מחקר

מהפך? ב-2019 השימוש במובייל יעבור את הצפייה בטלוויזיה

עפ"י נילסן ב-2018, אמריקאים בני 18-34 צפו בטלוויזיה פחות משעתיים ביום, לעומת כשעה יותר בנייד. לפי PwC הפרסום במובייל יגיע ל-86.3 מיליארד דולר ב-2019 מול 70.6 מיליארד בטלוויזיה
משה בנימין |

ב-2019, על פי הערכת חברת המחקר והייעוץ eMarketer, *השימוש היומיומי בארה"ב במובייל, במכשירי הסמארטפון, יעבור את משך הצפייה היומי בטלוויזיה. החברה מעריכה שהצפייה הממוצעת היומית של בוגר אמריקאי בטלוויזיה תעמוד על 3 שעות ו-35 דקות, 8 דקות פחות מהשימוש המוצע היומי במובייל. 

בקרב שכבות הגיל הצעירות יותר, 18-34, השינוי המשמעותי כבר התרחש בשנת 2017. על פי נתוני נילסן, ברבעון ה-3 של 2018, אמריקאים בני 18-34 צפו בטלוויזיה פחות משעתיים ביום, לעומת כשעה יותר מכך במכשיר הטלפון הנייד. מטבע הדברים, תקציבי הפרסום מנווטים ביחס ישר למספרים. לפי מחקר גלובלי חדש של PwC ההוצאה לפרסום במובייל תעמוד על 86.3 מיליארד דולר ב-2019 מול 70.6 מיליארד דולר בטלוויזיה, כולל פרסום בטלוויזיה דרך מערכות דיגיטליות (Adressable ו-Connected TV). 

ההוצאה העולמית לפרסום בדיגיטל. מקור: PwC

בתוך כך, ההוצאה לפרסום בטלוויזיות ה-IP המגישות פרסום מטורגט בשיטת האינטרנט (Adressable ו-Connected TV), צפוי לעלות ב-13.8% בממוצע ל-72.8 מיליארד דולר ב-2023.

"התמה המרכזית של עולם המדיה הצומח היא שהוא פרסונלי והרבה יותר דיגיטלי. השימוש במדיה מעוצב על ידי, ועבור המשתמש או המשתמשת להנאתם וסיפוקם האישי, ונצרך באמצעות מכשירים אישיים". כך מסבירים כותבי הדו"ח של PwC הצופה קדימה עד לשנת 2023. "חברות, בהתאם, תופרות את מה שהן מציעות לצרכנים ואת המודל העסקי שלהן כך שינוע סביב ההעדפות הפרסונליות של המשתמשים. הן עושות זאת באמצעות מינוף של דאטה וזיהוי דפוסי שימוש כדי לשווק את המוצרים שלהן לא לקהל של מיליונים אלא למיליוני פרטים אינדיבידואליים". 

אינדיקציות נוספות לצריכה אינדיבידואלית ופרסונלית מגיעות מהמכונית האוטונומית והבית החכם. ב-5 השנים הבאות, עוזרי האודיו החכמים כדוגמת אלקסה של אמאזון ימצבו את עצמם כמכשיר המרכזי של הבית החכם. הבעלות על מכשירים אלו צפויה לעלות ב-38% עד 2023 ותגיע ל-440 מיליון מכשירים מסביב לעולם. הנחת העבודה היא שהרמקולים החכמים יהפכו לנתב הביתי המרכזי שדרכו יעברו כל מה שקשור באודיו לרבות מוסיקה, חדשות, פודקאסטים ופרסומות. 

רמקולים אלו יהפכו את השימוש בקול לזירת תחרות עתידית. פעילות מדיה שתונחה ותופעל על ידי קול תהיה נוכחת ופרסונלית יותר ובהתאם חברות יידרשו לקבוע לעצמם אסטרטגיית עבודה בגזרת הקול. 

"החלק האחרון בפאזל" כפי שמגדירים אותו כותבי המחקר, "יהיה השקת דור ה-5G של האינטרנט". בעולם שבו המובייל הוא כבר הדרך המועדפת לגלישה באינטרנט, ה-5G יציג צינור חדש לתעבורת מידע ותוכן פרסונלי. עם מהירות שהיא פי 100 ממה שאנחנו מורגלים כיום ויכולת תעבורת מידע שהיא פי 1,000 מהיום, ההשפעה של דור ה-5G תורגש בכל תעשייה, ממפעלים ותי חרושת ועד לשירותי רפואה, עבור דרך קמעונאות ותחבורה.   

