טלפארמה טלבריאות רפואה טלפון
צילום: National Cancer Institute, Unsplash

האם מיליארד שקל שיכולים לחזור לציבור יישארו בידי חברות הביטוח?

למרות מספר דיונים שנערכו כבר בוועדת הבריאות ברפורמה לצמצום הכפל בביטוחי הבריאות טרם הושגה הסכמה בנושא, כאשר נותר רק שבוע לאישורה. באיגוד חברות הביטוח טוענים: "הולכים לרידוד קומוניסטי של מערכת הבריאות בישראל". במשרד האוצר משיבים: "פוליסות הניתוחים הם ביצת הזהב של חברות הביטוח"
נחמן שפירא | (1)

חברי ועדת הבריאות לא ידעו עד לאחרונה שהיא כזו מעניינת. בשבועות האחרונים נערכו מספר דיונים בנושא כשל השוק של כפל ביטוחי הבריאות, שעולה לאזרחי ישראל מיליארד שקל כל שנה. במשרד האוצר מעוניינים לתקן את המצב. חברות הביטוח מתנגדות ומפעילות כל מה שהן יכולות בכדי להשאיר את המצב הקיים. הרפורמה למניעת כפל ביטוחים היא אחת הרפורמות היחידות למאבק ביוקר המחיה ששרדו עד כה, וגם מצבה כרגע לא נראה מבטיח. מתנגדי התוכנית טענים כי משרד האוצר צריך להעביר יותר כסף למערכת הבריאות ולא לסייע לביטוחים הפרטיים של קופות החולים.

כיום נהנות חברות הביטוח בישראל מהאופציה למכור גם פוליסה מלאה וגם פוליסה משלימה, שמצטרפת לשב"ן (שירותי בריאות נוספים) של הביטוח הפרטי של קופות החולים. בניגוד למה שאנו מכירים בביטוחים אחרים כגון ביטוח חובה ברכב. חברות הביטוח יכולות למכור פוליסה מלאה גם לחברים בשב"ן, בביטוח הפרטי של קופות החולים.

הנתונים מדברים על מעל 80% מהציבור שמשלמים על הביטוח הפרטי של קופות החולים ולא מסתפקים רק בביטוח הממלכתי. דהיינו אזרחי ישראל משלמים כפל על חלק מהשירותים עליהם הם מבוטחים בשני הביטוחים. סכום זה שמועבר לחברות הביטוח כל שנה מוערך בכמיליארד שקל. הרפורמה המוצעת על ידי משרד האוצר ומשרד הבריאות אמורה לשנות את המצב הזה ולמנוע מחברות הביטוח להציע פוליסה מלאה לחברי הביטוח הפרטי של קופות החולים (שב"ן), וכן לחייב את חברות הביטוח לשלם עבור הליך רפואי שהוזמן ע"י מי שיש לו גם ביטוח פוליסה מלאה וגם שב"ן.

ועדת הבריאות בראשות ח"כ אוריאל בוסו צפויה להמשיך מחר בדיונים על סעיפי החוק בעניין כפל ביטוחי בריאות, בפרק י"ט בחוק ההסדרים, לקראת הכנתם לקריאה שניה ושלישית בכנסת.

ח"כ אוריאל בוסו, יו"ר ועדת הבריאות שנתון ללחצים רבים מכל הצדדים על הרפורמה המוצעת למניעת כפל ביטוחי בריאות, ואשר יודע כי יש לו רק מספר ימים נוספים כדי לאשרה, אמר: "ועדת הבריאות בראשותי וחברי הכנסת החברים בה, אינם חותמת גומי של אף אחד. נקודה. לא של קופות החולים, לא של חברות הביטוח וגם לא של משרדי הממשלה. האחריות בראש ובראשונה היא עלינו, המחוקקים. אנחנו חברי הכנסת, צריכים לקבל את ההחלטות ולעמוד מול הציבור אם חלילה וחס יתברר שגרמנו לתוצאה לא רצויה ולא מיטבית. רק איכות הטיפול הרפואי וזמינותו לאזרח שבקצה - זה שאין לו אפילו שב''ן, חשובה לנו, וזה מה שיקבע את המשך קידומה של הצעת החוק".

