"הייתי הכי שחצן. כל יום אני יורד מדרגה ולומד צניעות"
אורי לברון, לשעבר סמנכ"ל האסטרטגיה ושותף באדלר חומסקי, סופר ותסריטאי ויוצר 'המדרשה' ואחת הדמויות המוכרות בענף הפרסום הישראלי (לשעבר) הוא האורח השבועי בפודקאסט הפרסום EAR CATCHER של מירן פחמן.
לברון שנמנה על דור המייסדים של אדלר חומסקי, "הגעתי לשם בשבוע השלישי של המשרד ב-1997", החל את דרכו כקופירייטר ומנהל קריאייטיב ומשם עבר לתפקיד סמנכ"ל האסטרטגיה לאחר שלדבריו "הבנתי שאני לא טוב מספיק בקריאייטיב". על הפרידה מעולם הפרסום אומר לברון: "נפשית הרגשתי שמספיק לי זה תחום שכדי להוביל בו אתה נמצא במאבקים אינסופיים - לי היה מאוד קשה וקיבלתי החלטה יחד עם השותפים שהגיע הזמן להפסיק ולמצוא משהו חדש".
לכל הפרקים של EAR CATCHER - לחצו כאן
למרות שהוא מגדיר את עולם הפרסום כ"אחד המקומות הכי טובים להיות יצירתי ולפרוח" לברון מדבר על התחום כיום ואומר: "להיות איש פרסום זה להיות איש שירות כמעט ב-Level הכי פחות מוערך. הלקוח חושב שמשרד הפרסום לא מבין אותו, ולפעמים הוא (הלקוח) גם יודע יותר מהמשרד והמשרד הוא מישהו שלא מצליח להגשים את החזון שלו - המשרדים ללא ספק צריכים לייצר הרבה יותר ממה שהם אמורים והם נמצאים בלחץ מתמיד".
בראיון מדבר לברון בנוסף על תחום הפרסום הפוליטי (היה האיש שהגה את השם "קדימה") וגם ימי הקמת אדלר חומסקי לצד ראובן אדלר ואייל חומסקי: "יש 3 סוגי שחקנים - אלו שמונעים מהפחד להפסיד, אלו שאוהבים את המשחק ונהנים מזה ואלו שמונעים מהרצון לנצח. אדלר (ראובן) הוא למשל אדם שאם הוא לא נהנה הוא לא משחק. אייל (חומסקי) הוא אדם שמונע מרצון גדול מאוד לנצח. הוא לא רואה בעיניים כל עוד מדובר בעסקים וברגע שנגמר המאבק הוא החבר הכי טוב שלך. הוא מאלו שבאמת אפשר להגיד עליהם "זה רק עסקים". גם בסוף ימיי באדלר כשהיה לנו ויכוח על ערך המניות שלי, והיה ויכוח ארוך - ברגע שזה נגמר הוא קם וחיבק אותי ואמר לי אתה משפחה וכל מה שצריך אנחנו כאן".
הפודקאסט של פחמן שעוסק בנושאי קריאייטיב ופרסום, עולה באופן קבוע באתר אייס. בכל תכנית מתארחת דמות בכירה ומסקרנת מעולם הקריאייטיב והפרסום לשיחת עומק על תפיסת העולם המקצועית, על הדרך המקצועית שעשתה וגם על התחושות האישיות שלה בנוגע למקצוע שבחרה ולברנז'ה. הפודקאסט מוקלט באולפני ישי רזיאל והוא בשיתוף אדיו - רשת הפרסום ברדיו הדיגיטלי.
הפרסומאי מירן פחמן הוא עצמאי כיום, בעל סוכנות הפרסום פונקט ולשעבר סמנכ"ל הקריאייטיב של פוגל ומנהל הקריאייטיב של מקאן דיגיטל
- כמה עולה לקנות עיתונאי?
- חדשות 13 בשפל חדש: מקום אחרון ופחות מ-70 אלף צופים במהדורה המרכזית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של ערוץ 13 הולכת ונחלשת
- 5.קולגה 19/12/2017 13:20הגב לתגובה זומהיכרותי עם לברון תמיד הפליא אותי איך הבחור תמיד עושה צעד קדימה הרבה מעבר ליכולות ולכשרון שלו. החבורה של זייפרט ולינור שמקיפה אותו, בנויה מאותו מאותו ד.נ.א. -בינוניות פלוס שממותגת כסוג של גאונות.
- 4.בן שלך מלך 05/12/2017 18:41הגב לתגובה זוזה לא נורמל הבנאדם הזה, לא נורמל. גאון, חכם, מצחיק אוהב אהוב ומחבק כמו שלא ראיתי דבר כזה בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.
- 3.גיל 05/12/2017 16:02הגב לתגובה זומנהל קריאייטיב למשרד פרסום זה כמו עץ לכלב... זוכר?
- 2.רו 05/12/2017 15:30הגב לתגובה זואורי לב רון לא היה שחצן אף פעם. מוכשר כן. מצליח כן. שחצן לא.
- 1.גדעון יניב 05/12/2017 13:52הגב לתגובה זוהיה לי הכבוד לעבוד עם אורי . אחד מאנשי המקצוע המעולים שפגשתי והכי חשוב נשמה טובה
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
חיים לוינסון עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
