מנכ"ל ביג: "לא ניתן לצמוח בישראל" - היכן כדאי לרוץ להשקיע?

דורי סגל: "בסך הכול ב-15 השנים האחרונות היית צריך להיות מתוחכם כדי לא להרוויח בנדל"ן"
לירן סהר | (1)

"בסך הכול ב-15 השנים האחרונות היית צריך להיות מתוחכם כדי לא להרוויח בנדל"ן, ריבית נמוכה, כלכלות יחסית יציבות", כך אמר דורי סגל, סגן יו"ר גזית גלוב, בכנס הנדל"ן של ארנסט אנד יאנג ומשרד עו"ד שטינמץ, הרינג, גורמן ושות'. "המשבר ב-2008-2009 היה של נזילות, אנחנו אנחנו חושבים שנתוני המאקרו, שהם קצרי טווח בעיקרם, לא משפיעים באמת על עסקים מהסוג שלנו המחזיקים בנכסים ל-20 שנה. מימושים זה חלק מהחיים של חברת נדל"ן, אחת התופעות החזקות ביותר בצפון אמריקה היא המעבר לערים, רואים זאת בצורה מאוד עוצמתית. אף פעם לא התיימרנו לקרוא את שוק הנדל"ן ולדעת לאן הוא הולך, לא יכולים לנבא".

סגל הזכיר את המספר העצום של קניונים שהוקמו בראשון לציון בשנות ה-90 שנכשלו והפכו לבניינים ריקים: "דבר אחד ברור הקמעונאים יצטרכו פחות שטח כדי למכור את אותו הדולר, זה ברור לחלוטין שהמסחר יעבור בחלקו לאינטרנט, לא משנה אם הוא יהיה 10% או 30% מהיקף הסחר. צריך מאוד להיזהר מלקנות את אותם נכסים שחשופים לתחרות וצפויים למות בעוד כמה שנים ולהתמקד בשניים-שלושה הטובים ביותר".

איתן בר זאב, מנכ"ל ביג, אמר: "בטווח הארוך קשה היה להפסיד כסף בנדל"ן, השאלה היא האם הרווחת הרבה או מעט, השאלה היא מתי נכנסים לשוק. אנחנו נכנסנו לשוק כדי לנצל הזדמנות של משבר ב-2009, ועד עכשיו מצבנו לא רע, יש לנו מצב דומה מאוד לזה שהיה ב-2009 בארצות הברית בספרד, מנווטים פה בתוך ארץ לא נודעת ויש מקומות שבהם צריך לדעת שתקבל כוויה. אנחנו ממשיכים לבצע רכישות בארצות הברית, מה שצריך בסופו של דבר זה נכס עם הכנסות קונסיסטנטיות. אנחנו לא אוהבים סיכונים גדולים, בארצות הברית יש מספיק שטחי מסחר כמו שלנו, לא צריך לבנות עוד, מה גם שעדיין ניתן לקנות כאלה במחיר הנמוך מעלות הבנייה."

בר זאב ממשיך: "בישראל מגיעים למצב של עודף שטחי מסחר, חלק מהמרכזים המסחריים שנבנים כיום לא ישמשו כמרכזים מסחריים בעוד כמה שנים, יהיו כאלה שייפלו. אם אתה רוצה לקנות אז הממונה על ההגבלים עסקיים עושה בעיות, אז אנחנו מחפשים לאן ללכת ולראות איפה התשואות טובות. ספרד בהחלט היא כר נרחב להשקעה בייזום, 25% אבטלה זה לא נתון מדוייק, יש שם אבטלה סמויה. פה לא ניתן לצמוח".

רון הדסי, יו"ר אלביט הדמיה ונאנט, הפועל במזרח אירופה, אמר: "אני מקווה שהשבע השנים הבאות במזרח אירופה הרבה יותר טובות. פולין כיום היא מדינה מערבית לחלוטין בכל קנה מידה, מכל המדינות באירופה היא עברה את המשבר בצורה הטובה ביותר, המערכת הפיננסית מאוד מאמינה בה. המצב אחר לגמריי ופחות סימפטי בהונגריה ובאוקראינה, רואים שיפור קל, אך הנטייה לקחת סיכונים היא מאוד זעירה. יש הצפה מטורפת של מרכזים מסחריים באירופה, יש קניבליזציה בתחום."

הדסי ממשיך: "במגורים, בשוק ההונגרי יש אסון, הדבר העיקרי שמוריד את השוק הוא זריקת נכסים אדירה לשוק, אין מימון. מצד שני פולין נראית טוב מאוד שנתיים הקרובות. במסחר, הדברים נראים מסובכים מאוד - מצד אחד יש הרבה מאוד פניות למימון, מצד שני התחרות היא קשה מאוד והיכולת לפתח גם במחיר קרקע 0 היא מאוד מסובכת. רומניה נראית יותר טוב כרגע."

מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, הפועלת כיום בגרמניה: "ב-2005-2008 הכול היה יקר בגרמניה, נדל"ן זה דבר שצריך לבדוק. ב-2008-2009 נכנסנו לגרמניה ואכן אנחנו קונים משרדים ונכסים אחרים, אנחנו מתכוונים להמשיך להשקיע שם. זו מדינה יציבה, כולם מתחילים להגיע לגרמניה. מצד שני אתה ממשיך באירופה כי בארץ אתה לא רוצה לעשות עסקים, לכן בודקים בגרמניה ובלונדון, צריך לעבוד בצורה זהירה."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עו"ד מני גורמן, שותף במשרד שטיינמץ הרינג גורמן, אשר הנחה את הפאנל, אמר: "מאז משבר 2008 אנחנו נמצאים בתהליך החלמה ארוך מאוד. בתהליך הזה אנחנו מזהים כי המדינות שנפגעו קשה ביותר אבל שהיו בעלות מנגנוני ניקוי אורוות, הכרה בנזק וחיתוכו, הראו את יכולת ההחלמה המהירה ביותר. ארצות הברית מהבחינה הזו עברה תהליך החלמה קשה ואכזרי - אלפי אנשים איבדו משרות, בתי מגורים וכספי השקעות."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/06/2014 03:27
    הגב לתגובה זו
    הון חוזר שלילי, מה עשית, משכנת מבנה נוסף להלוואה קצרה (שוטפת) של 160מ הוספת הלוואה ארוכת טווח 20מ, הרחבת את האגח הוספת עוד אגח ו עוד 150-200מיליון, ומינפת את כל העסק בפי ארבע, במקום למכור נכסים גרועים, ולהשאר חברה יציבה, ולשקול קניות נכסים מניבים מסיביות בארה"ב בצורה מדודה. מחברה רצינית ועם מעט מינוף הגדלת את המינוך בחוסר אחריות שנה הבאה יהיה לך כנראה שוב הון חוזר שלילי, כמה זמן תחזיקו שנה שנתיים?
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים 0%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.