עישון סיגריה
צילום: Reza Mehrad on Unsplash
כסף ואני

בן 29, מעשן. הוצאתי עד היום 100 אלף שקל על סיגריות, אבל אני לא מתחרט

אני רואה זקנים מעשנים ומבסוטים וזה עושה לי טוב, אני גם מודע לסכנות, אבל כנראה לא באמת רוצה להפסיק? מול הסיבות למה להפסיק יש סיבות נגדיות - למה לא. וכסף? גם אם היה לי עוד כסף בחשבון - הוא כנראה היה הולך על דברים אחרים
נמרוד סופרין | (21)
נושאים בכתבה סיגריות עישון

תמיד האזהרות על הסיגריות עושות אותי פילוסוף בשקל - ״הסיגריות גורמות למחלות ומוות בטרם עת״, ואני שואל את עצמי - מה העת? איזה עת? מי קבע את העת? מתי מישהו מת בעת שלו? רעידת אדמה, תאונות דרכים, התקפי לב, סרטן, מה, מה העת המקורי? ממתי כאמל מאמינים באלוהים? במכתוב? ולעזאזל, צריך לחיות כל יום כאילו הוא האחרון או הראשון?

אני בן עשרים ותשע. אני מעשן קצת יותר מקופסת סיגריות ביום. כבר עשר שנים. בחישוב גס, עם עליות וירידות במחירים, הוצאתי באזור המאה אלף שקל על סיגריות בחיי. כנראה שקצת יותר.

כשאני חושב על עוד מאה אלף שקל בחשבון שלי זה באמת עושה תחושה כזו קצת נעימה ומפתה, אבל לטוב ולרע, כסף הוא אף פעם לא העניין מבחינתי.

אז מה כן העניין? שאני מת על זה. יש סיגריות שהן כל כך כיפיות שאני אומר לעצמי שהלוואי ואני לא אפסיק לעולם, אלא אעשן רק אותן. הבעיה היא, כמובן, שרוב הסיגריות הן סתם. פשוט סתם. כאילו, אם אני מוציא משהו כמו חמש סיגריות ביום, כולן סתם. את רוב הסיגריות שאני מעשן ביום אני מוחץ בעצבים ומתפלל שהן יחזרו לגודל המקורי שלהן ואפילו יגדלו יותר מזה כדי שאני אוכל למחוץ אותן בעצבים אמיתיים. להראות להן שאני שונא אותן. אלו סיגריות שאני מוצא את עצמי מעשן כדי להפסיק לרצות לעשן ולחזור לעניינים שלי.

יש בערך מיליון ואחת סיבות להפסיק לעשן, וכולן נכונות באופן מופתי. אם זה הכסף, אם זו הבריאות שלי, אם זה הריח, אם זה השיניים, אם זה ההתעסקות, אם זה התלות, אם זו הידיעה שיש משהו שאני מכור אליו ואפילו אם זו האובססיביות ללדעת איפה המצית שלי כל הזמן וכמה סיגריות עוד נשארו לי בקופסא. ומצד שני, יש לי בערך מיליון ואחת תשובות ללמה הסיבות האלה לא רלוונטיות.

אני חושב לעצמי שהכסף שלי בחיים לא יקום וייפול על זה, ושגם ככה יקר פה בצורה פשוט רשלנית ומגוחכת, ואם זה הריח אז מאווררים קצת, ואם זה השיניים אז מטפלים ומצחצחים יותר, ואם זו התלות או הידיעה שיש משהו שאני מכור אליו, אז יאללה, מי יישמע, אז יש משהו שאני מכור אליו. וזה לא שאני רואה את חברים שלי שלא מעשנים עם פרארי בחצר, כן? כאילו, לכל אחד יש את הדבר הזה שהוא מוציא עליו כסף שאם הוא לא היה מוציא עליו היו לו עוד מאה אלף שקל בחשבון. זה כאילו הראש שלי אומר לי שאם זה פתיר אז מה זה משנה, ואם זה לא פתיר אז מה זה משנה? וזו הבעיה, שאני לא מצליח לרצות להפסיק. לא מצליח. מנסה לשכנע את עצמי, לעבוד על עצמי, להסביר לעצמי וכלום. לא מצליח לרצות להפסיק.

