השופטת: "כשהיה מדובר באינטרס כלכלי, הצלחת להגיע לדיונים"
אשה הורישה את רכושה לחברתה הקרובה, שעמה היתה בקשר טוב לאורך השנים. בן המשפחה היחיד שלה, אחיינה, שלא גר בישראל, התנגד לקיום הצוואה וטען כי היא לא היתה כשירה לערוך צוואה באשפוז שלה, כמה ימים לפני מותה, וכי החברה שלה פעלה מאחורי הקלעים, ניצלה את חולשתה של המנוחה, בידלה אותה ממשפחתה, והובילה אותה, תוך השפעה בלתי הוגנת, לערוך צוואה שמקנה לה את כל רכושה
בפברואר 2021 שכבה אשה קשישה במחלקת טיפול נמרץ של בית החולים הדסה עין כרם בירושלים, אחרי אירוע מוחי רביעי בחייה. במצב הזה, עם תסמינים של חולשה ניכרת, רגל שמאל שאינה מגיבה, וקושי ניכר בדיבור – היא הזמינה עורך דין והחתימה אותו על צוואה חדשה: כל רכושה יועבר לאחר מותה לחברתה הקרובה, ולא לקרוב משפחתה היחיד, אחיינה, שמתגורר בחו"ל. שלושה ימים לאחר מכן, המנוחה נפטרה.
מהר מאוד נהפכה הצוואה הזו למוקד סכסוך מר בין התובעת – חברתה הקרובה של המנוחה – לבין המתנגד, אחיינה היחיד. האחרון פנה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים במאי 2021, בדרישה לבטל את הצוואה, בטענה שנערכה כשהמנוחה לא היתה כשירה, ובנסיבות של השפעה בלתי הוגנת.
בפברואר 2025, כארבע שנים לאחר מות המנוחה, הכריעה השופטת אורלי שמאי-כתב את הדין: הצוואה תקוים. בית המשפט קבע כי המנוחה היתה כשירה, וכי אחיינה לא הוכיח שהיתה השפעה בלתי הוגנת כלשהי. תוך כדי פסק הדין, ביקרה השופטת שוורץ את המתנגד בחריפות בדבריה: "סליחה על הציניות, אבל כשהיה מדובר באינטרס כלכלי הצלחת להגיע לדיונים בישראל".
המנוחה, ילידת רומניה, עלתה לישראל ב-1972 עם בנה היחיד, לאחר שנפרדה מבעלה. בישראל היא עבדה כאחות בבית החולים הדסה. במהלך השנים היא שמרה על קשר קרוב עם בנה, אך הוא נהרג בתאונת דרכים ב-1993. למנוחה לא היו נכדים, והקשר עם בני משפחה התנהל בעיקר עם אחיה, שנותר ברומניה, ועם אחיינה – בנו של האח – שהיגר לקנדה. המתנגד, אותו אחיין, היה בנה של אחותה היחידה. לדבריו, המנוחה התייחסה אליו כאל בן, ואף סייעה לו כלכלית בעבר. אלא שבשנים שקדמו לפטירתה, הקשר בינו לבין המנוחה התרופף, והמפגשים התמעטו. הוא עצמו אישר בעדותו כי מאז ביקורו האחרון בישראל ב-2019, לא ביקר אותה שוב, גם כשהייתה במצב רפואי קשה. במהלך האשפוז האחרון, שבו ערכה את הצוואה ונפטרה, הוא לא הגיע לישראל כלל, ואף לא ניסה ליצור קשר ישיר עמה או עם בית החולים.
- צוואת של קשיש בביה"ח הועדפה על זו מלפני 20 שנה
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, עם התובעת - קולגה שלה מן העבר ומי שנהפכה לחברתה הקרובה - הקשר דווקא התחזק. השתיים הכירו בבית החולים הדסה, עשרות שנים קודם לכן. עם פרישתן לגמלאות, הן נפגשו לעתים קרובות, נסעו ובילו יחד, והתובעת אף סייעה למנוחה ברבות ממשימות היום-יום.
כאמור, בפברואר 2021 הובהלה המנוחה לבית החולים הדסה לאחר אירוע מוחי נוסף – הרביעי במספר. למחרת היא ביקשה להכין צוואה. היא פנתה לאחות המטפלת וביקשה להזמין עורך דין. עו"ד א', שהכירה את המנוחה מאשפוז קודם, הגיע, ביחד עם האח המטפל – ששימש כעד שני. באותו היום נחתמה הצוואה, שבה נכתב: "אני מורישה את כל רכושי לחברתי, פלונית". לא הוזכרו בה בני משפחה, ולא צוינו נימוקים.
