אי של יציבות בסופה של שנה סוערת
איגרות חוב משרד האוצר פרסם לאחרונה את נתוני הגירעון הממשלתי, על פיהם הוא עומד ב-12 החודשים האחרונים על 3% מהתוצר, רחוק מצפיות של כ-4.6%. הירידה בגירעון נובעת מעלייה בהכנסות ממיסים (בין השאר בזכות ההכנסות ממיסים על ניירות ערך), וממספר הכנסות חד פעמיות שנבעו מעסקאות גדולות, דוגמת עסקת ווייז, ישקר ושחרור הרווחים הכלולים. גם תת ביצוע של תקציב הממשלה, בעיקר בחלק הראשון של השנה, תרם לירידה בגרעון. כאמור, בחודש דצמבר אמורים להתקבל כ-4.5 מיליארד שקלים מהרווחים הכלואים, כך שהגרעון עשוי להיות אף נמוך מ-3%.
הנתון שפורסם החודש, משתקף גם בתכנית ההנפקות לרבעון הקרוב שפורסמה ב-27 בנובמבר השנה. קצב גיוס החוב על ידי הממשלה ברבעון הקרוב ירד מרמה ממוצעת של 4.5 מיליארד שקלים לכ-3 מיליארד שקלים לחודש (ללא הנפקות קצרות והחלף), ובסך הכל, גייסה הממשלה 10 מיליארד שקלים בשלושת החודשים הקרובים.
מנגד, צפויים פירעונות ממשלתיים (קרן וריבית) של כ-15 מיליארד שקלים בתקופה זו. כלומר, צפויה ירידה בהיצע הממשלתי. יחידת החוב הממשלתי גייסה השנה בהתאם להנחות העבודה המקוריות, כך שאפשר להניח גיוס מצומצם גם ברבעון שאחריו הודות לגיוס היתר ב-2013.
הירידה בהיקף הגיוס הממשלתי מצטרפת לשורה של נתונים התומכים בשוק, ובהם אחריות תקציבית, גירעון נמוך, צמיחה סבירה ושיעורי אבטלה נמוכים, כמו גם אשרור הדירוג של ישראל והאינפלציה הנמוכה. לא ניתן להתעלם מהדולר שנחלש, שגם אם לא יגרור ירידה בריבית, בוודאי לא תומך בהעלאה קרובה. מכאן שהתלילות הגבוהה והפרשי התשואות מציבים את האג"ח הממשלתית הישראלית במקום טוב, ומורידים את פרמיית הסיכון הנדרשת. בהתאם לכך, אנו מעריכים כי פרמיית הסיכון, דהיינו הפער בין האג"ח האמריקנית לישראלית, תוסיף להצטמצם.
- דסק"ש מסתערת על האג"ח שלה - מתכוונת לרכוש בעוד 200 מיליון שקל
- דסק"ש יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של איגרות החוב של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למי שמעריך, כמונו, שהעלייה בתשואות האג"ח הממשלתית האמריקנית מוגבלת, החזקה במסגרת מח"מ סינטטי או ישירות בקצה העקום נראית הגיונית. יחד עם זאת, רווח כתוצאה מהשתטחות העקום תלויה במידה רבה בירידת תשואות באג"ח האמריקנית. אנו מאמינים כי תשואת השקלים הקצרים אינה מצדיקה עצמה ברמות אלו, החזקת אג"ח בריבית משתנה עדיפה, מעניקה תשואה נוחה (על בסיס היוון התשואות העתידיות הגלומות בעקום השקלי) ומספקת אופציית הגנה במידה והשוק יגלם תרחיש אופטימי יותר.
- 3.מנהל השקעות נדיר (ל"ת)כבר לא ממול 11/12/2013 19:36הגב לתגובה זו
- 2.אולי תפסיקו 11/12/2013 19:30הגב לתגובה זועוד פעם מנורה ממליצים על ריבית משתנה .מה שבטוח שהם ימשיכו לשנות שמות של קרנות כל חודש ולבלבל את כולנו.
- 1.יהודה הכי מקצוען במנורה (ל"ת)יעל 11/12/2013 18:26הגב לתגובה זו
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
