3 אירועים משפיעים בכלכלה הישראלית בעשור האחרון
מהם האירועים והמהלכים הכלכליים המרכזיים שהטביעו את חותמם על החברה הישראלית בעשור האחרון? ומה צפוי בעשור החדש? הנה כמה דברים שקדמו לקורונה וככל הנראה ישתנו בעתיד הנראה לעין
הכלכלה הישראלית צעירה יחסית, אבל זה לא אומר שהיא לא עוברת שינויים ומהפכים. למעשה, דווקא במדינה קטנה כמו ישראל יכולים האזרחים להרגיש היטב כל סוג של שינוי במערכת הכלכלית. לזה יש להוסיף את המורכבות של תקופת הקורונה, שנדמה כאילו טרפה את הקלפים וחילקה אותם מחדש.
אז מה עבר עלינו בעשור האחרון ואיך צפוי להיראות העשור החדש, על רקע האירועים המרכזיים והמשפיעים ביותר?
המחאה החברתית של 2011
ב-14 ביולי 2011 הוקם אוהל המחאה הראשון בשדרות רוטשילד בתל אביב. לא עבר הרבה זמן והצטרפו אליו עוד ועוד אוהלים, בתהליך מרשים שסחף אחריו פחות או יותר את כל המדינה. בניגוד למחאות אחרות, כאן המחאה החברתית פרצה את גבולות גוש דן והגיעה אל הצפון, המרכז והדרום. אי אפשר היה להתעלם מהתופעה!
הסוד של המחאה החברתית של 2011 היה טמון בחיבור אל הרגשות הכי אותנטיים של האזרחים. כפי שלומד כל סטודנט לתואר ראשון בתחום לימודי כלכלה, הקשר הזה הוא מה שבאמת מניע את המשק. אז נכון שאפשר להתווכח על הישגי המחאה, אבל קשה לערער על המקום שאותו היא תופסת בזיכרון הקולקטיבי הישראלי או בהרתעה שהיא מייצרת כלפי מוקדי הכוח.
כלכלת החלטורה
בארץ הקודש מרגישים מהר ואולי גם חזק יותר מגמות כלכליות שמתרחשות בעולם. אחת מהן היא מה שמכונה "כלכלת החלטורה", ובמסגרתה כל אחד או אחת מאיתנו יכולים להקדיש כמה דקות פנויות כדי לייצר עוד הכנסה.
- היכן חוגגים אירועים בישראל? המדריך המלא לבחירת הלוקיישן המושלם
- אפל פרסמה את התאריכים לאירוע המפתחים השנתי - המשקיעים רוצים לראות AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצד אחד, יש ביקוש למגוון רחב של שירותים ובתקופת הקורונה ראינו איך עובדים מפוטרים או בחל"ת הופכים לשליחים ומייצרים לעצמם הכנסה נאה. מצד שני, יש ביקורת על הגופים שמפעילים את הכלכלה הזו ועל היכולת שלהם לשתף את העובדים ברווחים. אבל לא משנה באיזה צד של המתרס אתם נמצאים, לא תוכלו להתעלם מסגנון הכלכלה הזה גם בעשור החדש שמתחיל ממש עכשיו.
מתווה הגז
עוד אירוע כלכלי דרמטי שצפוי להשפיע על ישראל לפני ואחרי הקורונה הוא כמובן מתווה הגז. כמו כל אירוע גדול, יש כאלה שיטענו שמדובר במהלך חיובי ויש כאלה שיגרסו בתוקף שהוא לא יעיל, בזבזני, לא מוסרי ולא אקולוגי. אבל בפועל, מתווה הגז הופך את ישראל ממדינה דלת משאבים למעצמת גז אזורית.
הורייזן. צילום: עמית צורהשקעות נדל''ן בדובאי: החברה ששכרה אנליסטים כדי למצוא לכם את ההשקעה עם התשואה הטובה ביותר
רבים לוטשים עיניים אל עסקאות נדל"ן בדובאי. אבל מאחורי המידע שנראה לעין, מסתתרים נתונים שמבדילים בין עסקה מוצלחת לנפילה כלכלית. זו בדיוק המומחיות של חברת הורייזן, שמובילה תכנון פיננסי מותאם אישית למטרה
עושה רושם שבשנים האחרונות כל שיחה על השקעות נדל״ן איכשהו מובילה לדובאי. פתאום זה הזוג מהמרכז שעשה עסקה יפה, או ההייטקיסט שקנה כמה דירות כי שמע שאין שם מס על שכירות, וכולם מספרים על ההצלחות.
מאחר וזה נשמע טוב, העניין מעלה לא מעט שאלות. האם זה ריאלי לקנות דירה בדובאי? האם ההזדמנויות שם באמת כל כך משתלמות?
