צרכנים מעדיפים חברות שלא מפחדות לקחת עמדה
צילום: iStock

מחקר: לקוחות ירכשו מחברה שנקטה עמדה וינטשו את מי שלא

המחקר של ענקית הייעוץ Accenture בקרב 30 אלף נשאלים, מגלה שצרכנים מתגמלים חברות שלקחו סיכון ויענישו את מי שפסיבי. 66% מהצרכנים מאמינים ביכולתם להשפיע באמצעות מעשים על עמדתם של מותגים
משה בנימין |

מחקר חדש של ענקית הייעוץ, האסטרטגיה והדיגיטל Accenture על התנהגות צרכנים מגלה כי 63% מהצרכנים (שני שליש) מעדיפים לרכוש מוצרים ושירותים מחברות שנוקטות עמדה ומצדדות במטרה או אג'נדה שמשקפות את האמונות והערכים שלהם. הבחירה בחברות אלו מלווה בנטישה של חברות שאינן פועלות כך ומשלמות את המחיר באבדן לקוחות.

למחקר המלא של החברה - לחצו כאן

המחקר הגלובלי השנתי (ה-14) של Accenture תחת השם "מ-אני לאנחנו: עלייתו של המותג בעל השליחות", מגיע בתקופה סוערת, בעידן ה-ME TOO הבינלאומי ומחאות בארה"ב, כגון זו של שחקן הפוטבול קולין קפרניק כנגד אלימות שוטרים, שבה תמכה נייקי לאחרונה באופן פומבי. במחקר, מהגדולים בעולם, השתתפו כ-30 אלף נשאלים ממדינות שונות שביטאו את ציפיותיהם ממותגים וחברות כיום.

מהמחקר עולה כי 62% מהצרכנים רוצים שחברות יביעו את עמדתן על נושאים חברתיים, תרבותיים, סביבתיים ופוליטיים שקרובים ללבם. 62% ענו שהעדפות הקנייה שלהם מבוססות ומושפעות מהערכים האתיים ורמת האמיתות - האותנטיות של המותג. 74% מהצרכנים דורשים שקיפות בכל הקשור להליכי ייצור והבטחת תנאי עבודה נאותים ובטוחים לעובדים. נתון מעניין נוסף מראה ש-66% מהצרכנים מאמינים ביכולתם להשפיע באמצעות מעשים על עמדתם של מותגים בעניינים ציבוריים. 47% מהנשאלים השיבו שהפסיקו לרכוש מוצרים מחברות בעקבות מעשיהן.

"מטרה-תכלית היא הרבה יותר מחברות שפשוט מגיבות לסוגיות יומיומיות" אומר ביל ת'יאופילו, מנהל בכיר במחלקת האסטרטגיה של Accenture. ""העניין הוא להיות בעל מחויבות אמתית וערכית לעקרונות חשובים שלקוחות מיחסים להם חשיבות רבה, כגון בריאות ואורח חיים בריא, רכיבים טבעיים, קיימות סביבתית וקשרים משפחתיים שמשפיעים על החלטות עסקיות". 

"בעידן זה של שקיפות קיצונית, צרכנים משמיעים את עמדותיהם, ערכיהם ואמונותיהם. הם בוחנים את פעולות הארגונים והעומדים בראשם ומייחסים להם אחריות. הם הרבה יותר מצרכנים - הם בעלי מניות אקטיביים שמשקיעים זמן ותשומת לב ורוצים לחוש בתחושת המטרה משותפת. המנצחים בעידן הזה לא יהיו המשקיפים מהצד". כך מסביר קווין קווירינג ממחלקת האסטרטגיה של Accenture. 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

בחברת המחקר ממליצים לחברות וארגונים על 3 דרכים שבהן הם יכולים לחזק את מערכות היחסים עם הלקוחות ואת מעמדם בשוק אל מול המתחרים על ידי יישום פעולות מבוססות מטרה ותכלית.