את היכולת להפסיק יש לי, אגב. אני יודע את זה. את היכולת לקבל החלטות ולהיגמל הוכחתי לעצמי כבר בכמה נקודות בחיים שלי. עובדה שעישנתי וויד בכמויות במשך כמעט חמש שנים ובשנייה, בשנייה שהפסקתי להדחיק כמה רע זה עושה לי, כמה זה מכפכף אותי ומכניס אותי לחרדות וחוסר ביטחון ולחץ, הפסקתי. אותו דבר עם פחמימות. שקלתי שלושים ושלוש קילו יותר ממה שאני שוקל עכשיו. הייתי גרגרן שלא יודע מה זה להיות רעב מרוב שהוא כל הזמן מנשנש, וברגע שהחלטתי שחאלס, הפסקתי. בעיקר כי לא אהבתי להיות שמן ורציתי להיראות טוב.

הבעיה שלי עם סיגריות, הבעיה הגדולה שלי עם סיגריות, אני חושב, היא שאין לזה תוצאה מידית. כאילו, כן, האוויר אולי יהיה נקי יותר והאוכל אולי יהיה טעים יותר ויהיה לי קצת יותר כסף, אבל זה לא כזה מעניין אותי, זה לא כזה מעניין אותי כי אין לזה השפעה מידית. ואגב, גם יכול להיות שאין לזה השפעה בכלל. עם כמה שזה יישמע מעוות, כשאני רואה אנשים זקנים יושבים בקיוסק ומעשנים ומבסוטים, זה עושה לי טוב בלב. זה מראה לי שאפשר.

קיראו עוד ב"בארץ"

אז כן, סבא שלי, עכשיו, בגיל תשעים, אחרי שהפסיק לעשן לפני ארבעים שנה, קיבל סרטן בפה. ואני רואה אותו סובל. אני באמת רואה אותו סובל. אמא כל הזמן אומרת לי להסתכל עליו ולראות שזה יכול לתקוף אותך תמיד. אני אומר לה שהיא צודקת ומהנהן אבל בתוך תוכי חושב שאם הוא כבר קיבל את זה אחרי ארבעים שנה, אז מה זה משנה אם אני אפסיק עכשיו? אולי כל עניין ההדחקה הזה הוא בגלל אבא שלי, שמת בתאונת דרכים, ועישן, ואין קשר בכלל בין השניים. ואולי זו הבעיה הפסיכולוגית שלי עם להפסיק לעשן. עם להפסיק לרצות לעשן. אולי המחשבה הזו שאם אתה יכול להפסיק וזה יתקוף אותך אחרי ארבעים שנה, או מנגד, אתה יכול לעשן ולמות מאלף ואחת דברים אחרים, היא שמונעת ממני לרצות להפסיק. היא שמסתירה לי את ההצדקה שבזה. את הערך שבזה.

אז איך, איך בן אדם יכול לגרום לעצמו לשנות את הזווית? איך בן אדם יכול לגרום לעצמו לרצות להפסיק משהו שהוא לא רואה את הערך שבלהפסיק אותו?

