ניתוח

כמה באמת אמורה מניית 'שמן' לצלול אחרי הכישלון בקידוח?

יוסי פינק | (11)

השותפות בקידוח 'שמן' הודיעו אתמול על הגרוע מכל - קידוח יבש. זה הגיע אחרי שרק חודש וחצי קודם לכן (ב-26 באוגוסט) דיווחו השותפות כי שכבות המטרה ב'ים 3' מכילות סימנים משמעותיים של הידרוקרבונים. לכן ההפתעה הייתה גדולה כל כך. אתמול חברת שמן נפט וגז ושאר השותפות בקידוח נכנסו להפסקת מסחר מלאה ורק היום יגיבו הסוחרים לכישלון בקידוח.

אז כמה צפויה מניית חברת שמן לצנוח? באופן כללי שמן אמורה להיסחר לפי גובה המזומנים. בקופת החברה אין ממש כסף שכן הכל נוצל לטובת הקידוח. עם זאת, לפי דיווח מהשבוע שעבר - השותפות בקידוח צפויות לקבל תשלום נוסף ואחרון מצד המבטחים בסך 6.2 מיליון דולר, זאת כפיצוי על התקלה שהתרחשה במהלך הקידוח וההוצאות שהוצאו במהלך פעולות ההשתלטות על הבאר. שמן מחזיקה ב-77.6% מהקידוח ולכן חלקה בפיצוי עומד על 4.8 מיליון דולר (17 מיליון שקלים).

17 מיליון שקלים זה אומר 3.2 אגורות למניה של שמן. אתמול סגרה המניה במחיר של 99 אגורות, וזו אומר התרסקות של כ-97%. אז אפשר להוסיף עוד בערך אגורה על ידע נצבר וכו'. וזו הסיבה שמניית שמן פתחה הבוקר את המסחר בירידות של 95% למחיר של סביב 5 אגורות.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אפשר למכור את החברה המפסידה בשביל מטרות מס (ל"ת)
    עידן 14/10/2013 20:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 14/10/2013 16:01
    הגב לתגובה זו
    לכתב יש טעות. נניח כי החברה פושטת רגל, אז יש לה נכסים בשווי 104M$ והתחייבויות של 3M$ (לפי דוחות Q2). נניח כי לא כל נכסי החברה שווים את ערכם בספרים, במיוחד סעיף נכסי חיפוש המהווה את עיקר נכסי החברה (ציוד ותשתיות שהושקעו בחברה כגון מכונות קידוח וצנרת). גם אם נניח שנכסי החברה ביום המימוש שווים כ-50% מערכם בספרים (כלומר 52M$) שווי החברה צריך להיות 32 אג' למניה (3 - 52 = 49M$ מזומן לאחר פירוק החברה * 3.5 (שע"ח) = 171.5M ש"ח, חלקי הון מונפק = 32 אג' למניה).
  • dw 14/10/2013 18:25
    הגב לתגובה זו
    50% אתה מקבל במכירה פומבית על רכבים - הכוונה למכרז שבו אין לך אפשרות לקחת את הרכב למכון בדיקה ולבדוק מקרוב את היסטורית הטיפולים והתאונות שלו. נראה לך שאתה מוכר פה טויוטה??? העלת טענה מעניינת, אולם להערכתי אם תקבל 10% על ההשקעה בציוד זה יהיה מחיר טוב. מי בעצם יסכים לקנות ממך את הציוד? למה אתה לא השתמשת בציוד משומש, כדי להוזיל עלויות? סה"כ גם לשמן היו בעיות מימון קשות בהשלמת הקידוח. זה גם עולה כסף לפרק את הציוד. זו לא טויוטה שאתה מכניס מפתח ומתחיל לנסוע. ולבסוף - הטענה מעניינת, אך בכזה מקרה - למה נמרודי לא מימש ככה את הקידוח שהוא עשה לפני שנה? מכאן שכנראה קשה מאד לממש את הציוד ולהחזיר חלק מההשקעה. בינתיים, כל רבעון שחולף אשכנזי וחבריו שורפים את הקופה.
  • 5.
    פיבו 14/10/2013 14:41
    הגב לתגובה זו
    נכון שעדיין לא ברור שווי שכבת הגז ואם היא מסחרית כל עוד לא נערכו בה מבחני הפקה , אך יש עוד מקום לאופטמיות שעשוייה להפתיע את המשקיעים.
  • dw 14/10/2013 18:28
    הגב לתגובה זו
    גז אולי יש, אבל אם אין כסף לחפש אותו אז הוא ישאר קבור בים, וגז קבור בים לא שווה הרבה. שאל את משקיעי אמפל, שמכירים את הנושא מקרוב. מאד מקרוב. מאד מאד מקרוב... במקרה שלהם - גז במצרים זה נחמד מאד, אבל כסף מקבלים מגז בפתח מתקן חברת חשמל. תרוצים כמו "אכלו לי, שתו לי, פוצצו לי" לא עוזר לאף אחד.
  • 4.
    ויפילו אותו מחר 14/10/2013 14:07
    הגב לתגובה זו
    עכשיו רואה פלוני אלמוני החמדן וחושב "איך אני מסדר את אלה שהפסידו את הבית נרוץ נקנה מהם" רק שמחר יהיה יום חדש ושם יחכו לו הכרישים ויורידו את המניה לרצפה כי לכל רצפה יש מרתף אמר פעם סוחר וותיק
  • 3.
    פיבו 14/10/2013 13:29
    הגב לתגובה זו
    נכון שעדיין לא ברור שווי שכבת הגז ואם היא מסחרית כל עוד לא נערכו בה מבחני הפקה , אך יש עוד מקום לאופטמיות שעשוייה להפתיע את המשקיעים.
  • 2.
    dw 14/10/2013 10:26
    הגב לתגובה זו
    ראוי היה להודיע במקביל על קיצוץ מיידי של 50% בהוצאות ההנהלה. אם לא יעשו כן אז גם קופת המזומנים שנשארה תתאדה.
  • כן ! כי זה בדיוק מה שיפתור לך את הבעיה נכון..... (ל"ת)
    עמית 14/10/2013 11:13
    הגב לתגובה זו
  • dw 14/10/2013 18:32
    באמפל, יוסי מימן ואירית אילוז שתו את הקופה עד יומה האחרון, גם הרבה הרבה אחרי שהיה ברור שגז ממצרים כבר לא יהיה. לנו הציבור הלך הכסף. אירית אילוז בונה וילה מפוארת. יחסית ליוסי מימן - תשובה, לבייב ודנקנר צדיקים.
  • 1.
    אבי 14/10/2013 10:20
    הגב לתגובה זו
    מדובר בעוד כ6 מיליון דולר לכל השותפים
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 4.5%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.