רדיו לארי רוזין Edison Research
צילום: יח"צ
ראיון

הרדיו לא מת: "כבר לא מתגודדים סביבו, אבל אנחנו מאזינים לו יותר מבעבר"

פעם זה היה בסלון, היום זה בסמרטפון, ומה עם המכונית? לארי רוזין מ-Edison Research, יציג מחר בכנס הרדיו בבינתחומי נתוני סקר שערך על שוק הרדיו הישראלי, ובראיון לאייס הוא מסביר מה מפתיע אותו בשוק המקומי
נעמה תורן | (7)

לארי רוזין, נשיא ושותף מייסד של Edison Research, ישתתף בכנס הרדיו השנתי FM+ קולטים את העתיד שיתקיים מחר (שני) בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה. רוזין יציג בכנס ממצאים מסקר ייעודי שערך עבור הכנס ובשיתוף Cue AD על שוק הרדיו והאודיו.

במסגרת הכנס יוצגו מקרי מבחן ופתרונות מעשיים מהארץ ומהעולם בתחום הרדיו. במהלך הכנס יוצגו תוצאות סקרים ומחקרים חדשים, מודלים חדשים למינוף התוכן והרווח, כיוונים עדכניים בתחום השיווק ומגמות טכנולוגיות חדשות בתחום ה-FM, באינטרנט ובסלולר.

בראיון לאתר אייס, מספר רוזין על התחזקותו של הרדיו באינטרנט בארה"ב, במיוחד מאז השקת הרדיו של אייטונס, ומגלה מה הפתיע אותו ברדיו הישראלי.

"מהפרספקטיבה האמריקאית, רדיו באינטרנט משנה במהירות את סביבת האודיו", אומר רוזין. "קשה לומר בוודאות, אבל אני מעריך שמכל המאזינים לרדיו (AM ן-FM), כ-15% מאזינים לרדיו באינטרנט. באינטרנט יש יתרון לכך שהוא מותאם למאזין ולמה שהוא רוצה לשמוע. אין סיבה להאמין שרדיו באינטרנט לא ימשיך בצמיחה המהירה שלו".

-איך הרדיו באינטרנט ישנה את הרדיו שאנחנו מכירים?

בארה"ב, השינוי הגדול של שרותי רדיו באינטרנט כמו של פנדורה ועכשיו רדיו אייטונס של אפל הוא בכך שבמקום להאזין לתחנות שהתכנים שלהן נערכו מראש, אתה פשוט קובע איזה זמר או להקה אתה רוצה לשמוע, ומה שתשמע זה מה שאתה אוהב. אז במקום תחנת רוק או תחנת להיטים, אתה יכול למשל להתחיל עם תחנת קייטי פרי, שם תשמע שירים שלה או של אמנים שדומים לה. אחר כך אתה יכול להמשיך ולהתאים לעצמך את התחנה: אם יש שם שיר שאתה לא אוהב, אתה קובע לא להשמיע אותו יותר. אם אתה שומע שיר שאתה ממש אוהב, אתה גם יכול לקבוע לשמוע אותו יותר וגם דומים לו. היכולת לדלג על שיר משנה את כל חוקי המשחק. זה גורם לרדיו הרגיל להיראות איטי.

-יהיו בו יותר תכנים מאשר מוזיקה ברדיו באינטרנט?

כרגע כל המאמצים שנעשים בנושא הזה הם בתחומי המוזיקה, אבל תכנים אחרים יגיעו. הרדיו של אייטונס חתם על עסקת תוכן עם National Public Radio פה שיאפשר העברת חדשות עם המוזיקה שתבחר. גם חברות אחרות עובדות בכיוון.

-רדיו באינטנרט זה רווחי בכלל?

מודלים של רווח כאן נבחנים - באמצעות פרסומות או מנויים. כיום הפרסומות יותר רווחיות. הרבה חברות מנסות לגרום למשתמשים לשלם נגיד 10 דולר בחודש למבחר רחב של מוזיקה ללא פרסומות. ל'פנדורה' תהיה הכנסה של 900 מיליון דולר, הם יהיו רווחיים בקרוב. אפל יכולה להיכנס למשחק הזה בדרך שאף אחד לא יכול - אולי למעט גוגל. הם לא צריכים רווח מפרסומות, הם הרי גם מוכרים שירים להורדה, ככה שיש להם סיכוי גדול להצליח.