שלושה חודשים לאחר פטירתה, הגיש האחיין התנגדות לבית המשפט. לדבריו, המנוחה לא היתה כשירה בשום צורה לערוך צוואה בזמן שחתמה עליה - היא סבלה מאירוע מוחי חריף, לא יכלה לדבר כראוי, ולא הבינה את ההליך. בנוסף, הוא טען כי התובעת פעלה מאחורי הקלעים, ניצלה את חולשתה של המנוחה, בידלה אותה ממשפחתה, והובילה אותה, תוך השפעה בלתי הוגנת, לערוך צוואה שמקנה לה את כל רכושה – בית מגורים ודירת ירושה. עורכת דינה של התובעת טענה מנגד כי מדובר בצוואה כשרה, רצונית, המבטאת נאמנה את רצון המנוחה, שהיתה מודעת היטב למעשיה. עוד הוצגו עדויות מטעם שני עדים לצוואה, שלפיהן המנוחה היתה בשיחה מלאה, מודעת, והתעקשה על הורשת רכושה לחברתה מתוך רצון חופשי.
- בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- “6 שנים בלי זכויות”: עובדת מאפייה שהתפטרה תיחשב מפוטרת
לבית המשפט הוגשו שתי חוות דעת רפואיות. חוות דעתו של פרופ' ב., מטעם המתנגד, קבעה כי בשל האירוע המוחי הרביעי, שנגרם בסמוך לחתימה, המנוחה לא היתה כשירה קוגניטיבית. לדבריו, הדיבור שלה היה לקוי מאוד, והיא לא הבינה את משמעות מעשיה. לעומת זאת, בחוות דעת נגדית של ד"ר מ., מטעם התובעת, נטען כי המנוחה שמרה על תפקוד מנטלי מספק, היתה מסוגלת להביע את רצונה, להבין ולהתמצא - גם אם סבלה מקשיי תנועה או דיבור.
לאחר ארבע שנים של התדיינות, הכריעה כאמור השופטת שמאי-כתב, והחליטה כי הצוואה תקוים. היא כתבה כי התרשמה ממהימנות העדים, ובפרט מעורך הדין שערך את הצוואה. לדבריה, “העדות הייתה עקבית, ברורה, ולא ניכרה בה כל מגמתיות. הוא שוחח עם המנוחה, התרשם ממנה, ווידא שהיא מבינה את משמעות הצוואה". היא גם קבעה כי לא הוכח שהמנוחה היתה בלתי כשירה: “הצוואה נחתמה בהתאם לחוק, בפני שני עדים שאינם נהנים מהצוואה. המנוחה ביקשה את נוכחות עו"ד, הזמינה אותו ביוזמתה, וביקשה להותיר את רכושה למי שליוותה אותה". בנוגע להשפעה בלתי הוגנת, כתבה השופטת שמאי-כתב בפסק הדין כי, “הוכח כי בין התובעת למנוחה היה קשר חברי, הדוק וקרוב, שנמשך שנים. לא שוכנעתי שהייתה כאן תלות חריגה, או בידוד חברתי. הטענה להשפעה פסולה לא בוססה בראיה אחת". לאורך פסק הדין, השופטת גם הביעה את דעתה הנחרצת לגבי האחיין, וכתבה בו כי, “המתנגד לא הופיע לדיונים בישראל במשך חודשים. סליחה על הציניות, אבל כשהיה מדובר באינטרס כלכלי הצלחת להגיע לדיונים בישראל". הוא גם חויב על ידה בתשלום הוצאות משפט בסכום כולל של 20 אלף שקל.
האם המנוחה ערכה צוואות קודמות לפני זו שנחתמה בבית החולים?
כן. המנוחה ערכה בעבר לפחות שתי צוואות – האחת
ב-1996 והשנייה ב-2013. בצוואה מ-2013 היא הורישה את רכושה לאחיה. ואולם מכיוון שהאח נפטר ב-2007, אותה צוואה היתה למעשה לא רלוונטית מבחינה אופרטיבית. הצוואה מ-2021 ביטלה את קודמותיה במפורש. השופטת קבעה כי הצוואה המאוחרת גוברת, ושהשינוי ברצון המצווה לאורך השנים
הוא הגיוני לנוכח שינוי נסיבות החיים וקשריה האישיים.
