ועדת הכספים מעלה את המס על סיגריות ומוצרי עישון
ועדת הכספים סיכמה על נוסח הצו להעלאת המס על סיגריות ומוצרי עישון, ועל השוואת המיסוי גם על סיגריות אלקטרוניות.
במסגרת הסיכום נקבע כי העלאת המס תחול בשיעור דומה על שני סוגי הסיגריות, וכי בחודש יולי יושווה גובה המס באופן מלא, רשות המיסים צפויה לפרסם את נוסח הצווים בתקופה הקרובה ולהביאם לאישור הוועדה. במסגרת דיון בצו לביטול הפחתת המס על סיגריות בדיוטי פרי, העלו מצד רשות שדות התעופה וחנויות הדיוטי פרי טענות לקשיים חוזיים מול הזכיינים, אשר נדחו מצד האוצר. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני רוצה שברשות המיסים תבחנו שאנחנו לא נכנסים לסיבוכים חוזיים, אם אין בעיה נאשר זאת בתחילת השבוע הבא".
בעקבות החלטת ממשלה בנושא "מניעת עישון וקידום אורח חיים בריא" שהתקבלה בחודש ינואר, מוצע בצו הראשון להעלות את מס הקנייה על טבק לא מעובד, סיגריות, טבק מעובד לסיגריות ויחידות טבק. עוד מוצע כי יחול מס גם על מלאי של טבק לא מעובד וטבק לסיגריות המוחזק בידי סוחרים. המס צפוי להוביל להגדלת הכנסות המדינה ממסים בגובה של כ-400 מיליון ש"ח בשנה.
במהלך הדיונים, ובעקבות דרישת חברי הוועדה הוחלט כי במסגרת הצו יעלה שיעור המיסוי על סיגריות אלקטרוניות בשיעור דומה לעלייה המוטלת על סיגריות רגילות, שיעור של עד 7 אחוזים, כן נקבע לדרישת חברי הכנסת כי בחודש יולי יושווה המיסוי על סיגריות אלקטרוניות למיסוי על סיגריות רגילות, והן תמוסנה באופן מלא. שינויים אלה יכללו במסגרת פרסום הצווים בתקופה הקרובה, ויובאו לאישור ועדת הכספים לאחר הפרסום.
לצד כך, עלה במהלך הדיונים כי לא צפויה השפעה על הכנסת המדינה בשנים 2024 ו-2025, מאחר שדה פקטו אין מיסוי של הסיגריות האלקטרוניות, נוכח כך שאין יבוא מוסדר של סיגריות אלקטרוניות לישראל. כך פירטו ברשות המיסים כי נוכח כך שמדובר במס חדש יש קושי להגדיר את החומרים וישנם גם קשיי אכיפה, וכי הוקם צוות למציאת פתרונות למצב.
- ארגון מנהלי התחבורה - נדרשת מדיניות ארוכת טווח
- אושרה ערבות של 200 מיליון ש' לקרנות בתחום הביטחוני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברי הכנסת קראו על רקע הדברים לזרז את הליכי הפעולה ומציאת הפתרונות למיסוי סיגריות אלקטרוניות, וכן קראו לקיים צעדי אכיפה נגד מכירה של הסיגריות אלקטרוניות, אשר נמכרות בחנויות שונות בישראל, כאשר עלה כי מוצרים אלה מורכבים באופן עצמי בישראל. כן סוכם כי מסקנות הצוות העוסק בנושא יובאו לפתח הוועדה.
בהמשך דנה הוועדה בטיוטת הצו לביטול הפחתת המס על רכישת סיגריות בדיוטי פרי, כאשר במסגרת הדיון הקודם בצו לביטול הפחתת המס על סיגריות הנרכשות בדיוטי פרי, התריעו רשות שדות התעופה וחנויות הדיוטי פרי כי צפויה בהן פגיעה קשה שתרתיע משקיעים זרים, על רקע כך דרשה הוועדה כי האוצר ינסה להגיע להסכמות עימם לקראת המשך הדיונים בצו.
במשרד האוצר ציינו היום כי במסגרת שיח עם רשות שדות התעופה העלו ברשות את רצונם לדחות את כניסת הצווים לתוקף נוכח חוזים קיימים, וכי ניתן לסכם על דחייה של כשנה, במידה ויועמד מקור תקציבי חלופי להכנסה ממיסוי זה.
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
ברשות שדות התעופה וחנויות הדיוטי פרי טענו מנגד כי התקופה הנדרשת לדחייה ארוכה יותר, וברשות ביקשו דחייה של 3 שנים לפחות, כך טענו ברשות ובחנויות הדיוטי פרי לקשיים חוזיים שעולים לגרור צעדים משפטיים מצד הזכיינים, וכי במציאות הביטחונית ובתנאים החדשים שנוצרים לצד כך, ונוכח ההפסד הצפוי מאובדן ההכנסות על סיגריות, גם ספק אם יהיה זכיין שירצה לפעול בדיוטי פרי בישראל.
ברשות המיסים ציינו מנגד כי חוזי החברות לא הועברו אליהם, אבל להבנתם יש אפשרות יציאה בחוזים, וכי בכל אופן למדינה נתונה בחוק הזכות לשינוי מיסוי.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "עד תחילת השבוע אני מביא את זה להצבעה, אני רוצה שברשות המיסים תבחנו את זה, שאנחנו לא נכנסים לסיבוכים חוזיים, אם אין בעיה נצביע".
לצד אלה, אישרה הוועדה את הצווים שעל נוסחם סיכמה בדיוניה בשבוע שעבר, ומוסיפים את התזקיק השעווני לרשימת החומרים עליהם חל מיסוי שמטרתו להילחם בתופעת מהילת הדלקים בישראל. הצווים כוללים גם פטורים שונים למפעלים ותעשיות העושים שימוש חוקי בחומרים, והחרגת חומרים שונים המשמשים את התעשייה המקומית. כזכור בדיוני הוועדה סוכם על הקלות נוספות לתעשייה, ובמסגרת אישור הצווים היום ציינו ברשות המיסים כי החילו הקלות נוספות לבקשת הוועדה והתעשייה. לצד כך, במספר סוגיות שעלו מצד גורמי התעשייה לא נמצאה הדרך להקל עימם, וסוכם כי בעוד כחודש תקיים הוועדה דיון נוסף לעניין כך.
- 3.מימון 28/02/2024 18:56הגב לתגובה זוולהעביר לחרדים כספים קואליציוניים.
- 2.יעל 28/02/2024 14:07הגב לתגובה זואלקטרוניות המקורבים של ליצמן השחיתות את המשרד ואת הבריאות במדינה.
- 1.כרגיל בושה כמה מס (ל"ת)משה 28/02/2024 13:40הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