-מה בסקר שערכת בנושא הפתיע אותך?

האמת שאחת ההפתעות העיקריות היו עד כמה מעט התפתחות הייתה לרדיו באינטרנט בישראל. זאת ארץ שמובילה בתחום ההיי-טק, אבל הרדיו באינטרנט בישראל עוד בחיתוליו.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

למה לדעתך?

הרדיו, איך שלא תגדירי אותו - מהסוג שבו אתה חווה פסיבית מוזיקה שמישהו בחר בשבילך, הוא עדיין פופולרי בכל רחבי העולם. ברוב המקרים לאנשים לא מתחשק לערוך לעצמם פלייליסט, הם רק רוצים ללחוץ על כפתור ולקבל מוזיקה שתלווה אותם במהלך היום.

-מה לגבי האזנה במכונית? האם גם כאן צפוי שינוי בדרך ההאזנה?

כיום המכונית היא המקום היחידי שבו לרדיו באינטרנט אין עדיין השפעה, אבל גם זה משתנה. אנשים אוהבים רדיו באינטרנט גם במכונית שלהם והטכנולוגיה הולכת לשם. כרגע זה עוד מסורבל, אבל כשזה ייפתר, אני חושב שתהיה לכך השפעה דומה כמו לשינויים בהרגלי ההאזנה במשרד או בבית.

-לפני 60 שנה למכשיר הרדיו הייתה השפעה תרבותית עצומה. האם האינטרנט יהרוג את כוכב הרדיו - שוב?

לא! אודיו - בהגדרה הרחבה יותר של הרדיו - חזק היום יותר מאשר בעבר. אני יודע שזה נכון בישראל ובוודאי גם באמריקה. בכל מקום את רואה אנשים צעירים עם אזניות - הם מצפים לכך שפס קול ילווה אותם כל הזמן. אין לי באמת נתונים, אבל ללא ספק רדיו, בין אם בגלי האתר או און ליין, נצרך יותר מאשר בעבר. הטכנולוגיה נכנסת לחיינו בדרכים חדשות והיא נגישה כיום יותר מאשר בעבר תודות לסמרטפונים. אז נכון - אנחנו לא מתגודדים סביב מקלט הרדיו כמו לפני 60 שנה, אבל אנחנו מאזינים יותר ויותר מבעבר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוני 01/05/2014 18:45
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שקיו אד או איך שלא קוראים להם עושים מחקרים אבל יפה הם עושים טכנולוגיה לפרסום לתחנות הרדיו.
  • 6.
    יואב 07/04/2014 16:13
    הגב לתגובה זו
    הייתי בכנס מחקר מעניין ביותר שלארי הציג. איפה הוא ?
  • 5.
    יויו 07/04/2014 09:27
    הגב לתגובה זו
    האפליקציה חינמית בגוגל פליי ואיי סטור 1.FM
  • 4.
    יואב 07/04/2014 02:43
    הגב לתגובה זו
    בקרוב מאוד, כבר יהיה אינטרנט ברכב אז מה יקרה עם תחנות הרדיו ? הם יהיו על הפנים! האזנה שלהם תצנח
  • 3.
    דודו 07/04/2014 02:37
    הגב לתגובה זו
    אני מעריץ את האיש הזה ועוקב באופן סדור אחרי על המחקרים שלו
  • 2.
    לאון 07/04/2014 00:28
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שהוא צודק הבחור הזה, המשפט האחרון כאן כאן מנצח. לא משנה מאיפה מאזינים ולמה נראה שאנחנו בסוף אוהבים להאזין למשהו
  • 1.
    רועי 06/04/2014 17:22
    הגב לתגובה זו
    ברור שהרדיו יחיה שנים אורוכת מאוד ואולי אפילו נצח, אבל לפי מה שכתוב כאן נראה שהוא משתנה עם הזמן וזה הולך להיות מעניין מאוד...
הפטריוטים, ערוץ 14. קרדיט: אתר C14הפטריוטים, ערוץ 14. קרדיט: אתר C14
רייטינג

האם הפטריוטים היא התכנית היציבה ביותר בטלווזיה?

