אופירה לובניצקי תלי
צילום: יח"צ

לפני פיזור הכנסת: התסריטאים והבמאים מאושרים - 'חוק תלי' אושר בכנסת

אלכסנדר כץ |

כשנה לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים הגיש חוות דעת שאיימה להשבית את פעילותה של חברת התמלוגים של התסריטאים והבמאים בישראל, אושר סופית החוק שמסדיר את פעילותה של תלי, וזאת לאחר מאבק ציבורי ארוך.

הצעת חוק תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים שהוכנסה כפרק לחוק הקולנוע וידועה יותר כ"חוק תלי", אושרה אמש (יום ב') בקריאה שנייה ושלישית. החוק, שהוגש על ידי יו"ר ועדת החינוך ח"כ עמרם מצנע, והח"כים גילה גמליאל, מרב מיכאלי, יריב לוין, ניצן הורוביץ, נחמן שי ואיתן כבל, מעגן בחוק את זכותם של יוצרים להיות מיוצגים בתאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים, למשל חברת תמלוגים מסוגה של תלי. הייצוג המשותף, כפי שנקבע בחוק, כולל בין השאר ייצוג מול גופי השידור למתן רישיונות, משא ומתן מול גופי השידור וגבייה של תמלוגים. על פי החוק, הממונה על ההגבלים העסקיים אינו יכול לאסור את קיומה של חברה כזו או את ליבת עיסוקיה, אך הוא יכול, כמובן, במסגרת תפקידו לקבוע תנאים שונים לפעילותה.

אישורו הסופי של החוק מהווה מבחינתה של תלי אבן דרך משמעותית וחותם בהצלחה את המאבק הארוך שתלי ניהלה על עצם קיומה. לפני כשנה פרסם הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דויד גילה חוות דעת שאיימה להשבית כמעט לחלוטין את פעילותה של תלי. בין היתר, ביקש גילה לאסור על תלי לקיים משא ומתן בשם חבריה מול גופי השידור השונים, וזאת בניגוד מוחלט למקובל בעולם הרחב בו לא ניתן למצוא אף מדינה המונעת מחברת תמלוגים של יוצרים לפעול מטעמים של הגבלים עסקיים או בכלל. מהלך זה היה גם מנוגד למקובל בישראל בה פועלות חברות תמלוגים אחרות המייצגות מוזיקאים ומבצעים.

בעקבות חוות הדעת של הממונה, יצאו תלי, איגוד התסריטאים ואיגוד הבמאים למאבק במטרה לעורר דיון ציבורי ולאפשר את קיומה של חברת התמלוגים. פעולות מחאה אלו זכו לתמיכה בינ"ל גורפת מצד הארגון העולמי לזכויות יוצרים CISAC המאגד למעלה מ-230 חברות תמלוגים מ-120 מדינות שונות. בישראל שרת התרבות לימור לבנת התייצבה לצד היוצרים והביעה עמדה חד משמעית בדבר זכותה של תלי להתקיים.

מנכ"לית תלי אופירה לובניצקי מסרה כי "זה יום חשוב ליוצרים בכלל ולחברי תלי בפרט. הממשלה והכנסת אמרו את דברם בקול רם ובאופן ברור - היוצרים בישראל רשאים לנהל במשותף את זכויותיהם כמקובל בעולם וכפי שנהוג גם בישראל עצמה. תל"י תמשיך לשמור ולייצג את היוצרים, כך שהם יהיו פנויים ליצור את יצירתם".

אבי שמש, מייסד תלי והמנכ"ל הראשון שלה, הוסיף: "השנה האחרונה הוכיחה עד כמה תלי היא של התסריטאים והבמאים, אשר יצאו לרחוב ולמסדרונות הכנסת על מנת להילחם על המשך קיומה. אחרי 14 שנים של מאבק יצרי, יצירתי והכי חשוב צודק, תלי מצטרפת למשפחת חברות התמלוגים בארץ ובעולם כחברה לגיטימית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים לוינסון (צילום מסך)חיים לוינסון (צילום מסך)

כמה עולה לקנות עיתונאי?

הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חיים לוינסון

עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.  

בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו. 

לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.  


חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג  - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"

שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.


אבנר הופשטייןאבנר הופשטיין

"הציגו אותי כסוטה מין": אבנר הופשטיין תובע מאות אלפי שקלים

לפני מספר שבועות פורסם תחקיר באתר "פוליטקלי קוראת" על סדרת התעמרויות והטרדות מיניות שהיו בגל"צ לאורך עשרות שנים. טענות הופנו גם כלפי הופשטיין, שתובע כעת את האתר, את חדשות 13 על פולו-אפ ואת העיתונאי חיים לוינסון על ציוצים נגדו
אלכסנדר כץ |
העיתונאי אבנר הופשטיין הגיש הבוקר תביעה נגד אתר "פוליטיקלי קוראת" (כולל העורכת והמנהלת) בעקבות כתבת תחקיר על הטרדות מיניות והתעמרויות לכאורה בתחנת הרדיו גלי צה"ל, כששמו הוזכר אף הוא כחלק מאותם מטרידים ומתעמרים. הופשטיין, המשמש ככתב באתר "זמן ישראל", תובע גם את חדשות 13 על ראיון פולו-אפ באחת מתוכניות אחר הצהריים, וגם את העיתונאי חיים לוינסון שהדהד את הידיעה בטוויטר. הופשטיין דורש מכל אחד מהנתבעים 120 אלף שקלים. במסגרת התחקיר שפורסם בתחילת ינואר, רואיינו מעל 40 חיילות ששירותו בגל"צ בתקופות כאלה ואחרות, החל משנות ה-80 ועד 2019. המרואיינות טענו כי הוטרדו לאורך השנים על ידי בכירים בתחנה, וכי סבלו מהתעמרויות. האצבעות המאשימות הופנו בין היתר כלפי מולי שפירא, ערן סבאג והופשטיין עצמו, שהיה באותה עת ראש דסק תחקירים בתחנה הצבאית.
אחת המרואיינות ששירתה בתחנה לפני מספר שנים, אמרה על הופשטיין: "עבדתי עם אבנר הופשטיין כמפיקה לפחות פעם בשבוע. המפיקה והעורך יושבים קרוב זה לזה. הוא היה מניח יד על הגב התחתון, על הירך, מלטף את השיער. מעיר הערות לא לגיטימיות כמו 'אני מאונן על הקיר'. ממש מגעיל. ובכל משמרת, בצורה עקבית... הוא היה מדבר על אוננות, שפיכה נשית… מעיר הערות לא במקום. כל פניה אליי תמיד כללה מגע - יד על הכתף, הירך הפנימית, המותן. זה פשוט חרפן אותי".   בהמשך הגישה ראש מחלקה בגל"צ תלונה נגד הופשטיין לקצינת כוח האדם, הוא זומן לשיחת נזיפה אצל מפקד התחנה באותה עת ירון דקל, והסיפור דלף ל"ידיעות אחרונות" שפרסם אותו ללא איזכור שמו של הופשטיין. כעבור שנה, ב-2017, פוטר הופשטיין מהתחנה, לטענתו בשל התנכלות פוליטית נגדו. התחקיר בפוליטקלי קוראת