רן פוליאקין
צילום: יח"צ

חברת Illumigyn תספק מערכות גניקולוגיות לאפריקה ב-700 מ' דולר

חברת הסטארט-אפ הישראלית, של היזם רן פוליאקין תספק את המערכות בחמשת השנים הקרובות, במסגרת שיתוף פעולה עם חברת  Peramare Enterprises Ltd
סתיו קורן |
נושאים בכתבה אפריקה סטארט אפ

חברת Illumigyn של היזם הישראלי רן פוליאקין חתמה על עסקה בשווי של כ-700 מיליון דולר לפריסת 20 אלף מערכות גניקולוגיות מתקדמות באפריקה בחמש השנים הקרובות. החברה, חתמה על שיתוף פעולה עם חברת  Peramare Enterprises Ltd.

ה-African Export-Import Bank ("Afreximbank"), מוסד מימון סחר מולטי-צדדי פאן-אפריקאי, חתם על מכתב כוונות ("MOU") עם illumigyn ו-Peramare Enterprises במסגרתו הוא יגבה את ההסכם כלכלית, באמצעות מכתב אשראי (LC) על -80 מיליון דולר למשך השנתיים הראשונות לעסקה.

Illumigyn כבר חתמה בשבועות האחרונים על מספר עסקאות דומות במסגרתן תספק 5,000 מערכות לניגריה, 850 מערכות לגאנה ו-850 מערכות לחוף השנהב.

מערכת illumigyn Gynescope היא פלטפורמת הבדיקה הגניקולוגית המתקדמת הראשונה בעולם אשר משנה לחלוטין את הבדיקה הגניקולוגית ומאפשרת לנשים להיות שותפות לבדיקה, לצפות בממצאיה בזמן אמת ולהתייעץ בלחיצת כפתור עם גניקולוגים מסביב לעולם ללא צורך לעבור בדיקה פולשנית נוספת.

Illumigyn זכתה לאישור ה-FDA והיא מהווה חיזוק משמעותי במאבק העולמי נגד סרטן צוואר הרחם. סרטן צוואר הרחם מוגדר כגורם התמותה השני בקרב נשות אפריקה.

לפי ארגון הבריאות העולמי, סרטן צוואר הרחם מהווה איום משמעותי על בריאות נשים באפריקה.  19 מהמדינות עם שיעורי השכיחות הגבוהים ביותר בעולם הינן ביבשת זו. סרטן צוואר הרחם הוא גם הסרטן השני בשכיחותו ובקטלניות שלו בקרב נשים באפריקה שמדרום לסהרה (SSA); יותר נשים מתות מסרטן צוואר הרחם מדי שנה מאשר במהלך הלידה.

"גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם הוא ההבדל בין חיים למוות", אמר פרופ' בנדיקט אוקי אורמה, נשיא ויו"ר מועצת המנהלים של Afreximbank. "כרגע סרטן צוואר הרחם מהווה איום אמיתי על נשים אפריקאיות, ואנחנו באמת מאמינים שעם הטכנולוגיה של illumigyn נוכל לשפר את הגישה לשירותי בריאות שיובילו להצלת חיים של נשים רבות היום ובעתיד".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.

האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.