אוניברסיטת בן גוריון
צילום: יח"צ
פרסום ראשון

טעו, תבעו ונסוגו: לם מרגלית שפי נפסל מהתמודדות במכרז הפרסום של בן גוריון

הטעות שעלתה למשרד הפרסום בפסילה והדחה מהמכרז נבעה מהגשת ההצעה המסחרית שלה באופן גלוי. לזכותה ייאמר ש-2 משרדים נוספים נפסלו על ידי האוניברסיטה מאותה סיבה
משה בנימין | (2)

בתחילת השנה הוציאה אוניברסיטת בן גוריון את תקציב הפרסום שלה למכרז לאחר 3 שנים שבהן לוותה על ידי משרד הפרסום לם מרגלית שפי. אל המכרז ניגשו משרדי הפרסום dsay, יהושע TBWA, בורודה קפלן, HI-NET ולם מרגלית שפי. 3 חודשים לאחר מכן, כשהמכרז הגיע לשלבים מתקדמים - דווקא 'לם מרגלית שפי' נפסל על ידי ועדת המכרזים של האוניברסיטה והודח מההתמודדות על המכרז, לאחר שטעה ולא פעל על פי ההנחיות. עם זאת, במשרד הפרסום סירבו לוותר בקלות והגישו כנגד האוניברסיטה עתירה מנהלית, שסופה בנסיגה ומשיכתה של זו.

הטעות שעלתה למשרד הפרסום בפסילה והדחה מהמכרז נבעה מהגשת ההצעה המסחרית שלה באופן גלוי. על פי נהלי המכרז כל המתמודדים נדרשו להעביר את הצעתם המסחרית במעטפה חתומה שתפתח לאחר תום השלב הראשון. בניגוד להוראה זו, ההצעה המסחרית של לם מרגלית שפי, שהיא למעשה המחיר שאותו היא מציעה עבור שירותיה הוגש באופן גלוי, לעיני חברי ועדת המכרזים.

בפנייתו לבית המשפט ביקש משרד הפרסום לבטל את החלטת האוניברסיטה בטענה כי ההצעה הוגשה כפי שנדרשה על פי תנאי המכרז. "אף אם היה פגם" לטענתם, "הרי שהפגם היה בניסוח לא בהיר של תנאי המכרז עצמם, אשר הוביל להגשתה של ההצעה כפי שהוגשה, ומשהפגם היה באחריות המשיבה, אין לזקוף אותו לחובתה של העותרת". עוד טענו במשרד כי יש לבטל את ההחלטה "מן הטעם שאף אם נפל פגם בהצעתה של העותרת, הרי שמדובר בפגם טכני ולא מהותי שאינו פוגע בשוויון שבין המציעים השונים, ונעשה בתום לב, וככזה, פגם שאינו מצדיק את פסילת ההצעה".

לזכותו של לם מרגלית שפי ייאמר ש-3 משרדים מתוך אלו שניגשו: dsay, בורודה קפלן ולם מרגלית שפי, נפסלו מאותה הסיבה, שמקורה בפגם טכני. בכתב העתירה נכתב כי "ניסוחה של ההוראה סובל לכל הפחות מאי בהירות בקשר למסמכים אותם יש לצרף בנפרד, והראיה 3 הצעות מתוך 5 הצעות שהוגשו למכרז נפסלו על ידי וועדת המכרזים מאותו הטעם ממש! דהיינו: מבין כמות לא גדולה של הצעות שהוגשו במסגרת המכרז, אשר ניתן להניח שהוגשו כולן על ידי משרדי פרסום בעלי ניסיון רלוונטי בהגשת מכרזים מעין זה, נפלה על ידי 60% מהמציעים טעות זהה בהגשת ההצעות בשל אותו סעיף עצמו. אין ספק כי די בעובדה זו כדי להצביע על ניסוחה הבעייתי והדו משמעי של ההוראה".

בשורה התחתונה, במהלך ההליך המשפטי שניהל, משרד הפרסום לם מרגלית שפי שוכנע שסיכויו אינם גבוהים ולבסוף החליט למשוך את עתירתו.  כעת נותרו במכרז 2 משרדים בלבד שהציגו בפני האוניברסיטה וביניהם היא אמורה להכריע ולקבוע את זהות הזוכה: יהושע TBWA ו-HI-NET.

בשנת 2015 עמד תקציב הפרסום של האוניברסיטה על כ-5.5 מיליון שקלים במחירי מחירון של יפעת בקרת פרסום. בפועל מדובר בכ-2.5-3 מיליון שקלים. ב-2014 עמד התקציב על כ-7.2 מיליון שקלים במחירי מחירון וב-2013 על 5.6 מיליון שקלים במחירי מחירון - על פי יפעת בקרת פרסום. 

