אביחי שניר 2023
צילום: אביחי שניר

למה הנגיד רוצה לראות התאוששות במחירי הדירות?

נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, דיבר השבוע בוועדת הכספים במשק. לדעתי, היו שתי נקודות מעניינות בדברים שאמר. הראשונה, היא הטענה של הנגיד ש"עולם שבו אין מחיר לכסף הוא עולם לא נורמלי... הריבית לא תהיה עוד בין 0% ל- 1%". אותי, הטענה הזאת מעניינת לא בגלל הניבוי שהריבית לא תחזור לרמה אפסית. את זה הבנתי ברגע שהבנקים המרכזיים נאלצו להעלות את הריבית כדי לעצור את האינפלציה וגילו שהכלכלה לא עוצרת בגלל זה. ברגע שהם גילו את זה, אפשר היה להבין שהם יעדיפו לשמור על ריבית חיובית ולא לחזור לאפס.

"כלל פרידמן"

מה שעניין אותי בטענה של הנגיד היא האמירה שלו שעולם עם ריבית אפסית הוא עולם לא נורמלי. זאת אמירה מפתיעה בגלל שמאז שנות ה-60, מודלים מקרו-כלכליים חוזרים ומגיעים לתוצאה שזכתה לשם "כלל פרידמן" על שמו של פרופסור מילטון פרידמן ז"ל. הכלל הזה קובע שהבנק המרכזי צריך להדפיס כסף עד לרמה שבה התועלת של הציבור מהגדלת כמות הכסף תהיה שווה לעלות של הדפסת כסף. מכיוון שהעלות של הדפסת כסף היא אפסית, צריך להדפיס כסף עד שהתועלת מהחזקת הכסף תהיה אפסית, וזה קורה כשהריבית היא אפס (או קרוב מאוד לכך). כלומר, כלל פרידמן טוען שריבית אפסית צריכה להיות הנורמה, ולא החריג.

אז כשהנגיד טוען שעולם שבו הריבית היא אפסית הוא לא נורמלי, הוא בעצם אומר שהוא לא מאמין בתיאוריות שלמד. זה כמובן בסדר. אבל כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שכלכלן (או כל אחד אחר) אומר משהו על בסיס מודלים. לפני שמקבלים את הטיעונים, כדאי לנסות לבדוק קודם על מה הם מתבססים, מה המגבלות של התחזיות, והאם מי שפיתח אותם מאמין לתוצאות שהוא קיבל.

הורגלנו למחירים עולים מאז 2008 - אבל בשנה שעברה הם ירדו ב-5% ריאלית

הדבר השני המעניין הוא האמירה של הנגיד שלפיה אם לא יגדל היצע הדירות, מחירי הדירות עשויים להתחיל לעלות במחצית השנייה של השנה. זה מגיע על רקע הירידה במחירי הדירות בשנה שעברה. אחרי שהתרגלנו מאז 2008 לסיפורים על כך שמחירי הדירות לעולם אינם יורדים, בשנה שעברה הם ירדו בכ- 2% נומינלית כשהאינפלציה עלתה ב- 3%. יוצא מכך שריאלית, מחירי הדירות ירדו בכ- 5%. זאת ירידה לא מבוטלת, והיא מובילה ללא מעט קשיים לחברות בנייה. בין היתר, היקף החוב בסיכון גבוה של חברות בנייה לבנקים עלה בשנה שעברה בכ- 81%, מ- 0.22% ל- 0.4%.

מכיוון שהחוב של חברות בענף הבנייה לבנקים מהווה כמעט 40% מהאשראי העסקי שהבנקים נותנים, ברור למה נגיד בנק ישראל היה רוצה לראות התאוששות בענף. המשך ירידות המחירים עשוי להביא לירידה ברווחי הבנקים, ובתסריט הגרוע ביותר, גם לפגיעה ביציבות של בנק או אפילו של המערכת כולה.

