בעל חברת בטון נעצר בחשד להעלמת מס בסך 12 מיליון שקל
ראמי מחג'נה, תושב אום אל פחם, הובא בפני בית משפט השלום בראשון לציון בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות שסכום מס הערך המוסף הנגרע מהן עומד על יותר מ-11.8 מיליון שקל. החשוד שוחרר בתנאים מגבילים.
מבקשת המעצר, שהוגשה על ידי יחידת החקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז, עולה כי מח'גנה, באמצעות חברת ט.נ.ש הובלות בע"מ העוסקת בענף הבטון ונמצאת בבעלותו, הגיש על פי החשד דוחות כוזבים לרשות המסים הכוללים קיזוז של חשבוניות פיקטיביות.
על פי החשד, בין השנים 2023-2022, קיזזה החברה בדיווחיה למע"מ מעל 170 חשבוניות פיקטיביות על שם שתי חברות שונות, כאשר סכום מס הערך המוסף הנגרע מכך עומד על מעל 11.8 מיליון שקל.
- 1.יוני 04/04/2024 19:51הגב לתגובה זואם אין ענישה למה שיפסיקו?.מדינת ישראל היא גן עדן לעבריינים

פיצוי של יותר מ-40 אלף ש' למשפחה שטיסתה בוטלה
משפחה שומרת מצוות שהייתה אמורה לשוב מפריז לישראל ביום שישי בבוקר בטיסת ארקיע, נאלצה להישאר בצרפת עד יום ראשון, לאחר שהטיסה נדחתה ביותר מ-20 שעות. חברת התעופה טענה כי התקלה נגרמה כתוצאה מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - גלגל שנקרע במטוס אחר באיסלנד, אך
בית המשפט דחה את טענותיה וקבע כי מדובר במחדל צפוי מראש, ותוצאה של התנהלות רשלנית ושאננה
ביום שישי לפנות בוקר, ב-26 באוגוסט 2022, ארזה משפחת זמיר את מזוודותיה ונערכה לשוב מפריז לישראל. ההורים וארבעת ילדיהם, כולם שומרי מצוות, הזמינו טיסת ארקיע שנקבעה לשעה 00:25. אלא שכשהגיעו לשדה התעופה, הם גילו שהמטוס כלל לא מוכן להמראה. בשעות הלילה נאמר להם כי צפוי עיכוב, אך רק לקראת 3:00 לפנות בוקר התברר שהטיסה בוטלה לגמרי. מה שהחל באיחור קל, נהפך עד מהרה לסוף שבוע מתסכל בן 60 שעות של חוסר ודאות, עוגמת נפש והוצאות כבדות. בני המשפחה, שלא היו מוכנים לחלל שבת, מצאו עצמם לכודים בפריז ללא נציג של החברה וללא כל מענה. הטיסה החלופית שהוצעה להם - למחרת ב-21:30 בלילה - יצאה בעיצומה של השבת, ולכן הם נאלצו להישאר בצרפת עד ליום ראשון. רק אז הם שבו לישראל, באיחור של כמעט שלושה ימים מהמועד המתוכנן.
ארקיע טענה כי העיכוב בטיסה נבע מצירוף נסיבות חריג ובלתי צפוי - תקלה בגלגל מטוס אחר שלה, שהתגלתה יומיים קודם לכן בטיסה לאיסלנד. לטענת החברה, לאחר שהוחלף הגלגל התקול, הוא הוטס חזרה לישראל, אך עקב מחסור בכוח אדם בשדה התעופה בן גוריון, לא ניתן היה לפרוק אותו מבטן המטוס בזמן. כך נוצר עיכוב בלוח הטיסות, שגרר ביטול של הטיסה מצרפת.
אלא שהשופט אביים ברקאי מבית משפט השלום בתל אביב לא קיבל את ההסבר. בפסק הדין שלו נכתב כי, "העיכוב יוצא הדופן בהמראה שעלה על עשרים שעות הוא זה שהפך את טיסת התובעים ל'טיסה שבוטלה'". השופט ציין כי התקלה לא נבעה מאירוע בלתי צפוי, אלא מהתנהלות צפויה וידועה מראש. "הנתבעת יודעת שאירוע סיום חיי הגלגל הוא אירוע צפוי וקיומו וודאי", כתב השופט בהכרעתו, "ואולם הנתבעת אינה עושה דבר כדי למנוע את התקלות שינבעו ממנו, אלא פועלת רק כאשר אותו גלגל אכן הגיע לסוף חייו".
החברה מחליפה גלגלים רק כשמתגלים סימני שחיקה
נציג התחזוקה של ארקיע, מר חיים פרץ, העיד כי הגלגל שבו התגלתה התקלה עבר כבר 275 נחיתות, כשאורך חייו הממוצע של גלגל מטוס הוא 300 נחיתות. הוא הודה כי החברה אינה מחליפה גלגלים מראש, אלא רק כשמתגלים סימני שחיקה. השופט ברקאי ציטט מתוך עדותו: "העד: גלגל מוחלף בהתאם, עם הבדיקה הוויזואלית שלו... אין פג תוקף לצמיגים... יכול להיות 350, יכול להיות 400, יכול להיות 250". בהמשך אף העיר השופט כי, "אם 'יכול להיות' שחיי הגלגל יהיו רק 250 נחיתות - הרי בוודאי שהיה על הנתבעת להיערך לאירוע הצפוי לאחר שזה כבר עבר 275 נחיתות".
