מניות הנדל"ן המניב נופלות - הנה הסיבה
מניות ענקיות הנדל"ן המניב יורדות היום בשיעור חד. עזריאלי עזריאלי קבוצה 2.16% , אלוני חץ אלוני חץ 3.32% , מליסרון מליסרון 2.03% יורדות בין 3.4% ל-8% - אלוני חץ סופגת את הירידה החדה מכולן בשל היותה חשופה גם לשוק הבריטי המקרטע ולשוק האמריקאי (להרחבה על הדוחות של אלוני חץ לחצו כאן). אבל כולן סופגות בגלל שהמשקיעים מפנימים שהגענו לקצה.
הגענו לקצה היכולת של רואי החשבון לסבול ולספוג את השקרים הקטנים שבדוחות הכספיים (אגב, רואי חשבון - חשוב להבין את הבעייתיות של המקצוע ואת העובדה שהמספרים בדוחות מוטים - רואי חשבון במקרים רבים מפשלים). דוחות חברות הנדל"ן נשענים בעיקר על נכסים ואלו נשענים על הערכות שווי. הערכות השווי בדוחות מתייחסים לשיעורי היוון נמוכים.
שיעורי היוון נמוכים על שום מה? על שום ההנחה שהמצב של המשק הישראלי טוב, על שום חוסר ההתייחסות לשיעורי ההיוון שעומדים וחייבים לעלות בגלל עליית הריבית. ברגע ששיעורי ההיוון יעלו, תירשם ירידה דרמטית בשווי הנכסים. זה אולי נתון חשבונאי בלבד, אבל הוא מחביא נתון כלכלי - את היכולת של החברות האלו לייצר תשואה.
חכו לדוחות השנתיים - שם ייתכן שהשיערוכים כלפי מטה יהיו משמעותיים יותר
רואי החשבון, נזכיר, מבקרים את הדוחות השנתיים וסוקרים את הדוחות הרבעוניים. הסקירה הרבעונית היא מהירה, זריזה, יחסית מלמעלה. האחריות של רואי חשבון בסקירה מראש מוגבלת ובהתאמה ההשקעה שלהם בזמן מוגבלת. בדוחות שנתיים זה סיפור אחר. שם האחריות של רואי החשבון גדולה ובהתאמה ההשקעה גדולה יותר. בדוח השנתי הוא כבר לא "סוקר" הוא מבקר. בודק את כל הסעיפים, עורך מדגם של סבירות, פונה ללקוחות, ספקים, מברר אישורי יתרות, עורך ספירת מלאי ועוד מהלכי ביקורת רבים. האחריות שלו בביקורת גדולה מאוד, אבל גם בסקירה הוא אחראי על המספרים. אז אפשר לצפות שבדוחות השנתיים השיערוכים כלפי מטה יבואו לידי ביטוי בצורה מדויקת יותר.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קצת תיאוריה - ערך הנכס מבטא את התזרימים העתידיים שלו (שכר הדירה מהיום ועד אינסוף). אבל כדי להביא את הכספים האלו להיום-להווה צריך להוון אותם, לתת משקל למחיר הכסף - קוראים לזה שיעור היוון: 100 שקל שתקבלו בעוד שנה, שווים רק לשם המחשה 95 היום. אז שמאי מקרקעין לוקחים את הנכסים, מעריכים את ההכנסות ומהוונים ומקבלים מספר. זה שווי הנכס.
וכאשר שווי הנכסים יירד זה יתבטא בחשבונאות ובכלכלה, כי הערך של הנכסים הוא הערך של החברה. וזה עוד מבלי להתייחס לסוגיית ההאטה-המיתון - האם הגיוני שתהיה תפוסה מלאה? האם הגיוני ששכר הדירה לא יירד? במקומות החזקים ביותר אולי כן, אולי תהיה ירידה בשיעור נמוך, אבל בשאר המקומות ממש לא בטוח.
החברות ינסו להגיד לכם שהכל צמוד למדד ולכן ערך הנכסים בכלל יעלה. אבל מי אמר? על בסיס מה? שווי הנכס זה מחיר שוק, הוא לא מוצמד למדד. מעבר לכך, נכון שאפשר מראש להצמיד את מחירי השכירויות אבל גם זה עד גבול מסוים. זה לא קל להצמיד מראש את עליית השכירות למדד, והשאלה היא גם כמה - לא קל בכלל להצמיד עלייה של 10% למשל.
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
הדוחות של עזריאלי - תשואה של 6.7% על הנכסים
הדוחות של עזריאלי מספקים הצצה לתשואה המשוקללת של חברת הענק על הנכסים שלה - 6.73%. זו תשואה לא רעה, אבל בריבית בנק ישראל של 3.25% וריבית פריים של 4.75%, ותשואות באג"ח סולידי לכמה שנים של 5%-6%, זה לא "מטורף".
מול התשואה הזו יש סיכון - חשש מהאטה, חשש מתפוסה נמוכה יותר, עלויות תחזוקה שעשויות לעלות ככל שהנכסים מתיישנים. כלומר, זו לא תשואה חסרת סיכון. וגם - התשואה הזו לא סופית: יש מסים, יש הוצאות תפעול של החברה עצה. כלומר, עזריאלי לא מייצרת תשואה כזו על הנכסים שלה, זה פחות, בהינתן המימון, המסים והוצאות התפעול זה ככל הנראה יותר קרוב לאזור ה-5%. בתשואה של 5% אין מרווח גדול, במיוחד לא לחברות ממונפות - הן מרוויחות מהפער בין התשואה שהן מייצרות לבין הריבית שהן משלמות.