מדוע בית המשפט לא מינה מומחה מטעמו לבחינת הכשירות דל המנוחה?
בית המשפט בחן את הבקשה למינוי מומחה, אך בחר לדחות אותה. השופטת נימקה זאת בכך שלאור פער הזמנים ממועד הפטירה והצוואה, אין כל תיעוד רפואי שיכול לספק חוות דעת עדכנית או ישירה מעבר לאלה שכבר הוצגו. היא הסתמכה על המסמכים הרפואיים בזמן אמת, עדויות הצוות הרפואי והעדים לצוואה, וכן התרשמותה מחוות הדעת שכבר ניתנו.
כיצד השפיעו מגבלות הקורונה על ההליכים בתיק?
בזמן עריכת הצוואה (פברואר 2021), ישראל היתה עדיין תחת מגבלות הקורונה. הדבר השפיע בין היתר על זמינות ביקורי קרובים, על התניידות, וגם על אופן הטיפול בבתי החולים. ייתכן שמצב זה הקשה על האחיין לגלות בזמן אמת על המצב או להשפיע עליו, אך בית המשפט הדגיש כי לא הוצגו ראיות לכך שנחסמה דרכו להגיע או לתקשר עם המנוחה – בניגוד לטענותיו.
מה היתה עמדת בית המשפט בנוגע להתנהלות של עורך הדין שערך את הצוואה?
בית המשפט שיבח את התנהלות עורך הדין שערך את הצוואה. נקבע כי הוא נהג באחריות, ווידא באופן יסודי את הבנתה של המנוחה את תוכן הצוואה ואת תוקפה המשפטי. הוא אף נקט זהירות יתרה בשל נסיבות האשפוז והמצב הרפואי, ונאמר עליו בפסק הדין כי, "מדובר בעורך דין ותיק, אשר פעל על פי הדין, התרשם מהמצווה פנים אל פנים, ווידא כי היא חותמת מתוך רצון חופשי".
האם בית המשפט התייחס לממד המוסרי או הרגשי של העדפת חברה על פני בן משפחה?
באופן מרומז, כן. השופטת הדגישה כי קשר דם אינו בהכרח עדיף על קשר חברי עמוק, בייחוד כשמדובר במי שעמד לצד המצווה בשנותיה האחרונות. היא כתבה כי, "לא הוכח כי המתנגד היה נוכח או מסייע למנוחה במצבה. דווקא התובעת הייתה זו שליוותה, תמכה והיוותה חלק בלתי נפרד מחייה היומיומיים". בכך נשללה ההנחה שאחיין זכאי לירושה מתוקף קרבה משפחתית בלבד.
האם
נבחנה האפשרות שהמנוחה היתה נתונה להשפעה נפשית עקב הבדידות והאובדן שחוותה?
כן, אך הטענה נדחתה. השופטת ציינה כי עצם בדידות או תלות רגשית אינן מעידות על השפעה בלתי הוגנת, כל עוד לא מתקיימת תלות מקיפה, בידוד חברתי, או שליטה פסולה. הקשר בין
התובעת למנוחה תואר כקרוב אך לא מנצל, ותועד בהתכתבויות ועדויות שהוגשו.
