מנהל רשות השידור: "אין לי אנשים מיותרים – אלה שיפוטרו ילכו בגלל בעיות משמעת"
ועדת הכלכלה מקיימת בשעה זו (יום ד') דיון בנוגע להתקדמות הליכי הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, על רקע אווירת הנכאים בקרב עובדי רשות השידור שאינם יודעים מה יעלה בעתידם. יו"ר הוועדה ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) אמר בפתח הדיון: "אני אישית מאמין גדול בשידור הציבורי וחי במקום הזה שחייבים להילחם על השידור הציבורי, אבל ככל שהזמן חולף אני מרגיש שאלה מילים ריקות מתוכן שאני נושא אותן לשווא. שזה עוד מקום עבודה ששוברים אחד לשני תאת הראש ואת הרגליים. זה לא מקום שאני הייתי רוצה להרגיש שמתעמרים בעובדים. כשהובלתי את המאבק לאורך כל הדרך לא עשיתי את זה בלב קל, ואמרתי שאאבק שגם אלה שלצערי יצטרכו ללכת הביתה, הדברים יעשו מתוך כבוד ושיח משותף".
לדבריו, "אני לא רוצה לחשוב שעוד לא התחלנו וכבר צריך לבקש ממבקר המדינה לבדוק מה קורה. אני שם את הדברים על השולחן בצורה ברורה, מהדיון הזה יהיה ליווי קבוע של הוועדה - יש לנו אחריות. זה לא מהלך שאנחנו נשאבים אליו, אנחנו מלווים את התהליך הזה כבר כמה שנים ורוצים לראות, ברצינות ולא בפאתוס מזויף, שהיה לנו חלק מרכזי בבניית הפנינה הזו שאני מצפה לראות".
כבל אמר: "נבקש דוח שוטף של ההתנהלות של מי מגייסים ולא מעניין אותי העניין הפוליטי, כי גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזו הלכתי נגד חברי לסיעה. אנחנו לא נעמוד יותר מנגד ולא מתכוונים להיות משקיפים. לא רוצה טובות מרשות השידור, אנחנו רוצים דבר אחד – שיהיה גוף מפואר".
ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): בחודש אחרון קיימתי דיונים של שאלות ותשובות וזה היה מאוד יעיל. מי שאחראי על יישום החוק הוא המנכ"ל אלדד קובלנץ ואני מציע שהוא יענה לשאלות. מה הסיכוי שנביא את שר התקשורת לכאן? הוא צריך לעמוד בפנינו ולהסתכל בעיניים של העובדים והאנשים".
הכונס הרשמי ומפרק רשות השידור פרופ' דוד האן הצהיר כי בשלב זה אין הרבה מה לעדכן: "מאז תיקון החוק בקיץ האחרון והיו דיונים בוועדה מאז, נכנסנו לתהליך שהתבצע בספטמבר ואוקטובר של צמצום מצבת כוח האדם של כ-300 עובדים בתהליך של פרישה מרצון. מאז ממשיכים להתנהל במצבת כוח אדם מצומצמת יותר וזה מציב אתגר כי פרישה מרצון לא בוצעה בצורה מבוקרת דיה. יוצא שלעיתים בחלק מהמדורים דווקא בתפקידי מטה כשפורשים מספר עובדי מפתח, אתה בקשיים תפעוליים, אבל אנחנו מתמודדים עם זה".
לדברי פרופ' האן, "הנקודה המשמעותית הוא מועד יום התחילה. כשהוא 3 חודשים לפנינו אין טעם להיכנס לתהליכי עבודה ארוכי טווח, אם זה תכנון תקציבי שנה קדימה, תכנית כוח אדם כזו או אחרת על 3 חודשים אין טעם להתחיל להתעסק גם בענייני תוכן ותכנון לוח שידורים מעבר לסוף מארס. בשנים רגילות רשות השידור הייתה נערכת לשנת עבודה חדשה אבל אנחנו במצב תחזוקתי לקיים שידור עד סוף מארס. הנקודה החשובה לעמוד לימין התאגיד החדש ולנסות לסייע להם להקים את השידור הציבורי מחדש. כל עוד לא נקבל עדכון שיום התחילה משתנה זה דרך הפעולה שלנו".
