טור

כשהמערכת מגדירה לכתביה כיצד לנהוג ברשתות החברתיות

אסור למחוק פוסטים (בגלל שקיפות), עדיף לחסום גולש (מלהתגושש עמו), וכיצד לנהוג עם לינקים חיצוניים. רון שלי על החלטת הניו יורק טיימס להורות לכתביו כיצד לנהוג בנכסים הדיגיטליים הפרטיים שלהם
רון שלי |

לאחרונה התפרסם מזכר פנימי אותו העבירה מערכת הניו יורק טיימס לכתבי החדשות שלה, בו מוגדרים עבורם, לראשונה, כללי ההתנהלות בפרופילים האישיים שלהם ברשתות החברתיות. בנוסף לכתבים שקיבלו את המזכר, על מנת לשמור על שקיפות מלאה פורסם המזכר גם לציבור.

 

כללי ההתנהלות של מערכת ניו יורק טיימס נותנים לנו הצצה חד פעמית ומרתקת ליחסים שבין עיתונאים לרשתות החברתית בעידן הכאוטי שבו אנו נמצאים. כך נראית למעשה ההתמודדות המורכבת של עולם התקשורת עם הרגלי צריכת המדיה שמשתנים תמידית בשל פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ו-וואטסאפ.

 

על פי דעת הניו יורק טיימס, הקול המערכתי גובר על הקול האישי גם ברשתות החברתיות. במספר נקודות מתייחסת המערכת לנושא של הבעת עמדה אישית ולקיחת צד על ידי הכתב/ת בנושאים אקטואליים אל מול מחויבות לסיקור אובייקטיבי. הדרישה של העיתון מכתביו היא לשמור על אובייקטיביות בפרופילים האישיים שלהם וליישר קו עם הטון של מערכת הטיימס.

 

בהמלצותיהם לעיתונאי המערכת נכתב גם כי עדיף לחסום גולש מאשר להתגושש עמו ברשת, כי אסור למחוק תגובות או פוסטים מכיוון שיש לשמור על שקיפות, ושאם הכתב בוחר לשתף קישורים אל מקורות אחרים, חשוב שקישורים אלו ישקפו מגוון דעות ומגוון מקורות. מערכת החדשות מבהירה שגם להתנהלות הכתב ברשת יש משמעות עיתונאית ולא רק למילים שהוא כותב ברשת.

 

הצורך בשמירה על עמדה וקול אחידים, היא נקודה מרכזית בקרב של מערכות החדשות אל מול הרשתות החברתיות שחותרות מנגד לביזור הקולות ופרסום מגוון רב של נרטיבים. פייסבוק יוצרת עניין לכל גולש בהתאם להשקפת עולמו ומאפשרת לו זירה סטרילית נטולת דעות מנוגדות. מנגד, תפקיד מערכת החדשות הוא ליצור נרטיב אובייקטיבי אחד סביבו ניתן לנהל דיון ציבורי. השפעת מודל הרשתות החברתיות על מערכות החדשות היא איום ממשי על זירת השיח הציבורי, ובהעדר זירת שיח אחת קיים קושי ממשי לנהל ולקדם מטרות ציבוריות.

 

בסופו של יום, שימוש בפלטפורמות החברתיות, מאתגר ככל שיהיה, מאפשר לכתבים של הניו יורק טיימס למתוח את גבולות הכתיבה העיתונאית ולהמציא דרכים חדשות לספר סיפורים. גם מערכת העיתון מחפשת הזדמנויות לאמץ שפות חדשות כדי להישאר רלוונטית. 

 

ההתייחסות של מערכת החדשות המובילה בעולם להתנהלות ברשתות החברתיות היא עוד אקורד בדו קרב גדול ומשמעותי בהרבה שבסופו אנו עלולים למצוא את עצמינו במציאות ציבורית חדשה.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

כוחן העצום של פלטפורמות הניו מדיה דורש דיון מעמיק מעבר לפרסום רגולציות חדשות. האם ניתן להגדיר קוד אתי להתנהלות ברשתות החברתיות? האם ניתן להתנהל ללא זירת דיון ציבורית משותפת? כיצד ניתן לשמור על כלב השמירה של הדמוקרטיה כאשר כוחו הולך ונשחק? בעידן בו המציאות הווירטואלית והמציאות הפיזית מתאחדות האם ניתן עדיין לנהל את המציאות החדשה הזו או האם עלינו ללמוד לחיות בכאוס?

 

רון שלי הוא מנכ"ל Debby&Ron, מומחה לאסטרטגית דיגיטל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.


  


אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סלקום תקלה

הנהלת סלקום לא הסבירה לציבור למה השרתים נפלו, למה הגולשים לא יכלו לגלוש, למה עסקים לא יכלו לפעול. היא כן אמרה שיש תקלה, ועכשיו, אחרי שהיא נפתרה, חוקרים את העניין.

יש כאן נזק גדול - תדמיתי וכספי. סלקום צריכה לפצות את הלקוחות. בעולם, חברות שעוברות תקלה, מדווחות מיד בשקיפות מה קרה ומדווחות מיד על פיצוי ללקוחות הצרכניים ולעסקים. בסלקום ובארץ בכלל - זה לא ממש מקובל. תלוי במהות התקלה ומי אחראי עליה. הצרכן הישראלי מסתבר...פראייר, לעומת עמיתו בחו"ל. אבל נראה שלסלקום לא יהיה מנוס אלא לפצות את הציבור. 

התקלה נפתרה: שירותי האינטרנט והסלולר של סלקום חזרו לפעילות

לאחר שעות של שיבושים נרחבים, סלקום הודיעה כי התקלה הארצית שפגעה בשירותי האינטרנט הביתי והסלולרי נפתרה, והשירות חזר לפעילות מלאה. מחברת סלקום נמסר כי היא עדיין חוקרת את האירוע: “השירות חזר לפעילות. אנו מתנצלים על אי הנוחות שנגרמה ללקוחותינו”. מוקדם יותר היום דיווחו המוני לקוחות על חוסר יכולת לגלוש באינטרנט, הן ברשת הסלולרית והן בחיבורי האינטרנט הביתי. 

ברשתות החברתיות ובכלל הצטברו תלונות רבות מצד לקוחות שניסו להבין אם מדובר בתקלה נקודתית או ארצית. התקלה התאפיינה בכך שהאתרים נפלו, האפליקציות לא עבדו, אבל הודעות הווטסאפ עברו. מעבר לכך, שירות הלקוחות של סלקום לא היה זמין, לא בטלפון ולא בווטסאפ, וזה גרם לביקורת רבה של הציבור.

בשלב מוקדם יותר הודיעה סלקום כי מדובר ב“תקלה המשפיעה על חלק מהלקוחות”, והדגישה כי צוותים טכניים פועלים לפתרון הבעיה. כעת, עם חזרת השירות, החברה לא פירטה מה היה מקור התקלה, אך ציינה כי מתקיים תחקור פנימי.