- התחרות חוזרת? ארקיע משיקה את יעדי הסתיו והחורף
- ארקיע פותחת קווים למזרח הרחוק: האנוי ובנגקוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט קבע כי ארקיע לא הוכיחה את טענתה בדבר "נסיבות מיוחדות" שאינן בשליטתה - תנאי הכרחי להשתחררות מחובת הפיצוי לפי סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה. לא זו בלבד שהתקלה היתה צפויה, אלא שגם הטענה בדבר מחסור בכוח אדם בנתב"ג הועלתה "בעלמא וללא כל הוכחה", כדבריו. השופט הדגיש כי החברה לא הציגה מסמכים, תכתובות או עדויות שיתמכו בטענותיה לגבי עיכוב בפריקת הגלגל או העומס בשדה התעופה.

נדחתה תביעת גלברט כהנא נגד עובדת לשעבר שהקימה משרד מתחרה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעת משרד קשרי המשקיעים גלברט כהנא נגד עובדת בכירה לשעבר, חן ליבנה, בטענה כי ניצלה סודות מסחריים לאחר שעזבה והקימה משרד עצמאי. מנגד, התקבלה תביעתה של ליבנה בטענה לאפליה בשכר לעומת עמית גבר שביצע עבודה זהה. השופטת
קבעה כי הפער נבע משיקולים מגדריים, וכי "הזכות לשכר שווה עבור עבודה שווה ערך היא זכות יסוד שאינה ניתנת לוויתור"
בחדרי הישיבות של אחד ממשרדי קשרי המשקיעים המוכרים בתל אביב, התגלגל סיפור שבתחילתו נדמה היה כמו עוד עזיבה רגילה של עובדת בכירה, אך בהמשכו נהפך למאבק משפטי חריף על סודות מסחריים, תחרות הוגנת ושוויון בשכר. חן ליבנה, ששימשה במשך שנים ארוכות בתפקיד ניהולי בכיר במשרד גלברט כהנא, החליטה לעזוב ולהקים משרד עצמאי בתחום דומה. זמן קצר לאחר מכן טען המשרד לשעבר כי ליבנה ניצלה מידע עסקי רגיש, גנבה לקוחות והפרה את חובת האמונים שלה.
מנגד, ליבנה טענה כי מדובר בניסיון להשתיק את הצלחתה העצמאית ולפגוע בשמה הטוב, וכי היא פעלה בהגינות מלאה מיום שעזבה. במקביל, היא הגישה תביעה נגד המשרד בטענה לאפליה בשכר, לאחר שהתברר כי עמית גבר שביצע עבודה זהה לשלה קיבל שכר גבוה משמעותית, אף ששניהם נשאו באחריות זהה והחזיקו בוותק דומה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהרכב שבראשו עמדה השופטת הדס יהלום, נדרש להכריע בשתי התביעות שהוגשו זו כנגד זו. מצד אחד, טענות המעסיק להפרת סודיות ופגיעה במוניטין; מצד שני, טענות העובדת לאפליה מגדרית בשכר. ההכרעה, כך מתברר, לא הותירה מקום לספק: בית הדין דחה את תביעת גלברט כהנא וקיבל את תביעתה של ליבנה.
"הטענות בדבר גזילת סודות מסחריים נותרו כלליות"
בפסק הדין נקבע כי החברה לא הצליחה להוכיח קיומם של סודות מסחריים כהגדרתם בחוק עוולות מסחריות, או כי ליבנה עשתה שימוש במידע רגיש שנאסף במהלך עבודתה. "הטענות בדבר גזילת סודות מסחריים נותרו כלליות ובלתי מבוססות", נכתב בהכרעת הדין. השופטת ציינה כי עצם העובדה שעובדת בכירה מכירה את לקוחות החברה ואת דפוסי פעילותה אינה הופכת את המידע שברשותה לסוד מסחרי אלא אם הוכח כי מדובר בנתונים ייחודיים, סודיים או חסויים שלא ניתן להשיגם באמצעים לגיטימיים.
- אבירם עוזי ימונה לסמנכ"ל יחסי הציבור של גלברט כהנא
- באמצעות גלברט-כהנא: ענקית הייעוץ התקשורתי מתבססת בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הודגש כי אין מניעה חוקית שעובדת לשעבר תקים עסק עצמאי בתחום שבו עסקה בעבר, כל עוד אינה מנצלת מידע סודי או מפרה התחייבות חוזית תקפה. "הזכות לחופש עיסוק היא זכות יסוד, והיא אינה נשללת רק משום שהמעסיק מבקש לשמור לעצמו יתרון עסקי", כתבה השופטת בהכרעתה, והוסיפה כי "לא ניתן לשלול מאדם את האפשרות להתפרנס בכבוד רק משום שצבר ניסיון במסגרת מקום עבודתו הקודם".