התקציב הצפוי לשנה הקרובה יעמוד על סכום דומה ומוערך על פי האוניברסיטה ב-2.5 מיליון שקלים לרכש מדיה. האוניברסיטה מדגישה כי עיקר תקציב הפרסום יופנה למדיה הדיגיטלית. המתמודדים במכרז יוכלו לגשת למכרז רכש מדיה או שירותי פרסום או לשניהם יחד. חלוקת התקציב מרכזת בידי רכש המדיה 1.8 מיליון שקלים ואת היתרה בידי הפרסום הדיגיטלי.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מישל 30/03/2016 22:22
    הגב לתגובה זו
    תראו איך כל הכסף הולך לדיגיטל יששש אני כזה אוהבת את החיים בעידן הזה
  • 1.
    אביב 30/03/2016 17:38
    הגב לתגובה זו
    זה אולי 1.5 בתכלס. בואו. ואונ' שלא מצליחה להסביר את עצמה כמו שצריך צריכה לקחת אחריות. מגוחך שהרוב נפסלו ואף אחד לא הבין באונ' שהטעות אצלהם.
תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.

תקליטים ודיסקים מפוזרים AIתקליטים ודיסקים מפוזרים AI

הזמרים שהפכו למכונות כסף אחרי מותם

עבור אמנים מסוימים, הפטירה מעוררת עניין מחודש ביצירותיהם, אז הם מתחילים להכניס הכי הרבה כסף, זה מעלה את ערכם המסחרי ומניבה הכנסות שמגיעות לסכומים אסטרונומיים. האלבומים נמכרים שוב, השירים מושמעים יותר, וחברות קונות את הזכויות בסכומים גדולים. יש אמנים שהעיזבונות שלהם מרוויחים מיליונים כל שנה

בן פלמון |
נושאים בכתבה אמנים במוזיקה

לפעמים המוות זה לא סוף הקריירה אלא ההתחלה של העסק הכי גדול. כשזמר מת, השירים שלו חוזרים לכל מקום - סטרימינג, פרסומות, סרטים. המשפחה או החברות שמנהלות את הזכויות מגלות שיש להם נכס זהב שממשיך להכניס כסף בלי שהאמן צריך לעשות כלום. השירים עושים את העבודה בשבילם, ולפעמים הם מרוויחים יותר כמתים מאשר כשהיו חיים. אז מי הם האמנים שהפכו את מותם לעסק הכי משתלם?


אריתה פרנקלין - השירים שלה עדיין עובדים

אריתה פרנקלין מתה ב-2018 בגיל 76 אחרי שהייתה הזמרת הכי חשובה בסול במשך חמישים שנה. אבל המוות שלה לא הפסיק את השירים. דווקא אז הם התחילו לעבוד עוד יותר קשה בשבילה.

כשמתה, העיזבון שלה נאמד על 80 מיליון דולר. זה הרבה כסף, אבל הכסף האמיתי הוא בזה שקורה אחר כך. כל פעם שמישהו רוצה להשתמש באחד מהשירים שלה - בסרט, בפרסומת, במחזה זמר - המשפחה מקבלת כסף. וזה קורה הרבה. השירים שלה הפכו להיות סמלים. "Respect" זה לא רק על יחסים בין גבר לאישה, זה על זכויות אזרח, על כוח נשי, על כבוד בכלל. 

השירים שלה הם חלק מהתרבות האמריקנית.המורשת שלה היא לא רק מוזיקלית - היא כלכלית, וזה עובד לטווח ארוך.

ויטני יוסטון - הקול שהפך למכונת כסף

ויטני יוסטון מתה ב-2012 ומיד אחר כך התחיל התקופה הכי רווחית בקריירה שלה. תוך תשעה חודשים העיזבון כבר הכניס 40 מיליון דולר, וב-2024 הוא עדיין מכניס 13 מיליון דולר בשנה. זה יותר ממה שרוב הזמרים החיים מרוויחים. "I Will Always Love You" הוא המנוע הגדול של הכסף הזה. השיר מושמע בכל חתונה, בכל סרט רומנטי.

כל השמעה בספוטיפיי, כל שימוש בסרט - הכסף זורם ישר לעיזבון. אבל גם השירים האחרים כמו "I Wanna Dance with Somebody" ממשיכים לעבוד במיוחד בפרסומות ברחבי העולם.