כשהנגיד מדבר על עלייה אפשרית במחירי הדירות, יש לו יותר ממטרה אחת. המטרה הראשונה היא להציג את המצב בשוק: התחלות הבנייה נמצאות במגמת ירידה כבר תקופה ארוכה. המלחמה החמירה את המגמה, בגלל שהיא הגדילה את הסיכונים במשק, וגרמה לכך שיזמים יעדיפו להמתין עד שיתברר מתי המלחמה נגמרת וכמה זמן לוקח לשוק להתאושש. בנוסף, המחסור בעובדי בניין בגלל הסגר על איו"ש ובגלל שהממשלה עדיין לא מאפשרת הבאה של מספר גדול של עובדים ממדינות אחרות, מביא לכך שיש עיכוב בבנייה של פרויקטים רבים. מכיוון שרוב החברות היזמיות בארץ הן קטנות יחסית ואינן יכולות לנהל יותר מפרויקט אחד או שניים, עיכוב בסיום של פרויקט גורר גם עיכוב בתכנון וביצוע של פרויקטים חדשים.

אז אם לא תהיה גם ירידה בביקושים, עליה במחירי הדירות היא תוצאה אפשרית מאוד. בנוסף, אם המגמות הנוכחיות בארץ ובעולם ימשכו, בהחלט ייתכן שנראה במחצית השנה הקרובה עוד ירידת ריבית אחת או אפילו שתיים, וגם זה יכול לעודד מעט את הביקושים לדירות.

