ראש הפד לשעבר: "בתנאים של היום, הזהב היא השקעה משתלמת"

האם נשיא הבנק המרכזי לשעבר החל לדבר מתוך פוזיציה ומה יש לו לומר על החלטת הפד להפסיק עם תוכנית התמריצים?
אלמוג עזר | (5)
נושאים בכתבה אלן גרינספן

על פי דיווח של כתב הוול סטריט ג'ורנל, מייקל דרבי, אלן גרינספן יו"ר הפד לשעבר אמר לאחרונה ש:"רכישת זהב היא השקעה טובה, בהתחשב במחירו וערכו, מבלי להתחשב במדיניות של הממשלות השונות".

האם ראש הבנק המרכזי לשעבר הפך לחובב זהב?

אלן גרינספן שכיהן כראש הפד במשך 19 שנים ברציפות, ידוע בתור כלכלן שדעותיו שונויות במחלוקת. למרבה הפלא אין זו לא הפעם הראשונה שבה גרינספן מדבר בשבחי ההשקעה בזהב וניתן למצוא לכך עדויות נוספות. השקעה שחלק מתפקידה הוא הגנה מבפני מניפולציות מונטיאריות שהפד אמור לעשות בשוק.

בשעה זו, מחיר הזהב צולל ביותר מ-2% אל מחיר של 1,197 דולרים. מחיר המתכת יורד 5% אל מחיר של 16.37 דולרים.

על פי רשת החדשות Cnbc אתמול, גרינספן עשה צעד נוסף בחשיפה התקשורתית והגיב להודעת הבנק המרכזי על כך הבנק מפסיק את תוכנית התמריצים -Q3, מתוך האמון בכלכלה האמריקנית, בשוק העבודה וביציבות המחירים.

גרינספן טען כי תוכנית התמריצים לא עמדה ביעדים המרכזיים שלה- עידוד שוק הצריכה המקומית במדינה. בכל הנוגע לגרימת התייקרות של נכסים, היא דווקא עשתה עבודה טובה.

גרינספן, יליד 1926, כיהן כראש הבנק המרכזי בין השנים 1987 לשנת 2006. בעת כהונתו נקט במדיניות ריבית נמוכה ונחשב כאשם העיקרי ביצירת בועת הנדל"ן בארה"ב ובשוק המשכנתאות. בועות שגרמו לאחר מכן למשבר הכלכלי הגדול של סוף העשור הקודם.

בעת כהונתו היה ידוע כשמרן מבחינה תקשורתית. עם זאת מאז פרישתו הספיק לכתוב ביוגרפיה "עידן התהפוכות" (The Age of Turbulence Adventures in a New World) ולהפוך לאורח ידוע בתוכניות פרשנות כלכלית. כחלק מפרשנותו בעבר טען כי ההצהרות וההתבטאויות הציבוריות של הפד מטרתן להיות מעורפלות בכדי להקשות על המשקיעים להבין מה הפד באמת חושב או כיצד הוא באמת פועל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    שונר 31/10/2014 04:58
    הגב לתגובה זו
    הזהב גמר את המהלך שלו ברגע שהוא נגע בשער 1940 ולכן הוא חייב לרדת לשיא הקודם שהיה בשנות השמונים שהוא 900
  • 3.
    אמיר 30/10/2014 19:54
    הגב לתגובה זו
    למכור זהב , לקנות נפט ומניות מובילות בלבד
  • אולי לא. (ל"ת)
    מוישה אופניק 31/10/2014 10:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    YL 30/10/2014 19:16
    הגב לתגובה זו
    למי שלא יודע חלק ניכר מ הזהב של מדינות אירופה מאוחסן ב ארצות הברית. כבר לפני שנים המדינות בקשו לקבל בחזרה את הזהב ונענו בשלילה התשובה היתה ***רק בשנת 2020 תקבלו את הזהב שלכם המשמעות היא אחת***אן זהב** יתכן ואלן בא בחשבון עם הממשל אחרת איזו סיבה יש לו להסגיר סוד ממשלתי
  • 1.
    זהב? מתאים לי במיוחד כשזה בא עם יהלומים (ל"ת)
    אחת 30/10/2014 18:04
    הגב לתגובה זו
דולר
צילום: iStock

