בת ים דרשה מהממשלה להכלל בהסכמי הגג - מה התשובה שקיבלה?

העירייה טוענת ש"הליך בחירת ערי ההסכם סובל מחוסר סבירות קיצוני ושאין סיבה שהסכמי הגג לא יחתמו עם ערים המצויות בתת תקצוב"
לירן סהר |
נושאים בכתבה בת ים הסכמי גג

עיריית בת ים מוחה על אי הכללתה בתוכנית "הסכמי הגג" שתכליתה להאיץ את אישורי בניית אלפי יחידות דיור בתחומן ולשחרור חסמים בירוקרטיים. בעירייה טוענים כי בעוד שממשלת ישראל ממשיכה לקדם חתימה על "הסכמי גג", נגרם עוול חמור לעיר שכן תהליך זה מתבצע כולו ללא קריטריונים ברורים.

"בת ים, אשר פוטנציאל הבנייה בה עומד נכון להיום על למעלה מ-9,000 יחידות דיור, כלל לא 'זוכה' להכלל ברשימת הרשויות המקבלות מהמדינה תמיכה של מיליוני שקלים להקמת שכונות חדשות בשטח שיפוטן", נכתב במכתב שנשלח לשרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון.

9,000 דירות בתכנון סופי

לפי העירייה, על אף שבעיר נמצאות בימים אלה 3 תכניות שאושרו או נמצאות בשלבי תכנון סופיים ובמסגרתן ייבנו כ-9,000 יחידות דיור- "לא נמצאת העיר בספקטרום של המדינה לחתימה על 'הסכמי גג'...", נכתב במסמך ששלח עו"ד אבי זוכוביצקי, ממשרד ולדמן, סומך, בא-כוח העירייה. "מעבר לעובדה שהדבר מבטא אפליה וחוסר צדק חלוקתי, הרי שבכל הנוגע לבת ים עסקינן טף בהחלטה הסותרת את מטרותיה המידתיות של המדינה עצמה ל"הסרת חסמים"...".

בהמשך מציין עו"ד זוכוביצקי כי ההתעלמות הבוטה של המדינה בתחום זה מהווה המשך למדיניות בלתי מוצדקת בתחום חלוקת הכנסות, עניין שעומד לפתחו של משרד הפנים, זאת נוכח "מצבה הכלכלי החמור/קריטי של בת ים והמראה כיצד לבת ים חוסר תקציבי שנתי קבוע בסך של למעלה ממאה מיליון שקל".

מנכ"ל עיריית בת ים, עו"ד ארז פודמסקי - שקד: "בת ים דורשת הסכם גג. מדיניות הממשלה צריכה לנבוע מראיה רחבה וכוללת. לא יתכן שעיר כמו בת ים שמקדמת בניית אלפי יחידות דיור, שמהווה חלק בלתי נפרד ממרכז המטרופולין ושהתקציב העומד לרשות תושביה נמוך בעשרות אחוזים מזה של שכנותיה, לא תזכה למענקי המדינה בעוד ראשון לציון הנהנית מעודפי תקציב תזכה לעוד כסף ציבורי. לא ברור תחת איזה הליך חוקי מתבצע הליך בחירת ערי ההסכם ונראה שהוא סובל מחוסר סבירות קיצוני".

תשובת רשות מקרקעי ישראל

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "אנו מברכים על רצונה של בת ים להיכלל במסגרת הסכמי הגג המעמידים כלים מיוחדים ותקציבים מיוחדים לטובת שיווק מואץ ואפקטיבי המסייע לפתרון מצוקת הדיור. יחד עם זאת, הכללים לגבי הסכמי הגג בהם נותנת מדינת ישראל קדם מימון לרשויות מקומיות לטובת פיתוח מואץ של תשתיות במקביל לשיווק הקרקע, נקבעו בהחלטת ממשלה מחודש ספטמבר האחרון".

