דברי יו"ר הפד, פאול, בג'קסון הול: "תפקידו של הפד להוריד את האינפלציה ליעד של 2% וכך נעשה. הדקנו את המדיניות משמעותית בשנה האחרונה אבל למרות שהאינפלציה ירדה משיאה, התפתחות מבורכת, היא נותרה גבוהה מדי. אנו מוכנים להעלות את הריבית עוד יותר אם זה מה שיהיה צריך ומתכוונים להחזיק מדיניות ברמה מגבילה עד שנהיה בטוחים שהאינפלציה צועדת באופן בר קיימא כלפי מטה לעבר היעד שלנו". לפי התנהגות התשואה של אגרות החוב לעשור, מאז הכנס בג'קסון, לא נראה לי שהמשקיעים מאמינים לו והזמן למימוש איומי העלאת הריבית לא עובד לטובת הפד כי בקרוב מאוד יתחיל גם הלחץ הפוליטי. הבעיה הגדולה של המשקיעים היא בנתונים שקשה להחליט מה נכון ומה הפד רוצה שירגישו שזה נכון, נצרך להמתין בסבלנות.   הולך ומסתבר שלא העישון, לא הרעב וגם לא הסרטן יובילו את העולם בנזקים לבריאות ולכלכלה בעשור הבא, האובסיטי (השמנת-יתר, Obesity) היא שתהרוג יותר אנשים ושתגרום ליותר נזק כלכלי מכל מחלה אחרת ובחלקים שונים בעולם זה כבר כך, בארה"ב ובסין זה כבר רשמי.   הסטטיסטיקה שעוסקת בנזקי המחלות השונות מורכבת ביותר, לבטח כשמדובר בנזקים כלכליים, בעיקר בגלל הקושי בקביעת הסיבות המדויקות ובתחומים מסוימים בגלל מידע חלקי. מזה 30 שנים אני עוסק בנושא הפרעות אכילה עם דגש על אנורקסיה ובולימיה, מנסה לעקוב אחרי כל מחקר רציני בתחום. כתוצאה מהמעקב אני יכול לקבוע בוודאות שכאשר איזושהי חברה תצליח לפתח משהו (תרופה או מניעה) ש"על באמת" ימגר אנורקסיה או השמנת יתר, תשואת מניותיה תגמד כל מה שראיתם ב-TSLA או NVDA. למרות ההתקדמות הטכנולוגית ולמרות סכומי העתק שמושקעים בנושאי הפרעות האכילה, במיוחד בהשמנת יתר ובאנורקסיה, אין כרגע שום פתרון אמיתי.   פיתוח של תרופה או מניעה בתחום זה תהליך ארוך מאוד ויקר מאוד, שהסיכויים להצלחה מסחרית שלו נמוכים יחסית. דוגמה מעניינת לכך היא התרופה האנטי-דיכאונית Fluoxetine (פרוזק כשם המותג) שהפכה לחלק בלתי נפרד מהטיפול באנורקסיה. חברת איליי-לילי החליטה, ב-1972, לחקור את האפשרות לפתח תרופה נוגדת דיכאון שתמנע את הסיכונים הפוטנציאליים להתפתחות בעיות שקשורות במחלות לב שהתפתחו מהתרופות נוגדות הדיכאון דאז. ב-1977 הגישה החברה את התרופה לאישור FDA ובחששות לא מעטים כי רבים לא האמינו שהתרופה תמלא את הציפיות. ב-1983, כשהתרופה בשלב השלישי של הניסויים וכאשר היא מייצרת ציפיות גדולות בעולם הרפואה, אצל המשקיעים וכמובן אצל הסובלים מדיכאון, הודיע דובר החברה לבורסה בניו יורק שהציפיות להצלחה מסחרית של ה-fluoxetine "נמוכות".   