התחדשות עירונית בשכונת הגפן ברמת גן - יתווספו 430 דירות
430 יחידות דיור חדשות בשכונת הגפן ברמת גן. הוועדה המחוזית תל אביב החליטה לקדם תוכניות להתחדשות עירונית ברחוב אחד העם. הוועדה בראשות ערן ניצן החליטה להפקיד שתי תוכניות לקידום הפרויקט.
ברחוב אחד העם, החליטה הוועדה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית על שטח כולל של 11 דונם. התוכנית שביוזמת חברת אזורים בנין, כוללת 150 יחידות דיור שיוקמו בשני מגדלים בני 22 קומות שישלבו מגורים וקומה מסחרית. מתוך כלל יחידות הדיור, 30 יוקצו לטובת דירות קטנות של עד 65 מ"ר ו-15 יוקצו עבור דיורית, על מנת ליצור תמהיל מגוון של גודלי יחידות דיור.
בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת הגדלת השטח הציבורי הנמצא ממערב למתחם, וכן שטח של 6 דונם שיוקצה לטובת מבנה ציבור. התוכנית קובעת הקמת מעברים מתוך המתחם אל הפארק, על מנת להנגישו אל תוך השכונה. כיום מצויים במתחם ארבעה מבנים בני 3 קומות ובהם 48 יחידות דיור שיהרסו לטובת הפרויקט החדש. התוכנית נערכה על ידי משרד גיורא גור ושו'ת אדריכלים.
בשכונת הגפן, שמתחם בין רחוב התקווה למעלה השואבה, החליטה הוועדה להפקיד תוכנית להתחדשות עירונית על שטח כולל של 5.8 דונם. התוכנית שביוזמת אביב התחדשות עירונית במעלה השואבה וקבוצת צליח רוטשילד מימון והשקעות, כוללת 280 יחידות דיור שוקמו בשני מגדלי מגורים בני 22 קומות. מגדלי המגורים יוקמו מעל 6 קומות מסחר ותעסוקה. מתוך כלל יחידות הדיור, 56 יוקצו לטובת דירות קטנות של עד 75 מ"ר ו-56 יוקצו לדירות קטנות מאוד של עד 50 מ"ר. בנוסף, בדירות שגודלן מעל 100 מ"ר, ולא יותר מ-28 יחידות הדיור, תינתן אפשרות לדיורית.
- טירת הכרמל: במקום 48 דירות, שני מגדלים עם 280 דירות
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוכנית ממוקמת בסמיכות לציר ז'בוטינסקי בו עתיד לפעול בתקופה הקרובה הקו האדום של הרכבת הקלה, ובמסגרת זו קובעת תמהיל דיור מגוון תוך צמצום תקני חניה לרכב פרטי וקביעת שטחי ציבור ומסחר שכונתיים.
כיום מצויים במתחם 7 בנייני מגורים בני 2-3 קומות הכוללים 89 יחידות דיור שיפונו לטובת הפרויקט החדש. התוכנית נערכה על ידי אדר' רן בלנדר,
מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אדר' ארז בן-אליעזר, אמר על רקע פרסום התוכניות: "עתיד העיר רמת גן גלום בקידום מתחמי התחדשות עירונית על בסיס ראיה כוללנית. במסגרת זו ניתן לייצר שכונות בעלות איכות עירונית גבוה תוך יצירת שטחים פתוחים ושטחי ציבור לרווחת תושבי העיר המצטופפת".
- 3.כלכלן 17/04/2023 09:27הגב לתגובה זולמה להסתפק רק ב150 דירות בשני בניינים של 22 קומות? תאשרו להם לבנות 30 קומות ו-240 דירות (120 בכל בניין). וגם למה לבנות דירות קטנות של 65 מ"ר או פחות. מדובר בשטח מבוקש. תבנו דירות גדולות של 5-6 חדרים בכל דירה. האנשים שיעברו לשם יפנו דירות קטנות וזה יספק מקומות דיור לצעירים ומשפחות קטנות.
- 2.אני חושב 17/04/2023 08:23הגב לתגובה זושרובם שוכרים ובכלל לא מעניין אותם הבניין ואיכות החיים, עם תשלום וועד שיגיע לאלף ש"ח ויותר ולשלם ארנונה עם חדר דיירים, חדר כושר, מתקנים משוכללים ויקרי תחזוקה, ומריבות שכנים בלי סוף, כולל השוכר שרוצה חדר כושק ממוזג ופעיל ב12.00 בלילה כי זו השעה שמתאימה לכבודו, ולא שוכר שזורק עציצים ומזוודות ישנות לפיר אשפה, וגנרטור, וספרינקלרים, וסיוט של מגדל שאתה משלם ארנונה וועד יקרים על חצי דירה שאין לך בכלל ואתה גר בעצם בקופסת גפרורים, כי המטרז' הולך על שטחים משותפים וקירות עבים פי 2-3.
- 1.לא לחרדים 17/04/2023 00:22הגב לתגובה זולא להקצות להם מבני ציבור למקוואות ובתי מדרש
- כן ירבו מקוואות יהיו שם גם בתי כנסת אל דאגה (ל"ת)יצחק 17/04/2023 08:23הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
