הגרלת לוטו הגרלה כדורים
צילום: Istock

ההגרלה על דירה בהנחה: 22.3 אלף נרשמו בינתיים - הנה הסיכויים לזכות

יומיים מפתיחת ההרשמה סיכויי הזכייה עומדים בממוצע על 15% (בלי להתחשב בכך שניתן להירשם לעד 3 ערים ובכל אחת מהן לכל ההגרלות) אבל הסיכויים לזכות בירושלים - כמעט אפסיים
נתנאל אריאל | (9)

אתמול נפתחה ההגרלה השלישית של תוכנית המתנות הממשלתית 'דירה בהנחה'. זו לא תוכנית שיכולה להוריד את מחירי הדיור לכלל הציבור (שר הבינוי והשיכון זאב אלקין עצמו הודה בכך) אבל היא נותנת לאנשים אקמול, תחושה שהמדינה עושה משהו כדי לעזור להם. מי שיזכה בהגרלות אכן ייהנה מהנחה על המחיר הנוכחי בשוק (אם כי לחלק מהדירות אין בכלל אישורים כך שייקח שנים רבות עד שהן ייבנו) והאחרים יקוו שמתישהו גם הם יזכו, או שהמחירים יירדו.

והנה משהו מרגיז - בהודעה החגיגית של משרד השיכון הובלטה העיר ירושלים, היא מופיעה ראשונה. אבל המדינה מגרילה שם 35 דירות בלבד. זו הטעיה. 

בכל מקרה, ההרשמה להגרלת הדירות במסגרת 'דירה בהנחה' תהיה פתוחה עד יום חמישי ה-3 בנובמבר (יומיים אחרי הבחירות), ואת תעודת הזכאות ניתן להפיק עד ה-25 באוקטובר. במשרד השיכון אומרים כי בהגרלה הקרובה יוגרלו כ-3,300 יח"ד ועד לסוף השנה יוגרלו כ-9,000 יח"ד נוספות. עד כה הוגרלו כ-17 אלף דירות ועד סוף השנה יוגרלו בסך הכל כ-30 אלף דירות.

כזכור, אפשר להנפיק את אישורי הזכאות באופן מקוון או ברישום באמצעות מוקד החברות, או שליחת מייל לאתרי החברות ללא צורך בהגעה פיזית לסניפים חברות ההרשמה; אלונים, מלגם ועמידר. עלות הנפקת אישור הזכאות לתכניות עומדת על 240 שקל. הליך ההנפקה אורך עד 10 ימי עבודה, והאישור תקף לשנה. כפי שהיה בהגרלה הקודמת, הזכאים יכולים להירשם לשלוש ערים, ולכלל ההגרלות בערים אלו. 

הנה רשימת הערים בהגרלה, הנרשמים עד כה וסיכויי הזכייה:

הפעם הדירות מוגרלות בבאר שבע (850), לוד (788), נוף הגליל - נצרת עלית (609), אופקים (285), טבריה (211), עמנואל (201), עפולה (162), כפר קאסם (100), סחנין (47), ירושלים (35), גבע בנימין - אדם (29), ובסך הכל 3,317 דירות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    רח 25/10/2022 22:37
    הגב לתגובה זו
    כל כך לא הוגן שמי ששמו עולה המדינה מסבסדת ב 1.5מליון שח ומי ששמו לא עולה ישכח לאנחות. בטוח שיש קומבינות למקורבים כמו כל דבר במדינה המושחתת הזאת.
  • 5.
    אמת 25/10/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
    אם יבדקו מי זכה בדירות במקומות המבוקשים כמו נוף ים בהרצליה תהיה כאן מלחמת אזרחים
  • mtlk 31/10/2022 21:56
    הגב לתגובה זו
    מקומות כאלה לא צריכים להיות בהגרלות כאלה.סיבסוד צריכים לתת לישובים שמתקשים גם ככה לצמוח ולהפוך למרכז כח.מקומות כמו אור עקיבא.אופקים.עפולה.טבריה.נצרת עלית.כרמיאלעכו.נהריה.טירת הכרמל.קרית גת.נתיבות.
  • 4.
    dw 25/10/2022 09:53
    הגב לתגובה זו
    מדובר בשכונה צמודה לי-ם. 900 אלשח לדירה חדשה בי-ם רבתי זה קנדידט השקעה מעניין ומסתבר שלא רק אני חושב ככה. 1780 מועמדים על 29 דירות. לא סופי.
  • mtlk 31/10/2022 21:53
    הגב לתגובה זו
    אם יש ביקוש כזה.לגבע בנימין.וגם לעמנואל.עפולהטבריה.חייבים לחזק את המקומות האלה.גם במחיר סבסוד נוסף.זה מוריד מהלחצים על הביקושים בערים צפופות.ומחזק את הכלכלה באותו איזור.אל תשכח כעיר לדוגמה היא עם 5 אלף תושב .או 15 אלף סך השירותים לאזרח גדל מהשוק הפרטי.וחייבים להשים מטרה לחזק ערים עד 50 אלף נפש בצורה משמעותית ביותר.וערים מעל 200 אלף בצורה נמוכה יותר
  • 3.
    רוני 25/10/2022 09:20
    הגב לתגובה זו
    שמע בחור זכיתי בדירה אבל לא יכולתי לקבל את הזכייה כי דרשו ממני מליון וחצי שקל כדי לקבל את הזכייה ולי אין כסף ובבנק לא מוכנים להלוות לי כי אומרים שאנחנו לא מלווים לתפרנים אז תגיד לי מה עושים
  • 2.
    צעיר 25/10/2022 07:29
    הגב לתגובה זו
    דירה בהנחה? איזה בדיחה. מחיר מטרה; אופקים מחיר למטר כמעט 10,000 לפני הנחה. כאשר לפני חצי שנה המחיר היה נמוך בהרבה באותו המקום. מגלגלים את טירוף הקרקעות של 2021 את המחדל של רשות מקרקעי ישראל על הזוגות הצעירים. תכתבו על זה ולא על הבדיחה הזאת!
  • dw 25/10/2022 09:56
    הגב לתגובה זו
    גבע בנימין זה מטר מי-ם. לא בפריפריה. 900 אלשח לדירה חדשה בי-ם? וואלה לא רע.
  • 1.
    אחיזת עיניים של המושחתים בעם (ל"ת)
    דוד 25/10/2022 02:01
    הגב לתגובה זו
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.