח צמוד מדד בישראל הנו זעיר ביותר (לעיתים, כמה אלפי שקלים בלבד).  גורם זה מביא אותנו שוב להעדפה של אג"ח ממשלתי אמריקאי.

 

נשארת רק שאלת  סיכון שער חליפין  הזהה הן להשקעה באג"ח ממשלתי אמריקאי והן לאג"ח צמוד מט"ח בישראל.  כאן התשובה אינה וודאית, אך יש לזכור שתי עובדות:

  1. שיעורי האינפלציה בישראל ובארה"ב דומים למדי מזה כ-15 שנה.  בהנחה ששיעורי האינפלציה ימשיכו להתנהג בשתי המדינות בצורה דומה אזי הצפי לשינוי מהותי בשער החליפין לטווח ארוך הנו שולי. לדוגמה, תיסוף חזק יחסית של 5% בשער השקל על פני, נניח, 20 שנה ישפיע על שיעור התשואה בצורה מינורית של רבע אחוז בלבד.
  2. ניתן לאפס סיכון מט"ח על ידי שימוש בנגזרים מתאימים. כיום, עקב מבנה שערי הריבית הן בארה"ב והן בישראל,  עלות הנגזרים ביחס לשער החליפין בפועל (הפער בין שער החליפין למחירו של חוזה עתידי)  הנו שולי.
 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    אמת 24/08/2023 00:34
    הגב לתגובה זו
    ב100 אחוז מהכתבות באינטרנט שהכותרת שלהם היא שאלה, התשובה היא לא.
  • 13.
    ארנון 23/08/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    אגח זה לא פתרון למי שמחפש הכנסה מהצד. תראו פה https://bestoptionsimulator.com/simulator/user-strategies אני עובד עם התוכנה הזו ועושה 70-80% על ההשקעה כל חודש.
  • קשקשן בפיתה (ל"ת)
    ג'וש 23/08/2023 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    כן 15 -25 שנים עוד חוכמולוג שמציג רק צד אחד חיובי 23/08/2023 09:57
    הגב לתגובה זו
    כן 15 -25 שנים עוד חוכמולוג שמציג רק צד אחד חיובי
  • 11.
    מאמר שגוי ומטעה 23/08/2023 09:48
    הגב לתגובה זו
    האגח ל20 שנה מתאים לקרנות פנסיה כחלק מתיק ההשקעות ולא לאדם פרטי שמסתכל כל יומיים על התנודות הגדולות באגח כזה
  • 10.
    לילי 23/08/2023 08:23
    הגב לתגובה זו
    כל החישובים וההנחות בכתבה כתובים על הקרח .מה שהיה זה לא מה שיהיה . יש אגח מדינה צמוד מדד עם תשואה 1.3% או אג"ח חברות צמוד עם 3.3% ברמה AA+ עזריאלי לדוגמא .
  • 9.
    דן 23/08/2023 08:17
    הגב לתגובה זו
    בלי התחייבות ובלי נעליים .....
  • צודק,אבל זה לטווח קצר,לא כולל אינפלציה. (ל"ת)
    ירון 23/08/2023 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מה קורה מבחינת מס ירושה בארה"ב? (ל"ת)
    בדקתם? 23/08/2023 08:05
    הגב לתגובה זו
  • אורח 23/08/2023 09:56
    הגב לתגובה זו
    ירושה עד לסכום של 60000$ .כל סכום גבוה מסכום זה חייב במס ירושה בסביבות 40% על הקרן ועל הרווחים.לאזרח ארה"ב יש פטור של מיליוני דולרים.
  • 7.
    כן אבל עד 10k בשנה למישהו עם תז אמריקאי (ל"ת)
    אמריקאי 23/08/2023 07:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אגח שקלי ישראלי יהיה ההשקעה הסולידית הטובה השנה הקרובה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 23/08/2023 07:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שאול 23/08/2023 07:32
    הגב לתגובה זו
    ציפיות האינפלציה בארהב לטווח ארוך סביב 2.2% ולכן התדואה שאפשר לקבע סביב 4-4.5 אחוז. תוריד 25% מס נשאר 3%.
  • 4.
    גוזלי 23/08/2023 07:22
    הגב לתגובה זו
    זה ממש, אבל ממש לא 6% לשנה תלוי בהמון משתנים ולגמרי לא סולידי
  • 3.
    לרון 23/08/2023 07:19
    הגב לתגובה זו
    נתניהו משריש חוסר יציבות כרוני,בעולם ימכרו אג"ח ישראליות והריבית תעלה,כה פשוט
  • לרון 22/10/2023 09:06
    הגב לתגובה זו
    לעת עתה ארה"ב קונה אג"ח ישראלי וזאת הפגנת ידידות גרידא לא כלכלה כי המדינה בקלקלה
  • 2.
    בארהב מוטה למטה 23/08/2023 07:08
    הגב לתגובה זו
    בארה"ב מודדים את השיפור הטכנולוגי של מוצרים כהוזלה. יש פרמטרים נוספים שגורמים להטייה במדידה.
  • 1.
    רו 23/08/2023 06:47
    הגב לתגובה זו
    אם אני לא טועה, האזרח מוגבל בקניה של טיפס, אי אפשר לרכוש מעל עשרת אלפים דולר.
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.