האבטלה ירדה ב-2014 ל-5.9%, גידול בשיעור המשתתפים בכוח העבודה
כך לפי נתוני הלמ"ס. ב-2014 נרשם גידול במספר העובדים בענף ההייטק וקיטון במספר עובדי הקבלן
שוק התעסוקה רשם שיפור בשנת 2014 – לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום, אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2014 עלה ל-64.2% (לעומת 63.7% בשנת 2013). אחוז זה בקרב הגברים בני 15 ומעלה עלה ל-69.5% (לעומת 69.4% בשנת 2013) ובקרב הנשים בנות 15 ומעלה עלה אחוז זה ל-59.2% (לעומת 58.2% בשנת 2013).
ברמה החודשית אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עמד על 5.7%, לעומת 5.6% בנובמבר, נתון זהה לזה שנרשם ברבעון הרביעי.
בשנת 2014 היה מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה 3.778 מיליון נפש. מהם 3.556 מיליון מועסקים וכ-223 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 1.880 מיליון גברים (לעומת 1.835 מיליון בשנת 2013) ו-1.675 מיליון נשים (לעומת 1.614 מיליון בשנת 2013). בקרב הבלתי מועסקים, כ-117 אלף גברים (לעומת כ-121 אלף בשנת 2013) וכ-105 אלף נשים (לעומת כ-108 אלף בשנת 2013).
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה, ירד בשנת 2014 ל-5.9% (לעומת 6.2% בשנת 2013). אחוז הגברים בני 15 ומעלה הבלתי מועסקים ירד ל-5.9% (לעומת 6.2% בשנת 2013) ואחוז הנשים בנות 15 ומעלה הבלתי מועסקות ירד ל-5.9% (לעומת 6.2% בשנת 2013).
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 64-25 עלה ל-79.5% בשנת 2014 (לעומת 78.8% בשנת 2013). אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב הגברים בני 64-25 עלה ל-84.7% (לעומת 84.5% בשנת 2013) ובקרב הנשים בנות 64-25 עלה אחוז זה ל-74.6% (לעומת 73.3% בשנת 2013).
- הצעירים הישראלים עובדים פחות - ירידה בשיעורי התעסוקה בניגוד לעולם המערבי
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 ירד בשנת 2014 ל-5.0% (לעומת 5.4% בשנת 2013). בקרב הגברים בני 64-25 אחוז זה ירד ל-5.1% (לעומת 5.4% בשנת 2013) ובקרב הנשים בנות 64-25 ירד אחוז זה ל-5.0% (לעומת 5.5% בשנת 2013).
ירידה במספר שעות העבודה
מספר המועסקים בשנת 2014 הגיע ל-3.556 מיליון, מהם 3.111 מיליון שכירים (לעומת 3.015 מיליון בשנת 2013). ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד בשנת 2014 ל-35.6 (לעומת 35.9 בשנת 2013). יש לציין כי חלקם של המועסקים שעבדו 50 שעות ויותר בשבוע הקובע מכלל המועסקים ירד ל-13.8% בשנת 2014 (לעומת 15.1% בשנת 2013). בקרב הגברים ירד אחוז זה ל-20.8% (לעומת 22.7% בשנת 2013) ובקרב הנשים ירד אחוז זה ל-6.0% (לעומת 6.5% בשנת 2013). יצוין גם, כי רוב המועסקים שעבדו 50 שעות ויותר בשבוע הקובע (כ-85%) עובדים כך בדרך כלל.
אחוז הבלתי מועסקים בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2014 ירד במחצית מהמחוזות והגיע: במחוז ירושלים ל-7.3% (7.1% בשנת 2013), במחוז הצפון ל-7.1% (8.1% בשנת 2013), במחוז חיפה ל-5.9% (6.4% בשנת 2013), במחוז המרכז ל-4.8% (5.1% בשנת 2013), במחוז תל אביב ל-5.2% (ללא שינוי לעומת שנת 2013) ובמחוז הדרום ל-6.9% (ללא שינוי לעומת שנת 2013). מבין היישובים המונים 100,000 תושבים, בשנת 2014 אחוז הבלתי מועסקים הנמוך ביותר היה בפתח תקווה - 4.4%, בתל אביב-יפו - 4.6% ובראשון לציון - 4.8%, ואחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר היה בירושלים - 7.4%, ובני ברק - 7.1% ובבאר שבע – 7.1%.
