פורסם לראשונה ב-10:30; עדכון אחרון ב-15:30

בנק ישראל העביר בימים האחרונים מסרים למערכת הבנקאית בדבר העלאת יעד הלימות ההון באופן משמעותי מהרמה של 7.5% כיום לרמה של 11% לפי הערכות שונות שלא קיבלו אישור רשמי. בבתי ההשקעות מיהרו להזהיר מפני ההשלכות הצפויות על מניות הבנקים המהוות "שינוי מהותי בכללי המשחק".

הראשון להגיב היה יובל בן זאב, ראש מחלקת המחקר בכלל פיננסים, הרואה בתרחיש שכזה פגיעה מהותית באטרקטיביות ההשקעה במניות הבנקים. בתגובה חתך בן זאב את ההמלצות לכל מניות הבנקים.

"הגדלה משמעותית שכזאת בהלימות ההון משמעותה הקצאה של כ-70% מרווחי הבנקים בשנים הקרובות להגדלת ההון וצמצום מהותי של הסיכונים של הבנק", מסביר בן זאב בשיחה עם Bizportal. "כל שינוי של 1% בהלימות ההון הוא שווה ערך לרווח של הבנק בשנה שלמה".

בן זאב מסכים כי הגדלת הלימות ההון הייתה צפויה כחלק מבאזל 3 אך לא בעוצמה שכזאת (לרמה של 11% עד 2016). בעבר דובר על הגדלת בסיס ההון ל-7% עם דרישה לתוספת של 1%-2.5% מבנקים בעלי השפעה מערכתית, כך שהצפייה הייתה לדרישת הגדלה עד ל-9%-9.5%, שמשמעותה היתה האטה בקצב חלוקת הדיבידנד תוך צמיחה בקצב של 3-5% בתיק האשראי.

"תחשבו על נסיעה בכביש המהיר כאשר ה-GPS מתריע על עומס הצפוי בהמשך הדרך ובמקום לבקש ממני להאט היא מורה עלי לעצור בחריקת בלמים. צעד זה לבדו עלול לגרום לתאונת שרשרת...", כך מתאר בן זאב את השינוי הנגזר מהפרסומים.

בכלל פיננסים מעריכים שהפיקוח על הבנקים לא יפרסם הנחיות מחייבות בנושא לפני תחילת 2012, אך מזהירים כי אם הפרסומים יקבלו בסופו של דבר תוקף בהנחיות מחייבות מדובר בהשפעות על המשק כולו.

מבחינת מניות הבנקים. בן זאב מבצע מהלך חד ומשנה את כל ההמלצות למניות למשקל שוק ללא מחיר יעד. הסיבה: הרווחים בשנים הקרובות לא יופנו לחלוקת דיבידנדים ולא ישמשו לצמיחה, אלא לחיזוק ההון בלבד. כמו כן, הוא מסביר, אם אלו אכן יהיו ההנחיות, בחמש השנים הקרובות אנו צפויים להאטה משמעותית ביכולת הבנקים להגדיל את תיק האשראי שלהם.

"בנק לאומי ימכור החזקותיו בחברה לישראל"

עדי סקופ, אנליסט בבית ההשקעות IBI, גם צופה השלכות דרמטיות למהלכי בנק ישראל. להערכתו הנתון הסופי יהיה באזור ה-10% ויוביל להאצת מחנק אשראי בנקאי במשק כתוצאה מקיטון באשראי תוך עלייה במחיר הריבית.

"לא מעט חברות טובות לא יעמדו בתנאי הסף ויתקשו לגייס בשוק ההון. כל אחוז עלייה בהלימות ההון שווה ערך ל-9 מיליארד שקלים הון עצמי נוסף במערכת הבנקאית". לדבריו, הבנקים יעצרו את הדיבידנדים ויאלצו לשמור רווחים צבורים. חלקם אף עשוי להידרש להנפיק הון מניות וזכויות שידללו את בעלי המניות.

מבחינת ההשלכות על בנקים ספציפיים: בנק לאומי עשוי למכור את האחזקה שלו בחברה לישראל כדי לשחרר הון רגולטורי דבר שמהיום יוצר "עננה כבדה על מניית החברה לישראל". כמו כן, קיים סיכוי סביר שבנק לאומי והפועלים יצטרכו להגדיל את מרכיב ההון ליבה ב-1%-2% יותר משלושת הבנקים האחרים הואיל והם בעלי חשיבות מערכתית בעיני בנק ישראל ולמרות שכל חמשת הבנקים קריטיים ליציבות המערכתית.

בשורה התחתונה אומרים ב-IBI, כי למרות הירידות האחרונות במחירי הבנקים ומכפילי הון "אטרקטיבים" יחסית הם נשארים בהמלצת ניטראלי לבנקים.

"שינויי הרגולציה מגולמים חלקית במניות הבנקים, אך אין מקום להחזיק אותן במשקל יתר"

מאיר סלייטר, אנליסט דש ברוקראז', מצטרף לבן זאב וחותך את ההמלצה לכל מניות הסקטור למשקל שוק ומעביר את מחירי היעד לעדכון, אך באותה נשימה הוא שולח צפירת הרגעה - "הפגיעה בדבידנדים עשויה להיות זמנית בלבד".

בדש מסבירים, כי העלאת הלימות ההון היא רק חלק מתהליך שלם של הגברת הרגולציה, אשר צפוי לתפוס את הבנקים גם במקומות אחרים, כפי שכבר ראינו בשינוי שהתבצע בהפרשות לחובות מסופקים (הקטין את ההון המצרפי ב-4 מיליארד שקלים) ובהפרשות בגין עובדים (הקטין אותו ב- 1.5 מיליארד שקל). כך, הוראות אלו הביאו לצבירת כרית הון נוספת, במקביל להעלאת דרישת ההון המפורשת.

"הרגולציה המתגברת בהחלט מגולמת באופן מסוים במחירי הבנקים", טוען סלייטר. "עם זאת, גם אם המחירים מגלמים כבר את כל השפעת הרגולציה, וגם את כל המחיקות הצפויות בתיקי ניירות הערך והאשראי, עדיין אין סיבה להחזיק את מניות הבנקים במשקל יתר בשוק, כי יש מקום לחששות אלו".