איש החודש של Bizportal בפברואר: הבורר יעקב מלץ

בפרשת אלי ארוך יישארו כנראה עוד הרבה סימני שאלה באוויר, ואולי לעולם לא נדע מה באמת קרה שם. אך הגיבור בסיפור איננו ארוך - "האיש הקטן" ואיננה כלל ביטוח - "המפלצת הגדולה", אלה האיש שעשוי לשנות באמת
שרות Bizportal |

אנו ב-Bizportal ממשיכים במסורת שלנו ובוחרים שוב את איש או או אשת החודש שלנו בכלכלה הישראלית. אנשי החודש של Bizpportal נבחרים על פי הפרמטר של היקף ההשפעה שלהם על חיינו, ואו על שוק ההון והכלכלה הישראלית, על פי היקף החשיפה לה יזכו מעשיהם ואו על פי השורה תחתונה - ההצלחה הכלכלית-עסקית שיביאו לארגון פעולות שהם ביצעו.

הכי לא קל. כן, הכי קל היה לבחור בסוחר התמוה, אלי ארוך, לתואר "איש החודש" של Bizportal. בכל זאת, האיש "עשה מכה" של כמעט 100 מיליון שקל ועוד על חשבונן של קבוצת כלל ביטוח וקונצרן אי.די.בי של נוחי דנקנר (הכמעט כל-יכול). אך זה נראה לנו בעייתי. אפילו אביגדור קפלן, מנכ"ל כלל ביטוח, היה יכול להיחשב בעניין זה כבחירה "עוברת". האיש קיפץ והתרוצץ ונאם נאומים חוצבי להבות תחת כל מיקרופון רענן, מייצג ומגן על שמו (ועל זה של דנקנר) בסוג חדש של "חירוף נפש" עסקי, שלא נראה כמותו כבר זמן רב ברמות הניהול הבכיר של ביצת הפיננסים המקומית. אך גם פה התקשינו לעמוד מאחורי אפשרות שכזו. וכך נותרנו אם איש החידה האמיתי. השופט העליון ומבקר המדינה בדימוס, יעקב מלץ.

בסיפור של פרשת אלי ארוך יישארו כנראה עוד הרבה סימני שאלה באוויר הרבה זמן. ואולי לעולם לא נדע מה באמת קרה שם.

בסיכום העניין: איש אחד שהיה פעם בעל מפעל קטנטן לקרטון, אלי ארוך שמו, החליט להפוך לסוחר בבורסה. ולא סתם בבורסה, אלה בשוק אופציות המעו"ף המסוכן כל כך. האיש פנה אל, או הוזמן על ידי (תלוי את מי שואלים) אנשי אילנות-בטוחה, לפעול דרכם בזירת מהסחר המטורפת ביותר בשוק ההון המקומי. לאחר זמן קצר עצרה החברה את הפעילות של ארוך וטענה, כי הוא לא מגובה, ואו חייב לה כסף, לצד טענותיו כי רימו אותו ושדדו ממנו כספים אותם צבר בהשקעות מתוחכמות (שוב תלוי את מי שואלים). אחר כך באה סאגה ארוכה של פעילות משפטית ובסופה, לאחר שנים, הגיעו הצדדים לבורר, מלץ, שהחליט: ארוך יקבל פיצוי עתק של 96 מיליון שקל.

ברקע העניין נמשך. כלל תפנה לבית המשפט העליון ותנסה לבטל את החלטת מלץ. אבל כבר עכשיו ברור. מלץ הוא הגיבור של הסיפור הזה. וזה לא מפני שהוא האיש שהלך נגד הגוף הגדול והחזק הזה - כלל ביטוח (הבעלים של אילנות-בטוחה). גם לא מפני שהוא בחר לפסוק לטובת ה"איש הקטן". שכן, האיש הזה, ארוך, גם הוא נראה (בלשון ההמעטה) כבעיה לא קטנה. בכל זאת, מדובר באיש שהורשע בסדרה של עבירות אשר כללו איומים על בכירים בשוק ההון ועל משפחותיהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון
צילום: Getty Images Israel

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות

בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.

רן קידר |
נושאים בכתבה לבנון

בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה. 

מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.

הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.

הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.

בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20%  עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר


מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?