בראש ובראשונה החברות צריכות להחליט על התפקיד "הגדול" שהם רוצים למלא בחייו של הלקוח ולקחת סיכון; שנית הם צריכים להיות ברורים ואמיתיים - לקוחות מזהים חוסר אמת וזיוף. אם חברה נאמנה באופן מוחלט למטרה שהגדירה, אזי העקרונות הללו ינחו כל החלטה עסקית שתתקבל, מה שמחייב מנהיגות אמיצה ומעשים במקום דיבורים; מערכת היחסים עם הלקוחות צריכה לחלחל לעומקים חדשים. חברות יכולות למנף עצמם על האנרגיה של הלקוחות המעורבים שמוכנים להיות אקטיביים עבור המטרות שחשובות להם. כך לדוגמא, חברות יכולות לערב את הצרכנים בתכנון משותף של מוצרים ושירותים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדשות 13 עם אודי סגל ודוריה למפל. קרדיט: ערוץ 13חדשות 13 עם אודי סגל ודוריה למפל. קרדיט: ערוץ 13
רייטינג

חדשות 13 בשפל חדש: מקום אחרון ופחות מ-70 אלף צופים במהדורה המרכזית

המהדורה המרכזית של חדשות 13 ממשיכה לצנוח, והיא במקום האחרון מבין כל המהדורות, ולא רק שירדה מתחת לרף מאה אלף צופים, אלא עומדת על 66 אלף צופים בלבד

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

סך כל הצופים במהדורות המרכזיות אתמול ממשיך לרדת, כשאתמול עמד על 700 אלף צופים בדיוק (כמובן, בהתאם לנתוני המדידה), אבל הדרמה ממשיכה להתרחש במהדורה המרכזית של ערוץ 13, שממשיך להתרסק מבחינת הרייטינג ונמצא במקום האחרון בטבלת המהדורות. 

בראש, כמו תמיד, נמצאת המהדורה המרכזית של חדשות 12 שעמדה על 14% רייטינג ו-353 אלף צופים, ואילו גם חדשות 14 שומרת על יציבות והיתה עם רייטינג של 7.7% ו-208 אלף צופים. שני גופי השידור הנוספים הציגו נתונים לא מחמיאים, ולא רק שסכום הצופים של שניהם יחד היה פחות מצופי חדשות 12, אלא אף היה משמעותית פחות מערוץ 14. המהדרוכה המרכזית של כאן11 עמדה על 2.9% רייטינג ו-73 אלף צופים ואילו חדשות 13 הגיעו לשפל חדש, ורשמו 2.6% רייטינג ו-66 אלף צופים בלבד.


פריים טיים

חזרתה של "ארץ נהדרת" ללוח השידורים היא גם חזרתה לראש הפריים טיים. התכנית הותיקה של קשת עמדה על נתון חריג של 18.9% ו-441 אלף צופים והיתה התכנית הנצפית ביותר בלוח השידורים. אחריה, היתה הפטריוטים, שנמצאת באופן קבוע בחמשת התכניות הנצפות ביותר, ועמדה על 8.3% רייטינג ו-264 אלף צופים. אחריה היה ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", שעמד על 5.9% רייטינג ו-128 אלף צופים. את הרשימה סגרה "סודות המטבח נחשפים", התכנית המקדימה ל-"משחקי השף" של רשת, שקיבלה 3.4% רייטינג ו-83 אלף צופים בלבד. 

רצועות נוספות

מבחינת שאר הרצועות, ניכר שגם בשאר מהדורות החדשות ישנה ירידה כוללת בכמות הצופים. בבוקר, "חדשות הבוקר" של קשת מובילה את הרצועה, עם 3.4% ו-69 אלף צופים, במקום השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, שמתחזקת מדי יום, עם 2.8% רייטינג ו-58 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.2% רייטינג ו-25 אלף צופים בלבד. 

ברצועה שלאחריה, נרשמו מעט צופים מדרך כלל, ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה, שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 1.8% ו-38 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.3% רייטינג ו-35 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-23 אלף צופים בלבד.

חיים לוינסון (צילום מסך)חיים לוינסון (צילום מסך)

כמה עולה לקנות עיתונאי?

הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חיים לוינסון

עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.  

בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו. 

לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.  


חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג  - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"

שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.