"הגדלת התקציב היא לא הפתרון המלא והיחיד"

ועדת הבריאות בכנסת. צילום נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת.

ועדת הבריאות בכנסת. צילום דני שם טוב, דוברות הכנסת

בדיון שנערך בוועדה והסתיים ללא תוצאות, אמר רועי רייכר מאגף התקציבים באוצר: "רמת התחרות היום בין המערכת הפרטית לציבורית היא לא שוויונית. אנחנו לא מתחמקים מהעובדה שיש צורך לשפוך עוד כסף לזירה הציבורית, אבל הגדלת התקציב היא לא הפתרון המלא והיחיד. יש היום מחסור ברופאים ולפי הנתונים שלנו המחסור רק הולך להחריף בשנים הקרובות והשאלה היא כיצד אנחנו כמדינה צריכים להתמודד עם המחסור הזה.

"בתפיסה שלנו, מערכת בריאות ציבורית היא יותר יעילה ויותר זולה מהמערכת הפרטית. יותר נכון ויעיל למשק שהפעילות הרפואית תתבצע במערכת הציבורית ולא הפרטית. הכנסת טיפולים רפואיים נוספים לסל הבריאות הבסיסי תעניק אותם בחינם לאזרחים שלא מסוגלים לממן אותם כיום. כפל הביטוחים נמדד בתשלום לשתי חברות שונות וקבלת שירות אחד ויחיד".

קיראו עוד ב"ביטוח"

ח"כ חילי טרופר הסביר: "אנחנו רוצים למנוע את כפל הביטוח. אם יש טיפולים שמקבלים גם בפרטי וגם בציבורי, לא יצטרכו לשלם עליהם בפרטי. התשלום עבור ביטוחים פרטיים יהיה אך ורק עבור טיפולים שלא כוללים בסל הציבורי".

רן רידניק, ממשרד הבריאות אמר: "אנחנו רוצים לחזק את מערכת הבריאות הציבורית. בתי החולים וקופות החולים תומכות במהלך. כרגע יש פערים גדולים בעיקר של תקציב ואנחנו מבקשים לצמצם את רמות הביטוחים ועדיין לאפשר ביטוחים פרטיים למי שרוצה. מבחן התוצאה של מערכת הבריאות הוא זה שחשוב. לאחר הרפורמה הצפויה המערכת כולה תרוויח מקיצור תורים והגדלת כמות הניתוחים".

"מיליארד שקל בשנה ללא צורך"

חיים פרננדס, מנכ"ל שירותי בריאות 'לאומית', המעוניינים ברפורמה אמר: "כיום יש כשל שוק רציני – אזרחי ישראל משלמים בכל שנה כמיליארד שקלים לביטוחים רפואיים פרטיים שאין בהם צורך. שוויון בבריאות מושג ככל שהמימון הציבורי הוא גדול יותר. כל שקל שמושקע במערכת הציבורית מניב יותר תשואה מאשר במערכת הפרטית".

פרננדס גם קצת הצחיק כשאמר ש"קופות החולים הם גופים ללא מטרות רווח ולכן אין להם אינטרסים זרים, וכל התקציב של קופות החולים חוזר לציבור". כידוע לקופות החולים יש תקציבים של מיליארדי שקלים ואינטרסים יש גם יש.

פרננדס טען: "הרפורמה מבקשת להעביר כספים אל תוך המערכת של שירותי הבריאות הנוספים וכתוצאה מכך מרבית אזרחי ישראל יהנו מהתוספת התקציבית הזאת. הרפורמה נכונה וחיונית כדי להשוות את התנאים בין המערכת הציבורית לפרטית".

 

מנגד, עו"ד גיא רוטקופף, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח אמר: "הרפורמה רוצה לשלוט ברופאים מתוך מחשבה שאם יסיטו את המטופלים לשירותי הבריאות הנוספים, הרופאים יחזרו לחיק הרפואה הציבורית. זה לא יקרה כי הרופאים לא ירצו לחזור לרפואה הציבורית ויעדיפו לפתוח מרפאות בחו"ל. אם משרד האוצר רוצה לחזק את המערכת הציבורית הוא צריך לשפוך על המערכת הזאת כסף כבר עכשיו ולא בעתיד. ההבדל בין ביטוח פרטי לשב"ן הוא ששב"ן הוא קופת חולים. חברת ביטוח לטוב ולרע נותנת הגנה. אם הרפורמה הזאת תעבור אנחנו הולכים לרידוד קומוניסטי של מערכת הבריאות בישראל".