במקרה נוסף, הכריע בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתחילת החודש שעבר בסוגיה רגישה ומורכבת: האם צוואה שנערכה על ידי אב עיוור ומרותק למיטתו, המנשלת את רוב ילדיו ומורישה את רכושו לבן האחד שסעד אותו, משקפת את רצונו האמיתי. הסוגיה המרכזית היתה האם הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של הבן המטפל, או שהיא מבטאת את רצונו החופשי של האב. בנוסף, האב ערך את הצוואה החדשה כמה ימים בלבד לפני שהלך לעולמו. האב, שנפטר ב-2020, הותיר אחריו חמישה ילדים. בשנותיו האחרונות, הוא סבל מבעיות בריאותיות חמורות, כולל עיוורון ומוגבלות תנועה, והיה מרותק למיטתו. באותה תקופה, אחד מבניו עבר להתגורר עמו וסעד אותו במסירות. שאר האחים, לטענת הבן שסעד אותו, לא היו מעורבים בטיפול באביהם. ב-2019, כחצי שנה לפני פטירתו, ערך האב צוואה חדשה שבה הוריש את כל רכושו, שכלל בין היתר שתי דירות בבאר שבע וחנות שנמצאת בשוק העירוני, לבן שסייע לו. הצוואה הזו נוגדת צוואה קודמת מ-2015, שבה חילק האב את רכושו באופן שווה בין כל ילדיו. הצוואה נערכה בנוכחות עורך דין, אך ללא נוכחות עדים נוספים. האחים הגישו התנגדות לצוואה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, אך זה דחה את ההתנגדות - והם החליטו לערער על ההחלטה למחוזי. ארבעת הילדים האחרים התנגדו כאמור לקיום הצוואה החדשה, בטענה כי היא נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של אחיהם על אביהם. לטענתם, מצבו הבריאותי של האב הפך אותו לפגיע, והאח ניצל זאת כדי לשכנעו לשנות את הצוואה לטובתו. הם הצביעו על כך שהצוואה נערכה זמן קצר לאחר שי' החל לסעוד את האב, וכי האב היה מבודד משאר ילדיו בתקופה הזו.
- 8.אנאניונימי 12/04/2025 10:47הגב לתגובה זוחברים לעת צרה זה חברים אמיתיים ללא תשלום. חברים שמוכנים לקחת כסף או רכוש דל אחרים בתמורהעבריינים נצלנים עלובים שמתחזים לחברים .
- 7.יוסי 12/04/2025 07:17הגב לתגובה זומפחיד.
- 6.איינשטיין 11/04/2025 19:12הגב לתגובה זואפשר לחשוב שאלו תיקי נתניהו או משפט רצח עם עשרות עדויות וחקירות נגדיות. כולו להחליט אם היתה אחראית למעשיה או לא. בושה למערכת המשפט ובעיקר לשר המשפטים שתוקע השבעת שופטים חדשים מתוך שנאה ונקמנות
- 5.רוני 11/04/2025 15:24הגב לתגובה זואני אישית מזמן אבדתי את אימון בבתי משפט. בהרבה מקרים אחרית החיים הם הקובעים בהכנת צוואות .לכן השפעות של מקורבים זרים משפיעים על החלטות .ברגע שהיורשים העמיתים לא לוקחים זאת בחשבון יפסידו את הירושה לאחרים . לכן כדי לחשוב על זה תמיד כי החיים לפעמיים קצרים והקובע הוא הקטע האחרון.
- 4.דועלי 11/04/2025 14:18הגב לתגובה זושופט בחסד עליון ירבו כמוה
- 3.יוני 11/04/2025 10:56הגב לתגובה זולמה אי אפשר להגיע לפסק דין תוך חצי שנה למה צריך סחבת משפטית השופטים מנסים לייצר לעצמם עבודה או משהו למה 4 שנים תחשבו על זה החיים שלנו תקועים בגלל אלפי אנשים שהמשפט שלהם לא מוכרע כבר!
- 2.אנונימי 11/04/2025 09:17הגב לתגובה זוארבע שנים לקח לשופטתהגיע הזמן לרפורמה רצינית וצמצום לוחות זמנים!!!
- 1.פסק דין אין טעם להכניס הערה עוקצנית לפסק הדין. פשוט אין טעם. (ל"ת)מתבונן מהצד 11/04/2025 08:09הגב לתגובה זו
- אנונימי 11/04/2025 09:14הגב לתגובה זולמען ייראו וייראו. לא צריך להתפנפן כל הזמן וזוהי האמת. הכסף כנראה בלבל אותו.

