בת ים דרשה מהממשלה להכלל בהסכמי הגג - מה התשובה שקיבלה?

העירייה טוענת ש"הליך בחירת ערי ההסכם סובל מחוסר סבירות קיצוני ושאין סיבה שהסכמי הגג לא יחתמו עם ערים המצויות בתת תקצוב"
לירן סהר |
נושאים בכתבה בת ים הסכמי גג

עיריית בת ים מוחה על אי הכללתה בתוכנית "הסכמי הגג" שתכליתה להאיץ את אישורי בניית אלפי יחידות דיור בתחומן ולשחרור חסמים בירוקרטיים. בעירייה טוענים כי בעוד שממשלת ישראל ממשיכה לקדם חתימה על "הסכמי גג", נגרם עוול חמור לעיר שכן תהליך זה מתבצע כולו ללא קריטריונים ברורים.

"בת ים, אשר פוטנציאל הבנייה בה עומד נכון להיום על למעלה מ-9,000 יחידות דיור, כלל לא 'זוכה' להכלל ברשימת הרשויות המקבלות מהמדינה תמיכה של מיליוני שקלים להקמת שכונות חדשות בשטח שיפוטן", נכתב במכתב שנשלח לשרי האוצר, הפנים והבינוי והשיכון.

9,000 דירות בתכנון סופי

לפי העירייה, על אף שבעיר נמצאות בימים אלה 3 תכניות שאושרו או נמצאות בשלבי תכנון סופיים ובמסגרתן ייבנו כ-9,000 יחידות דיור- "לא נמצאת העיר בספקטרום של המדינה לחתימה על 'הסכמי גג'...", נכתב במסמך ששלח עו"ד אבי זוכוביצקי, ממשרד ולדמן, סומך, בא-כוח העירייה. "מעבר לעובדה שהדבר מבטא אפליה וחוסר צדק חלוקתי, הרי שבכל הנוגע לבת ים עסקינן טף בהחלטה הסותרת את מטרותיה המידתיות של המדינה עצמה ל"הסרת חסמים"...".

בהמשך מציין עו"ד זוכוביצקי כי ההתעלמות הבוטה של המדינה בתחום זה מהווה המשך למדיניות בלתי מוצדקת בתחום חלוקת הכנסות, עניין שעומד לפתחו של משרד הפנים, זאת נוכח "מצבה הכלכלי החמור/קריטי של בת ים והמראה כיצד לבת ים חוסר תקציבי שנתי קבוע בסך של למעלה ממאה מיליון שקל".

מנכ"ל עיריית בת ים, עו"ד ארז פודמסקי - שקד: "בת ים דורשת הסכם גג. מדיניות הממשלה צריכה לנבוע מראיה רחבה וכוללת. לא יתכן שעיר כמו בת ים שמקדמת בניית אלפי יחידות דיור, שמהווה חלק בלתי נפרד ממרכז המטרופולין ושהתקציב העומד לרשות תושביה נמוך בעשרות אחוזים מזה של שכנותיה, לא תזכה למענקי המדינה בעוד ראשון לציון הנהנית מעודפי תקציב תזכה לעוד כסף ציבורי. לא ברור תחת איזה הליך חוקי מתבצע הליך בחירת ערי ההסכם ונראה שהוא סובל מחוסר סבירות קיצוני".

תשובת רשות מקרקעי ישראל

מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "אנו מברכים על רצונה של בת ים להיכלל במסגרת הסכמי הגג המעמידים כלים מיוחדים ותקציבים מיוחדים לטובת שיווק מואץ ואפקטיבי המסייע לפתרון מצוקת הדיור. יחד עם זאת, הכללים לגבי הסכמי הגג בהם נותנת מדינת ישראל קדם מימון לרשויות מקומיות לטובת פיתוח מואץ של תשתיות במקביל לשיווק הקרקע, נקבעו בהחלטת ממשלה מחודש ספטמבר האחרון".