"לא רוצים להיות כמו מדינות אחרות בעולם שמי שיש לו כסף חי ומי שאין לו כסף מת"

רועי רייכר מאגף התקציבים במשרד האוצר תקף את חברות הביטוח: "פוליסות הניתוחים הם ביצת הזהב של חברות הביטוח, הם הביטוח עם הכי פחות החזרים. אין בביטוחים הפרטיים שום הבטחה לקיצור זמנים במקרה של הזדקקות לניתוח. אנחנו לא רוצים להיות כמו מדינות אחרות בעולם שמי שיש לו כסף חי ומי שאין לו כסף מת".

 

שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח טען כי: "חייבים לערב את ההסתדרות בכל מה שקשור לביטוח בריאות קולקטיבי שניתן במסגרת מקומות העבודה".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים תקף את הרפורמה מזווית אחרת וטען: "הרפורמה הזאת לא צריכה להיכנס לתוך חוק ההסדרים. לפי הצעת החוק הנוכחית, מיטב הרופאים במגזר הפרטי לא יישארו בארץ ויעברו לחו"ל. אי אפשר למנוע מאזרחי ישראל לרכוש ביטוחים פרטיים. אני בטוח שההחלטה שתתקבל תהיה ראויה".

עו"ד ירון אליאס, היועץ המשפטי של איגוד חברות הביטוח אמר: "אנחנו מדברים כאן על חוק שהוא רטרואקטיבי. מבחינת המבוטחים, יש הרעה של התנאים בהעברה של ביטוחים במיוחד למבוטחים קשישים ומבוטחים חולים. חברות הביטוח יכולות להבטיח שהמבוטחים יקבלו את הטיפולים המבוקשים בצורה היעילה והמהירה ביותר".

ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה טען כי האוצר מנסה לשווק את הרפורמה במקום לטפל בבעיות המערכת: "הצעת האוצר מוותרת על שיפור השירות לאזרח וקיצור תורים בשל סיבות כלכליות. הסתת פעילות המערכת הציבורית זהו פתרון תיאורטי ואוטופי כשהמערכת קורסת ולא יכולה לממן. המימון הציבורי לא יכול להבטיח שיפור כי היכולת לצרוך שירותים תלויה בזמינות ותורים. ההוצאה הלאומית לבריאות נמוכה ולכן להקטין אותה עוד יותר זה לא הפתרון. אם המשאב החסר הוא רופאים - מדוע האוצר מונע מהרופאים להצטרף לשב"נים?"

בוועדת הבריאות צופים כי בימים הקרובים המערכה על כפל ביטוחי הבריאות תוכרע לכאן או לכאן.

 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא משנה 09/05/2023 20:09
    הגב לתגובה זו
    ברגע שחברות ביטוח יצטרכו לממן כל ניתוח, במקום הקופ"ח, הביטוחים יתייקרו מאדדד ויהיו רק בהישג ידם של העשירים. באיזה עולם חברת ביטוח פרטית מחליפה את זו הציבורית?? ולמה לשלם לשב"ן קופח אם הדרישה שהביטוח הפרטי יממן??
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic
ראיון

הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״

מומחי ביטוח מגלים מדוע ישראל הפכה ליעד השקעה חם לענקיות הביטוח הבינלאומיות, איך הצבא יוצר את דור היזמים הטכנולוגיים, ומדוע בלי תעשיית הביטוח – כל החדשנות הטכנולוגית שאנחנו מכירים פשוט לא הייתה קיימת

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מהפכת ה-AI

בעולם שבו חדשנות טכנולוגית נעה בקצב מהיר מאי-פעם, יש תעשייה אחת שנמצאת כמעט תמיד מאחורי הקלעים, אבל בלעדיה רוב הפיתוחים הגדולים פשוט לא היו יוצאים לפועל. "בעולמות הביטוח של היום חדשנות היא המפתח", מסביר עו"ד פרד קרלינסקי שותף ויו״ר הקבוצה הגלובלית של רגולציית ביטוח ועסקאות ביטוח של גרינברג טראוריג.: "אנחנו רואים המון תנועה, במיוחד ב-AI. גם הרגולטורים וגם חברות הביטוח מנסים להבין איך להשתמש בבינה מלאכותית כדי להפוך את הביטוח ליעיל יותר - הן מנקודת המבט של הלקוח והן בחקירות הונאה. העתיד בתחום הזה מצוין״.

