פלשתינאים ניסו להבריח סיגריות בשווי של 9 מיליון שקל בתוך מכונות כביסה
שני תושבי הרשות הפלסטינית, אימאן שאהין וג'יהאד שאהין, בעלים ומנהל בחברה לייבוא וסחר במוצרי חשמל ביתיים, נעצרו בחשד לניסיון הברחה של עשרות אלפי פאקטים של סיגריות, באמצעות מכולה שהוצהר עליה כי היא מכילה מכונות כביסה.
השניים נעצרו במסגרת חקירה המנוהלת על ידי חקירות מכס ומע"מ תל-אביב והמרכז ויחידת סמים ומכס (יס"מ) בנמל אשדוד. לפי החקירה סכום המס שהיה נגרע מקופת המדינה כתוצאה מהברחה זו מוערך בכ-9 מיליון שקל.
על אף המצב הביטחוני ולאור החשיבות הגבוהה עוכבו החשודים בפעילות מיוחדת בחטמ"ר עציון שכללה כניסת צוותי חקירה חמושים ברכבים ממוגנים, החשודים הובאו לחקירה במשרדי היחידה אשר בסופה הובאו בפני בית משפט השלום בראשון לציון ושוחררו בתנאים מגבילים, וביניהם הפקדת מזומן על סך 100 אלף שקל כל אחד.
- מנורה נגד הרש"פ: תובעת אותה על רבע מיליארד שקל
- ישראל צריכה לדרוש ממדינות המפרץ והמערב לשאת בהוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המכולה בה נמצאו הסיגריות. צילום: דוברות רשות המסים
השניים הגישו לבית המכס בנמל אשדוד הצהרה על יבוא של 236 מכונות כביסה בשתי מכולות. על אף שהוצהר כי כל מכולה מכילה 118 מכונות כביסה, הבחינו החוקרים כי אחת מהמכולות שוקלת פי שלושה מהשנייה. בעקבות זאת נערכה בדיקה למכולות ונמצא כי באחת מהן נמצאו מספר קרטונים שהכילו מכונות כביסה בשורות הראשונות ומאחוריהן קרטונים רבים באותו גודל שהכילו סיגריות.

שתי האחיות נאבקו: הוכרע מאבק משפחתי על אפוטרופסות
המאבק על הטיפול באב הקשיש נהפך למוקד של רגשות, טענות כבדות וחוסר אמון, על רקע סכסוך עמוק על בעלות הדירה שבה הוא מתגורר. השופטת קבעה כי המשבר בין האחיות אינו מאפשר מינוי משותף של שתיהן, וכי טובתו של האב - שהביע רצון עקבי - מובילה למינוי הבת שטיפלה בו
עד עתה. עם זאת, נקבעו מגבלות מחמירות ומנגנוני פיקוח שנועדו לצמצם את ניגוד העניינים
באולם בית המשפט לענייני משפחה באשדוד שררה אווירה מתוחה. מול השופטת הילה אוחיון גליקסמן התייצבו שתי אחיות, שתיהן מבקשות להתמנות כאפוטרופוסיות על אביהן, מ.ק., אדם בן 78, אלמן, המוגדר מזה כמה שנים כ"תשוש נפש" בשל דמנציה מתקדמת. ברקע עמד לא רק הצורך הדוחק למנות גורם שינהל את ענייניו של האב, אלא גם סכסוך משפחתי קשה, רווי טענות, שנולד סביב השאלה למי שייכת הדירה שבה חי האב בעשור האחרון.
כבר בראשית פסק הדין ציינה השופטת כי "אין מחלוקת בדבר הצורך למנות אפוטרופוס למר ק', אך נטושה בין המבקשות מחלוקת בעניין זהות האפוטרופוס, שנעוצה במחלוקת הכרוכה בסוגית הבעלות על הדירה". כלומר שתי בנות שמבקשות לדאוג לאביהן, אך גם סכסוך רכושי משמעותי שמלווה אותן ומעמיק את הקרע ביניהן. ק', כך תיארה השופטת, עלה לישראל מאוקראינה ב-1998. הוא עבד כמהנדס מכונות, ולאחר פטירת אשתו ב-2012 נותר לגור לבדו, מתפרנס מקצבת זקנה והשלמת הכנסה. ב-2018 הוא אובחן בדמנציה מסוג אלצהיימר, וב-2022 הוגדר כתשוש נפש. מצבו הרפואי הוביל לכך שהוא לא מסוגל כיום לדאוג לענייניו, והצורך באפוטרופוס ברור לכולם.
ואולם מאחורי הצורך הרשמי מסתתרת מערכת יחסים משפחתית מורכבת. ב-2013 נרכשה הדירה שבה גר מר ק'. האב שילם הון עצמי של 200 אלף שקל, ויתרת המימון - כ-208 אלף שקל - הגיעה ממשכנתא שנלקחה על שם אחת הבנות, א', ובעלה. הדירה נרשמה על שמם, אך האב משלם מדי חודש 1,600 שקל - סכום שזהה לתחזית תשלומי המשכנתא והביטוחים.
האם האב הוא דייר שמשלם שכירות, או שמדובר בדירה שנרכשה למעשה מכספו, אך נרשמה על שם בתו ובעלה? המחלוקת הזאת נהפכה לאחד הצירים המרכזיים של המאבק בין הבנות. ב-2022 אף הוגשה תביעה מטעם האב, באמצעות הבת ס', בניסיון להצהיר כי הדירה שייכת לו. בהליך ההוא הוגש גם "הסכם הלוואה" שבו נכתב כי האב הלווה לבת א' 200 אלף שקל לרכישת הדירה. ההליך נמחק לבסוף, בין היתר בשל ספק לגבי כשירות האב לנהל אותו. על רקע הסכסוך הזה, הוגשו שתי בקשות מקבילות להתמנות כאפוטרופוס: ס' הגישה בקשה בנובמבר 2024, ואחותה א' הגישה בקשה מקבילה כמה חודשים אחר כך.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- למרות אירוע אלימות בעבר - האב יזכה לזמן עם בתו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העו"סית: רק בת אחת נמצאת שם ביומיום
תסקיר העובדת הסוציאלית, שהוכן לצורך בירור הבקשות, חשף תמונה ברורה ביחס לשגרת הטיפול. הבת א', כך נכתב, "מגיעה לעתים קרובות לביתו של האב ונמצאת בקשר יומיומי עם המטפלת". מנגד, "הקשר עם הבת ס' הוא לעתים רחוקות יותר, והיא מגיעה אחת לשלושה חודשים לבית האב". גם האב עצמו התבקש להביע את דעתו בשלוש פגישות שונות. הוא חזר על אותה תשובה: "הבת א' תעזור לי". באחת הפגישות אמר כי אפוטרופוס הוא "מישהו שנותן עזרה", ובאחרת אמר: "מי שיש עכשיו א'".