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    שחור 01/03/2023 22:16
    הגב לתגובה זו
    אבל מי אני...
  • 19.
    אלי 28/02/2023 16:14
    הגב לתגובה זו
    וגם לילדים שלך ואתה גם מסריח בגחח הסיגריות . בתור מעשן לשעבר השכנוע העצמי זה מדהים אבל רק כשהפסקתי לעשן לא הבנתי איזה מיותר זה
  • 18.
    רן 26/02/2023 12:39
    הגב לתגובה זו
    אם לא כל כך אכפת לך על עצמך, תחשוב על הנזק ומטרד שאתה גורם לסובבים אותך, על המעשנים הפאסיביים, על הלכלוך שמייצרים בדלי הסיגריה לכולנו בכל כביש ומדרכה!
  • 17.
    טוקבקים 26/02/2023 10:16
    הגב לתגובה זו
    מנקה ריאות
  • אי אפשר 03/03/2023 10:01
    הגב לתגובה זו
    נכתב רעיון ,לא הושחל כלום
  • 16.
    טוקבקים 26/02/2023 10:14
    הגב לתגובה זו
    שהינך מעניין אנשים,המשך לכתוב!
  • 15.
    קק 26/02/2023 10:06
    הגב לתגובה זו
    אין כושר גופני שיעול סרחון
  • 14.
    עם תחליף טבק ליצירת 26/02/2023 08:33
    הגב לתגובה זו
    ובא לציון גואל. עישנתי גראס עד לפני 12 שנה וחזרתי בקורונה למרות שעברתי התקף לב. אגב טבק עדיין מעשן. פסיכולוגי הכל.
  • 13.
    אין גבול לטמטום (ל"ת)
    משה ראשל"צ 25/02/2023 22:28
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    נדב 25/02/2023 21:39
    הגב לתגובה זו
    מאיפה הבאתם את זה...את מי זה מעניין
  • 11.
    מגה 25/02/2023 20:26
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם יום אחד תחפש מי אתה או שתבלה את שארית חייך כמו עכשיו, חי סטנדרטים של אחרים
  • 10.
    תעשן 2-3 סיגריות ביום. יהיה לך כייף, תחסוך כסף וגם 25/02/2023 20:08
    הגב לתגובה זו
    תעשן 2-3 סיגריות ביום. יהיה לך כייף, תחסוך כסף וגם זה לא מזיק. אולי אפילו בריא.
  • 9.
    תעשן 2-3 סיגריות ביום. יהיה לך כייף, תחסוך כסף וגם 25/02/2023 20:06
    הגב לתגובה זו
    תעשן 2-3 סיגריות ביום. יהיה לך כייף, תחסוך כסף וגם זה לא מזיק. אולי אפילו בריא.
  • 8.
    לא חסר מטומטמים (ל"ת)
    שי 25/02/2023 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אחד שהפסיק 25/02/2023 19:25
    הגב לתגובה זו
    אמור להוריד את החשק לעשן. וחוץ מזה יש אנשים שקופצים מקומה שלישית ולא נהרגים. זה אומר שכל אחד צריך לקפוץ מקומה שלישית?
  • 6.
    לילי 25/02/2023 19:19
    הגב לתגובה זו
    הסיגריות ממכרות ועל כך בונות יצרניות ומשווקות הסיגריות . גורם סיכון למחלות לב , סרטן וכו הן הסיגריות . נכון יש בודדים שמעשנים ונשארים חיים אבל הרוב מתים או חולים בגיל צעיר.
  • 5.
    סווינגר 25/02/2023 18:50
    הגב לתגובה זו
    הכסף שלי מנותב להשקעות, קרנות חירום ומשמעת עצמית מגיל צעיר להסתפקות בסגנון חיים מינימאליסטי. מקווה לפחות שאתה מעשן משהו מבית פיליפ-מוריס, שהמשקיעים ישמחו שיש לקוחות נאמנים כמוך.
  • 4.
    ל 25/02/2023 17:49
    הגב לתגובה זו
    שנקבת,ואתה כן מתחרט
  • 3.
    תכין הרבה כסף לרופאים, ותתכונן לנשום דרך קשיות. (ל"ת)
    אאא 25/02/2023 17:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קל 25/02/2023 17:04
    הגב לתגובה זו
    וגומי לעיסה,וכשתגיע למצב שאינך חושב על סיגריה=נגמלת
  • 1.
    מאלבורו 25/02/2023 17:01
    הגב לתגובה זו
    לא חייב עוד מאה אלף בבנק
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.