עליה חדה בגיוס כספים של סטארטפים ישראלים מאירופה
הסטארטאפים הישראלים גייסו בשנת 2022 1.66 מיליארד דולר ממקורות אירופאיים, מה שאומר שהיקף ההשקעה הממוצעת מאירופה עלה ב- 55% מאז 2018. בנוסף מספר העסקאות בהן היה מעורב כסף אירופאי עמד על 239. סך הכסף שגייסו סטארטאפים ישראלים ב- 2022 ממקורות אירופאיים עמד על כ-10% מסך ההשקעות שגויסו בישראל.
לפי הנתונים של חברת המחקר IVC, שנת השיא בגיוסים מאירופה הייתה 2021 - בה סך ההשקעות עמד על 2 מיליארד ו-141 מיליון דולר. בהתאם למגמה העולמית, סך ההשקעות מאירופה ירד אף הוא ב-2022, אולם המגמה ארוכת הטווח של ההשקעה הממוצעת על ידי ׳ישות׳ אירופאית עלתה מ- 3 מיליון דולר לעסקה ב-2018, ל 4.65 מיליון דולר בשנת 2022 – עליה של 55%.
על פי IVC, בין הגופים שמובילים במספר ההשקעות בין השנים 2018-2022 בולטים מועדון אנג׳לים מלוכסמבורג, La Maison Compagnie d’investissement, שביצע 50 השקעות בהייטק הישראלי וקרנות ההון סיכון Target Global מגרמניה שהשקיעה ב- 45 חברות ו-LocalGlobe האנגלית שהשקיעה ב- 37 חברות ישראליות.
עוד עולה מהנתונים כי במהלך 2022 נרכשו על ידי גופים אירופאים 9 חברות סטארטאפ ישראליות בסכום של שני מיליארד ו- 336 מיליון דולר - לעומת 29 עסקאות שבוצעו בשנת 2021 - בהיקף של שני מיליארד ו-131 מיליון דולר. העסקה הגדולה בעשור הנוכחי הייתה ב- 2021 - בה נרכשה XM Cyber של תמיר פרודו ונעם ארז ב- 700 מיליון יורו על ידי קבוצת שוורץ הגרמנית - קבוצת קמעונות גרמנית גדולה עם מחזור של למעלה מ- 133 מיליארד יורו בשנה.
- עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
- עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל פועלים כיום 66 גופי השקעות אירופאיים, מתוכן 36 ממדינות האיחוד, 10 משווייץ ו-20 מבריטניה, הכוללים קרנות הון סיכון, בנקי השקעות, קרנות פרטיות וסוכנויות השקעה ממשלתיות. בין הקרנות הבולטות עם משרדים בארץ הן ניתן למצוא את Target Global, שהוקמה מברלין על ידי זוג הישראלים ירון וולר ושמואל חפץ, כיום לקרן משרדים גם בלונדון וישראל והיא מנהלת כ- 1.5 מיליארד אירו, את DTCP, קרן ההשקעות של דויטשה טלקום שמנהלת כמיליארד אירו וכבר השקיעה בלמעלה מ- 10 סטארטאפים ישראלים ואת Direct Round הישראלית שבאמצעות שותפיה האירופאים השקיעה ב- 13 סטארטאפים עד כה.

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- אלפאבית רוכשת חברת תשתיות ב־4.75 מיליארד דולר
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