התחרות העזה בין מהדורות החדשות, הן מבחינת רייטינג והן מבחינת השקפת עולם ממשיכה להתבטא במשך כל רצועות היום; בפריים טיים הצפייה היתה יחסית מאוזנת

רן קידר |
נושאים בכתבה רייטינג

המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 17% רייטינג ו-442 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 8.5% רייטינג ו-253 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שהצליחה שוב לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.9% רייטינג ו-114 אלף צופים, ובסוף הרשימה היתה המהדורה של כאן11, עם נתונים טובים יחסית לחוסר הפופולריות שלה, עם 107 אלף צופים ו-4% רייטינג.


פריים טיים 

תחרות בפריים טיים זה תמיד טוב, ואמש התחרות היתה יחסית מאוזנת, אם כי "נוטוק" של רועי עידן שמשודרת בקשת היתה בראש עם רייטינג של 12.9% רייטינג ו-337 אלף צופים, אבל הפער בינה ובין אלו שאחריה לא היה גדול, כפי שקורה בשידורי ריאליטי גדולים, ואחריה היתה התכנית העקבית ביותר בטלוויזיה, "הפטריוטים" שמשודרת מדי ערב וזוכה לרייטינג גבוה ולמקום השני כמעט בקביעות, שהונחתה אתמול על ידי יותם זמרי, ועמדה על 8.2% רייטינג עם 233 אלף צופים. במקום השלישי היתה "משחקי השף" ריאליטי אוכל של רשת, שעמד על 8% רייטינג ו-213 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה כאן11 עם ריאליטי האוכל שלהם, שמתעלה מעל לממוצע הרייטינג של התאגיד הציבורי, ועמד על 6.7% רייטינג ו-162 אלף צופים.

תכניות הבוקר והצהריים

מבחינת שאר הרצועות, רצועת הבוקר הולכת ותופסת תאוצה, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה את הרצועה, עם 4.6% ו-100 אלף צופים, במקום השני חלקו ערוץ 13 ורשת, כשמהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עמדה על 2.6% רייטינג ו-48 אלף צופים ואילו העולם הבוקר הייתה עם רייטינג דומה  ו-50 אלף צופים בלבד.

ברצועה שלאחריה, המספרים ירדו מעט, ומשדר הבוקר של קשת, עם יואב לימור ונסלי ברדה היה בראש ועמד על רייטינג של 2.5% ו-60 אלף צופים, ואילו אחריו היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.8% רייטינג ו-37 אלף צופים. "על הבוקר" של ערוץ 14 היה אחרון עם 1.1% רייטינג, ו-28 אלף צופים.

בצהריים, האולפן הפתוח של עם בועז גולן היה בראש, עם 2.8% רייטינג ו-58 אלף צופים, אחריו היה 14 בצהריים של חדשות 12, שעמדה על 2.7% ו-66 אלף צופים, אחריה היה , ואת הרשימה סגרה רשת עם "הדוח היומי" שהיה עם 1.7% רייטינג ו-36 אלף צופים בלבד.

גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13גמר האח הגדול, מתוך השידור ברשת 13

5 עובדות על איך מודדים את הרייטינג וכמה הוא שווה לערוצי החדשות

הרפורמה של שר התקשורת שלמה קרעי למדידת הרייטינג נמצאת הרבה בכותרות ומרעישה בעיקר את העיתונאים ואנשי הברנז'ה. אז מה המשמעות של מדידת הרייטינג? כמה כסף הרייטינג שווה לערוצי הטלוויזיה? מה הבעייתיות בשיטה הנוכחית ומה מתכנן קרעי? 5 עובדות על שיטת הרייטינג בישראל.