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- "נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בשנת 2014 עלה במחצית מהמחוזות והגיע: במחוז ירושלים ל-53.2% (53.3% בשנת 2013), במחוז הצפון ל-58.7% (58.0% בשנת 2013), במחוז חיפה ל-62.9% (63.1% בשנת 2013), במחוז המרכז ל-70.3% (70.2% בשנת 2013), במחוז תל אביב ל-69.6% (67.3% בשנת 2013) ובמחוז הדרום ל-61.6% (62.2% בשנת 2013). מבין היישובים המונים 100,000 תושבים, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה הגבוה ביותר היה בתל אביב-יפו - 73.9%, בראשון לציון - 73.3%, ברמת גן – 70.7% ובחולון - 70.4%, ואחוז ההשתתפות בכוח העבודה הנמוך ביותר היה בבני ברק - 50.2% ובירושלים - 51.0%.
גידול במספר השכירים בענף ההייטק
מספר השכירים בתחום ההייטק הגיע בשנת 2014 לכ-283 אלף (לעומת כ-270 אלף בשנת 2013). בענפי התעשייה בתחום ההייטק הגיע מספר השכירים לכ-112 אלף ובענפי השירותים בתחום ההייטק הגיע מספר השכירים לכ-171 אלף בשנת 2014. חלקם של השכירים בתחום ההייטק מכלל השכירים הגיע ל-9.1% בשנת 2014 (לעומת 8.9% בשנת 2013). מספר הגברים השכירים בתחום ההייטק הגיע לכ-183 אלף בשנת 2014. מספר הנשים השכירות בתחום ההייטק הגיע לכ-100 אלף בשנת 2014. חלקם של הגברים השכירים בתחום ההייטק מכלל הגברים השכירים הגיע ל-11.5% בשנת 2014 וחלקן של הנשים השכירות בתחום ההייטק מכלל הנשים השכירות הגיע ל-6.6% בשנת 2014.
מספרם של השכירים המקבלים את שכרם מחברות כוח אדם הגיע ל-42.4 אלף בשנת 2014 (לעומת 43.6 אלף בשנת 2013). יש לציין כי מספרם של השכירים העובדים באמצעות קבלן משנה בענפי כלכלה "שירותי שמירה ואבטחה" (סמל ענף 8010), "שירותי תמיכה משולבים למתקנים" (סמל ענף 811), "שירותי ניקיון" (סמל ענף 812) ו"שירותי מטפלי בית" (סמל ענף 882) הגיע בשנת 2014 לכ-145 אלף (לעומת כ-137 אלף בשנת 2013).
חלקם של המועסקים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם הגיע בשנת 2014 ל-54.9% (לעומת 54.6% בשנת 2013). חלקם של הגברים העובדים מחוץ ליישוב מגוריהם גדול מזה של הנשים: 61.4% מהגברים המועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם ב-2014 לעומת 47.6% מהנשים המועסקות (בשנת 2013: 61.6% גברים לעומת 46.7% נשים).
היוממות גבוהה במיוחד בקרב תושבי אזור יהודה והשומרון – 67.1% (66.8% בשנת 2013), ורובם, 75.7%, אף מועסקים מחוץ למחוז המגורים (84.5% בשנת 2013). במחוז המרכז 65.8% מהמועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם (65.0% בשנת 2013), ו-46.5% מהם עבדו מחוץ למחוז המגורים (52.0% בשנת 2013). במחוז ירושלים היוממות נמוכה ביותר – רק 22.3% מועסקים עבדו מחוץ ליישוב מגוריהם (22.6% בשנת 2013), ומהם 42.7% בתוך נפת המגורים (51.7% בשנת 2013).
גידול קל במתייאשים מחיפוש עבודה
בשנת 2014 היו בישראל 23.6 אלף מתייאשים מחיפוש עבודה (לעומת 21.0 אלף בשנת 2013): 51.9% מהם היו גברים (48.3% בשנת 2013) ו-48.1% נשים (51.7% בשנת 2013). חלקם של היהודים מכלל המתייאשים בשנת 2014 הגיע ל-51.0% (לעומת 59.7% בשנת 2013).
46.3% מכלל המתייאשים מחיפוש עבודה טענו כי "אין עבודה מתאימה במקצוע" (לעומת 38.0% בשנת 2013). סיבות שכיחות נוספות הן: "בגלל גיל: צעיר מדי, מבוגר מדי" (17.8% בשנת 2014 לעומת 21.4% בשנת 2013) ו"אין עבודה מתאימה באזור המגורים" (20.1% בשנת 2014 לעומת 21.6% בשנת 2013).
- 2.סטטיסטיקת בחירות מבית היוצר של הלמ"ס הכפוף לנתניהו (ל"ת)שקר וכזב 29/01/2015 15:42הגב לתגובה זו
- 1.רק לא ביביהורס את הכלכלה. (ל"ת)אלי 29/01/2015 14:40הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
