בת ים דרשה מהממשלה להכלל בהסכמי הגג - מה התשובה שקיבלה?
עיריית בת ים מוחה על אי הכללתה בתוכנית "הסכמי הגג" שתכליתה להאיץ את אישורי בניית אלפי יחידות דיור בתחומן ולשחרור חסמים בירוקרטיים. בעירייה טוענים כי בעוד שממשלת ישראל ממשיכה לקדם חתימה על "הסכמי גג", נגרם עוול חמור לעיר שכן תהליך זה מתבצע כולו ללא קריטריונים ברורים.
"בת ים, אשר פוטנציאל הבנייה בה עומד נכון להיום על למעלה מ-9,000 יחידות דיור, כלל לא 'זוכה' להכלל ברשימת הרשויות המקבלות מהמדינה תמיכה של מיליוני שקלים להקמת שכונות חדשות בשטח שיפוטן", נכתב במכתב שנשלח לשרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון.
9,000 דירות בתכנון סופי
לפי העירייה, על אף שבעיר נמצאות בימים אלה 3 תכניות שאושרו או נמצאות בשלבי תכנון סופיים ובמסגרתן ייבנו כ-9,000 יחידות דיור- "לא נמצאת העיר בספקטרום של המדינה לחתימה על 'הסכמי גג'...", נכתב במסמך ששלח עו"ד אבי זוכוביצקי, ממשרד ולדמן, סומך, בא-כוח העירייה. "מעבר לעובדה שהדבר מבטא אפליה וחוסר צדק חלוקתי, הרי שבכל הנוגע לבת ים עסקינן טף בהחלטה הסותרת את מטרותיה המידתיות של המדינה עצמה ל"הסרת חסמים"...".
בהמשך מציין עו"ד זוכוביצקי כי ההתעלמות הבוטה של המדינה בתחום זה מהווה המשך למדיניות בלתי מוצדקת בתחום חלוקת הכנסות, עניין שעומד לפתחו של משרד הפנים, זאת נוכח "מצבה הכלכלי החמור/קריטי של בת ים והמראה כיצד לבת ים חוסר תקציבי שנתי קבוע בסך של למעלה ממאה מיליון שקל".
- קבוצת גבאי תקדם פרויקט רחב במתחם בלפור בבת ים
- תשואה של 12% בשנה; האם בת ים היא הזדמנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל עיריית בת ים, עו"ד ארז פודמסקי - שקד: "בת ים דורשת הסכם גג. מדיניות הממשלה צריכה לנבוע מראיה רחבה וכוללת. לא יתכן שעיר כמו בת ים שמקדמת בניית אלפי יחידות דיור, שמהווה חלק בלתי נפרד ממרכז המטרופולין ושהתקציב העומד לרשות תושביה נמוך בעשרות אחוזים מזה של שכנותיה, לא תזכה למענקי המדינה בעוד ראשון לציון הנהנית מעודפי תקציב תזכה לעוד כסף ציבורי. לא ברור תחת איזה הליך חוקי מתבצע הליך בחירת ערי ההסכם ונראה שהוא סובל מחוסר סבירות קיצוני".
תשובת רשות מקרקעי ישראל
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "אנו מברכים על רצונה של בת ים להיכלל במסגרת הסכמי הגג המעמידים כלים מיוחדים ותקציבים מיוחדים לטובת שיווק מואץ ואפקטיבי המסייע לפתרון מצוקת הדיור. יחד עם זאת, הכללים לגבי הסכמי הגג בהם נותנת מדינת ישראל קדם מימון לרשויות מקומיות לטובת פיתוח מואץ של תשתיות במקביל לשיווק הקרקע, נקבעו בהחלטת ממשלה מחודש ספטמבר האחרון".
לפי רשות מקרקעי ישראל, ההחלטה קובעת כי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יוכלו לחתום על הסכמי גג אך ורק ברשויות בתחומן קיימות תכניות מפורטות בתוקף, בהיקף של 5,000 יח"ד אשר ניתן לשווק מכוחן לפחות 2,000 יח"ד מדי שנה - "מבדיקתנו עולה כי בתחום עיריית בת ים תכניות בתוקף על אדמות מדינה ל-1,000 יח"ד לכל היותר ולפיכך לא ניתן להחיל עליה את הסכמי הגג מתוקף החלטת הממשלה.
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
- למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה באמת צריך לשלם ועד בית והאם אתם משלמים יותר מדי?
נזכיר כי עד כה נחתמו 4 הסכמי גג ברשויות: קרית גת בה צפויות להיבנות 7,000 יח"ד, ראש העין בה עם 11,000 יח"ד, מודיעין עם 12,000 יח"ד וקרית ביאיליק עם 7,000 יח"ד.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןאבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה
בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.
שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.
בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.
סבסוד המשכנתאות
שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.
- היזם יכול להוריד מחיר - אבל לא יעשה זאת בלי אישור הבנק; למה? בגלל דוח אפס
- "הבנקים עושים ככל יכולתם להכניס אותנו למשבר חריף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.
