3 אירועים משפיעים בכלכלה הישראלית בעשור האחרון
מהם האירועים והמהלכים הכלכליים המרכזיים שהטביעו את חותמם על החברה הישראלית בעשור האחרון? ומה צפוי בעשור החדש? הנה כמה דברים שקדמו לקורונה וככל הנראה ישתנו בעתיד הנראה לעין
הכלכלה הישראלית צעירה יחסית, אבל זה לא אומר שהיא לא עוברת שינויים ומהפכים. למעשה, דווקא במדינה קטנה כמו ישראל יכולים האזרחים להרגיש היטב כל סוג של שינוי במערכת הכלכלית. לזה יש להוסיף את המורכבות של תקופת הקורונה, שנדמה כאילו טרפה את הקלפים וחילקה אותם מחדש.
אז מה עבר עלינו בעשור האחרון ואיך צפוי להיראות העשור החדש, על רקע האירועים המרכזיים והמשפיעים ביותר?
המחאה החברתית של 2011
ב-14 ביולי 2011 הוקם אוהל המחאה הראשון בשדרות רוטשילד בתל אביב. לא עבר הרבה זמן והצטרפו אליו עוד ועוד אוהלים, בתהליך מרשים שסחף אחריו פחות או יותר את כל המדינה. בניגוד למחאות אחרות, כאן המחאה החברתית פרצה את גבולות גוש דן והגיעה אל הצפון, המרכז והדרום. אי אפשר היה להתעלם מהתופעה!
הסוד של המחאה החברתית של 2011 היה טמון בחיבור אל הרגשות הכי אותנטיים של האזרחים. כפי שלומד כל סטודנט לתואר ראשון בתחום לימודי כלכלה, הקשר הזה הוא מה שבאמת מניע את המשק. אז נכון שאפשר להתווכח על הישגי המחאה, אבל קשה לערער על המקום שאותו היא תופסת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי או בהרתעה שהיא מייצרת כלפי מוקדי הכוח.
כלכלת החלטורה
בארץ הקודש מרגישים מהר ואולי גם חזק יותר מגמות כלכליות שמתרחשות בעולם. אחת מהן היא מה שמכונה "כלכלת החלטורה", ובמסגרתה כל אחד או אחת מאיתנו יכולים להקדיש כמה דקות פנויות כדי לייצר עוד הכנסה.
- היכן חוגגים אירועים בישראל? המדריך המלא לבחירת הלוקיישן המושלם
- אפל פרסמה את התאריכים לאירוע המפתחים השנתי - המשקיעים רוצים לראות AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצד אחד, יש ביקוש למגוון רחב של שירותים ובתקופת הקורונה ראינו איך עובדים מפוטרים או בחל"ת הופכים לשליחים ומייצרים לעצמם הכנסה נאה. מצד שני, יש ביקורת על הגופים שמפעילים את הכלכלה הזו ועל היכולת שלהם לשתף את העובדים ברווחים. אבל לא משנה באיזה צד של המתרס אתם נמצאים, לא תוכלו להתעלם מסגנון הכלכלה הזה גם בעשור החדש שמתחיל ממש עכשיו.
מתווה הגז
עוד אירוע כלכלי דרמטי שצפוי להשפיע על ישראל לפני ואחרי הקורונה הוא כמובן מתווה הגז. כמו כל אירוע גדול, יש כאלה שיטענו שמדובר במהלך חיובי ויש כאלה שיגרסו בתוקף שהוא לא יעיל, בזבזני, לא מוסרי ולא אקולוגי. אבל בפועל, מתווה הגז הופך את ישראל ממדינה דלת משאבים למעצמת גז אזורית.

אוברדראפט כרוני: הפסיכולוגיה שמושכת אותנו למינוס והדרך לשנות את הדפוס
מהם הדפוסים והאמונות הפסיכולוגיות שמובילים אנשים למצב של מינוס קבוע בחשבון הבנק, איך אפשר לצאת מזה, ומה אפשר להרוויח מהשינוי
נתקלתם בסיטואציה הזאת? סוף החודש מגיע, אתם בטוחים שהפעם תסיימו ביתרה חיובית, ואז, המינוס מחייך אליכם מהאפליקציה. לפי נתוני בנק ישראל, כ-25% ממשקי הבית בישראל חיים באוברדראפט לפחות חלק מהזמן, וכ-15% במינוס כרוני. מעבר לסוגיות הכלכליות, יש כאן סיפור פסיכולוגי מרתק שכדאי להכיר.
למה כל כך קשה להישאר בפלוס?
בעידן של אפליקציות בנקאיות חכמות ומידע פיננסי זמין, אפשר היה לצפות שנשלוט טוב יותר בכסף שלנו. אבל המוח שלנו פועל אחרת - הוא מתוכנת בצורה שלפעמים ממש עובדת נגדנו כשמדובר בכסף.
שתי מערכות במוח שנלחמות זו בזו
דניאל כהנמן (שזכה בפרס נובל, ככה שהבחור יודע על מה הוא מדבר) מסביר שיש לנו שתי מערכות חשיבה:
מערכת מהירה: אימפולסיבית, אוהבת הנאות מיידיות - "וואו, איזה נעליים מהממות, חייבת להזמין!"
מערכת איטית: הגיונית, חושבת לטווח ארוך - "רגע, אבל יש לי כבר 8 זוגות דומים בארון..."
- דיסקונט מבטלת את הפטור על האוברדראפט עד 2,000 שקל
- דיסקונט יקפיא את העלאת הריבית על המינוס - מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה? אחרי יום עבודה מתיש, כשאנחנו גולשים באינסטגרם או באתרי קניות, מערכת 2 כבר עייפה מדי כדי לרסן את ההתלהבות של מערכת 1. וככה מוצאים את עצמנו עם עוד הזמנה מאמזון שלא באמת היינו צריכים.