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

* נדרש לציין כי מתודת המחקר סופרת שעת צפייה בטלוויזיה לצד שימוש במסך אחר, מובייל או טאבלט, כשעת צפייה בטלוויזיה ובמקביל כשעת שימוש בסמארטפון.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב בוקר: "אני יוצא לדרך חדשה. אני יוצא לדרך חדשה אבל בוחר להמשיך באותה נקודה במפה. העוטף. הדרום. זה הבית שלי. ובימים אלה כשאנחנו נלחמים על קיומנו, אין מבחינתי תפקיד חשוב יותר מלהיות הקול של התושבים. בעוטף. בדרום. אחרי 17 שנים אני עוזב את חדשות 13 ועובר לשמש ככתב וכפרשן הדרום של חדשות 12 ופרשן אולפן שישי. קשה לעזוב מקום שגדלת וצמחת בו". הוא מציין כי "הקלישאה אומרת שמקום עבודה הוא בית, אבל בשנה האחרונה כשאיבדתי את הבית האמיתי שלי, הפיזי שלי, – חדשות 13 היתה עבורי עוגן. חדשות 13 עכשיו ובעבר חדשות 10 היו בשבילי כמו משפחה. וזה קשה לעזוב. תמיד, בטח בימים אלה. זאת הייתה החלטה קשה, אולי הקשה ביותר שקיבלתי בחיי המקצועיים, אבל החלטתי שהגיע הזמן ללכת לאתגר חדש, כזה שיאפשר לי לעלות עוד מדרגה בהגשמה העצמית ובפעילות להצבת הדרום בצמרת סדר היום הציבורי, גם בימים שאינם מלחמה. כשכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה". לסיום כתב כי "אני רוצה לבקש סליחה וגם לומר תודה.  סליחה מהחברים שאני כל כך אוהב ונמצאים בימים אלה במאבק חשוב מאוד. סליחה שאני עוזב. סליחה שאני עוזב עכשיו. אני נפרד מנבחרת של עיתונאים משובחים שהיו לי הכבוד והזכות לעבוד לצידם. אחרי אינספור מאבקים שעברנו יחד, במאבק הזה, החשוב מכולם, אני עדיין איתכם, גם אם מבחוץ. תודה שעמדתם מאחורי גם כשטעיתי, שהייתם שם בשבילי בכל הסלמה בעוטף, ובעיקר על כך שתמיד נתתם לי את המקום להגשים את הייעוד שלי, את הסיבה שבחרתי במקצוע החשוב הזה, להיות שליח של האזור הכי חשוב (מבחינתי) ויחד, לא פעם הצבנו את הדרום בכלל ואת העוטף בפרט בצמרת סדר היום. תודה על כך שאפשרתם לי לצעוק את שעל ליבם של תושבי העוטף היקרים לליבי. לליבנו. תודה וסליחה".  
פטריק דרהי
צילום: ויקיפדיה

דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"

דרהי ביקש את רשות התחרות לבדוק שת"פ שיכול להגיע עד כדי רכישה - רשות התחרות אישרה את המהלך; וכמה שווים האתרים?

רן קידר |

איש העסקים פטריק דרהי קיבל לאחרונה את אישור רשות התחרות לשיתוף פעולה עם שניים מאתרי החדשות הבולטים במגזרים הדתי והחרדי "כיכר השבת" ו"סרוגים". לפי ההערכות, מדובר במהלך אסטרטגי שעשוי להתפתח לרכישה מלאה בעתיד, כאשר שווי האתרים מוערך בכ-45 עד 50 מיליון שקל. העסקה בוצעה באמצעות חברת נקסט ויז'ון מדיה, שנמצאת בבעלות עקיפה של דרהי.

אתרי "כיכר השבת" ו"סרוגים" פונים לקהלים מובהקים: הראשון נחשב לפופולרי במיוחד במגזר החרדי, והשני לציבור הציוני־דתי. שני האתרים הוקמו לפני למעלה מעשור ונחשבים לבעלי נוכחות דיגיטלית בולטת.

דרהי, שמחזיק כיום גם בערוץ החדשות i24NEWS, לצד החזקה בהוט, השיק בשנה שעברה מהדורה בעברית לערוץ i24NEWS תוך שהוא מגייס אליה שדרים ומגישים מערוצים אחרים. במקביל, דרהי מנסה מזה חודשים למכור את HOT,  חברת התקשורת שבאמצעותה נכנס לישראל לפני שנים. לצורך כך נשכרו בנקי השקעות בינלאומיים, בהם רוטשילד ו-UBS. לפי הערכות, התמורה הנדרשת עומדת על בין 6 ל-8 מיליארד שקל.


בנוסף לפעילותו בתחום התקשורת, דרהי השלים לאחרונה את רכישת פרויקט הנדל"ן מנדרין אוריינטל בתל אביב, מגדלי הדולפינריום לשעבר, תמורת סכום מוערך של כ-900 מיליון שקל. מדובר ברכישה שבוצעה באמצעות חברת הרב קוק נווה צדק שבשליטתו, אשר קיבלה לידיה כ-94% ממניות חברת סיגייט המחזיקה בפרויקט.