המדדים בוול סטריט משלימים הערב צניחה דו ספרתית בחודשיים האחרונים, כאשר נראה כי בכל יום צץ אירוע חדש שמפיל סקטור או מנייה ספציפית: פוזיציות השורט של מדד הפחד, פרשת דליפת המידע מהרשתות החברתיות והסכנה מרגולציה של הממשלות בעולם, נפילת שוק הקריפטו בחודשים האחרונים, והערב הכותרות צועקות "מלחמת סחר". כל האירועים אכן עשויים להיות טריגרים לירידות בשווקים, אך האם לא חווינו אירועים כאלה בשנים האחרונות? הינה מספר דוגמאות לאירועים שהתרחשו בשנים האחרונות, והשווקים התעלמו מהם: *מלחמת אוקראינה ורוסיה והפלישה הרוסית לאי קרים, שהביא להידרדרות מהירה ביחסים בין רוסיה לעולם המערבי. *חשש להתערבות ארה"ב במלחמה בסוריה ועימות ישיר עם רוסיה. *ההחלטה על פרישת בריטניה מהאיחוד. *בחירתו של טראמפ, שרבים ציפו כי הדבר יביא לנפילת השווקים. והרשימה כמובן ארוכה הרבה יותר. כיצד קורה שלפתע בחודשיים האחרונים, כל אירוע או כותרת מהעולם הופכים למשמעותיים כל כך? התשובה מאוד פשוטה: הפירמידה שהבנקים המרכזיים בנו פה בעשור האחרון נחשפת. כל מהלך של עליות במדדים בעשור האחרון לווה במדיניות מתמרצת של הפד', ובכל פעם שהפסיקו את התמיכה- המשבר מיהר להגיע. השוק האמריקני מאז 2008 הוא בלוף, ולמעשה המדד הוצמד עד 2016 בקורלציה מושלמת למאזן הפד'. הנתונים מראים כי היה שיפור מדהים בכלכלה האמריקנית, אז למה בכל פעם שהפד' מפסיק את התמיכה השוק קורס? כעת נשאלת השאלה מה קרה בשנתיים האחרונות שהביא להיפרדות השווקים בוול סטריט ממאזן הפד'? התשובה היא שבעוד הפד' לא הגדיל את מאזנו, שאר הבנקים בעולם השיקו במקביל תכניות רכישה. נזכיר כי ב-2017 הייתה השנה שבה הזרימו הבנקים המרכזיים בעולם קרוב ל-3 טריליון דולר, הסכום הגדול ביותר בשנים האחרונות (יותר גבוה משיא המשבר ב-2008). הבלוף נחשף ברגע שהפדק התחיל לצמצם את מאזנו. תהליך צמצום המאזן של הפד' אמנם הוכרז בספטמבר האחרון, אך כפי שפרסמנו, בפועל התוכנית התחילה רק בתחילת פברואר (לכתבה המלאה), בדיוק כאשר המדדים קבעו שיא כל הזמנים חדש, ומאז כל אירוע מקבל פרופורציות אחרות לגמרי. כפי שאנחנו טוענים כבר זמן רב, הסיפור המרכזי בשווקים הוא צמצום המאזן של הפד', השווקים לא יכולים להתקיים ללא הכסף הזול של הבנקים המרכזיים. מלחמת סחר עם סין? טוב לכותרות ולהסחת הדעת. האימפולסיביות של טראמפ משחקת כעת ישירות לידיים של הבנקים המרכזיים. גרף ה-S&P500 בעשור האחרון: אשליית הבנקים המרכזיים, הצרות מגיעות כאשר הבנקים מצמצמים תמיכה

Trade war between the US and China? The graph the central banks do not want you to see. Markets can not without growth in the balance sheets of central banks@zerohedge @dlacalle_IA @TheBubbleBubble @NorthmanTrader @MarkYusko #spx $SPY #StockMarket pic.twitter.com/cCZSEKjXOq

— Amit Tal (@amital13) 4 באפריל 2018

נזכיר כי תהליך צמצום המאזן של הפד' נמצא רק בתחילתו (ועדיין הפד' מפגר בביצועו). ע"פ התוכנית המקורית, בסוף החודש הקרוב צפוי הפד' להקטין בצורה ניכרת את מאזנו (רוב האג"חים שנפדים מתרכזים בחודש הראשון של כל רבעון), והחל מחודש הבא הפד' צפוי לצמצם בכל חודש כ-30 מיליארד דולר ממאזנו. לקראת הרבעון הרביעי צופה הפד' כי יוכל לצמצם כ-50 מיליארד ממאזנו. ספק גדול אם הפד' יוכל יעבור את החודשיים הקרובים בלי לשנות את מדיניותו. מאזן הפד' בסופ"ש האחרון: התהליך רק התחיל שיאים חדשים במדדים? אפשרי רק במידה והבנקים המרכזיים יחזרו להזרים כסף לשווקים.   הבלוף הגדול ביותר- השוק האירופאי. בעוד צמצום המאזן של הפד' גורם לתנודות חדות בשווקים, הפסקת תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי באירופה צפויה ליצור בעיות גדולות אף יותר. הפד' בניגוד לבנק המרכזי באירופה דאג תמיד לשמור על שוק משני בריא, אשר הבטיח כי יהיה ניתן למכור את אותם אג"ח שקנה בשנות המשבר. הבנק המרכזי באירופה הודה השנה כי אינו יודע אם יש שוק משני מספיק גדול שיוכל לקנות את האג"ח בשעת הצורך. הבנק המרכזי הוא הרוכש היחידי בשוק החוב הקונצרני והממשלתי בשנים האחרונות. המחיר הגבוה של האירו כעת הוא אולי הכשל שוק הגדול ביותר בשווקים כעת. האירו יצטרך לרדת או כתוצאה מחידוש תוכנית הרכישות מצד הבנק המרכזי או ממשבר בלתי נמנע באיחוד ברגע שהזרמת הכסף תיעצר.  לכתבה המלאה על הפירמידה בשוק האירופאי (לחץ כאן).