התרופה קיבלה אישור FDA רק ב-1987, עשר שנים לאחר  הגשתה ויצאה לשוק תחת השם המסחרי Prozac כאמור. מספר חודשים לאחר הופעתה ולהפתעת LLY, התחיל הביקוש לפרוזק לעלות ובמהירות ומדוע? כי רופאים שהשתמשו דיווחו שהפרוזק בטוח יותר, לא גורם לעליה במשקל ואפילו נראה היה שמטופלים רבים ירדו במשקל בהשוואה לכל תרופה אחרת. בתוך שנתיים מהופעתה הפכה פרוזק, שוב להפתעתה הרבה של לילי, לתרופה נוגדת הדיכאון הנמכרת ביותר בכל הזמנים (עד היום).   ב-1990 כמעט והפרוזק נמחקה בעקבות טענות שהיא עלולה לגרום למוות אבל הבדיקות הראו אחרת. מאז האישור משתמשים בפרוזק לטיפול בדיכאון, הפרעה טורדנית כפייתית (מחשבות טורדניות שלא נעלמו והצורך לבצע פעולות מסוימות שוב ושוב), חלק משמעותי מהפרעות אכילה והתקפי פאניקה.   התרופה, שבמשך 15 שנה הייתה מוגנת בפטנט, הכניסה לאיליי לילי בין 10 ל-12 מיליארד דולרים בשנה ועדיין מכניסה למעלה מ-3 מיליארד בכל שנה, עלות הפתוח, הייצור והאישורים עברה חצי מיליארד דולרים של שנות ה-70-80. לבסוף, משפקע הפטנט על הפרוזק עלתה השאלה מדוע שום חברה, כולל LLY עצמה, לא ניסו (עד היום) לפתח "פרוזק חדשה". הארי טרייסי, מומחה לנוירולוגיה ותרופות נגד דיכאון חקר את הנושא והמסקנה, "ההשקעה בתחום פשוט מטורפת", כתב, "השחקנים הגדולים בתעשייה החליטו שקל יותר להרוויח כסף באונקולוגיה או סוכרת ולכן הם לא משקיעים".  ההובלה של LLY ו-NVO בתחום השמנת היתר, הדיכאונות ומחלות מרכז העצבים האחרות הן הסיבה לתשואת המניות, המשקיעים וחלק גדול מהאנליסטים והמומחים, מאמינים שהחברות האלו יובילו את המלחמה ב"יוצר המחלות האולטימטיבי", מרכז העצבים במוח (ה-CNS- Central Nervous System). נתמקד היום באובסיטי.   המדידה הרשמית האחרונה של האפקט הכלכלי הגלובלי של האובסיטי הייתה ב-2020. אז נקבע שהמחלה גרמה לנזק כלכלי של 1.9 טריליון דולרים ב-2019 אותה שנה, 2.19% מהתל"ג הגלובלי והוערך שהנזק ב-2020 יהיה כ-2 טריליון. התחזיות לעתיד הראו אז שב-2030 יגיע הנזק ליותר מ-3 טריליון ומשם הגיעו לסכום המדהים של 18 טריליון דולר עד 2060 (הכל במחירי 2019). המחקר, תחת הכותרת, "The Economic Impact of Overweight & Obesity in 2020 and 2060" בוצע ע"י קבוצת המחקר האמריקאית RTI International וה-World Obesity Federation שחשוב לקרוא כי האינפורמציה ממש מדהימה.  ב-2021 קבלה חברת נובו-נורדיסק אישור FDA לשימוש בתרופה שנייה שפתחה בנושא השמנת היתר, תחת השם המסחרי וויגובי, תמיסה להזרקה דרך העור פעם בשבוע. התרופה משמשת להורדה במשקל וניתנת כחלק מתוכנית טיפול מותאמת אישית שמשלבת, במידת הצורך, גם טיפול תזונתי ופעילות גופנית. התרופה הראשונה ה-Ozempic, לטיפול בסוכרת סוג 2 ובהשמנת יתר ובעודף משקל קבלה אישור FDA ב-2017. שתי התרופות מורכבות מחומר בשם Semaglutide שהוא קולטן רב עוצמה שהוכח בעבר כמייצר ירידה משמעותית במשקל אצל אנשים עם עודף משקל והשמנה.  