לפי רשות מקרקעי ישראל, ההחלטה קובעת כי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון יוכלו לחתום על הסכמי גג אך ורק ברשויות בתחומן קיימות תכניות מפורטות בתוקף, בהיקף של 5,000 יח"ד אשר ניתן לשווק מכוחן לפחות 2,000 יח"ד מדי שנה - "מבדיקתנו עולה כי בתחום עיריית בת ים תכניות בתוקף על אדמות מדינה ל-1,000 יח"ד לכל היותר ולפיכך לא ניתן להחיל עליה את הסכמי הגג מתוקף החלטת הממשלה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

נזכיר כי עד כה נחתמו 4 הסכמי גג ברשויות: קרית גת בה צפויות להיבנות 7,000 יח"ד, ראש העין בה עם 11,000 יח"ד, מודיעין עם 12,000 יח"ד וקרית ביאיליק עם 7,000 יח"ד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

רמלה
צילום: גוגל מאפס

דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?

על פערי המחירים בין הקומות כשאין מעלית ועל החסרונות (וגם היתרונות) של קומה רביעית ללא מעלית וגם - מה הפוטנציאל הגדול בדירות כאלו?

רן קידר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

עסקת מכירה ברמלה מהימים האחרונים נראית מעניינת: דירת 3 חדרים בגודל 68 מ"ר בתמורה ל-1.13 מיליון שקל. נראה מחיר מציאה, אבל האם יש דבר כזה מציאה? נמשיך עם הפרטים: הדירה ממוקמת בקומה הרביעית והאחרונה בבניין ישן ללא מעלית ברחוב טיטלבאום  המתווכת שמכרה את הדירה מצוטטת כי זו "מציאה". לדבריה, אין דירות דומות במחיר נמוך כל כך באזור, והיא מהווה הזדמנות נדירה למשקיעים או רוכשים ראשונים. אולם, ניתוח שלנו מראה כי המחיר אינו בהכרח הנחה משמעותית, אלא תמחור ריאלי בגלל שמדובר בקומה רביעית. כל קומה ללא מעלית מורידה את המחיר ב-5%-8%. ההבדל בין קומה שלישית לרביעית הוא כנראה הכי קריטי. אם הדירה היתה בקומה שלישית היא היתה כ-1.25, קומה שנייה-ראשונה זה כבר ב-1.3-1.35 מיליון שקל. 

השימוש היומיומי במדרגות בקומה רביעית כרוך בעלייה וירידה של כ-80-90 מדרגות, תלוי בגובה הסטנדרטי של הבניין. עבור אדם ממוצע, זה מצטבר לכ-10-15 דקות הליכה נוספת ליום, אך ההשפעה גדלה עם קניות כבדות, עגלות תינוקות או תנועה מוגבלת. דיירים בקומות גבוהות בבניינים ישנים ללא מעלית משלמים מחיר מתמשך על קנייה במחיר נמוך. מעבר לכך, יש כבר גילאים שזה פשוט לא אפשרי. 

מנגד, ויש לזה חשיבות גדולה: טיפוס מדרגות תורם לבריאות קרדיו-ווסקולרית, ומפחית סיכוי למחלות לב, ובכלל - טוב לבריאות.

מחירי הדירות - הבדלים בין קומות

ההפרש במחיר בין דירה בניין עם מעלית לבניין ללא כזו מגיע ל-10-20%. בתוך הבניין, כל קומה נוספת מעל הקרקע מורידה את המחיר כאמור ב-5-8%, כאשר בקומה רביעית ההשפעה מצטברת ל-15-20% פחות מדירה דומה בקומה ראשונה או שנייה. שמאי מקרקעין מחשבים זאת כ"פחת תפקודי". להרחבה, על גורמים שמשפיעים על מחירי הדירות: כמה שווה הדירה שלכם? הנה 10 גורמים בעלי השפעה דרמטית.

בעסקת רמלה הספציפית, המחיר של 1.13 מיליון ש"ח נראה מפתה על פניו, אך לאחר הפחתה הנדרשת בגלל שמדובר בקומה רביעית הוא משקף תמחור סטנדרטי ולא הנחה משמעותית. נתוני עסקאות מהחודשים האחרונים מראים כי זה בהחלט סביבת מחיר ראויה ולא נמוכה מדי.