הבעיה בתחזית הזאת היא שאנחנו נמצאים בתקופה שבה שוק הדיור נמצא במפגש בין שתי מגמות הפוכות. מצד אחד, המגמה ארוכת הטווח הייתה של ביקוש גבוה לדירות, מה שהוביל לעלייה במחירים. מצד שני, בשנה האחרונה הייתה ירידה בביקוש וירידה במחירים. אם הקונים ישתכנעו שהמגמה השנייה היא זאת ששולטת, סביר שהם יעדיפו להמתין עוד (כדי לא לקנות בזמן שהמחירים יורדים), וזה עלול להכניס את שוק הדיור למיתון מתמשך. אז ייתכן שכשהנגיד אמר שייתכן מאוד שמחירי הדירות עומדים לעלות, זה גם כדי להשפיע על הציפיות של הצרכנים, ולגרום להם לחזור לשוק לפני שהמחירים חוזרים לעלות. עד כמה הוא הצליח לשכנע אותם, נראה בחודשים הקרובים.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(30):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    קונילימל 25/01/2024 20:08
    הגב לתגובה זו
    זה שוויון בנטל. הנגיד היה רוצה לראות את האברכים הפרזיטים מתגייסים לצבא, מבלי שיהיה צורך לפרוץ לישיבות ולגרור את האברכים.
  • כלכלן 25/01/2024 20:43
    הגב לתגובה זו
    אלא הפחד שיום אחד לא ישאר למדינה מספיק כסף ציבורי למימון חגיגת הפנסיות הצבאיות של עובדי המדינה ומערכת הביטחון שעולה מאות מיליארדים(!) כל שנה(!) ואז היא תיאלץ להיפסק לצמיתות בדרך הטבע... מה שמצויין דווקא לרובינו... כי בינתיים החרדים עצמם הם כסף קטן וזה לא אסון שיש מי שלומדים את תורת ישראל בארץ הקודש באופן קצת יותר רציני מהיתר ולאחר אלפיים שנות גלות...
  • 20.
    העורב 25/01/2024 11:55
    הגב לתגובה זו
    ואם הבנק רוצה להגדיל נזילות הוא עושה זאת באמצעות מק"מ שהוא מנפיק ועלותו לבנק לא אפסית כלל (כ-4.75% לשנה נכון לעכשיו). ההנפקות הללו שחלקן שימש לרכישת מטח מיותרת הביאו את הבנק לגרעון של 100 מיליארד ש"ח (הכל במאזן) וכך במקום להיות רווחי כמו כל בנק מרכזי אחר ולהעביר את רווחיו לתקציב המדינה כמו שקבוע בחוק, הבנק מהווה משקולת על התקציב עם משכורות מנופחות והוצאות מיותרות (זוכרים את הג'יפ לימי שלג למשל?).
  • 19.
    חחחחחחח 25/01/2024 07:23
    הגב לתגובה זו
    כשמפמפמים, אני מבין שנמצאים בלחץ... אחרת למה צריך לפמפם?! לא אתפלא אם התפוצצות הבועה המנופחת מתקרבת במהירות. יש לי הרגשה שבעלי האינטרסים מבינים זאת, וכעת חסרי אונים לפני קריסה. גם לא פשוט להוריד ריבית נוכח העלאות מחירים לאחרונה, וריבית ארה"ב הגבוהה יותר. לא נעים לקנות בשיא, ולגלות לאחר כמה חודשים שהיה אפשר לקנות בלפחות חצי מליון פחות. מי שבישל את הדייסה, שיאכל אותה. עם ישראל לא פרייאר!
  • 18.
    הר של חובות יקרוס 24/01/2024 21:16
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור חייבים לרדת לשפיות כי דירה זה קורת גג, לא אקזיט מוטב עכשיו, לפני שהבעיה תתנפח עוד יותר
  • כלכלן 25/01/2024 20:51
    הגב לתגובה זו
    איכפת להם רק ממחיר הריביות וממחיר השכירות, אבל אני מסכים שאין מנוס מירידת מחירים דרסטית וגם אני מייחל לה ומרוויח ממנה המון, מחכה לקנות דירה שניה ב20%-30 פחות.
  • 17.
    72 24/01/2024 18:16
    הגב לתגובה זו
    ניסה להנדס ולהשאיר הגבינה. יודע שהמחירים בנדלן לפני התרסקות כמו שכל חבריו הקבלנים בהסטריה ובחדלות פירעון. התקשורת היום היא 90 אחוז ההיפך ממבחן המציאות. או בקיצור תישקורת.
  • 16.
    רק;1 24/01/2024 17:47
    הגב לתגובה זו
    רק האינפלציה תשחק אֹתם זה תהליך בריא ונכון
  • 15.
    dw 24/01/2024 16:11
    הגב לתגובה זו
    אלה מפגשים מרתקים, ברמה אקדמית גבוהה. אתה כנראה די תהנה. :-) הבעיה הבסיסית, הפיל הגדול בחדר, זה שלא נעים לדבר עליו, זו מדיניות עידוד הילודה בישראל, המביאה לקצב גידול חריג של 2%, כשהמשמעמות היא תוספת שנתית של קרוב ל 200 אלף גולגלות, מדי שנה בשנה. לכן אין דבר כזה ירידה בביקוש לדיור. פשוט אין חיה כזו. כן, יש ירידה, רגעית וזמנית, בביקוש לדיור בשיטת בעלות. אבל האוכלוסיה? ממשיכה להתרבות בקצב פשוט חסר אחריות, ואם לא נצליח לשכנע אותה לשנות הרגלים? אז יהיה פה גם צפוף וגם יקר. :-/ מוזמן לעיין באתר עמותת צפוף. זה פשוט לא נורמלי קצב ההתרבות שלנו.
  • סינוואר יעזור לך לצמצם אוכלוסיה בישראל (ל"ת)
    תיבור לניוזילנד 25/01/2024 01:02