הוויגובי, לפי הוול סטריט ג'ורנל (וגם לפי מה ששמענו ממומחה בתחום) מקדם משמעותית את "מהפכת תרופות האובסיטי" שמקבלת תמיכה של ממש מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה. במהלך השנה תוציא NVO גלולת וויגובי שאמורה להחליף את הזריקה.   באיליי-לילי לא מוותרים. החברה תשיק בקרוב את תרופת הTirzepatide החדשה שלה (שם מסחרי- Mounjaro) שלפי 2 מחקרים מאוסטרליה ובאירופה (שם התרופה מאושרת) עוזרת לחולים להשיג את ההפחתה הגבוהה ביותר במשקל שנראתה בניסוי קליני שלב שלישי עד כה, הציפיות הן ש-LLY תקבל האישור לקראת סוף השנה.  LLY ו-NVO אינן היחידות שרצות על התחום שהרי מדובר בנישת ענק שמתעוררת במהירות. חשוב להבין שעד לאחרונה התבססה המלחמה בהשמנת יצר ובעודף משקל במה שמכונה "ניהול משקל" (דיאטות, ספורט, חינוך וכו') שעד לאחרונה הובילו אותה חברות דיאטה ומזון מהסוג של Weight Watchers (סימול:WW). מדובר בשוק (שמוגדר כדיאטה לירידה במשקל וניהול משקל) עולמי שב-2022 הגיע לשווי של יותר מ-175.44 מיליארד דולר ושצפוי להגיע לשווי של 282.53 מיליארד דולר עד 2028. אבל כעת, לאור ההצלחות של NVO ו-LLY (שעד כה הצליחו לקבל אישורים על 5 תרופות), הולך ועולה משקל ה"מניעה והמיגור באמצעות הרפואה". נכון, תרומת הרפואה בינתיים קטנה,  החלק התרופתי של התעשייה (שמוגדר כ-anti-obesity drugs market) הגיע, ב-2022, למכירות גלובליות של 2.82 מיליארד בסה"כ ומוערך להגיע השנה ל- 4.51 מיליארד. אבל רוב המומחים מדברים על גידול  דו ספרתי גבוה שיכול להביא את הנישה למכירות שנתיות של למעלה מ-40 מיליארד ב-2030 (אתר ה-Morningstar.com כדוגמה).   חשוב להבין את הפוטנציאל, עודף משקל והשמנת יתר מוגדרים כהצטברות שומן חריגה או מוגזמת המהווה סיכון לבריאות וההבדל ביניהם הוא במדד מסת הגוף (-BMI Body Mass Index שהוא המדד העולמי המקובל לקביעת עודף משקל או תת־משקל. החישוב של ה־BMI מתקבל מהמשקל שלך בק"ג חלקי הגובה שלך בריבוע, במטרים. תוצאה של למעלה מ-25 נחשבת לעודף משקל ומעל 30 זה כבר אובסיטי). 19.8% מאוכלוסיית העולם נגועה באובסיטי, כשהסיכוי ליציאה מהמצב בעזרת "ניהול משקל" כמעט ואינה אפשרית והישועה היחידה היא באמצעות "מניעה ומיגור באמצעות הרפואה" שכרגע רק מתחילה בתחילת דרכה. סטטיסטיקה על האובסיטי ברחבי העולם תמצאו כאן. את ה-OECD מובילה ארה"ב עם 36.2% מהאוכלוסייה באוביסיטי ואילו ישראל במקום העשירי עם 26.1% מהאוכלוסייה.   