לפי רשות מקרקעי ישראל, ההחלטה קובעת כי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יוכלו לחתום על הסכמי גג אך ורק ברשויות בתחומן קיימות תכניות מפורטות בתוקף, בהיקף של 5,000 יח"ד אשר ניתן לשווק מכוחן לפחות 2,000 יח"ד מדי שנה - "מבדיקתנו עולה כי בתחום עיריית בת ים תכניות בתוקף על אדמות מדינה ל-1,000 יח"ד לכל היותר ולפיכך לא ניתן להחיל עליה את הסכמי הגג מתוקף החלטת הממשלה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

נזכיר כי עד כה נחתמו 4 הסכמי גג ברשויות: קרית גת בה צפויות להיבנות 7,000 יח"ד, ראש העין בה עם 11,000 יח"ד, מודיעין עם 12,000 יח"ד וקרית ביאיליק עם 7,000 יח"ד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות

התכנית בשכונת תל גיבורים. מדובר על 148 דירות ישנות שייהרסו ובמקומן ייבנו 16 בניינים בני 7.5 קומות, לצד כ-3,000 מ"ר מסחר ומבני ציבור; בעלי הדירות יקבלו תוספת שטח, ממ"ד, מרפסת, חניה ומחסן

צלי אהרון |

בני ברק מתקרבת להתחדשות עירונית רחבת היקף, עם קידום תכנית הפינוי-בינוי במתחם יהונתן שבשכונת תל גיבורים. בשבוע שעבר המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התכנית, המקודמת על ידי החברה להתחדשות ירושלים מחברת ISA, מה שמקדם אותה לשלב הבא מול הוועדה המחוזית. עבור שכונה ותיקה כמו תל גיבורים - שממוקמת בין ציר ז’בוטינסקי למתחם העסקים הסמוך - מדובר במהלך שיכול לתרום לאזור ולשנות את פניו בשנים הקרובות.

התכנית שהופקדה מדברת על הריסת 148 הדירות הישנות שקיימות במתחם והקמת 16 בנייני מגורים בני 7.5 קומות, שיכללו יחד 525 דירות חדשות. לצד בנייני המגורים, כוללת התכנית גם כ-3,000 מ"ר של שטחי מסחר וכ-3,000 מ"ר המיועדים למבני ציבור. כך, המתחם העתידי צפוי לשלב בין מגורים, שירותים קהילתיים ומסחר.

שכונת תל גיבורים קרובה מאוד לציר ז׳בוטינסקי. מדובר על נתיב תחבורה מרכזי שמשרת את בני ברק, פתח תקווה ורמת גן, ובו גם עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. במקביל, המתחם צמוד ל-BBC, המתחם העסקי בבני ברק, שמרכז בשנים האחרונות פעילות של חברות טכנולוגיה, פיננסים ושירותים.

מבחינת הדיירים, התכנית כוללת מתווה פיצוי די מפורט, על פי ההסכם שנחתם בין החברה היזמית לבעלי הדירות, הדירות החדשות שיוענקו לדיירי המתחם יהיו גדולות יותר מהדירות הקיימות: תוספת של 25 מ"ר לשטח הדירה, הכוללת ממ"ד, לצד מרפסת שמש (סוכה) בשטח של 12 מ"ר, חניה ומחסן. עבור רבים מבעלי הדירות בבניינים הישנים - שחלקם נבנו בעשורים מוקדמים ללא מעלית, ללא ממ"ד וללא תקנים מודרניים, מדובר בשדרוג די משמעותי באיכות המגורים.

הבחירה בבנייה של 7.5 קומות נועדה לשמור על קנה המידה העירוני של השכונה, ולייצר מרחבים ציבוריים נוחים ונגישים. הבינוי המרקמי מאפשר שטחי מסחר רחבים בקומת הקרקע, עם חזיתות פעילות לרחוב, מה שצפוי להעניק למתחם אופי עירוני חי יחסית. לצד המסחר, התכנית כוללת גם שטחי ציבור: גני ילדים, מוסדות חינוך או מבני קהילה - בהתאם לצרכי העירייה ולתכנון הסופי שייקבע במחוזית.