ראש הפד לשעבר: "בתנאים של היום, הזהב היא השקעה משתלמת"

האם נשיא הבנק המרכזי לשעבר החל לדבר מתוך פוזיציה ומה יש לו לומר על החלטת הפד להפסיק עם תוכנית התמריצים?
אלמוג עזר | (5)
נושאים בכתבה אלן גרינספן

על פי דיווח של כתב הוול סטריט ג'ורנל, מייקל דרבי, אלן גרינספן יו"ר הפד לשעבר אמר לאחרונה ש:"רכישת זהב היא השקעה טובה, בהתחשב במחירו וערכו, מבלי להתחשב במדיניות של הממשלות השונות".

האם ראש הבנק המרכזי לשעבר הפך לחובב זהב?

אלן גרינספן שכיהן כראש הפד במשך 19 שנים ברציפות, ידוע בתור כלכלן שדעותיו שונויות במחלוקת. למרבה הפלא אין זו לא הפעם הראשונה שבה גרינספן מדבר בשבחי ההשקעה בזהב וניתן למצוא לכך עדויות נוספות. השקעה שחלק מתפקידה הוא הגנה מבפני מניפולציות מונטיאריות שהפד אמור לעשות בשוק.

בשעה זו, מחיר הזהב צולל ביותר מ-2% אל מחיר של 1,197 דולרים. מחיר המתכת יורד 5% אל מחיר של 16.37 דולרים.

על פי רשת החדשות Cnbc אתמול, גרינספן עשה צעד נוסף בחשיפה התקשורתית והגיב להודעת הבנק המרכזי על כך הבנק מפסיק את תוכנית התמריצים -Q3, מתוך האמון בכלכלה האמריקנית, בשוק העבודה וביציבות המחירים.

גרינספן טען כי תוכנית התמריצים לא עמדה ביעדים המרכזיים שלה- עידוד שוק הצריכה המקומית במדינה. בכל הנוגע לגרימת התייקרות של נכסים, היא דווקא עשתה עבודה טובה.

גרינספן, יליד 1926, כיהן כראש הבנק המרכזי בין השנים 1987 לשנת 2006. בעת כהונתו נקט במדיניות ריבית נמוכה ונחשב כאשם העיקרי ביצירת בועת הנדל"ן בארה"ב ובשוק המשכנתאות. בועות שגרמו לאחר מכן למשבר הכלכלי הגדול של סוף העשור הקודם.

בעת כהונתו היה ידוע כשמרן מבחינה תקשורתית. עם זאת מאז פרישתו הספיק לכתוב ביוגרפיה "עידן התהפוכות" (The Age of Turbulence Adventures in a New World) ולהפוך לאורח ידוע בתוכניות פרשנות כלכלית. כחלק מפרשנותו בעבר טען כי ההצהרות וההתבטאויות הציבוריות של הפד מטרתן להיות מעורפלות בכדי להקשות על המשקיעים להבין מה הפד באמת חושב או כיצד הוא באמת פועל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שונר 31/10/2014 04:58
    הגב לתגובה זו
    הזהב גמר את המהלך שלו ברגע שהוא נגע בשער 1940 ולכן הוא חייב לרדת לשיא הקודם שהיה בשנות השמונים שהוא 900
  • 3.
    אמיר 30/10/2014 19:54
    הגב לתגובה זו
    למכור זהב , לקנות נפט ומניות מובילות בלבד
  • אולי לא. (ל"ת)
    מוישה אופניק 31/10/2014 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    YL 30/10/2014 19:16
    הגב לתגובה זו
    למי שלא יודע חלק ניכר מ הזהב של מדינות אירופה מאוחסן ב ארצות הברית. כבר לפני שנים המדינות בקשו לקבל בחזרה את הזהב ונענו בשלילה התשובה היתה ***רק בשנת 2020 תקבלו את הזהב שלכם המשמעות היא אחת***אן זהב** יתכן ואלן בא בחשבון עם הממשל אחרת איזו סיבה יש לו להסגיר סוד ממשלתי
  • 1.
    זהב? מתאים לי במיוחד כשזה בא עם יהלומים (ל"ת)
    אחת 30/10/2014 18:04
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: istock

"החור השחור" שקיים כעת בשוקי הכסף בארה"ב

15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר? 
עמית נעם טל |
בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.  על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).  מבולבלים? הסרטון הבא של הוול סטריט ג'ורנל מ-2015 עשוי לעזור להבנה
בעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית  (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'הריביות בארה"ב מול הטווח התחתון של קרנות הריבית של הפד': לגופים הפיננסים כדאי כעת להשאיר את הכסף אצל הפד' ותנחשו מה? זה בדיוק מה שקורה בחודשים האחרונים, כאשר הבנקים הזרים הגדילו ביותר מ-120 מיליארד דולר את העסקאות עם הפד', דבר שמוריד בפועל את בסיס הדולרים בשוק. כאשר עקומת האג"ח האמריקנית התהפכה לפני כשבועיים לראשונה, טענו כי "מדובר בגורם שמייצר את המיתון, ולא רק אינדיקטור" וזאת כיוון הבנקים מקטינים את כמות האשראי לשוק (לכתבה המלאה). הירידה החדה בכמות הכסף בעקבות הרצון של הבנקים לשים את הכסף בחשבון הפד' היא גורם נוסף שצפוי להעיב באופן משמעותי על הצמיחה בשוק בחודשים הקרובים. התהליך הנ"ל משפיע כמובן גם על הביקוש לאגרות החוב של ארה"ב, כפי שבא ליידי ביטוי באזהרה שפרסם ג'יי פי מורגן בשבוע שעבר (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, כפי שציינו מוקדם יותר החודש, תקנות באזל האחרונות למעשה גורמות לתשואות האג"חים לרדת בצורה חדה ומהירה יותר, מה שמגביר את הרצון של הבנקים לבצע עסקאות עם הפד' ולא לשחרר כסף לשוק.  "לולאת הבלהות" שמתרחשת בשוק האג"ח כעת איך הפד' יכול פתור בעיה זו? הדרך הראשונה היא להגביל את הסכום שהבנקים יכולים להעניק לו. הדרך השנייה היא חיתוך מהיר של הריביות בארה"ב, חיתוך שיגרום לריבית שהפד' מהעניק לבנקים להיות שוב מתחת לריבית שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות. אך יש לציין כי חיתוך כזה עשוי לייצר בעיה נוספת לפד', והפעם בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS).  ולסיכום, כל עוד הפד' לא משנה את עקומת האג"ח האמריקנית, כמות הכסף בשוק צפויה לרדת בעקבות מבנה העקומת האג"ח האמריקנית. מדובר כעת ב"חור שחור" ששואב עוד ועוד דולרים מהשוק, ווזאת עוד לפני הצפי לגיוסי הענק של הממשל החל מיום שני הקרוב (לכתבה המלאה). הפד' כמובן שמבין זאת, אך משום מה ממשיך להתעכב בפעולותיו. הדברים החריגים שטען אמש נשיא הפד' לשעבר בניו יורק מסבירים חלקית את ההתמהמהות של הבנק בתגובה לסיטואציה בשוק (לכתבה המלאה).