מה שהצליחו NVO ו-LLY להוכיח הוא שהטיעון שתרופות להשמנה הן רק תרופות הבל (של "כאילו" דבר שכמה חברות ביטוח בארה"ב ניסו לטעון) הפך לכמעט בלתי אפשרי. הנתונים החדשים של NVO (לגבי ניסוי 5-שנתי) לגבי הוויגובי מצביע גם על יתרונות קרדיווסקולריים גדולים מהתרופה וגם על הפחתת סיכוני הסוכרת. גם התרופה של LLY מציגה זאת. כל זה יגדיל הלחץ על חברות הביטוח לכסות את הסוג החדש הזה של תרופות מה שבסופו של דבר יסלול את הדרך לכיסוי של ביטוח הבריאות הפדרלי לאזרחים מעל גיל 65 בארה"ב, ה-Medicare שזה כבר סיפור כלכלי ענק.   הוסיפו לכך את התלהבות האנליסטים בוול סטריט שתיארו את ההתפתחויות ב-NVO וב-LLY "הצלחה יוצאת דופן בהתקדמות למיגור האוביסיטי" מה שהביא להמראתן של שתי המניות להמריא (מאז תחילת מרץ ב- 31.4 וב-74% בהתאמה). אוון סיגרמן, אנליסט ב-BMO Capital Markets, כינה את זה "תרחיש  Home Run" השאול מהבייסבול. אין זה פלא שכל חברת תרופות בעלת יכולות מימון ופיתוח (מדובר בסכומי עתק) נכנסה בשנים האחרונות או מתכוונת להיכנס. תקדישו 6 דקות למה שחושבים במורגן סטנלי על התחום, התלהבות כזו נדירה אפילו בוול סטריט. פייזר (סימול:PFE) למשל, שמחפשת, לאחר דעיכת מגפת הקורונה והצלחת החיסונים שלה, תרופות-על בתחומים נוספים, בחרה לפתח תרופה כנגד השמנה באמצעות גלולה דרך הפה שתוכל להתחרות בתרופות של לילי ונובו. פייזר מפתחת מספר ורסיות ולאחרונה נאלצה לעצור את אחת התרופות בפיתוח עקב בעיית בטיחות (אחת הסיבות לחולשת המניה). ענקית הביו-רפואה, Amgen  (סימול:(AMGN ו-Viking Therapeutics (סימול:VKTX) מקליפורניה נמצאות גם הן בתהליך של פיתוח תרופות משלהן להשמנת יתר (אפשר לקרוא על כך כאן וכאן).  

אז איך משקיעים בתחום?

יש כמה סלים שמתיימרים להתמקד בתחום כמו SLIM, TO.HHL או LIFE.TO אני מאמין שמדובר במהפכה של ממש "שתגרור לתוכה מגוון ענקיות פארמה, ביו וכמובן ציוד רפואי. אנשים שאלו אותי לאחרונה, "מה קרה ל-TMO?" שבמהלך 2022 הפסידה כ-30% מערכה אבל מאז יוני השנה היא מתאוששת ומדוע? ראשית היא ירדה בתיקון ממחיר לא שפוי אבל ביוני נודע שהצלחת השיווק של הוויגובי של NVO תלויה לא מעט בציוד שתספק תרמו-פישר שקבלה אקסלוסיביות.   מה שאני מנסה לומר הוא שכיוון שמדובר במרוץ של ענקיות רפואה עדיף סל מהסוג של XLV שמייצג את שומנה וסולתא של הרפואה כולה ודעתי היא גם שהחולשה במניית PFE מעניינת. לבסוף, מי שבאמת מעוניין בתחום כדאי שיקרא הכתבה באתר אינווסטורס תחת הכותרת, "קרב התרופות הלוהט לירידה במשקל: האם מישהו יכול להתחרות במנהיגים הבלתי מעורערים (כרגע) נובו נורדיסק ואיליי-לילי?"   בהצלחה!!