בוטל היתר בנייה למלון שתוכנן ברחוב הירקון בתל אביב
פרויקט המלון החדש שתכנן איש העסקים ספי צביאל, שכולל 55 חדרי אירוח ו-32 דירות, נעצר לאחר שתושבי רחוב ארנון הסמוך טענו כי יאבדו את הנוף לים שמלווה את חייהם במשך שנים. ועדת הערר המחוזית קבעה כי אוחדו מגרשים בניגוד לתוכנית, אושרו שימושים מעורבים שאינם מותרים,
והעירייה חרגה ממדיניותה. בהחלטה מפורטת נקבע כי, “אין מקום לאשר את הבקשה כפי שהוגשה”
הבוקר שבו קיבלו תושבי רחוב ארנון בתל אביב את החלטת ועדת הערר המחוזית היה שונה. במשך חודשים ארוכים ליוותה אותם תחושת חוסר אונים, כשממולם - ממש מול החלונות, במקום שבו האור המערבי והים נפרשים דרך חלונותיהם כבר עשרות שנים - תוכנן לקום בניין גבוה, רחב, כזה שהיה משנה לחלוטין את קו הרקיע שנראה מאחוריהם. אותם תושבים, שחייהם השקטים יחסית התעצמו דווקא בזכות המרחק מהטיילת הרועשת והקרבה לאוויר הים, לא היססו לפעול. הערר שהגישו נגד היתרי הבנייה שאישרה עיריית תל אביב לפרויקט המלון החדש ברחוב הירקון 164-162, נראה בתחילה כמו מאבק מול רוח. אלא שהחלטת ועדת הערר, המשתרעת על פני עשרות עמודים, הפכה את הקערה על פיה.
מדובר בשני מגרשים גדולים יחסית - כל אחד מהם בשטח של כ-600 מ"ר - שעליהם תכנן היזם ספי צביאל, באמצעות א.פ.צ השקעות, להקים שני מבנים בני שבע קומות, בחיבור תפקודי ומבני כמעט מלא. הבניינים היו אמורים לכלול 55 חדרי מלון ו-32 דירות מגורים, עם ארבע קומות מרתף משותפות וקומת גג. מבחינת היזם, מדובר בהמשך טבעי למלון אולימפיה הישן, שעמד על חלקה 211 מאז שנות ה-70. מבחינת התושבים, זהו שינוי דרמטי במרקם השכונה - כזה ש“יחסום את הנוף לים שממנו נהנו במשך שנים רבות”, כפי שנכתב בערר.
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה בתחילת 2025 את שתי הבקשות להיתר, אך התושבים, שמתגוררים ברחוב ארנון מאחורי המגרש, לא ויתרו. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב קיימה דיון ב-31 ביולי 2025, ולאחר הגשת השלמות טיעון מצד כל הגורמים, קיבלה החלטה תקיפה וברורה: ביטול ההיתר. בהכרעתה נכתב כי, “אין מקום לאישור הבקשה להיתר כפי שהוגשה".
הוויכוח על ייעוד הקרקע: מגורים או מלונאות?
אחד המוקדים המרכזיים במחלוקת היה השאלה מהו הייעוד התכנוני התקף של שתי החלקות. התושבים טענו כי לאורך השנים אושרו תוכניות ייעוד שונות, שבהן נקבע מפורשות כי מדובר במגרשים למלונאות בלבד, וכי כל שינוי יעוד למגורים מהווה "סטייה ניכרת". מנגד, הוועדה המקומית טענה שהתוכניות המאוחרות, ובעיקר תוכנית 3444 ותוכנית 2770, פקעו משום שלא מומשו בזמן, ולכן חזר תוקפן של התוכניות הראשיות, המייעדות את הקרקע למגורים.
ועדת הערר בחרה שלא לאמץ את עמדת היזם והעירייה. בהחלטה נקבע כי אמנם התוכניות שאפשרו מלונאות פקעו, אך הדבר לא פותח פתח לשימושים מעורבים. “תוכנית רובע 3 לא נועדה לשנות ייעודים קיימים, והיא חלה על כלל המקרקעין המיועדים למגורים בתחומה… אולם בשום מקום בתכנית רובע 3 לא מופיע השימוש למלונאות”, כתבה הוועדה בהכרעת הדין שלה.

צוואת של קשיש בבית החולים הועדפה על זו מלפני 20 שנה
כחודש לפני שמת, כשגופו חלש אך דעתו צלולה, חתם אלמן ללא ילדים על צוואה חדשה ממיטת בית החולים. הוא הוריש את כל רכושו לאחותו היחידה, בניגוד לצוואה קודמת שהותירה כמעט הכל למשפחת מעסיקו לשעבר. מאבק משפטי טעון התנהל סביב שאלת כשירותו, מעורבות אחותו בתהליך
והאם הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת. פסק הדין חושף סיפור חיים, סכסוך משפחתי, והכרעה ברורה של בית המשפט לגבי רצונו החופשי של המנוח
הסיפור הבא החל הרבה לפני הדיון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, הרבה לפני שחוות דעת רפואיות הוגשו וחקירות נגדיות נפרשו לאורך עשרות עמודים של פרוטוקולים. הוא החל בחדר אשפוז בבית החולים בילינסון, שבו שכב ש.ש., גבר ערירי בן 80, לאחר נפילה בביתו. מצבו הגופני היה קשה, כך טענו הנתבעים, אך מי שבאמת הכיר אותו באותם ימים העיד כי למרות חולשתו, הוא היה צלול, מתקשר, ומודע למצבו ולרצונותיו. בתוך המציאות הזאת, בפברואר 2022, כשהוא מבין שהזמן ואוזל והולך, הוא ביקש לערוך מחדש את צוואתו.
