הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
גמילה מסיגריות
צילום: freepik

ועדת הכספים מעלה את המס על סיגריות ומוצרי עישון

הועדה גם החליטה להשוות את המיסוי על סיגריות אלקטרוניות
רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה ועדת הכספים משה גפני סיגריות

ועדת הכספים סיכמה על נוסח הצו להעלאת המס על סיגריות ומוצרי עישון, ועל השוואת המיסוי גם על סיגריות אלקטרוניות.

במסגרת הסיכום נקבע כי העלאת המס תחול בשיעור דומה על שני סוגי הסיגריות, וכי בחודש יולי יושווה גובה המס באופן מלא, רשות המיסים צפויה לפרסם את נוסח הצווים בתקופה הקרובה ולהביאם לאישור הוועדה. במסגרת דיון בצו לביטול הפחתת המס על סיגריות בדיוטי פרי, העלו מצד רשות שדות התעופה וחנויות הדיוטי פרי טענות לקשיים חוזיים מול הזכיינים, אשר נדחו מצד האוצר. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני רוצה שברשות המיסים תבחנו שאנחנו לא נכנסים לסיבוכים חוזיים, אם אין בעיה נאשר זאת בתחילת השבוע הבא".

בעקבות החלטת ממשלה בנושא "מניעת עישון וקידום אורח חיים בריא" שהתקבלה בחודש ינואר, מוצע בצו הראשון להעלות את מס הקנייה על טבק לא מעובד, סיגריות, טבק מעובד לסיגריות ויחידות טבק. עוד מוצע כי יחול מס גם על מלאי של טבק לא מעובד וטבק לסיגריות המוחזק בידי סוחרים. המס צפוי להוביל להגדלת הכנסות המדינה ממסים בגובה של כ-400 מיליון ש"ח בשנה. 

במהלך הדיונים, ובעקבות דרישת חברי הוועדה הוחלט כי במסגרת הצו יעלה שיעור המיסוי על סיגריות אלקטרוניות בשיעור דומה לעלייה המוטלת על סיגריות רגילות, שיעור של עד 7 אחוזים, כן נקבע לדרישת חברי הכנסת כי בחודש יולי יושווה המיסוי על סיגריות אלקטרוניות למיסוי על סיגריות רגילות, והן תמוסנה באופן מלא. שינויים אלה יכללו במסגרת פרסום הצווים בתקופה הקרובה, ויובאו לאישור ועדת הכספים לאחר הפרסום.

לצד כך, עלה במהלך הדיונים כי לא צפויה השפעה על הכנסת המדינה בשנים 2024 ו-2025, מאחר שדה פקטו אין מיסוי של הסיגריות האלקטרוניות, נוכח כך שאין יבוא מוסדר של סיגריות אלקטרוניות לישראל. כך פירטו ברשות המיסים כי נוכח כך שמדובר במס חדש יש קושי להגדיר את החומרים וישנם גם קשיי אכיפה, וכי הוקם צוות למציאת פתרונות למצב.

חברי הכנסת קראו על רקע הדברים לזרז את הליכי הפעולה ומציאת הפתרונות למיסוי סיגריות אלקטרוניות, וכן קראו לקיים צעדי אכיפה נגד מכירה של הסיגריות אלקטרוניות, אשר נמכרות בחנויות שונות בישראל, כאשר עלה כי מוצרים אלה מורכבים באופן עצמי בישראל. כן סוכם כי מסקנות הצוות העוסק בנושא יובאו לפתח הוועדה.

בהמשך דנה הוועדה בטיוטת הצו לביטול הפחתת המס על רכישת סיגריות בדיוטי פרי, כאשר במסגרת הדיון הקודם בצו לביטול הפחתת המס על סיגריות הנרכשות בדיוטי פרי, התריעו רשות שדות התעופה וחנויות הדיוטי פרי כי צפויה בהן פגיעה קשה שתרתיע משקיעים זרים, על רקע כך דרשה הוועדה כי האוצר ינסה להגיע להסכמות עימם לקראת המשך הדיונים בצו.

במשרד האוצר ציינו היום כי במסגרת שיח עם רשות שדות התעופה העלו ברשות את רצונם לדחות את כניסת הצווים לתוקף נוכח חוזים קיימים, וכי ניתן לסכם על דחייה של כשנה, במידה ויועמד מקור תקציבי חלופי להכנסה ממיסוי זה.

קיראו עוד ב"בארץ"

ברשות שדות התעופה וחנויות הדיוטי פרי טענו מנגד כי התקופה הנדרשת לדחייה ארוכה יותר, וברשות ביקשו דחייה של 3 שנים לפחות, כך טענו ברשות ובחנויות הדיוטי פרי לקשיים חוזיים שעולים לגרור צעדים משפטיים מצד הזכיינים, וכי במציאות הביטחונית ובתנאים החדשים שנוצרים לצד כך, ונוכח ההפסד הצפוי מאובדן ההכנסות על סיגריות, גם ספק אם יהיה זכיין שירצה לפעול בדיוטי פרי בישראל. 

ברשות המיסים ציינו מנגד כי חוזי החברות לא הועברו אליהם, אבל להבנתם יש אפשרות יציאה בחוזים, וכי בכל אופן למדינה נתונה בחוק הזכות לשינוי מיסוי.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "עד תחילת השבוע אני מביא את זה להצבעה, אני רוצה שברשות המיסים תבחנו את זה, שאנחנו לא נכנסים לסיבוכים חוזיים, אם אין בעיה נצביע". 

לצד אלה, אישרה הוועדה את הצווים שעל נוסחם סיכמה בדיוניה בשבוע שעבר, ומוסיפים את התזקיק השעווני לרשימת החומרים עליהם חל מיסוי שמטרתו להילחם בתופעת מהילת הדלקים בישראל. הצווים כוללים גם פטורים שונים למפעלים ותעשיות העושים שימוש חוקי בחומרים, והחרגת חומרים שונים המשמשים את התעשייה המקומית. כזכור בדיוני הוועדה סוכם על הקלות נוספות לתעשייה, ובמסגרת אישור הצווים היום ציינו ברשות המיסים כי החילו הקלות נוספות לבקשת הוועדה והתעשייה. לצד כך, במספר סוגיות שעלו מצד גורמי התעשייה לא נמצאה הדרך להקל עימם, וסוכם כי בעוד כחודש תקיים הוועדה דיון נוסף לעניין כך.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מימון 28/02/2024 18:56
    הגב לתגובה זו
    ולהעביר לחרדים כספים קואליציוניים.
  • 2.
    יעל 28/02/2024 14:07
    הגב לתגובה זו
    אלקטרוניות המקורבים של ליצמן השחיתות את המשרד ואת הבריאות במדינה.
  • 1.
    כרגיל בושה כמה מס (ל"ת)
    משה 28/02/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

להמשך הכתבה לחץ כאן
זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.

להמשך הכתבה לחץ כאן