הדס ברטל |


מדי יום אנחנו מביאים בפניכם את נתוני הרייטינג. כולנו יודעים להבין מי מקום ראשון מי שני, מי לשמאל מי לימין, את מי אנחנו מעדיפים ואת מי לא. אבל איך מדידת הרייטינג עובדת, איך נקבעים המספרים שכל ערוץ חי על פיהם, צובר כוח מהם ומרוויח בעקבותיהם עשרות מיליוני שקלים? מדד הרייטינג מכיל בתוכו הרבה מאוד כוח ויכולת השפעה ולא פלא ששר התקשורת, שלמה קרעי, שם לעצמו למטרה לקדם חקיקה שתשנה את שיטת המדידה. אך לפי מבקריו, הרפורמה שלו באה להיטיב עם הערוצים שנוטים פחות לבקר את הממשלה ובעצם לקחת שיטה פגומה ובמקומה לשים שיטה מוטית. אז למה מדידת הרייטינג חשובה? הנה 5 עובדות על מדידת הרייטינג שינסו לענות על כך:

1 # איך בכלל נמדד הרייטינג בישראל

בישראל מופעלת מערכת מדידת הרייטינג על ידי "ועדת המדרוג", גוף המייצג את הערוצים, המפרסמים וחברות המדיה. המדידה מתבצעת באמצעות "מד רייטינג" או כפי שאנחנו מכירים בשמו הלועזי, הפיפל מיטר (People meter) והוא מותקן בכ-700 עד 800 מאות בתי אב בישראל המייצגים את כלל האוכלוסייה. המכשיר מזהה באיזה ערוץ צופים בכל רגע, ונתוני הצפייה נשלחים למרכז איסוף בזמן אמת שמפלחים את הנתונים ומפרסמים אותם מדי יום. הנתונים שנאספים משמשים להסקת תמונת צפייה כוללת: כלומר, מה אחוז הצופים בכלל האוכלוסייה שצפו בתוכנית מסוימת. חשוב להבין שמדובר במדגם סטטיסטי בלבד, ולכן תמיד יש טווח סטייה, גם אם קטן יחסית.

2 # איך נקבע הרייטינג ולמה המספרים לא תמיד אומרים הכול

הרייטינג נמדד באחוזים מתוך כלל משקי הבית בישראל. עם זאת, יש הבדל בין מספר הצופים בפועל לבין שיעור הצפייה היחסי. ייתכן מצב שבו ערוץ יקבל רייטינג גבוה יותר מערוץ אחר, אבל בפועל יהיו לו פחות צופים, אם סך הצפייה באותו ערב קטן יותר. כלומר, המדידה מתייחסת לשיעור מתוך כלל הצפייה באותו זמן, ולא למספר מוחלט של אנשים. ישנה גם ביקורת על כך שכמה מאות בתי אב בישראל לא יכולים לייצג את כלל הציבור, שכן מספיק צופה אחד כדי להקפיץ את הרייטינג של ערוץ מסוים. המדידה גם לא מתייחסת בכלל לצופי הטלוויזיה במגזר הערבי, אלא מפלחת רק צופים יהודים. כמו כן באפשרותם של אותם בתי אב לא להפעיל את ה-people meter בזמן הצפייה וכך היא לא מדווחת לוועדת המידרוג. סוגיה קריטית נוספת היא שהמד לא בודק צפייה בשירותי סטרימינג ו-VOD.

3 # רפורמת הרייטינג של השר שלמה קרעי

שר התקשורת, שלמה קרעי, מקדם רפורמה מקיפה במדידת הרייטינג, שלדבריו נועדה להגביר את השקיפות ולשבור את המונופול של ועדת המדרוג. בפועל היא תבטל את ועדת המידרוג ותעביר לשר התקשורת את היכולת לקבוע את הרייטינג של הערוצים, מה שישים בידיו כוח עצום. הרעיון המרכזי הוא לאפשר כולל מדידה דיגיטלית של צפייה בסטרימינג ובצפייה נדחית (VOD).
קרעי טוען שהוא בא להגביר את האמינות אך מצד שני רבים בתחום חשובים שאין מקום להתערבות פוליטת במדידת הרייטינג במיוחד כאשר לפוליטיקאים יש מה להרוויח מדיווח אוהד, וערוצי הטלוויזיה חוששים מהשלכות על חלוקת תקציבי הפרסום אם יהיו כמה מקורות נתונים שונים.

חדשות היום בערוץ 12, קרדיט: מתוך השידור החי
חדשות היום בערוץ 12 - קרדיט: מתוך השידור החי