בת ים דרשה מהממשלה להכלל בהסכמי הגג - מה התשובה שקיבלה?

העירייה טוענת ש"הליך בחירת ערי ההסכם סובל מחוסר סבירות קיצוני ושאין סיבה שהסכמי הגג לא יחתמו עם ערים המצויות בתת תקצוב"
לירן סהר |
נושאים בכתבה בת ים הסכמי גג

עיריית בת ים מוחה על אי הכללתה בתוכנית "הסכמי הגג" שתכליתה להאיץ את אישורי בניית אלפי יחידות דיור בתחומן ולשחרור חסמים בירוקרטיים. בעירייה טוענים כי בעוד שממשלת ישראל ממשיכה לקדם חתימה על "הסכמי גג", נגרם עוול חמור לעיר שכן תהליך זה מתבצע כולו ללא קריטריונים ברורים.

"בת ים, אשר פוטנציאל הבנייה בה עומד נכון להיום על למעלה מ-9,000 יחידות דיור, כלל לא 'זוכה' להכלל ברשימת הרשויות המקבלות מהמדינה תמיכה של מיליוני שקלים להקמת שכונות חדשות בשטח שיפוטן", נכתב במכתב שנשלח לשרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון.

9,000 דירות בתכנון סופי

לפי העירייה, על אף שבעיר נמצאות בימים אלה 3 תכניות שאושרו או נמצאות בשלבי תכנון סופיים ובמסגרתן ייבנו כ-9,000 יחידות דיור- "לא נמצאת העיר בספקטרום של המדינה לחתימה על 'הסכמי גג'...", נכתב במסמך ששלח עו"ד אבי זוכוביצקי, ממשרד ולדמן, סומך, בא-כוח העירייה. "מעבר לעובדה שהדבר מבטא אפליה וחוסר צדק חלוקתי, הרי שבכל הנוגע לבת ים עסקינן טף בהחלטה הסותרת את מטרותיה המידתיות של המדינה עצמה ל"הסרת חסמים"...".

בהמשך מציין עו"ד זוכוביצקי כי ההתעלמות הבוטה של המדינה בתחום זה מהווה המשך למדיניות בלתי מוצדקת בתחום חלוקת הכנסות, עניין שעומד לפתחו של משרד הפנים, זאת נוכח "מצבה הכלכלי החמור/קריטי של בת ים והמראה כיצד לבת ים חוסר תקציבי שנתי קבוע בסך של למעלה ממאה מיליון שקל".

מנכ"ל עיריית בת ים, עו"ד ארז פודמסקי - שקד: "בת ים דורשת הסכם גג. מדיניות הממשלה צריכה לנבוע מראיה רחבה וכוללת. לא יתכן שעיר כמו בת ים שמקדמת בניית אלפי יחידות דיור, שמהווה חלק בלתי נפרד ממרכז המטרופולין ושהתקציב העומד לרשות תושביה נמוך בעשרות אחוזים מזה של שכנותיה, לא תזכה למענקי המדינה בעוד ראשון לציון הנהנית מעודפי תקציב תזכה לעוד כסף ציבורי. לא ברור תחת איזה הליך חוקי מתבצע הליך בחירת ערי ההסכם ונראה שהוא סובל מחוסר סבירות קיצוני".

תשובת רשות מקרקעי ישראל

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "אנו מברכים על רצונה של בת ים להיכלל במסגרת הסכמי הגג המעמידים כלים מיוחדים ותקציבים מיוחדים לטובת שיווק מואץ ואפקטיבי המסייע לפתרון מצוקת הדיור. יחד עם זאת, הכללים לגבי הסכמי הגג בהם נותנת מדינת ישראל קדם מימון לרשויות מקומיות לטובת פיתוח מואץ של תשתיות במקביל לשיווק הקרקע, נקבעו בהחלטת ממשלה מחודש ספטמבר האחרון".

לפי רשות מקרקעי ישראל, ההחלטה קובעת כי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יוכלו לחתום על הסכמי גג אך ורק ברשויות בתחומן קיימות תכניות מפורטות בתוקף, בהיקף של 5,000 יח"ד אשר ניתן לשווק מכוחן לפחות 2,000 יח"ד מדי שנה - "מבדיקתנו עולה כי בתחום עיריית בת ים תכניות בתוקף על אדמות מדינה ל-1,000 יח"ד לכל היותר ולפיכך לא ניתן להחיל עליה את הסכמי הגג מתוקף החלטת הממשלה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

נזכיר כי עד כה נחתמו 4 הסכמי גג ברשויות: קרית גת בה צפויות להיבנות 7,000 יח"ד, ראש העין בה עם 11,000 יח"ד, מודיעין עם 12,000 יח"ד וקרית ביאיליק עם 7,000 יח"ד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.