התרומה של מדד המחירים לתיק ההשקעות
בחודשים האחרונים נהנה האפיק השקלי מהעדפת המשקיעים. מדדי מחירים מצטברים נמוכים והיעדר לחצים אינפלציוניים באופק, בשילוב החולשה בכלכלה העולמית, מיסים, רגולציה, עלייה באבטלה וגורמים נוספים, פגעו בתחושת העושר של הציבור, בהכנסה הפנויה ובצריכה הפרטית. הם תמכו בהשקעה באג"ח השקליות. ואכן, מתחילת השנה, ביצועי האפיק השקלי היו טובים מביצועי האפיק הצמוד.
העדפת השקלים מצאה את ביטויה, בין השאר, בירידה חדה יותר במרווחים באפיק הקונצרני השקלי בהשוואה למרווחים במקבילים הצמודים. גם מרווח התל בונד השקלי ביקר ממש לאחרונה בנקודת שפל היסטורית. בסביבה שכזו, ההשקעה באפיק השקלי נראית כמעט מתבקשת. האם העדפה זו לאפיק השקלי תצדיק את עצמה בחודשים הקרובים?
בעבר נכתב לא מעט על העונתיות של מדד המחירים. אולם בינתיים, למרות הכניסה לתקופה של מדדים חיוביים, נראה כי השוק עדיין לא מתמחר את ההזדמנות שמייצרים המדדים החיוביים באפיק הצמוד, ומשקיעים רבים ממשיכים להתרכז באפיק השקלי.
מדדי המחירים הבאים צפויים להיות חיוביים. על פי הערכת מנורה מבטחים בית ההשקעות, צפוי המדד לעלות בין 0.1% ל- 0.3% בחודש מאי ולהוסיף כ- 0.9% ביוני. בחודשים יולי ואוגוסט, אנו מעריכים כי נראה עלייה במדד של כ-0.2% ו-0.4% בהתאמה, כך שבמצטבר, צפוי מדד המחירים לעלות בקרוב ל- 1.2% בשלושת החודשים הקרובים וצפויים לפחות ארבעה מדדים חיוביים קרובים.
אנו מעריכים כי קיים פוטנציאל לסטייה במדד המחירים כלפי מעלה בחודשים הקרובים. הסטייה עשויה לנבוע מכך שבחסות העלייה במע"מ, תחול התייקרות נוספת במחירי המוצרים השונים. כמו כן, העליות האחרונות במחירי קניית הדירה מרחיקות עוד יותר קונים פוטנציאליים. התוצאה תתבטא במחירי השכירות בעונה הבוערת של חידושי השכירויות - חודשי הקיץ.
לפיכך, להערכתנו בזמן הקרוב סביר כי תחול עלייה בציפיות האינפלציוניות בשוק, איננו רואים ירידה בציפיות מרמתן הנוכחית, בזמן הקרוב. על בסיס הנחות אלו ביצענו את ההשוואה הבאה - כשנכנס מדד חיובי, עולה תשואת הצמודים אוטומטית ביום שלמחרת בשיעור המדד חלקי המח"מ (בקירוב), זאת כתוצאה מתרומת המדד לעליית שווי הקרן בפדיון.
העלייה האוטומטית בתשואת הצמוד משנה מיידית גם את הציפיות האינפלציוניות, ובמקרה של מדד חיובי, מקטינה אותן. במידה והציפיות הגלומות ערב המדד לא לקחו את שיעור השינוי שבפועל - יבצע השוק התאמה בימים שלאחר פרסום המדד. בגרף המצורף ניתן לראות כיצד עלייה במדד בשיעור של 0.4% משפיעה על העקום הצמוד ועל הציפיות ביום שלמחרת פרסום המדד.
נשווה בין שתי החזקות: ממשלתי צמוד 614 מול ממש"ק 814. פדיונן של שתי איגרות החוב קצרות ומועד פידיונן דומה, בעוד האג"ח השקלית 814 נותנת 1.32% לפדיון והצמודה 614 נותנת 0.93%-.
אם מדד המחירים יעלה ב-0.3%, הרי שב-16 לחודש בבוקר, למחרת פרסום המדד, תעלה תשואת הצמוד ל-0.63%- ותשואת ה-814 השקלית תישאר קרובה לתשואת היום הקודם. הציפיות האינפלציוניות שהיו ערב המדד יעמדו על 2.25% (בחישוב של השקלי פחות הצמוד), וירדו למחרת המדד ל-1.95%. מי שמצפה שסביבת האינפלציה לא תשתנה מהותית לא יעניק בשלב זה העדפה למי מהאפיקים.
אולם אם המדד הבא הוא 0.6%, יערך השוק לקראת מדד זה והצמודה תעלה בהתאם בעוד תשואת ה-814 תמשיך בזחילתה. כלומר כל עוד לא תחול ירידה משמעותית ברמת הציפיות האינפלציוניות הגלומות (נזכיר: הנחת העבודה שלנו), ההחזקה הצמודה תהיה עדיפה בשל ה"בונוס" הטמון בה, והוא עליית המדד הקרוב. בתקופה של מדדים חיוביים ותשואות נמוכות זו תרומה ניכרת.
להערכתנו, למשקיע סולידי העלאת משקל הרכיב הצמוד בתקופה הקרובה עשויה לשפר את תשואת התיק. אם המשקיע אינו מעוניין בסיכוני מח"מ, גם הסתפקות בצמודים קצרים עשויה להתברר כעדיפה על פני השקעה שקלית מקבילה.
- 7.מקצוען אמיתי (ל"ת)יודה צבי 12/06/2013 10:44הגב לתגובה זו
- 6.אילן 07/06/2013 11:54הגב לתגובה זובהשקעה שקלית כמו מק"מ או כספית אין דמי ניהול בנקאיים וכמו כן בעת המימוש חל המיסוי רק על הרווח שמעל המדד. בהשקעה בצמודים יש דמי ניהול בנקאיים וכן בעת המימוש חל מס ריווחי הון על כל הרווח.
- השועל 08/06/2013 14:17הגב לתגובה זואם התשואה הריאלית בצמודים שלילית אזי יש זיכוי מס
- 5.חבר 06/06/2013 17:28הגב לתגובה זוכתבה חכמה, יהודה איש מקצועי ממנהלי ההשקעות הטובים והמנוסים בשוק ההון הישראלי, יישר כוח יהודה, עלה והצלח מ
- 4.רמי 06/06/2013 16:50הגב לתגובה זויועץ שלא יודע לקרוא נתוני מסחר לאן הגענו
- 3.מחזיק בקרנות שלו כבר שנים...איש מקצוע מהמעלה הראשונה (ל"ת)יועץ 06/06/2013 10:46הגב לתגובה זו
- 2.אנליסט 06/06/2013 09:34הגב לתגובה זומקווה לעוד כתבות מהסוג הזה
- 1.תשואת נטו מינוס 1.6% 05/06/2013 17:53הגב לתגובה זולפי לאומי טרייד, אפילו במונחי ברוטו התשואה שלילית. איזה 0.92% ואיזה נעליים.
- גולש 05/06/2013 20:32הגב לתגובה זואכן תשואת הצמודים שלילית תסתכל על הגרף המצורף ותראה. פשוט ביזפורטל מחקו את סימן המינוס בעריכה.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
