רון וגבי רוטר
צילום: אביב חופי

חמצן לקסטרו: נחתם ההסכם עם דמרי למכירת נכס בבת-ים ב-140 מ' שקל

רשת האופנה מצטיידת במזומנים על רקע התוצאות החלשות בשנתיים האחרונות ומשבר הקורונה שצפוי לפגוע בתוצאות בהמשך; תשלום ראשון של 49 מיליון שקל שולם היום ותשלום שני של 91 מיליון שקל ישולם תוך עד 120 יום
ערן סוקול | (5)
נושאים בכתבה קסטרו

חמצן לקבוצת קסטרו 1.28%   - על רקע התוצאות החלשות בשנתיים האחרונות ומשבר הקורונה שצפוי לפגוע בתוצאות בהמשך, דיווחה רשת האופנה כי המו"מ עם חברת הנדל"ן דמרי -1.22% למכירת נכס בבת-ים בשטח כולל של כ-7,500 מ"ר הכוללים, בין היתר, את מטה קבוצת קסטרו, תמורת כ-140 מיליון שקל הבשיל וכי נחתם ההסכם לביצוע העסקה. בחברה מעריכים כי העסקה תניב מזומנים נטו בטווח של 65-83 מיליון שקל. 

ככל הנראה בקסטרו מבקשים להצטייד במזומנים לאחר הפסדים כבדים של כ-84 מיליון שקל בשנת 2019 ושל כ-59 מיליון שקל בשנת 2018. כאשר בשנת 2019 אף הציגה הקבוצה הפסד תפעולי של כ-31 מיליון שקל. בנוסף לזאת, משבר הקורונה צפוי לפגוע קשה בקסטרו (ובכל רשתות האופנה) בשנת 2020.

על פי הדיווח, תשלום ראשון של 49 מיליון שקל שולם היום ותשלום שני של 91 מיליון שקל (צמוד מדד) ישולם במועד מסירת הנכס, שנקבע לעוד 120 יום מקסימום.

כחלק מהסכם המכירה, התחייבה קסטרו לשכור מדמרי, את משרדי מטה החברה, הממוקמים בנכס, תמורת סכום חודשי של 120 אלף שקל, בתוספת הפרשי הצמדה ומע"מ, לתקופה של 36 חודשים.

עוד מדוות קסטרו, כי קיבלה שומת היטל השבחה בסכום של 72.5 מיליון שקל, עליה הגישה שומה נגדית והעניין הועבר לביצועה של שומה מכרעת, אשר עתידה להתבצע בחודשים הקרובים.

עם זאת, בכדי לא לעכב את קבלת אישור הרשות המקומית, צפויה קסטרו לשלם לפחות מחצית מהיטל ההשבחה ולהנפיק ערבות בנקאית עבור היתרה.

הנכס האמור הינו 3 חלקות מקרקעין בבת ים, בשטח כולל של כ-7.5 דונם, אשר באחת מהן ממוקמים, בין היתר, משרדי החברה. ב-16 ביולי 2019 אישרה הוועדה המחוזית תל אביב מתן תוקף לתוכנית שקידמה החברה לקידום תב"ע נקודתית לשם ניצול זכויות הבנייה לפיתוח 3 המגרשים, ובמסגרתה ביקשה החברה, בין היתר, לשנות ייעוד קרקע מאזור עסקים ובידור לאזור מגורים, מסחר ותעסוקה וכן לקבוע זכויות בנייה עבור 2 מבני מגורים בני 30 קומות כל אחד, בתוספת קומה טכנית, הבנויים מעל מסד של 2 קומות מסחר ו-5 קומות משרדים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    השם קסטרו יהיה כמו השם ראש אינדיאני היסטוריה (ל"ת)
    ששי 04/05/2020 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ירון 03/05/2020 17:03
    הגב לתגובה זו
    קסטרו בוודאות תקרוס , תגיע להליך פשיטת רגל.
  • 2.
    אבי 03/05/2020 14:46
    הגב לתגובה זו
    הציבור כבר מזמן לא מוכן לשלם 100 שקל על חולצה ו 300 שקל על מכנסיים כשיש את כל ההנגרים שנותנים כמעט את אותו הדבר רק בשליש מחיר ! חבל להכניס עוד כסף ועוד כסף ....
  • 100 שח מוכנים לשלם...הקטע שיש גם מחירים מעל 200+ (ל"ת)
    100 שח כן 06/05/2020 15:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מושקע סולידי 03/05/2020 14:14
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שבחברה הפיקו לקחים ומכאן נראה עליות מכובדות בהתאם למחירה הנוכחי. גם אם לא יגיעו לשווי השיא, עדיין יש הרבה לאן לעלות. בהצלחה לכולם.
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.