אז בינתיים מצבן מצוין כי הן גייסו סכומי עתק מהציבור באגרות חוב בריבית נמוכה, אבל כשיצטרכו לגלגל יתגלה שיש בעיה: המרווחים התכווצו.
זו הסיבה לירידה במניות - העלייה בריבית שמהווה חרב פיפיות ופוגעת גם בתשואה על הנכסים ומעלה את הריבית וכך משאירה רווחיות נמוכה יותר בשורה התחתונה.
זה תקף לכל החברות הממונפות, השאלה עד כמה זה יפגע. בינתיים מעריכים בשוק שמדובר בפגיעה קטנה, אחרי הכל, מדובר בענקיות נדל"ן שעל פי היקף החובות שלהן הן עדיין משלמות ריבית נמוכה ולוח התשלומים בעתיד הקרוב לא מעיד על כשלים וחוסר יכולת.
ועוד נקודה בדוח של עזריאלי - ירידה ב-FFO שמבטא בעצם סוג של תזרים תפעולי שוטף שהחברה מייצרת. הסיבה היא דווקא בדיור ציבורי, נראה שזה עניין נקודתי, אבל גם בעסק העיקרי, יש ירידה בצמיחה ב-FFO:
- 12.שמואל ברגר 24/11/2022 18:23הגב לתגובה זואלה חברות עם הסכמים ארוכי טווח עם תקבולים ידועים מאש. רצפי התשלומים האלה מאבדים מערכם בסביבה של ריבית גבוהה. זהו.
- נעמי פלד 24/11/2022 18:55הגב לתגובה זומדהים. לא קורא את הכתבה. מגיב שהכל "שטויות" ואז אומר בעצמו שהכתבה נכונה. אנשים אולי תקראו את הכתבות?
- 11.ואיזו מניה עלתה ? "ישרס" איתנות פיננסית וצמיחה מתמשכת! (ל"ת)מיכאל 23/11/2022 22:29הגב לתגובה זו
- 10.על השיערוכים אחראים השמאים, אבל מה שהכי חשוב זה הFFO. (ל"ת)משה 23/11/2022 22:24הגב לתגובה זו
- 9.אלי 23/11/2022 17:35הגב לתגובה זואגב תקרא את דוח הדירטוריון ששם יש מצגים של מה קורה בשינוי ריבית או שע"ח גזה או אחר. קל להאשים את רואי החשבון
- 8.אא 23/11/2022 14:26הגב לתגובה זוהאם/הכיצד עד היום שיעורי ההיוון היו מקובלים ומוסכמים על כולםםם ??? מדוע/מה קרה בדיוק בדיוק היום שכולללםםם הבינו ששיעור ההיוון צריכים להשתנות / רואי החשבון צריכים לתקן ?
- רואים שסכום השכר דירה לא באמת צמוד וגם הרגישות לשערוכים (ל"ת)איציק 23/11/2022 16:33הגב לתגובה זו
- קל - רק היום בדוחות רואים את הנפילה בשיערוכים (ל"ת)אבי צרפתי 23/11/2022 15:50הגב לתגובה זו
- 7.ציקי 23/11/2022 14:15הגב לתגובה זומניית ערך אבל הציבור מעדיף מניות ממונפות כרגיל
- 6.מה זה צריך להיות 23/11/2022 14:08הגב לתגובה זואו שמחה לאיד או שמחה שאתם בשורט
- 5.FFO קיים לחלק לשווי שוק זו התשואה ריאלי עזריאלי = % 4.3 (ל"ת)ארמדיל 23/11/2022 14:04הגב לתגובה זו
- צודק וזה הכי חשוב (ל"ת)צדי 23/11/2022 16:33הגב לתגובה זו
- 4.טסלה זמן כניסה כבר לא תרד מ 170 ד.רשמתם (ל"ת)אלברט 23/11/2022 13:25הגב לתגובה זו
- 3.שמעון 23/11/2022 13:12הגב לתגובה זועד שהשמש מרזה הרזה כבר מת הם עלו לשחקים ואם קצת ירדו אתם עושים בהלה זה סימן של מימון הכתבות על ידי הנוכלים
- 2.חבל שאתה לא מבדיל בין תשואת היוון הנכסים שהיא ריאל 23/11/2022 13:03הגב לתגובה זוחבל שאתה לא מבדיל בין תשואת היוון הנכסים שהיא ריאלית, מול ריבית מוניטרית נומינלית מתאם בין ריבית לאינפלציה גבוה לכן כל הטענה המתלהמת שלך היא שטות פופוליסטית .המימון הוא ריאלי
- מה אתה מבלבל את המוח? הכתב התייחס לזה... (ל"ת)נעמה דוד 23/11/2022 15:51הגב לתגובה זו
- 1.הלוחש לדוחות 23/11/2022 12:54הגב לתגובה זוחבל שאתה כותב כאלה שטויות מבלי לקרוא את הדוחות פנימה , התשואות על הנכסים צמודות מדד והריביות שכתבת שיקליות
- הכתב התייחס לזה. למה אתם סתם תוקפים אותו? (ל"ת)נעמה דוד 23/11/2022 15:51הגב לתגובה זו

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?
שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל, עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.
כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות. מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר.
ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות.
הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות
נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.
אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.
- "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