    הגב לתגובה זו
  • אתה מוזמן לתקן את הטעות שעשו אבותיך (ל"ת)
    מגיב 25/01/2024 00:02
    הגב לתגובה זו
  • שי 24/01/2024 17:35
    הגב לתגובה זו
    בגלל שהאויב נלחם בנו גם דרך הרחם תתבונן במספרים הדמוגרפיים
  • ביבי זה אסון 24/01/2024 21:51
    אתה מעודד ילודה של נבערים,חסרי השכלה שלא תורמים כלום לתל"ג של המדינה
  • 14.
    לוחם בעזה 24/01/2024 15:52
    הגב לתגובה זו
    חסרי אחריות ורגש כלפי שכבות הביניים באוכלוסייה .
  • 13.
    קשקשנים. פיאודלים בעלי נכסי נדל"ן מנסים לנפח את מחירו. (ל"ת)
    יאללה, לגליוטינה 24/01/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    יש בעיה הקבלנים ממונפים עם חובות אדירים , ראו חנן 24/01/2024 13:47
    הגב לתגובה זו
    יש בעיה הקבלנים ממונפים עם חובות אדירים , ראו חנן מור ראו מכרזים אין קופצים בכללל, והציבור לקחו משכנתאות גדולות, ולעשות בדיקה האם החבר׳ה בבנק ישראל קנו דירות והם בוכים עכשיו
  • 11.
    ZZ 24/01/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
    אם כבר ריבית ראלית אפס - וגם לא ריבית ראלית אפס לא יכולה לתמחר כלכלית לפי כל המודלים המימוניים כי שווי הנכסים ישאף לאן סוף...
  • 10.
    אני לא יודע אם הנגיד הזה טיפש או פושע .....שום דבר לא יעזור לפושעים הריבית זה גייים ציינגר הנדלן בדרך לקריסה מערכות הריבית טרפה את כל הקלפים.....מי שזוכר הנגיד הטיפש אמר בתחילת סבב העלאות הריבית שהמחירים לא ירדו בגלל המחסור .....מחסור זאת הונאת העשו (ל"ת)
    רועי 24/01/2024 13:31
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שדמבו ילך להילחם בעזה (ל"ת)
    מיכה ראש ביצה 24/01/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    צבי 24/01/2024 13:26
    הגב לתגובה זו
    מה שמעניין את הנגיד שלנו זה אך ורק "יציבות הבנקים" מצידו שכל האזרחים ישעבדו את עתידם ועתיד ילדיהם לבטון ובלוקים סוג ד' העיקר שהמשכנתאות המטורפות ימשיכו לזרום טובת הבנקים.
  • 7.
    וגם הוא יכשל, האפס 24/01/2024 13:22
    הגב לתגובה זו
    כוחות הכלכלה והשוק חזקים ללא פרופורציה ממשאלות הלב והשקרים של מי שאחראים לבועת הנדל"ן המנופחת בעולם.
  • 6.
    אנונימי 24/01/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
    מעניין מה יהיה התפריד הבא שלו. חומר למחשבה
  • 5.
    מחירי הדירות צריכים לרדת ב40% לפחות (ל"ת)
    רמי 24/01/2024 13:20
    הגב לתגובה זו
  • ירידות של 100% לפחות (ל"ת)
    רחמים 26/01/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מדינה רקובה 24/01/2024 12:51
    הגב לתגובה זו
    אתה טוען ובצדק, שהנגיד, שלא יודע בכלל מה יהיו מחירי הנדל"ן עוד חצי שנה שנה, ואפילו סבור שהם ימשיכו לרדת וחזק (כי אלה האינדיקציות הכלכליות) מפמפם, כן מפמפם=מנסה לשקר ולהלחיץ קונים שירוצו לקנות דירות במחירי בועה, כי הוא רק דואג לבנקים החזיריים שהם אלה שניפחו את הבועה מלכתחילה!!!! תחתשבו כמה המצב הזה מופרע ומעוות!!!!!!! נגיש שדופק את האזרחים ומשקר להם כדי לדאוג לבנקים ששוחים בשומן ורווחים!!!!!! מטורף
  • 3.
    איש פשוט 24/01/2024 12:51
    הגב לתגובה זו
    מדוע כשמדברים על מחירי דירות ההצדקה העיקרית לכך שצפויה עליית מחיר היא העובדה שיהיה מחסור בדירות. מדוע כמעט לא מוזכרת העובדה שלרוב הקונים יש מחסור בהון העצמי הדרוש וגם ביכולת החזר של הלוואות ענק ?? איך יממן הציבור הרחב (לא העשירון העליון) את קניית הדירה ??
  • dw 24/01/2024 16:13
    הגב לתגובה זו
    זו אחת הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל. אפשר למשל להחליט על מס ירושה, מה שיצמצם את ההון העתידי שרואים לפניהם הזוגות. זה כמובן נפיץ פוליטית.
  • 2.
    במקום לדאוג להורדת יוקר המחיה ובראשה הדיור מעלה אותה (ל"ת)
    רונן 24/01/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה? כי הוא ממש לא בעדנו הציבור (ל"ת)
    אלי 24/01/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
  • מני 25/01/2024 16:44
    הגב לתגובה זו
    ובדרך עקיפה זה ממש בעדנו הציבור .
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.