ובכן, לא סתם דובאי הפכה להיות לאחת מזירות הנדל״ן הפעילות ביותר בעולם. בשנת 2024 לבדה נרשם שיא חדש של 18.72 מיליון מבקרים בעיר, ומדובר היה בעלייה של 9% לעומת השנה שקדמה לה. וכבר ברבעון הראשון של 2025 המספרים שוב שברו שיא, עם 5.31 מיליון תיירים תוך שלושה חודשים בלבד.
המגמה ברורה והפעולות שנעשות מאחורי הקלעים מצד איחוד האמירויות בהתאם. מדובר בהשקעות עתק בתשתיות, תחבורה, טכנולוגיה, ופתיחת דלתות לעוד ועוד השקעות בינלאומיות מכל עבר.
- 8 הבדיקות שאתם חייבים לבצע לפני רכישה של נכס נדל"ן בדובאי
- לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו בכל שוק דינמי גם כאן המשוואה פשוטה. יותר תיירים פירושו יותר ביקוש להשכרת יחידות דיור ודירות נופש.
אבל לא רק תיירים מגיעים לנפוש בדובאי. מדובר במדינה עם כ-4 מיליון תושבים שאליה מצטרפים מדי שנה יותר מ-170
אלף מהגרים, בין היתר בזכות מדיניות של אפס מס. לכן יש קצב מטורף של ביקוש לדירות להשכרה לטווח ארוך. הנקודה החשובה היא שכמות הדירות החדשות שנבנות בשנה עומדת על כ-60 אלף בלבד, כמות שלא מתקרבת לעמוד בביקוש הגדול. וככל שהביקוש גדל גם מחירי הנדל"ן מטפסים בהתאם.
יעל חיו. צילום: מיכה בריקמןאיך לנהל משא ומתן בין שתי חברות גלובליות? הטקטיקה הנכונה לגישור עסקי אמיתי
משא ומתן בינלאומי הוא אחד האתגרים המורכבים בעולם העסקי, שדורש מודעות תרבותית, אינטליגנציה רגשית ועומק אסטרטגי. כך תעשו זאת נכון
בעידן שבו עסקים חוצים גבולות ותרבויות, ניהול משא ומתן בין שתי חברות גלובליות הוא אחת המשימות המורכבות והרגישות ביותר בעולם העסקי. מדובר בתהליך שבו כל מילה, הבעה או החלטה עשויים לשנות את מהלך העסקה - ולעיתים אף את עתיד
החברות המעורבות.
כדי להבין איך לנהל תהליך כזה בצורה נכונה, ראוי להקשיב לגישה של יעל חיו (Yael Chayu) - מומחית בינלאומית לניהול משא ומתן עסקי מורכב, שמלווה מזה עשור חברות ענק כמו Intel, SAP, Dell, Pfizer ו־AWS.
להבין את שפת הצד השני - לא רק מילולית
אחת הטעויות הנפוצות במשא ומתן גלובלי היא ההתמקדות בשפה עצמה, במקום בתרבות שמאחוריה.
יעל חיו מדגישה כי ההבדלים התרבותיים משפיעים על האופן שבו כל צד תופס לחץ, זמן, סמכות והתחייבות. למשל, חברה אמריקאית עשויה להעדיף סגירה מהירה ומדויקת עם לוחות זמנים ברורים,
בעוד ששותפה מאסיה עשויה להעדיף תהליך ארוך יותר המבוסס על אמון והיכרות אישית.
לכן, לפני שמתחילים לדבר על מספרים, חשוב לחקור את התרבות הארגונית והלאומית של הצד השני: איך מקבלים החלטות? האם נהוג לדבר ישירות או בעקיפין? מי נחשב ל"אדם החזק" בחדר? הבנת הדקויות הללו תאפשר לגשר על פערים עוד לפני שהן מתרגמות למתיחות עסקית.
טקטיקת "שני השולחנות" - בין הגלובלי לאישי
כשמדובר במשא ומתן בין שתי חברות בינלאומיות, יש שני שולחנות שעליהם יושבים הצדדים:
האחד גלוי - הפגישות, המסמכים והמצגות.
השני סמוי
- האינטרסים הפנימיים של כל צד, הצרכים האישיים של המנהלים, והלחצים שמגיעים מהדרגים הגבוהים.
- ״סין תאכל אותה״: סין מורידה מכסים על יבוא אמריקאי בענפים מסוימים
- בול מסחר הולכת להסדר חוב - המניה קורסת 30% והאג"ח בתשואה של 180%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יעל חיו מתארת את טקטיקת "שני השולחנות" כגישה שמאפשרת לנהל משא ומתן כפול - גם ברמה העסקית וגם ברמה האנושית. היא ממליצה למנהלים ללמוד לזהות את המניעים שמאחורי העמדות,
ולהשתמש בהם לבניית אמון אמיתי.
משא ומתן יעיל, לדבריה, אינו עוסק ב"ניצחון" אלא ביצירת מצב של Win-Win, שבו שני הצדדים חשים שהרוויחו, גם אם לא השיגו הכל.