ברי בר ציון, המנכ"ל בפועל של רשות השידור: "אנחנו עובדים כרגע כדי להיות מוכנים לכל תרחיש על תכנית עבודה שאומרת מי הולך ומי נשאר. אין לי אנשים מיותרים האנשים היחידים שילכו אם ילכו זה אנשים עם בעיות משמעת. זהו".
- כמה עולה לקנות עיתונאי?
- חדשות 13 בשפל חדש: מקום אחרון ופחות מ-70 אלף צופים במהדורה המרכזית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של ערוץ 13 הולכת ונחלשת
ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) ביקש לדעת: "כמה עוד צפויים לעזוב בצורה זו או אחרת?". ח"כ כבל המשיך את השאלה: "יש חוסר ודאות מוחלט אצל העובדים. מי שלא יצא עד 31 במארס ימצא עצמו מפוטר או שיש תהליך אחר?".
בר ציון ענה: "חוסר הוודאות הוא גם אצלנו. אם נדע שהולכים לתהליך ארוך יותר, וזה לא המצב, נצטרף לאזן את המערכת. אם אנחנו קיימים לעוד 3 חודשים אני לא הולך לפטר או להזיז 1,200 עובדים. אדון על פרישה מרצון וזה לא יהיה בלתי מבוקר כמו שזה היה קודם, זה יהיה לפי הצורך שלנו לשמור על השידור הציבורי".
פרופ' האן: "עובד שחושב שתפקידו הוא נחלת אבות ולפי זה תתנהל רשות השידור, טועה. התפקיד שלנו זה לקיים את השידור הציבורי ולדאוג לשידור ציבורי ראוי".
ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני): "דיברת על החוליות המקשרות בין הרשות המתפרקת למוקמת, האם הן עובדות? עובדים שרוצים להיקלט ברשות החדשה יכולים? יש להם דרך להתמודד במכרז?"
פרופ' האן ענה על כך: "מראשית הדרך ובוודאי בחודשים אחרונים, אנחנו מבינים שתפקידנו במידה רבה הוא לסייע בידי התאגיד החדש על מנת שיוכל לעמוד על רגליו בצורה הראויה ביותר ולשאת את לפיד השידור הציבורי מכאן ואליך. תשתית מידע, כספים התקשרויות קיימת ברשות השידור ובחלקן התאגיד החדש ישתמש ואנחנו בבחינת הגורם המידע, מעביר המידע. הם הגורם החדש שקולט, לפי דרישה אנחנו מעמידים כל תשתית וכל ידע".
לשאלת ח"כ כבל האם יש שולחן משותף בין המפרק לבין התאגיד החדש, ענה האן: "אני מתעדכן בישיבות תיאום משותף שם יש עדכונים תקופתיים. המנדט לקליטת עובדים הוא לא שלנו וזה לא עיסוקנו".
ח"כ פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני): "נכון שנאמר שעובדי התאגיד הוותיק יכולים להתקבל בלי מכרז, אבל יכול להיות שיאוישו התפקידים הבכירים ולא יישאר כלום לעובדים הוותיקים. קודם צריך לבוא לאנשים בתאגיד הישן". האם ענה על כך: "זה לא במגרש שלנו. זה עניין של התאגיד החדש". ח"כ יונה השיב: "ההפרדה הזו היא בעייתית".
- 2.מבפנים 25/12/2015 06:47הגב לתגובה זועכשיו מבזים את העובדים בסיפורים הזויים על בעיות משמעת שלא היו ולא נבראו ומטילים עליהם אחריות לחוק הרשלני והמטומטם של ארדן השחצן ולפיד הקברן
- 1.מבפנים 23/12/2015 13:47הגב לתגובה זוממשיכים לקשקש בקומקום. תאגיד חדש לא יקום והתכנית לחיסול השידור הציבורי כמורשתם של ארדן השחצן ולפיד הקברן ממשיכה להתקדם כמו מכבש בחסות חוק רשלני ומטופש
- רשות השידור 23/12/2015 19:23הגב לתגובה זוביזיון שמתייחסים לעובדים כאל אויר
 חיים לוינסון (צילום מסך)
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.
 חיים לוינסון (צילום מסך)
חיים לוינסון (צילום מסך)כמה עולה לקנות עיתונאי?
הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי?
עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.
בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו.
לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.
חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"
שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.