המושג שצריך להכיר לחודשים הקרובים - CECL

בעוד רזרבות הבנקים בארה"ב יורדות בצורה חדה ברקע לחזרה של הממשל האמריקני לשוק, הרגולציה החדשה שצפויה להיכנס לתוקף בתחילת ינואר צפויה לעלות בצורה דרמטית את הצורך של הבנקים ברזרבות. המשמעות: הקיפאון בשוקי המימון רק בתחילתו, והדולר נהנה מרוח גבית
עמית נעם טל |
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק: כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין. הזינוק שהתרחש בחודש האחרון בעלויות המימון בשוק החזיר את שוק זה למרכז הבמה, כאשר ההתערבויות היומיות מצד הפד' מלבות עוד יותר את הדיון סביב יציבות המערכת הבנקאית. יש תמימות דעים בין הכלכלנים היום כי אחת הסיבות לאירועים בחודש האחרון היא רגולציה על הסקטור. בהקשר זה נראה ששווה להתעמק במהלך שצפוי לצאת לדרך בחודשים הקרובים, ה-CELC. ה-CECL הוא קיצור של Current Expected Credit Loss, תקן חשבונאי חדש שצפוי להיכנס לתוקף לראשונה בתחילת ינואר הקרוב בבנקים הגדולים בארה"ב, ויחול בהדרגה על שאר הבנקים. עד שנת 2023 התקן צפוי להיות מוחל על כל הבנקים בארה"ב. התקן החודש נוצר בחלק מלקחי המשבר הכלכלי של 2008, ומטרתו הוא שיפור איכות הדיווח על המצב הכספי של התאגיד הבנקאי, באמצעות הקדמת רישום ההפרשות להפסדי אשראי.  החל מתחילת השנה הבאה, ישונה החישוב להפרשות להפסדי אשראי מצד הבנקים: ההפרשה להפסדי אשראי תחושב לפי ההפסד הצפוי לאורך חיי האשראי, במקום לאמוד את ההפסד שנגרם וטרם זוהה. באומדן ההפרשה להפסדי האשראי יעשה שימוש משמעותי במידע צופה פני עתיד שישקף תחזיות סבירות לגבי אירועים כלכליים עתידיים. התקן שהוצג לראשונה ב-2016 זוכה בשנים האחרונות לאינספור ביקורות. הביקורת העיקרית טוענת כי בעוד המטרה של התקן החדש היא להפחית את רמת המחזוריות בענף הבנקאות, בפועל התקן עשוי להגביר אותה, כאשר עלות האשראי צפויה לעלות.   ההשפעה לטווח קצר המעבר לחישוב עתידי של הפסדי אשראי צפוי לעלות את דרישת הרזרבות מהבנקים ב-30% עד 50%, כאשר חלק מהערכות מדברות כי ההפרשות מצד הבנקים יצטרכו לגדול בעד 70%. כל זה מגיע כאשר רזרבות הבנקים ירדו בשבועות האחרונים לרמות שפל בעקבות החזרה של הממשל האמריקני לשוק (לכתבה המלאה). אם זה לא מספיק, זה מגיע בתקופה בה הבנקים 3 מהבנקים הגדולים צריכים לבצע ברבעון הקרוב הורדת מינוף לאחר שעברו ברבעון השני של השנה לקטגוריה ה-2 מבחינת דרישות ההון (לכתבה המלאה).  המשמעות היא שהקיפאון בשוקי המימון בשבועיים האחרונים נמצא בתחילתו. הדרך המהירה של הבנקים הגדולים להגדיל את הונם היא באמצעות עצירה של הלוואות בשוק ה-REPO.  הניתוח האחרון של גולדמן זאקס: 3 בנקים גדולים יצטרכו לבצע הורדת מינוף ברבעון הקרוב. הדרישה הרגולטורית החדשה מגיעה בתזמון גרוע לבנקים
לנוכח המתרחש בשוק המימון, הבנקים הגדולים מעריכים היום כי לפד' לא תהיה ברירה, והוא יצטרך להפוך את ההתערבויות היומיות שהוא מבצע כעת לתוכנית רכישות (QE). מורגן סטנלי לדוגמא, צופה כי הפד' יחל בתוכנית רכישות בהיקף של 315 מיליארד דולר לתקופה של 6 חודשים החל מה-1 בנובמבר. עד שהפד' יתערב, מצוקת הדולרים בשווקים כבר בא לידי ביטוי בשוק המט"ח, כאשר הדולר אינדקס נסחר בשיא של שנתיים וחצי. גרף הדולר אינדקס: הדולר בשיא ברקע למצוקת הנזילות בשוק