אי של יציבות בסופה של שנה סוערת

יהודה יגור, ראש צוות אג"ח במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, מתייחס לכדאיות ההשקעה באיגרות החוב המקומיות
יהודה יגור | (3)
נושאים בכתבה איגרות חוב

משרד האוצר פרסם לאחרונה את נתוני הגירעון הממשלתי, על פיהם הוא עומד ב-12 החודשים האחרונים על 3% מהתוצר, רחוק מצפיות של כ-4.6%. הירידה בגירעון נובעת מעלייה בהכנסות ממיסים (בין השאר בזכות ההכנסות ממיסים על ניירות ערך), וממספר הכנסות חד פעמיות שנבעו מעסקאות גדולות, דוגמת עסקת ווייז, ישקר ושחרור הרווחים הכלולים. גם תת ביצוע של תקציב הממשלה, בעיקר בחלק הראשון של השנה, תרם לירידה בגרעון. כאמור, בחודש דצמבר אמורים להתקבל כ-4.5 מיליארד שקלים מהרווחים הכלואים, כך שהגרעון עשוי להיות אף נמוך מ-3%.

הנתון שפורסם החודש, משתקף גם בתכנית ההנפקות לרבעון הקרוב שפורסמה ב-27 בנובמבר השנה. קצב גיוס החוב על ידי הממשלה ברבעון הקרוב ירד מרמה ממוצעת של 4.5 מיליארד שקלים לכ-3 מיליארד שקלים לחודש (ללא הנפקות קצרות והחלף), ובסך הכל, גייסה הממשלה 10 מיליארד שקלים בשלושת החודשים הקרובים.

מנגד, צפויים פירעונות ממשלתיים (קרן וריבית) של כ-15 מיליארד שקלים בתקופה זו. כלומר, צפויה ירידה בהיצע הממשלתי. יחידת החוב הממשלתי גייסה השנה בהתאם להנחות העבודה המקוריות, כך שאפשר להניח גיוס מצומצם גם ברבעון שאחריו הודות לגיוס היתר ב-2013.

הירידה בהיקף הגיוס הממשלתי מצטרפת לשורה של נתונים התומכים בשוק, ובהם אחריות תקציבית, גירעון נמוך, צמיחה סבירה ושיעורי אבטלה נמוכים, כמו גם אשרור הדירוג של ישראל והאינפלציה הנמוכה. לא ניתן להתעלם מהדולר שנחלש, שגם אם לא יגרור ירידה בריבית, בוודאי לא תומך בהעלאה קרובה. מכאן שהתלילות הגבוהה והפרשי התשואות מציבים את האג"ח הממשלתית הישראלית במקום טוב, ומורידים את פרמיית הסיכון הנדרשת. בהתאם לכך, אנו מעריכים כי פרמיית הסיכון, דהיינו הפער בין האג"ח האמריקנית לישראלית, תוסיף להצטמצם.

למי שמעריך, כמונו, שהעלייה בתשואות האג"ח הממשלתית האמריקנית מוגבלת, החזקה במסגרת מח"מ סינטטי או ישירות בקצה העקום נראית הגיונית. יחד עם זאת, רווח כתוצאה מהשתטחות העקום תלויה במידה רבה בירידת תשואות באג"ח האמריקנית. אנו מאמינים כי תשואת השקלים הקצרים אינה מצדיקה עצמה ברמות אלו, החזקת אג"ח בריבית משתנה עדיפה, מעניקה תשואה נוחה (על בסיס היוון התשואות העתידיות הגלומות בעקום השקלי) ומספקת אופציית הגנה במידה והשוק יגלם תרחיש אופטימי יותר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מנהל השקעות נדיר (ל"ת)
    כבר לא ממול 11/12/2013 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אולי תפסיקו 11/12/2013 19:30
    הגב לתגובה זו
    עוד פעם מנורה ממליצים על ריבית משתנה .מה שבטוח שהם ימשיכו לשנות שמות של קרנות כל חודש ולבלבל את כולנו.
  • 1.
    יהודה הכי מקצוען במנורה (ל"ת)
    יעל 11/12/2013 18:26
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.