המנוח, אלמן ללא ילדים, השאיר אחריו שתי צוואות שונות מאוד זו מזו. הראשונה, מ-2004, היתה מנוסחת בחריפות רגשית יוצאת דופן. הוא כתב בה כי את רכושו הוא מותיר ל”אנשים הקרובים והיקרים לי מכל ואשר שימשו לי תחליף למשפחה שהפנתה לי עורף ומשענת בשעות הקשות”, ובחר להעניק לאחותו, התובעת, אך ורק מקרר. מנגד, צוואה חדשה, שנחתמה ב-25 בפברואר 2022 בבית החולים, העניקה את כל רכושו דווקא לאותה אחות. השינוי הדרמטי הזה עמד בלב המחלוקת המשפטית.
הנתבעים, מעסיקו לשעבר של המנוח וארבעת ילדיו, שאליהם ייעד את מרבית רכושו בצוואה הישנה, טענו שהצוואה המאוחרת פסולה מיסודה. הם טענו שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, שהוא לא ידע להבחין בטיבה, שהתובעת השפיעה עליו השפעה בלתי הוגנת, ואף היתה מעורבת בצורה פסולה בעריכתה. ואולם ככל שהעמיק בית המשפט בחומר הראיות, כך הלכו טענותיהם ונחלשו. השופט תומר שלם פתח את פסק דינו בקביעה ברורה כי ראשית יש לבחון את הצוואה האחרונה, שכן “רואים צוואה חדשה כמבטלת את קודמתה, ככל שהוראותיה סותרות את הוראות קודמתה”. מכאן נפתח מסע בירור ארוך, שכלל שלושה הליכים משפטיים במקביל, חוות דעת רפואיות, עדויות ממקור ראשון, וניתוח מדוקדק של התנהלות הצדדים.
לא סבל מדמנציה או מליקוי שפגע בכושרו המשפטי
במוקד ההכרעה עמדה שאלת כשירותו של המנוח בעת שחתם על צוואתו האחרונה. התמונה שעלתה מהמסמכים הרפואיים ומעדויות המומחים היתה אחידה וברורה. ד"ר אליעזר פלדינגר, פסיכוגריאטר שבדק את המנוח ביום עריכת הצוואה לבקשת הנוטריון, כתב במפורש כי המנוח “בדעה צלולה, מצבו הקוגניטיבי שמור, וללא הפרעה נפשית... הוא מבחין היטב בטיבה של צוואה אותה מבקש לעשותה על פי רצונו החופשי”. הוא אף הדגיש שמבחן המיני־מנטל שבוצע לו הניב תוצאה גבוהה של 27 מתוך 30, וכי על אף ירידה קוגניטיבית קלה, לא מדובר בדמנציה או בליקוי שפגע בכושרו המשפטי.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מומחה מטעם בית המשפט, פרופ’ שלמה נוי, בחן את מלוא הרשומות וקבע בחוות דעתו כי, “לא ניתן לשלול את כשירותו המשפטית במועד הנדון... בסבירות גבוהה יותר, היה כשיר לבצע פעולות משפטיות במועד הנדון”. הנתבעים, אף שהנטל הוטל עליהם, ויתרו על חקירת המומחה - ויתור שבית המשפט ראה בו חיזוק למסקנתו. לצד חוות הדעת, הציג בית המשפט גם ראיות שהעידו על תפקודו השכלי של המנוח בימים שקדמו לחתימה. עדותה של העובדת הסוציאלית שביקרה את המנוח בבית החולים תיארה אדם “ערני... אולי עייף, אבל רגיל. לא מבולבל”. המטפל הסיעודי שלו העיד כי, “תמיד הייתי יכול לדבר איתו”. גם הרישומים הרפואיים הצביעו שוב ושוב על התמצאות מלאה בזמן, במקום ובאנשים.