הקשר בין ביטוח לבין טכנולוגיה אינו אינטואיטיבי כמו באזורים כמו סטארט אפ או בינה מלאכותית, אבל מתברר שהוא עמוק מאוד. קרלינסקי מחדד: "אם חושבים על זה באמת - שום דבר לא קורה בעולם הזה בלי ביטוח. רכב, בריאות, כל דבר שזז. הביטוח הוא זה שמאפשר לדברים לקרות״. לדבריו, החדשנות שמגיעה כיום מתוך התעשייה הזו ״מדהימה״, ומאפשרת לשחקנים חדשים להיווצר: ״בלי ביטוח ייעודי, Airbnb לא הייתה קיימת. גם Uber לא הייתה יכולה לפעול. אלה רק דוגמאות, אבל הן מבהירות איך החדשנות בביטוח הפכה את החיים שלנו לפשוטים יותר". 


עו״ד פרד קרלינסקי. קרדיט: גרינברג טראוריג

אחת הזירות המרכזיות שמניעות את השינוי היא בינה מלאכותית. לטענת קרלינסקי, הביטוח נמצא בעיצומה של מהפכה: ״יש הרבה תנועה והרבה התרגשות בתחום. AI יהפוך את הביטוח לנגיש יותר לאנשים ולחברות, וכל הצד של הסייבר - ישראל כבר מובילה עולמית שם״. תחום הסייבר, לדוגמה, הפך לאחד ממנועי החדשנות החשובים בענף. הגידול באיומי סייבר גלובליים, יחד עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות AI, מייצר דרישה לפתרונות ביטוח מורכבים - וישראל ניצבת במרכז. ההסבר נמצא במפגש בין כוח אדם טכנולוגי איכותי לבין צורך ביטוחי גובר. הוא מוסיף כי חברות זרות ״מגיעות לישראל כי הן מחפשות הזדמנויות. הן רוצות לשתף פעולה עם חברות ישראליות שיכולות לתת להן יתרון טכנולוגי. כאן אתה מקבל את הערך של חדשנות״.

החדשנות לא מתרחשת רק ברמת הטכנולוגיה: עו"ד ג'ואי שבות, שותף מנהל של המשרד בתל אביב בפירמת גרינברג טראוריג (GT), רואה אותה דווקא בפתרון בעיות עסקיות: ״יש גם סוג אחר של חדשנות, איך משתמשים בטכנולוגיות כדי לפתור בעיות שלא מקבלות מענה בדרך כלל. לדוגמה, חברות החלו להשתמש ב-AI לתהליכי מיזוגים ורכישות״. אך לא מדובר רק בתהליכים פיננסיים. אחד השינויים המעניינים שג'ואי מצביע עליו נמצא דווקא במבנה המוצרים הביטוחיים: ״אנחנו רואים מוצרים חדשים בתחום הקצאת סיכונים. חברות הביטוח יוצאות לשוק עם מוצרים שמאפשרים לנהל סיכון טוב יותר. וגם בתחום הנדל״ן - נכסים יכולים להיות מבוטחים לפי ערכם. זה מעניק למשקיעים ביטחון: גם אם הפסידו כסף, הם יודעים שלא יפסידו מעבר לסכום מסוים״. נראה כי מדובר על פתרונות שמאפשרים לעולם ההשקעות להתנהל בצורה יציבה יותר. נדל"ן, שנחשב לתחום עם לא מעט סיכונים - מקבל כיום מעטפת ביטוחית שמגינה על משקיעים ופותחת את השוק לשחקנים רחבים יותר.